מה עושים כשחשים מיצוי בתפקיד, תקיעות, עייפות וחוסר עניין מקצועי? אפשר למצוא מודל חדש של פיתוח קריירה, תוך למידה עצמית והתפתחות מתמדת

מה עושים כשחשים מיצוי בתפקיד, תקיעות, עייפות וחוסר עניין מקצועי? אפשר למצוא מודל חדש של פיתוח קריירה, תוך למידה עצמית והתפתחות מתמדת

מאת: אמיר דרור, צילום: Photos to go
פורסם 16/07/13

אך יש המעידים שאינם מוצאים סיפוק ועניין בעבודה. "מיציתי את התפקיד", יאמרו וימשיכו הלאה. שמעתי תלונות על שחיקה, עייפות מתמשכת, קושי למצוא זמן לעצמי, עול כבד שאין להימלט ממנו, וגם טענות נוסח "אני בכלוב של זהב". להמשיך כך קשה, וטיפוס במעלה ההיררכיה אינו פתרון.
פעמים רבות, למרות יכולות אישיות, השכלה ורצון להצליח, יש מנהלים שימצאו את עצמם בחוסר שקט, עם חשש מנקר; תחושה כללית של תקיעות, שלפעמים גובלת בתחושת כישלון, ייאוש ואשמה. המחשבה "מה הלאה" מסרבת להתנסח ולהיתרגם לפעולה.

תקיעות יכולה להיות חוויה פנימית שלא מגיעה לניסוח ברור, היא תבוא לידי ביטוי במעורבות מצטמצמת למינימום הנדרש, ובתחושה שכל הזמן משהו חסר. על פני השטח "הכל בסדר", אבל… יש ויתגלה רצון לשנות, אך הם יתקשו לנסח את המשאלה, "לעשות משהו אחר, אבל אני לא יודע מה".

הרשו לי לסיים הקדמה זו בהסתכלות עתידנית אופטימית. שוק העבודה ימשיך וישתנה, מקצועות נעלמים וחדשים מופיעים, מודל "מקצוע אחד לחיים" מזמן איבד את מקומו לטובת מודל של שינויי עיסוק כמה פעמים בחיים.

מי שמבקש דרך אותנטית להתמודד עם שאלות של מימוש אישי בעבודה ואיזון בחיים – מי שמבקש ליצור הרמוניה בין עבודה לצרכים אישיים – יוכל למצוא מודל חדש של פיתוח קריירה, שיוכל לעזור לו להביא לידי ביטוי את כוחותיו. מודל ספירלי, שבו מתקיימת למידה דרך התנסות רב-תחומית. תיקון מודע של זהות, או גיבוש זהות אישית ומקצועית חדשה. גישה בה תכנון, יישום ותיקון משמשים בהתמדה. המטרה – לחשוב בגדול! להגיע למצב שבו ניתן לשרטט כיוון, שמימושו מאפשר להוציא לאור כשרונות וייחודיות אישית; להתפתח בהתמדה.

ליצירת זהות אישית-מקצועית חדשה נדרשת למידה של מיומנויות צמיחה אישית

הפריצה מתחילה בהקשבה לקושי

דחיית הצעד עד לידיעה ברורה "מה הלאה" היא התנהלות שמאפיינת רבים. הם מנסים להתגבר על החשש מהלא נודע דרך היצמדות למוכר. במקום התנהגות זו אני מציע: רכישת כלים וטיפוח התנהגות של צמיחה אישית.

לכל אחד מאיתנו טווח יכולות ומיומנויות. באפשרותנו לזהות יכולות לא פעילות ולפתח אותן. כאשר הגדרת הזהות המקצועית מתבססת רק על המוכר, ישנה מגבלה קשה. מעצם יצירת התנועה, בשאיפה להתנסות חדשה, מונח גשר להיכרות עצמית חדשה.

מקובל לחשוב שההצלחה מתחילה בתכנון מדויק, וכל שנדרש הוא חריצות ודבקות. אך בתהליכים ובמצבים שבהם אנחנו עוסקים, נוסחה מדויקת עלולה לגרום לתקיעות. כשמדובר בגיבוש כיוון חדש, במיוחד עם מידה רבה יותר של ביטוי אישי, היישום הוא תהליך התאמה עדין, אשר דורש שלבי ביניים. נדרשת הכרה שיצירת זהות אישית-מקצועית חדשה אינה נוצרת בהינף יד. נדרשות שיטה ולמידה של מיומנויות צמיחה אישית.

חיפוש זהות ואסטרטגיית זיג-זג

1. הגדרת יעד קריירה חדש רק מתוך ידע כללי, המלצות של אבחון חיצוני או היכרות עצמית בגבולות המוכר, ללא עבודה מתאימה והתנסות, עלולה להביא להגדרת תחום שגוי, לעיסוק שהסיפוק ממנו יהיה חלקי בלבד, או להצבת מטרה שאינה ניתנת להשגה.
2. המתנה לעבודה האידיאלית" כמו ציפייה לנס עלולה לגרום לקיפאון ולשיתוק. הזדמנויות יחלפו על פנינו ואנו נהיה עיוורים להן.

היכרות עצמית מחודשת היא תהליך שקשה לנבא את תפוקותיו ומהלכו; לא מדובר בהתקדמות בקו ישר, אלא נדרשת תנועת זיג-זג של גישוש, בדיקה, ניסוי וטעייה, תיקון והפקת לקחים, ועל כן נדרשים חשיבה, פעולות מעשיות והתבוננות עצמית, על מה שעוברים תוך כדי פעולה.

עלינו ללמוד לתת חופש לדרך להתבהר. התנסויות חדשות יוצרת הזדמנויות לפגוש את עצמי במגרשים חדשים, לעקוף הרגלים; זוהי הזדמנות ללימוד עצמי חדש המאפשר להפתעות להופיע. התהליך נדרש לשלב בין טיפוח מודעות עצמית לעשייה ממשית. לפעמים ניקח על עצמנו משימה שאינה נראית כמו התקדמות "למטרה הגדולה", אך יכולה להתגלות כדלת להיכרות עצמית. במקום של קושי מצוי מידע רב. הקשבה לאותו מקום, נכונות להתבונן, להתמודד, היא המפתח.

ניקוי דפוסים ואמונות חוסמות

כדי לפתח קריירה, שמממשת את כישרונותיכם, צריך לזהות ולמוסס חסימות. עלינו להכיר דפוסי חשיבה, תקשורת והתנהגות שבולמים חופש. עלינו לזהות אמונות אישיות עמוקות הנוגעות לביטחון, הצלחה, זכות לצמיחה אישית, התייחסות לציפיות ועוד. עלינו להיפרד מאמונות שאינן מתאימות לדרך החדשה, ולאמץ אמונות חדשות.

פעמים רבות, למרות שנחוש שנדרש שינוי, לא נוכל לחולל מציאות חדשה לפני שנצליח לזהות דפוסי חבלה עצמית. כלי להתמודדות עם אותם דפוסים הוא "התבוננות רגשית". הכלי מטפח הקשבה רגישה "לבטן וללב", הוא מעודד קבלה עצמית ומבסס כוחות פנימיים. כלי נוסף הוא חשיבה עתידנית. תפקידו לפתח חלופה כנגד כל אותן שנים שצברו "ניסיון מוכח" אשר פעמים רבות פועל לרעתנו.

יצירת מעגלי תמיכה והתמודדות

בתקופה בה אנו מגבשים זהות מקצועית חדשה יפקדו אותנו לבטים וחששות. קולות פנימיים ינסו למנוע מבעדנו לנוע למקומות לא מוכרים. על כן חשוב לבנות לעצמנו מקורות תמיכה מתאימים ולהזין את עצמנו בחיזוקים הנדרשים. דווקא הצורך הטבעי בתמיכה של קרובים עלול להכביד. פעמים רבות קשה לבני משפחה לראות אותך הולך למקום לא ברור, הם יחושו בקשיים בלי שיוכלו לראות את האור שאתה מאמין בו. הם היו מעדיפים פתרון פשוט ומהיר, מבחינתם שתישאר במוכר, ללא שינוי.

חשוב להתמודד באותם מעגלים קרובים באופן מובחן ומתאים, להכיר בכך שלא נדרש מהם אישור ושלא מהם תבוא התמיכה. חשוב למצוא דרכי תקשורת שיהיו אפקטיביות כדי להימנע מעימותים, כך נחסוך מעצמנו התשה רגשית.

לחבר את הכל לסיפור חדש

לא פרק חדש אנחנו מבקשים להתחיל לרקום, אלא סיפור של חיים חדשים. אנחנו נדרשים להתיך את כל החומרים, מהם הורכבו חיינו עד היום, לזהות אישית ומקצועית חדשה. את ההצלחות והכשלונות, את הכוחות ומקורות ההזנה והחיזוק, כמו גם את החולשות.

יש בתוכנו קצוות חוטים שמהם אנו רוצים לארוג יצירה חדשה בעלת עמוד שדרה מרכזי וברור, שיש לה מטרה לעתיד ושנשענת על העבר בדרך מקבלת. מתוך המשאלה להמציא סיפור חדש, בתוך כל הלבטים, הבלבול וחוסר הביטחון, בעין הסערה, יקרה לנו אירוע; נחלום חלום מיוחד, נפגוש מדריך, נשמע שיר שידבר אלינו, נראה סרט מרגש שייתן לנו קצה חוט, נמצא ספר מתאים שחיכה לנו זמן רב, משהו קסום יקרה. נפגוש מחדש את עצמנו, כך שנוכל ליצור בהירות חדשה, לפרש, להבין ולקבל את עצמנו באור חדש, ולדעת מה מכאן.

עלינו לנצל כל הזדמנות מוגנת ובטוחה כדי לספר את הסיפור החדש שלנו, לפעמים "נלטש" פינה או שתיים, כמו כל סופר שבורא מציאות, אבל בתוכנו נחוש שחיזקנו והזנו את עצמנו בדרך המיוחדת שלנו.

לפעמים החלה התקיעות כבר בבחירת תחום לימודים, לומדים "כי צריך תעודה", בוחרים משיקולים זרים לשיקול האישי האותנטי, מתוך לחצי הורים או תדמית של מקצוע יוקרתי שנחשב מבוקש. לאורך התקופה תידחה ההתמודדות עם בחירת העיסוק, רק לקראת סוף הלימודים החשש הופך להתפכחות, הספקות ביחס להתאמה יהיו חזקים מהשיקול "השקעתי כבר, אז…", ותהליך הבחירה יגיע למדרגת התמודדות חדשה. ההכרה שיתכן ונעשתה טעות אי שם בעבר היא חלק מתהליך פרידה, שלעתים דורש עיבוד ובירור לא מבוטלים שמשחררים ומאפשרים תנועה הלאה. עבודתו העיקרית של מי שמבקש דרך חדשה היא ללמוד לנוע, להכיר בכך שמדובר בשביל שלא מתבהר אלא תוך כדי תנועה.

מרגישים תקועים בעבודה ובחיים? היכנסו לפורום אימון אישי וזוגי והתייעצו עם המומחיות