בתגובה על "בבית הכרם רק מתחילים להבין איך לטפל בזיהום של 50 שנה" מאת ניר חסון ("הארץ" 1.4)
פורסם: 18.4.21 צילום: וויקיפדיה
כתבתו המעמיקה של ניר חסון על הבעייתיות בטיפול בזיהום הקרקע ומי התהום של מפעל התע"ש שנסגר בבית הכרם בירושלים לפני 24 שנים, מצביעה על הסכנות הבריאותיות הטמונות בקרקע מזוהמת, במיוחד העובדה שאין פתרון ישים לטיהור מושלם מפני המזהמים, לא כל שכן הגנה על בני אדם ובעלי חיים.
חומרת הדברים יצרה דרישה מקצועית של המשרד להגנת הסביבה ליצור נתק בין הקרקע לבין המצע בו יישתלו ירקות המיועדים למאכל בגינה הקהילתית שקמה באתר התע"ש הנטוש.
תע"ש בית הכרם היה מפעל מתכת קטן שהשתמש בממיסים אורגנים המכילים כלורידים לשטיפה וניקוי המוצרים. חומרים מסרטנים חדרו את שכבות הקרקע וזיהמו מי תהום בעומק 500 מ' ובמרחק 2 ק"מ ממוקד הזיהום. הקרקע נחפרת בעלויות עתק, במבנה אוהל סגור. אין בנמצא פתרון לטיהור זיהום מקורות המים.
תמיהה: כיצד קבלו על עצמן יו"ריות ועדות התכנון במחוזות תל אביב והמרכז את האחריות המקצועית והמוסרית לאשר הקמת עיר בת 35,000 יחידות דיור על אדמות תע"ש השרון ? סקרים שנערכו במקום הצביעו על זיהום קרקע כבד ביותר שגרם להשבתת 5 בארות ברמת השרון.
יתר על כן: החשש שלפנינו מעשה תרמית מהחמורים והמסוכנים בתולדות המדינה: בכוונת רמ"י להוציא הקרקע למכרז, בטרם יבוצע טיהור (בלתי אפשרי!), תוך התחייבות הזוכים לטיהור הקרקע, ולשיבוב העלויות במחיר הרכישה. באין דרך להחליף קרקע בעומק עשרות מטרים, לא כל שכן לטהר את שכבת האקוויפר – עלולים הזוכים לבנות שכונות שלמות על קרקע מורעלת שזיהומיה מסוכנים לאדם, יחלחלו בבתים מהיסוד ועד למסד. התוצאה: עיר מורעלת !
הפתרון הנכון והרצוי להפוך את השטח הענק של 7,464 הדונם, המכילים יער בן 34,000 עצים, ומינים אנדמים של צמחים וזוחלים – לפארק מטרופוליטני לערי השרון הצפוני, במקביל לפארק אריאל שרון בדרום מזרח אגד הערים.
*הכותב דניאל מורגנשטרן – יועץ סביבתי ומתכנן אורבני, חבר הועד המנהל הפורום לעירוניות וחבר מייסד במכון הישראלי לערים חכמות
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אחריות חברתית ניהול פרויקטים ערים חכמות תעשייה
