התשובה לשאלה "מי נחשב מומחה בתחום מסוים?" הופכת בשנים האחרונות להיות יותר ויותר סבוכה. אם בעבר היה קל יחסית לייחס מומחה לתחום ספציפי ותחומי ההתמחויות היו מועטים למדי, הרי שכיום קשה מאוד לעקוב אחרי תחומי התמחויות חדשות
פורסם: 7.5.15 צילום: shutterstock
אקטואריה (בעברית: "ניתוח סיכונים") הינה מדע המשתמש בטכניקות מתמטיות, סטטיסטיות ומימוניות לפתרון בעיות כלכליות בתנאי אי ודאות.
בתחילת השנה הוקמה לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) במטרה לייצג את אנשי המקצוע העוסקים בתחום בפני גורמים ממשלתיים, ציבוריים ואחרים בארץ ובחו"ל, להסדיר וולונטרית את תחום הערכות השווי והאקטואריה הפיננסית בישראל מבחינת תנאי כשירות, כללי אתיקה וסטנדרטים מקצועיים, ובכך להקטין את השונות הגבוהה בקרב הפרקטיקנים בתחום.
מהי אקטואריה פיננסית?
אקטואריה פיננסית היא תחום ידע הכולל מגוון נושאים (ממש כמו מנהל עסקים) העוסק במיפוי (זיהוי ואיפיון), מידול (חיזוי, ניבוי וסימלוץ), מדידה (כימות, אמידה והערכה) וניהול (גידור, הפחתה וביזור) סיכונים פיננסיים, כגון: סיכוני שוק (שע"ח, ריבית, אינפלציה, מחירי ני"ע ומחירי סחורות), סיכוני נזילות (נזילות נכס ונזילות תז"מ), סיכוני אשראי (חדלות פירעון, הורדת דירוג ומרווח אשראי), סיכוני השקעות וסיכונים תפעוליים (לרבות סיכוני ומודל). התחום נמצא בצמיחה בתעשיה הפיננסית בעולם והעוסקים בו זוכים ליוקרה ולשכר גבוה.
בהתאם לכך התחום החם היום בתורת המימון הינו "אקטואריה פיננסית" כאשר הביקוש למומחים ולבעלי ידע רלוונטי רק הולך וגדל – הן בעקבות דרישות הרגולציה והן מעצם הבנת הדירקטוריונים של החברות עצמן כי ניהול סיכונים מקצועי יפחית את התנודתיות ברווח כתוצאה מאירועים בלתי צפויים ובכך ייצר למעשה ערך לבעלי המניות. עם זאת, עדיין לא קיימת כל דרישה להסמכה סטטוטורית בתחום (דוגמת ראיית חשבון) ומספר הגופים הבינלאומיים המעניקים הכשרה כוללת ופרקטיקות מיטביות הינו מצומצם.
אקטואריה פיננסית בישראל
בישראל, תחום האקטואריה הפיננסית התפתח כתוצאה מהגורמים הבאים:
1. לחץ מצד השווקיםהפיננסיים: הגלובליזציה וההשפעות הישירות בין הבורסות, שוקי המט"ח, שוקי הסחורות ושינויי הריבית והאינפלציה גרמו לעליית מדרגה בסיכונים הפיננסיים להם חשופות החברות הישראליות ובראשן הבנקים והמוסדות הפיננסיים.
2. רגולציה: אימוץ ההוראות הבינלאומיות דוגמת תקן באזל (Basel Accord) על ידי המפקח על הבנקים, ודירקטיבת סולבנסי (Solvency) על ידי המפקח על הביטוח, תקנות ועדת גלאי על ידי הרשות לני"ע ודרישות הגילוי של ה-SEC לחברות ישראליות הנסחרות בארה"ב.
המקצוע אקטואר פיננסי הינו חדש בישראל אך מצוי בתהליך צמיחה, כאשר מספר העוסקים בו נאמד בכמה עשרות בודדות בלבד, רובם בתחומי הבנקאות, הביטוח, שוק ההון וחברות הייעוץ.
המדובר בתפקיד מורכב המצריך ידע בתחומים פיננסיים כגון: תורת המימון, סטטיסטיקה ואקונומטריקה, שווקים ומוצרים פיננסיים, מודלים להערכות שווי ולניתוח סיכונים ועוד. במרבית המקרים נדרשת השכלה של תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון, רצוי עם ניסיון קודם בהערכת שווי מימון תאגידים (Corporate Finance Valuation), בהערכות שווי מימון כמותי (Quantitative Finance Valuation) או לחילופי חילופין במידול פיננסי וכלכלי (Financial and Economic Modeling).
הדרישות הרגולטוריות מחייבות את הבנקים, חברות הביטוח והחברות הציבוריות למנות מנהל סיכונים במעמד של חבר הנהלה. בעוד שבבנקים ובחברות ביטוח מדובר באיש מקצוע שזהו תפקידו העיקרי, הרי שבחברות הציבוריות התפקיד מוטל על סמנכ"ל הכספים בנוסף על המטלות השוטפות.
אין ספק כי סמנכ"לי הכספים הינם בדרך כלל בעלי הרקע המתאים ביותר לתפקיד מבין יתר חברי ההנהלה, אולם למרבית סמנכ"לי הכספים ידע חלקי בלבד בתחום האקטואריה הפיננסית (ידע המוגבל לגידור סיכוני מטבע וריבית) ומכאן גובר הצורך באיש מקצוע שיעבוד תחת סמנכ"ל הכספים ויהיה אחראי על כלל הפעילות השוטפת.
דרישות הרגולציה מחייבות לקיים דיונים שוטפים בכל הקשור לסיכונים הפיננסיים (סיכוני אשראי, שוק, נזילות, השקעות וסיכונים תפעוליים) ברמת ההנהלה והדירקטוריון ולמנות ועדות משנה קבועות לניהול סיכונים. ניהול רשלני של הסיכון ואישור תוכנית אסטרטגית ספקולטיבית שאינה מביאה בחשבון את מפת הסיכונים של הארגון חושפת את הדירקטורים לקנסות ולתביעות פליליות[1]. במקביל, הארגון כולו עובר ליישום תוכנית עבודה מוטת סיכון דוגמת ניהול סיכונים כולל (ERM- Enterprise Risk Management) כאשר הביקורת הפנימית נדרשת לבקר את אופן ניהול הסיכונים בארגון. לצד אלו הולך וגובר הצורך בהבנה מעמיקה במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכונים פיננסיים בקרב חברות הייעוץ המסייעות בהיערכות לדרישות הרגולציה, בעריכת סקרי סיכונים וביצירת כלים סטטיסטיים וסטוכסטיים לאמידה ולכימות החשיפה לסיכונים השונים.
מצב זה מחייב הרחבת הידע וההתמחות המקצועית של מנהלי הכספים, החשבים, הגזברים עובדי הביקורת והדירקטורים בנושאים הקשורים לאקטואריה פיננסית.
מיהו מומחה בינלאומי לאקטואריה פיננסית?
התשובה לשאלה "מי נחשב מומחה בתחום מסוים?" הופכת בשנים האחרונות להיות יותר ויותר סבוכה. אם בעבר היה קל יחסית לייחס מומחה לתחום ספציפי ותחומי ההתמחויות היו מועטים למדי, הרי שכיום קשה מאוד לעקוב אחרי תחומי התמחויות חדשות. כך למשל בנוגע להתפתחות תחום המימון בשנות ה- 70 וה- 80 של המאה הקודמת. אדם שעסק בתחום המימון באותן שנים, היה יכול להיחשב כמומחה לכל התחום. אולם, כיום לא ניתן לעלות על הדעת שאדם אחד יכול להיחשב כמומחה בתחום המימון באופן גורף. ודאי שמומחה בהערכת שווי מימון תאגידים אינו מומחה בהערכות שווי מימון כמותי, ושניהם שונים ממומחים במידול פיננסי וכלכלי. יתרה מכך: אין זה סביר שמומחה בתחום ניהול ההשקעות ייחשב כמומחה גם בתחום האקטואריה ואפילו לא באקטואריית סיכוני השקעות.
תופעה זו אינה אופיינית רק לתחום המימון. מרבית תחומי העיסוק התפתחו במידה רבה בעשורים האחרונים ויצרו תתי-התמחויות, ואף תתי-תתי-ההתמחויות. מקצוע ראיית החשבון אינו שונה בהרבה. בעשורים האחרונות הרחיב המקצוע את סל מוצריו לתתי-תחומים נוספים בהם הוא מספק שירותים נוספים. וגם כאן אין המדובר רק בייעוץ לסוגיו, כגון ייעוץ במיסים או בתחום העסקאות, אלא גם בתתי-תתי-תחומים. כך אנו מוצאים רואי חשבון הפועלים בתחומים כמו הערכות שווי מימון תאגידים, הערכות שווי מימון כמותי, מידול פיננסי וכלכלי, אקטואריה פיננסית ועוד.
הדרישה להערכת מומחיות מקבלת משנה תוקף בתקני הדיווח הכספיים הבינלאומיים (IFRS- International Financial Reporting Standard). גילויי הדעת העוסקים בהסתמכות על מומחים וביקורת שווי הוגן[2] מכילים סדרת הנחיות כיצד על רואה החשבון המבקר לנהוג במצבים המצריכים הסתייעות במומחים, דוגמת מעריך שווי ואקטואר לצורך מתן חוות דעת על הדוחות הכספיים. גילויי הדעת מתווים נהלים כיצד להתייחס לחוות דעת מומחה לצורך מתן חוות דעת על הדוחות הכספיים. מומחי המימון מתבקשים להעריך את שוויים של מכשירים (נכסים והתחייבויות) פיננסיים (מכשירי הון, מכשירי חוב, אופציות, חוזים עתידיים, עסקאות החלפה וכו') תוך שימוש במודלים מתקדמים בתחום (מודל B&S, עצים בינומיים, סימולציית מונטה קרלו וכו'), כאשר לשוויים אלו השפעה מהותית על הדוחות הכספיים. עם זאת, לא קיימת הגדרה של מומחה בתחום.
עוד בסטטוס :
"מיהו אקטואר?": כתבה מס' 1 בסדרה
מהו חישוב אקטוארי? – כתבה מס' 2 בסדרה
[1] סעיף 252 לחוק החברות קובע כי נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות בהתאם לפקודת הנזיקין (סעיפים 35-36 לפקודה) וזאת, בדומה לכלל שנקבע קודם לכן בסעיף 96 לפקודת החברות.
[2] דרישות גילויי דעת 82, 96 ו- 97 של לשכת רואי החשבון בישראל ודרישות תקני ביקורת בין לאומיים ואמריקאים SAS 101 ו-ISA 545.
רועי פולניצר, אקטואר, MBA ,FRM ,IRA ,ORA ,CRA ,MRA ,FEM ,QFV ,CFV
רועי פולניצר, אקטואר, מנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ובעלים של משרד הייעוץ הכלכלי "שווי פנימי"- מעריכי שווי בלתי תלויים. מוסמך כמעריך שווי מימון תאגידי (CFV), מעריך שווי מימון כמותי (QFV), מודליסט פיננסי וכלכלי (FEM), אקטואר סיכוני שוק (MRA), אקטואר סיכוני אשראי (CRA), אקטואר סיכונים תפעוליים (ORA) ואקטואר סיכוני השקעות (IRA) על ידי לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA), מוסמך כמומחה בינלאומי לניהול סיכונים פיננסיים(FRM) על ידי האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP) ובעל תואר MBA (בהצטיינות) במנהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת בן גוריון. מר פולניצר הינו בעל ניסיון אינטנסיבי של למעלה מעשור שנים בתחומי הערכות השווי והאקטואריה הפיננסית, הכולל ביצוע של מאות עבודות הערכות שווי ואקטואריה פיננסית למשרדי רואי חשבון, משרדי ייעוץ כלכלי לחברות ציבוריות ופרטיות, פרסום מחקרים אמפיריים כמאמרים אקדמיים בכתבי עת מקצועיים ומאמרים מקצועיים בנושא הערכות שווי ואקטואריה פיננסית באתרי אינטרנט שונים.
נועם בלזברג, אקטואר, MA ,FRM ,IRA ,ORA ,CRA ,MRA
נועם בלזברג, אקטואר, יו"ר לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) וסגן יו"ר הסניף האקדמי בישראל של האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP). מוסמך כאקטואר סיכוני שוק (MRA), אקטואר סיכוני אשראי (CRA) אקטואר סיכונים תפעוליים (ORA) ואקטואר סיכוני השקעות (IRA) על ידי לשכת מעריכי השווי והאקטוארים בישראל (IAVFA), מוסמך כמומחה בינלאומי לניהול סיכונים פיננסיים(FRM) על ידי האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP) ובעל תואר MA בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. מר בלזברג הינו בעל ניסיון אינטנסיבי של למעלה משני עשורים בתחומי האשראי והאקטואריה הפיננסית, הכולל בחינה ואישור עסקאות מימון בנקאי הגדולות בישראל, ניהול פרויקט באזל, הכנת מסמכי ICAAP ופעילות מול הפיקוח על הבנקים.
אודות לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל:
לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) מייצגת את אנשי המקצוע העוסקים בתחום בפני גורמים ממשלתיים, ציבוריים ואחרים בארץ ובחו"ל. הלשכה הוקמה במטרה להסדיר באופן וולונטרי את תחום הערכות השווי והאקטואריה הפיננסית בישראל, להקטין את השונות בקרב הפרקטיקנים בתחום ולקדם את מעמדם המקצועי של העוסקים בתחום כבעלי תפקיד בכיר, משמעותי ומרכזי במגזרי השירותים הפיננסיים, הבנקאות הביטוח ושוק ההון. הלשכה מאמצת את כללי האתיקה, הסטנדרטים המקצועיים ותקנות אי התלות של המועצה לתקני הערכות שווי בינלאומיים (IVSC- International Valuation Standards Council) במטרה ליצור שפה אחידה ובין-לאומית על פי הפרקטיקות המיטביות הנהוגות בעולם.
Tags: חדשנות כלכלה פיננסים קריירה
