ביום ראשון, ה- 24.11.2019, נערך במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן כנס בנושא קניין רוחני בעידן הגלובלי. האקטואר רועי פולניצר, מייסד ומנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA), ריתק את הנוכחים כאשר דיבר על הערכת שווי של נכסי קניין רוחני בעידן הגלובלי ואמר "וורן באפט וישקר, HP ומרקורי. עסקאות מיליארדים אלה ועוד עסקאות רבות קטנות יותר מושכות תשומת לב רבה. בהקשר זה, בהרצאה קצרה זו, אדבר הן על הדרך לקביעת שווי חלק ממרכיבי עסקאות אלה והן על אחד הפרמטרים המרכזיים אשר משקלם בקביעת שווי חברה עולה בהתמדה במקביל לשינויים הדרמטיים בדרך שבה עושות חברות עסקים בעידן המידע, הלא היא קבוצת נכסי הקניין הרוחני"
פורסם: 26.11.19 צילום: יח"צ
פרופ' גילה שטופלר דיקנית הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ציינה בפתיחת דבריה "בשנים האחרונות, מוצאות עצמן חברות רבות במצב בו שווי פעילותן קשור באופן גובר בנכסי הקניין הרוחני (IP- Intellectual Property) שלהן. מצב זה מביא את מקבלי ההחלטות להגדיל את משקלם של הגורמים הכלכליים בתהליך קבלת ההחלטות העסקיות והאסטרטגיות, המשפיעים על חלק מ"מנועי השווי" המרכזיים שברשותם- הלא הם נכסי ה- IP שלהם". פרופ' שטופלר הוסיפה ואמרה: "סוגי נכסי ה- IP הנפוצים ביותר הינם מותגים, לוגו, שם החברה, זהותה המסחרית וסימנים מסחריים, זכויות יוצרים, זכויות הוצאה לאור של מגזינים, ספרים, סרטים ומוזיקה, רישיונות לטלוויזיה, לרדיו או לפעילות מונופוליסטית או מוגנת, זכיינות וזכויות הפצה, ידע (Know-how) תיעוד תהליכים ושיטות עסקיות ופטנטים על מוצרים או תהליכים".
משמאל לימין: ד"ר דב סולומון, עו"ד ליאת גלילי-פרל, עו"ד הסיני Daniel Jiang והאקטואר רועי פולניצר
לאחר מכן, עלה ד"ר דב סולומון, ראש החטיבה למשפט מסחרי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים אשר הרצה על איגוח של זכויות קניין רוחני ואמר כי "חברות נוהגות להשקיע משאבים לא מבוטלים במהלך תהליכי רכישה או מכירה ובמקרים מסוימים גם במצבי חדלות פירעון בהערכת שווי נכסי ה- IP שלהן. היקפי ההשקעה לצורך פיתוח ושיווק מוצרים מבוססי IP ורגישותם הרבה של נכסים אלה לשינויים בערכם, מעלים במידה ניכרת את הצורך לבחון את הפרמטרים המשפיעים על שווים הכלכלי, מוקדם ככל האפשר בתהליך הפיתוח, ממספר שיקולים: עסקיים, כלכליים, חשבונאיים ומיסויים". ד"ר סולומון הוסיף ואמר: "על מנת לבצע תהליך הערכת שווי מושכל, יש צורך בהכרה, בהפרדה וביכולת מדידה מהימנה של נכסי ה- IP, בנפרד מכלל הנכסים המזוהים האחרים בחברה. כך, יוערך כל IP הניתן למדידה, הצפוי לייצר לבעליו יתרון כלכלי הניתן לכימות (בין אם בדרך של הגדלת ההכנסות ובין אם כדרך של חיסכון בעלויות). נכסים שאינם ניתנים להפרדה מכלל נכסי החברה יכללו כברירת מחדל בסעיף המוניטין".
אחרי ד"ר סולומון עלה האקטואר רועי פולניצר, מייסד ומנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA), בעל הסמכה יוקרתית מהאיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP) בניו-ג'רזי, ארה"ב בנושא ניהול סיכונים פיננסיים (FRM) ובעל ניסיון של 15 שנה בהערכות שווי של חברות סטארט-אפ, נכסי קניין רוחני ואופציות מתוחכמות מורכבות. האקטואר פולניצר אשר הרצה על הערכת שווי של נכסי קניין רוחני בעידן הגלובלי ואמר כי "מדידת השווי אינה עניין טכני כלל ועיקר, אלא תהליך עיבוד מידע שיטתי הקשור ל- IP ספציפי כגון אמידת העלויות הצפויות בשלבי הפיתוח השונים או אמידת תוחלת זרם ההכנסות הצפוי ממכירת המוצרים מבוססי ה- IP. מידע זה נאסף על בסיס ניתוח היתרונות התחרותיים של מוצרים אלה והבנת המשמעויות הכלכליות של היישומים המסחריים הצפויים ממנו. בתהליך זה, יש לעיתים להביא בחשבון את השפעת ה- IP לא רק על מוצרים או תהליכים עסקיים ספציפיים כי אם את השפעתו על כלל פעילויות החברה". האקטואר פולניצר הוסיף ואמר: "תהליך הערכת שווי IP, הטכנולוגיות הנובעות ממנו והמוצרים המבוססים עליו, יכול להניע את החברה לפעילות מכוונת להצפת והעלאת ערך בארגון. מטרת משנה חשובה זו יכולה להתרחש כתוצאה מתהליך שיטתי המחייב התמודדות רמת דרג, בצורה מושכלת עם הצורך לבחור בין מספר הזדמנויות שוק, היות ואין זה נדיר ל- IP להיות בעל יכולות יישומיות בשווקים שונים. הענקת ערך כמותי לאפשרויות השונות, מייצרת ערך בעל משמעות לתהליך קבלת ההחלטות ולבחירה בשווקים בהם תוחלת הערך הכלכלי גבוהה, על בסיס ערכי סיכון ותשואה, TTM- Time To Market, המיצוב התחרותי ותוחלת תזרימי המזומנים החזויים".
אחרי האקטואר פולניצר, עלתה עו"ד ליאת גלילי-פרל, שותפה מייסדת במשרד עורכי דין שהרצתה על אסטרטגיות לרישום זכויות קניין רוחני של חברות הזנק בחו"ל ואמרה כי "תהליך מקסום השווי הכלכלי של ה- IP, המבוצע על בסיס מתודולוגי ברור, צפוי להביא להשוואה ובחירה בין פרויקטים שונים המתחרים ביניהם על הניצול היעיל ביותר של תקציב המחקר ופיתוח הן במונחי החזר השקעה (ROI- Return On Investment) והן בבחירת דרכי השימוש האפקטיביות ביותר לשימוש בערוצי מסחור שונים העומדים לרשות החברה המפתחת". עו"ד גלילי-פרל הוסיפה ואמרה: "תהליך הערכת שווי מעלה שאלות רבות, הן בהיבט הכמותי והן בהיבט האיכותי, לגבי השפעת ה- IP על מגוון הפעילויות בחברה ובוחן את הערך הכלכלי התוספתי הנובע מכל אפשרות, לרבות ייחוס תוחלת ערך כמותי לערכים חבויים. במסגרת זו, יש לבחון את יכולת המינוף של מאגר ה- IP והאמצעים הטכנולוגיים והמשאבים הכלכליים הנחוצים לצורך פיתוחים עתידיים הצפויים לשמש כמנועי צמיחה עתידיים".
את הכנס חתם עו"ד הסיני Daniel Jiang, ממשרד עורכי הדין ועורכי הפטנטים China Smart Intellectual Property Ltd אשר הרצה על רישום ואכיפה של זכויות קניין רוחני (הרצאה בשפה האנגלית). עו"ד Daniel Jiang אמר כי "יש לשים לב כי קיים לעיתים קרובות פער בין ערכו של מוצר מבוסס IP לבין ערך ה- IP עצמו. שהרי ערך מוצר נקבע על ידי יכולתו לייצר תוחלת תזרים מזומנים מדיד. ערך ה- IP לעומת זאת נקבע על בסיס הערך המוסף הניתן להערכה על ידי בידוד וכימות שיעור אינדיקטיבי מהכנסות המוצר מבוסס ה- IP, אשר ניתן לשייך ישירות ליתרון מובהק אשר הושג תודות ל- IP האמור. משווי זה יש לנטרל כמובן עלויות רלוונטיות (כגון עלויות משפטיות במקרה ומדובר בפטנט). כתוצאה מכך ערך ה- IP עליו מבוסס מוצר או שירות כלשהוא אינו יכול לחרוג מעבר לערך המוסף אותו הוא תורם למוצר או לשירות. כך לדוגמא, ניתן לראות בפטנט, כנכס המניב תשואה למשך תקופת ההגנה מהעתקה, עבור השקעה בעלויות מחקר, פיתוח ושיווק. מסיבות אלה, ערכם של פטנטים נמוך בדרך כלל מערכם של המוצרים מניבי מזומנים המבוססים עליו. כמובן ששוויים של פטנטים בנושאים גנריים המכסים אפליקציות מרובות, עשוי לעלות על שוויו של מוצר יחיד המבוסס עליהם". עו"ד Daniel Jiang הוסיף ואמר: "התיאוריה הכלכלית הקלאסית גורסת כי מחירו של IP נקבע בשווקים משוכללים, בהם האינפורמציה מלאה, על בסיס עסקה בין צדדים לא קשורים בתהליך של "ממוכר מרצון לקונה מרצון" (At Arm's Length). בפועל, כמעט אף פעם אין תנאי שוק משוכלל כמוגדר בתיאוריה. מצב זה נובע פעמים רבות בשל גורם החדשנות הטבוע בנכסי IPו/או בסודיות המסחרית המקובלת בעסקאות כגון אלה, המונעים פיתוח אמת מידה השוואתית (Benchmark) אמינה".
בכנס נכח גם מעריך השווי והמתכנן הפיננסי דוד בכר, האחראי תחום התכנון הפיננסי בלשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA). מעריך השווי דוד בכר התייחס להערכת שווי נכסי קניין רוחני ואמר "אמנם אני עוסק רבות בהערכות שווי של סוכנויות ביטוח ותיקי ביטוח אבל לגבי הערכת שווי IP אני רוצה להוסיף על מה שנאמר כאן שבהיעדר מידע זמין ומהימן אודות יחסי קונה/מוכר או יחסי מסחר אחרים, מתבצעת לרוב סקירת מידע מקיפה אודות עסקאות שנעשו על ידי חברות ציבוריות בתחום דומה או מקביל ככל האפשר לתחום שאליו משתייך ה- IP המוערך. מכיוון שעסקאות שונות הינן לעיתים קרובות בעלות מבנה אינטרסים וזכויות שונה זו מזו וכוללות התניות חוזיות משתנות, ביצוע מחקר והשוואה הנו תהליך מורכב, הדורש משאבי זמן ומאמץ רבים ועשוי אף להסתיים בתוצאה מחקרית לא ודאית". מעריך השווי דוד בכר הוסיף ואמר: "בפרקטיקה, קיימות מספר שיטות להערכת שווי IP. לכל שיטה יתרונות וחסרונות ויש ליישמה בהתאם למידת הישימות שלה למקרה הספציפי או לסיטואציית ההערכה ומטרתה. את שיטות ההערכה יש ליישם בעקביות לפרדיגמה הבסיסית הגלומה בהן, המבוססת על אחת משלוש גישות כלכליות תיאורטיות מרכזיות: גישת ההכנסה, גישת ההשוואה וגישת העלות. למרות שכל אחת מגישות ההערכה הללו עשויה לאפשר הערכה מהימנה, הרי שעל פי רוב על מעריך השווי להשוות את תוצאות השווי המושגות באמצעות גישות נוספות, הן למטרת בקרה והן לצורך בחינת סבירות התוצאות".
מעריך השווי והמתכנן הפיננסי דוד בכר
גישת ההכנסה הינה גישה זו נפוצה מאד ונחשבת כמבוססת ביותר הן מהבחינה הכלכלית-תיאורטית והן מהבחינה המימונית- פרקטית. גישת ההכנסה מנתחת את התוחלת המהוונת של התמורה הכלכלית העתידית הנקייה הצפויה לנבוע מה- IP, תוך ניתוח הרווחים העודפים מ"רנטה מונופוליסטית" ו/או החיסכון הצפוי בעלויות עקב השימוש בו. אחת השיטות הנגזרת מגישת ההכנסה הינה שיטת היוון תזרימי המזומנים העתידיים (DCF – Discounted Cash Flow). שיטת ה- DCF מבוססת במהותה על היוון התועלות הכלכליות הנקיות העתידיות, בשיעור היוון המותאם למידת הסיכון הגלומה בתוחלת התחזיות על פני משך התקופה הנאמדת. כמובן ששיעור היוון זה צריך להיות עקבי עם שיעור התשואה הנדרש על ידי משקיע בתקופת ההחזר. שיטה אחרת הנגזרת מגישת ההכנסה היא שיטת המכפיל. שיטת המכפיל מהווה למעשה מקרה פרטי של שיטת ה- DCF. בשיטה המכפיל השווי המוערך הינו הרווח הכלכלי לתקופה מסוימת מוגדרת (בד"כ שנה), מחולק בשיעור היוון הנגזר ממשך תקופת ההנאה הכלכלית הצפויה מה- IP, בדומה לחישוב ערכה של אגרת חוב קונסול. שיטת המכפיל מהירה ויעילה, הגם שהנחות היסוד שבבסיסה עשויות להיות חזקות מדי ולכן השימוש בה מחייב זהירות רבה ומודעות גבוהה למגבלות האינהרנטיות בה.
גישת ההשוואה בוחנת את שוויו של ה- IP נשוא ההערכה, ביחס ל- IP "דומה". על בסיס ניתוח עסקת מכירה/רכישה דומה בין צדדים לא קשורים, מקונה מרצון למוכר מרצון, בתחומים קרובים ככל שניתן ל- IP המוערך. יש לשים לב כי אין הכוונה בהכרח דווקא ל- IP דומה מבחינה טכנולוגית, כי אם ל- IP אשר האפליקציות האפשריות הנגזרות ממנו דומות או פונות לשווקים דומים עם השלכות עסקיות דומות ככל שניתן ל- IP נשוא ההערכה. בתנאי השוק הקיימים, לעיתים גם לאחר מחקר מקיף, מידע כזה חסר או אינו ספציפי דיו. כתוצאה מכך גישת ההשוואה אינה ישימה לעיתים קרובות ומשמשת כאמת מידה כללית והשוואתית בלבד לתוצאות ההערכה בגישות אחרות.
גישת העלות מודדת את שווי ה- IP על בסיס עלות ייצורו או עלויות השחלוף שלו. בגישת העלות מודדים את עלויות פיתוח ה- IP לדוגמא, תוך התייחסות השוואתית לעלויות אותן הייתה מוציאה "חברה נורמטיבית" בפיתוח האמור לו התחילה "מאפס". גישה זו מבוססת בין היתר על עיקרון השחלוף הקובע כי משקיע רציונלי לא יהיה מוכן לשלם על IP יותר מהעלות ההיפותטית הכרוכה בפיתוח עצמי של IP דומה אשר יספק תועלות כלכליות דומות. עקרון זה לא חל בדרך כלל על IP ייחודי המוגן משפטית מפני העתקה כגון פטנט (אם כי יש לשים לב לגבולות הטריטוריאליים של ההגנה האמורה), במצב בו ה- TTM הנדרש קצר וזמני הפיתוח של IP תחליפי ארוכים או כאשר אי הודאות הכרוכה בפיתוח גבוהה.
גישת העלות לא לוקחת בחשבון את השפעתם של משתנים אקסוגניים חיצוניים ל- IP כגון שינוי בטעמי הציבור או התפתחות מוצלחת של טכנולוגיה מתחרה, העלולים להשפיע בצורה משמעותית על שוויו של ה- IP האמור. גישת העלות גם אינה מביאה בחשבון את אי הודאות האינהרנטית לפיתוחים חדשניים, הנגרמת מהסיכון לכישלון הפיתוח או אי-יכולת לבצע את המטלה אשר לשמה פותח ה- IP, או את היתרונות הכלכליים העשויים לחול על מחזיק ה- IP כתוצאה מיישום מסחרי מוצלח. לפיכך נהוג להשתמש בגישת העלות בדרך כלל על מנת להעריך את ערך הסף המינימאלי לשוויו של ה- IP. בנוסף, נהוג להשתמש בגישת העלות כברירת מחדל, במקרים שאין אפשרות מעשית להשתמש בגישת ההכנסה או בגישת ההשוואה.
*בצילום למעלה משמאל לימין: ד"ר דב סולומון, עו"ד ליאת גלילי-פרל, עו"ד הסיני Daniel Jiang והאקטואר רועי פולניצר
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אקטואריה הערכת שווי קניין רוחני
