האם ניתן לשלב נשואים ועבודה ? רבים מתחבטים בשאלה זו ! בכתבה אני רוצה לספר לכם על זוג שאני מלווה ומייעצת להם כבר תקופה משמעותית
צילום: יח"צ
גל ויעל הם זוג נשוי, היזמים והמנהלים בפועל של "בית של בריאות". המרפאה הינה מרפאת צוות קהילתית הממוקמת בבנימינה. תפיסת השירות והטיפול ייחודיים למרפאה זו ומתמקדים בהיכרות עם הסיפור האישי של כל מטופל ומתן שרות רפואי רציף וחוצה דיסציפלינות. ייחודיות המרפאה מתבטאת גם בחיבור ובעבודת שיתוף עם קופ"ח מכבי, הקהילה, חברות מסחריות ובתי חולים.
גל ויעל מנהלים יחד את המרפאה כבר כמעט 4 שנים. בכתבה שלפניכם אספר על הצדדים הטובים והפחות טובים שבניהול עסק משותף לבני זוג.
ד"ר גל נוימן בן 45 , הינו רופא ילדים, מומחה בפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה קלינית. לגל מספר כובעים בחיים האלה– מנהל בית של בריאות, מנהל מרחבי במכבי ויועץ ארצי בנושא תרופות בהריון ובהנקה. בזמנו הפנוי גל היה רוצה לרכב על אופנים ולנגן בפסנתר.
יעל שניר נוימן בת 46, הינה אדריכלית, למדה בטכניון ארכיטקטורה בינוי ערים ועיצוב פנים. ב- 15 השנים האחרונות עסקה בעיקר בתחום הזה.
הם נשואים 16 שנים , והורים ל- מייה (14) ומורי (9.5).
ב- 2012 נסעו לקנדה לשלוש וחצי שנים בעקבות ההתמחות על של גל בתחום של רפואה דחופה, בטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה. בקנדה התחילו לחלום על הקמת מרפאה קהילתית בארץ – "בית של בריאות" שהוקם ב- 2018, שנה אחרי חזרתם לארץ. התפקיד של יעל היה לתכנן ולעצב את המרפאה והתפקיד של גל היה לנהל את האספקט הרפואי. אך עם הזמן, יעל נשאבה לפרויקט והשניים מצאו את עצמם שותפים מלאים לניהול המרפאה. גל בתפקיד המנהל הרפואי ויעל בתפקיד מנהלת האדמיניסטרציה, שיווק, מזכירות, רווחה, אירועים וקשרי קהילה. היום יעל מג'נגלת בין ניהול המרפאה, פרויקטים באדריכלות, גידול הבנות וזמן איכותי לעצמה.
קצת על השותפות
גל ויעל מגדירים את עצמם כ-"הישות", מנהלים ביחד פרויקט שהוא הרעיון המשותף שלהם ומגדלים אותו ביחד בדיוק כמו ילד נוסף. עובדה זו מוקרנת בבירור על הצוות ועל האופי הייחודי של המרפאה. בית של בריאות הינו מרפאת צוות קהילתית הפועלת לפי העיקרון שעובדים אחד עם השני. המרפאה מתנהלת כבית של בריאות, מתבצעות פעילויות רבות לקידום הבריאות, סדנאות, הרצאות. בצורה זו, הרופאים מצליחים להגיע לרמת טיפול מאוד גבוהה. המשפחתיות שנוצרה במרפאה היא בראש ובראשונה בזכות הזוגיות של גל ויעל.
יעל מספרת "יש הבדל בין לקחת ילדים ולשים להם גבר ואישה בבית לעומת לקחת ילדים ולשים להם אבא ואמא. זה מקרין מאוד על הצוות, זה צובע את הכל בצורה משפחתית ומיוחדת".
אז איך זה לנהל ביחד ?
גל ויעל מאוד גאים במה שהשיגו. ביכולת שלהם לחיות יחד ולנהל יחד כזוג וכשותפים לעבודה. וכמובן, השפעה זו מתבטאת גם על כל מי שעובד איתם.
הם מציינים מספר יתרונות לשילוב זה:
- מידת ההיכרות והכוונות הטובות – אנחנו רוצים בטובת האחד של השני.
- אין תחרות , יש הרבה פירגון הדדי.
- מתנהלים בגמישות- הצלחה של אחד הינה הצלחה גם של האחר.
- יש להם את האפשרות לחוות שני סוגים של זוגיות – אחד בנישואים ואחד בישות של העסק ושילוב זה מעשיר מאוד את החיים.
שניהם מרוצים מהניהול המשותף אבל כמובן שיש גם אתגרים לא פשוטים.
"הזוגיות טובה לעסק, העסק לא בהכרח טוב לזוגיות" אומרת יעל . לא אחת היא מוצאת את עצמה מחכה שגל יתפנה מהעיסוקים הרפואיים שלו ויתפקד כשותף לעסק המשותף שלהם. ההמתנה מייצרת לעיתים מתח ותסכול וכמובן משפיעה גם על הנשואים. פעמים רבות, יש תחרות על משאב הזמן ולעיתים קיימת תחושה שאם השותפים לא היו נשואים אלא קולגות, אז היו מתייחסים יותר ברצינות לפגישות ולהחלטות שמתקבלות.
"אני מתקשה לאזן – אני לא אוהב שבבית מדברים על עבודה" גל מוסיף. היום אחד האתגרים הכי גדולים של עובדים זה איזון בית לעבודה. כשהעבודה ישנה איתך במיטה זה אתגר כפול. גל נזכר בסיטואציה שחוזרת על עצמה ומספר: תשע בערב, אני אחרי שטיפת כלים, הבנות מרוחות על הספה, יעל שואלת אותי על דברים שצריך לעשות – "דיברת עם אלה , עשית ככה…", ובסוף היום מגיעים למצב שאנחנו עושים ישיבות עבודה בזמן שהוא ביתי ומשפחתי. זאת סיטואציה שצרובה לי כי זה אחד המחירים הגבוהים שלנו. האתגר המשמעותי זה למצוא את הגבול בין כל הדברים. אנחנו נמצאים המון אחד עם השני. זה דורש אימון איך לעשות את זה נכון" .
לעיתים, עסק משפחתי עלול להיות לא מקצועי. יעל מספרת איך בתחילת הדרך ניסו לעשות את הכל לבד ומהר מאוד הבינו שזה חובבני מבחינת ניהול העסק. מאד מהר קיבלו החלטה לקחת יעוץ מקצועי משפטי ,כלכלי ,שיווקי ויועצת ארגונית , מה שמינף את המיזם לעסק אמיתי.
רגע של משבר?
גל ויעל מסתכלים אחד על השני וברור לשניהם מה היה רגע המשבר.
גל מספר – כשהתחלנו לבנות את המרפאה שלנו , בדיוק עזבתי משרה מלאה ברמב"ם והיה לנו חודש שלם ביחד. היינו בכל התפקידים – היינו המנקים, המסדרים, המעצבים . יעל הייתה המזכירה וגל היה הרופא. עבדנו רק בזה וזה היה נהדר. באותו הזמן קיבלתי הצעה לתפקיד ניהולי בקופת חולים מכבי. לקחתי את התפקיד כי זה אפשר גיוון מקצועי, והעניק הרבה עניין ויתרונות. כמובן שהחלטה זו התקבלה לאחר התייעצות עם יעל. ברגע קבלת התפקיד נוצר מצב שאני לא רק במרפאה ויש לי שגרות ניהוליות במקום אחר. עבור יעל זו הייתה מכה רצינית .
יעל – אחרי שאני התמסרתי, נפרדתי מהעולם שלי ושמתי את כל המשאבים המקצועיים, הרגשים והכלכליים במרפאה, פתאום הבנתי שגל "נשוי לעוד אישה", לעוד פרויקט.
ברגע של כעס והתפרצות, נאמרו מילים קשות ונזרקו חפצים – השניים נזכרים בחיוך נבוך.
יעל- למשך כמה שבועות התקשורת ביננו נפגעה והדרך שהתחלנו עלתה על שרטון, לקח זמן לעבור את המשבר הזה, להפנים את השינוי, ולעלות על המסלול מחדש.
במה אתם גאים?
יעל מציינת שהיא גאה ברוח המאוד מיוחדת שהם הצליחו להכניס למרפאה, לצוות הרופאים. הזוגיות שלהם, המשפחתיות, האהבה והתלהבות מאוד מורגשת. כולם מרגישים ויודעים שהם זוג ומרגשים בנוח עם זה, בקטע טוב.
בהיבט הזוגי יעל גאה ביכולת שלה להבין מה כל אחד עושה טוב ולפרגן לגל עד הסוף. להבין מתי נכון לפנות לגל ומתי לתת לו את המרחב.
גל – גאה בכך שהם יצרו יחד משהו יש מאין משהו שלא היה קודם ושינה בהרבה רמות- קהילתית, בריאותית. המרפאה הפכה להיות משהו יסודי ומשמעותי.
על מה אתם מתחרטים?
גל מציין כי ברמה האישית מאוד קשה לו עם פיזור תחומי העיסוק . לדבריו הוא משלם מחיר כבד על העיסוקים הרבים שיש לו. גל מספר כי אבא שלו גם היה רופא ומהיום שנולד שמע את המשפט– "רפואה זו דרך חיים ולא מקצוע, אתה מקריב את החיים בשביל לרפא אחרים". הוא ספג את זה מהינקות.
גל שואף להגיע לפלטו. בעבר, גם כאשר היה פיזית עם הבנות בבית – ענה ללא הפסקה לשיחות עם מטופלים. רק בזכות תהליך שעבר הצליח להפסיק עם זה ומתמודד היום עם הצורך לאזן תחומים נוספים. יעל עוזרת לו באיזון אבל כאן הקושי, מכיוון שהיא גם אשתו וגם השותפה העסקית שלו, הרצון שלה לעזור לו לאזן לעיתים בא על חשבונה ומסיבה זו גל לעיתים שותף פחות פעיל ברמה העסקית.
יעל מציינת כי היא מתוסכלת לפעמים מזה שהם מתנהלים בצורת כיבוי שרפות, בדיעבד בגלל חוסר תכנון. היא מתחרטת שלא למדו ניהול זמן ושגרות ניהוליות מוקדם יותר כאשר פתחו את המרפאה. כיום הם עושים זאת אבל מציינת שהיה נכון לעשות זאת כבר בתחילת הדרך ולהיכנס לעסק עם הנחיה מסודרת.
טיפים לזוגות נשואים או בכלל לזוגות שמנהלים ביחד:
- גבולות – קבעו זמנים, מתי עושים פגישות עבודה ומתי הזוג מתנהל כזוג נשוי. חשוב ליצור את הגבולות מההתחלה בכדי לייצר ישויות נפרדות.
- חלל– אם יש אפשרות, צריך מרחב בשביל העבודה המשותפת, עם עובדים מהבית אז חדר שמיועד לעסק. הערבוב של עבודה בבית בזמן גידול הילדים מייצר המון תסכול.
- פגישות עבודה – לקבוע שגרות ניהוליות ולכבד את הזמן שנקבע.
- לשים את הכובע של שותפים – לדמיין שהבעל/אישה זה שותף עסקי נטו ולחשוב איך היית מתנהל אילו זה היה המצב.
- לקחת אנשי מקצוע – לא לחשוב שאם אתם שניים, אתם יכולים לעשות הכל בעצמכם, קחו אנשי מקצוע והעזרו בהם.
- חלוקת תפקידים – קבעו תחומי אחריות של כל אחד. במידה ונכנסת משימה חדשה החליטו יחד מי לוקח אותה. הימנעו מלקחת תפקידים יחד, מצב זה עלול ליצור בזבוז משאבים או שהמשימה תיפול בין הכיסאות.
- לעדכן אחד את השני – העברת ידע בין שותפים שמנהלים ביחד מקום, חשובה ביותר. "אבל את גרה איתי באותו הבית איך לא ידעת" אומר גל , אבל פתאום נפל לו האסימון שיש דברים שחשב שהיא כבר יודעת, או דברים שלא חשב שיענינו אותה ופתאום הבין כמה חשוב לעדכן אותה ולהתעדכן ממנה.
- לתת ספייס לכל אחד – הספייס חשוב! הן בחלוקת תפקידים שלכל אחד יהיה את המקום שלו בניהול והן בחיים האישיים שיש לכל אחד. זוג שעובד ביחד חייב שיהיה לו מהעולם שלו, מוסיפה יעל, בהיבט הרגשי, תחביבים, עוד עיסוק כגיבוי למקרה שנרצה להפסיק לנהל ביחד. זה חשוב גם עבור האיזון כאשר מרגישים ש Over ביחד וגם שלא יהיה משעמם.
הייתם עושים את זה בדיעבד שוב?
"חד משמעית כן!" מחייכים גל ויעל
בחוויה של גל ויעל הכל מאוד קוטבי, לטוב ולרע . הביקורת מאוד חריפה אבל גם ההצלחות וההישגים. זה מאוד עוצמתי. כנראה שאם לא היו נשואים הכל היה יותר מתון אבל גם הרגעים הטובים.
מה החלום הבא?
יעל – להמשיך למצוא עניין בדברים חדשים. היא אומרת שתנוח רק עוד 10 שנים.
גל – לא מעונין בדברים חדשים. חשוב לו למצוא את האיזון, האתגר העיקרי שלו, הוא לשריין מראש ימי חופש משפחתיים. דבר שבחיים לא עשה. לרבים זה אולי נשמע כמו דבר קטן אך אחרי הכל זה דבר גדול עבורו ומאוד חשוב.
סיכום ותובנות
אני עובדת עם גל ויעל כבר כמעט שנתיים ובמקביל כבר יותר מ- 16 שנה עובדת עם זוגות שמנהלים יחד יחידות ארגוניות. זה אף פעם לא קל ותמיד יש אתגרים. וזוג שהוא גם נשוי זאת בהחלט הרפתקה שמציפה אתגרים נוספים במסע המשותף. אנחנו משקיעים זמן רב ב- 3 היבטים מרכזים:
- עסקי – איך לנהל את העסק בצורה יותר אפקטיבית ונכונה.
- עתידי – יצירת מנועי צמיחה להרחבת העסק.
- אישי – איך להתנהל כזוג בצורה יעילה, מותאמת חוזקות, תקשורת מקרבת ופירגון. מאוד חשוב, מידי פעם לעצור לחשוב: האם זה באמת מה שאנחנו רוצים גם כיום?
כמובן שהחלק האישי הוא עוד יותר קריטי כי הוא משפיע ישירות על שאר חלקים מהחיים שלהם.
מהניסיון שלי, מאוד חשוב- לאוורר. לדבר על הדברים, לנתח, להסיק מסקנות ולהמשיך הלאה. אין מה להתעכב על מה שקרה בעבר ובדיעבד התנועה קדימה חשובה בכדי לשמר את ההנאה ואת הגשמת החלום.
ו… כמובן להיות בית של בריאות גם כאורח חיים. לאזן את העבודה עם כל שאר הדברים שהחיים מזמנים לנו, להכניס אנרגיות חיוביות בכדי להצליח לנהל ולחיות יחד כזוג בצורה טובה כי זה בסופו של דבר מנוע הצמיחה החשוב והמקדם ביותר של העסק.
תודות:
לאנוך פארי (אבא שלי) על תיעוד וידיאו של המפגש המעצים
ליעל שונק על העריכה הלשונית + הגהה
ולזוג המופלא שנרתמו ושיתפו בכנות תובנות מהידע ומהניסיון שלהם
הכותבת ענת כהן-פארי היא בעלת העסק "ארגון בתנועה" לייעוץ ארגוני וליווי ניהולי. ענת משמשת כיועצת ארגונית לחברות בינלאומיות ולוקאליות, מנחה קורסי ניהול ומלווה מנהלים. ענת עובדת עם ארגונים בכל הגדלים ובכל סוגי התעשיות על תהליכי שינוי, גיבוש אסטרטגית ניהול ההון האנושי ופיתוח שכבות הניהול. בעלת תוארMBA בהתנהגות ארגונית ותעודה בהנחיית קבוצות. בוגרת קורסי אימון, גישור, פוטותרפיה וריפוי בתנועה.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אקדמיה מערכת הבריאות ניהול פרויקטים עסקים משפחתיים
