
שני מאמרים מכוננים שפורסמו בסטטוס אשר כתבו האקטואר רועי פולניצר ורו"ח אבירם בילדר, שימשו בסיס לכנס בנושא סוגיות עומק בתחשיבי נזק נשערך ביום חמישי האחרון במחוז דרום של לשכת עורכי הדין
פורסם: 5.2.20 צילום: יח"צ

ביום חמישי, ה- 30.1.2020, ערך מחוז דרום של לשכת עורכי הדין ערב הומאז' לשני מאמרים אקטואריים מכוננים שכתבו האקטואר רועי פולניצר ביחד ורו"ח אבירם בילדר. המאמרים המדוברים פורסמו בכתב העת המקצועי המוביל בישראל לחשיבה ניהולית ואסטרטגית – סטטוס, כאשר המאמר הראשון של השניים שכותרתו "חוות דעת אקטואריות בנושא ניכויי מל"ל (חישובי ביטוח לאומי)" פורסם ב- 8.8.2019 ו- המאמר השני של השניים שכותרתו "חוות דעת אקטואריות בנושא הפסדי שכר (חישובי אובדן השתכרות)" פורסם ב- 10.9.2019. מדובר ב- Educational Papers האקטואריים הראשונים שאי פעם פורסמו בישראל שגם עוסקים בנושאים האיזוטריים הללו וגם כוללים בחובם דוגמאות מספריות מתוך חוות דעת אקטואריות שהוגשו לבתי משפט בישראל.
את ערב ההומאז' פתח רו"ח אבירם בילדר, הבעלים והאקטואר הראשי של פירמת הייעוץ – בילדר גרופ ומי שהשתתף בכתיבת גילויי הדעת של לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל בנושא איזון משאבים בין בני זוג עקב גירושין, שהרצה על חוות דעת אקטואריות בנושא ניכויי מל"ל (חישובי ביטוח לאומי). האקטואר בילדר פתח את הרצאתו באומרו: "תגמולי המל"ל המנוכים כוללים שני רכיבים מצטברים. הרכיב הראשון הוא סך התשלומים שבוצעו בפועל עד למועד ההיוון, והרכיב השני הוא סך התשלומים העתידיים המהוונים למועד ההיוון, תוך שימוש בתקנות הביטוח הלאומי. לוח חיים הינו תוצר של מחקר סטטיסטי אשר מגדיר בין היתר את הסתברות המוות של אדם בכל גיל נתון. על מנת להתמודד עם השוני בין קבוצות שונות של אנשים ניתן לקבוע לוחות חיים נפרדים עבור קבוצות שונות. נדגיש כי מאחר שמדובר בלוח סטטיסטי, הלוח עצמו מייצג את המצב הממוצע, כלומר, את הסתברות המוות של האדם הממוצע על פני גילאים שונים. תקנות ההיוון קובעות מספר לוחות חיים עבור אוכלוסיית הזכאים לתגמולים מהמל"ל, תוך הבחנה בין הקבוצות הבאות: גברים, נשים, אלמנים, אלמנות ונכים (ללא תלות במין). בנוסף לקביעת לוחות החיים, תקנות ההיוון קובעות מתי יש להפעיל כל לוח. למעשה, בעבור כל קצבה ו/או גמלה התקנות מפנות אותנו ללוח שונה. כשמתבוננים בקצבאות נכות ניתן לשים לב כי בעוד שקיים לוח חיים ייעודי לנכים, הרי שלוח זה משמש להיוון קצבת נכות בלבד ואינו מתייחס לקצבאות ו/או גמלאות אחרות, לרבות גמלת נכות מעבודה. כך למשל, בחישוב תוחלת החיים הצפויה לגבר בן 25 בהתאם לתקנות ההיוון (לוח גברים) נגיע לגיל 81.89 שנים – ואילו תוך שימוש בלוח נכים התוצאה תהיה שונה משמעותית: 55 שנים."

האקטואר בילדר חתם את ההרצאה באומרו: "בפסק הדין אלחבאנין ואח' נ' כריסי ואח' נקבע כי על בית המשפט לקבל חוות דעת אקטואריות שתיקחנה בחשבון את תשלומי המל"ל לעתיד בפועל מקום בו ניתן פיצוי בגין השנים האבודות עקב קיצור תוחלת חיי הניזוק. חוות הדעת צריכות להתייחס גם לתשלומי תלויים ושארים של המל"ל בעקבות קיצור תוחלת חיי הניזוק. החלטה זו שלעצמה מסבכת את תהליך עריכת התחשיבים האקטואריים ומעלה שאלות רבות שבתקווה תיענינה בפסיקות הבאות. להלן מקצת הסוגיות הפתוחות. ראשית, כיום לא נלקחים בחשבון תשלומים לתלויים ושארים (למעט במקרי מוות) בעת ביצוע קיזוז הגמלאות. בהתאם לפסיקה שלפנינו, במקרי נכות קשה – שבהם מתקיים מצב של קיצור תוחלת חיים – נדרש לקזז הן את תשלומי קצבת נכות (שמקבל הנכה עצמו) והן את תשלומי גמלת שארים (שיקבלו שאריו). האם יש לקחת בחשבון אך ורק את גמלת השארים הנובעת מקיצור תוחלת החיים? שנית, כיצד יתמודדו חברות הביטוח אם הפער בין היוון הקצבאות בהתאם לתקנות ההיוון לבין הסכום המתקבל מהערכת האקטואר, זאת בהנחה כי המל"ל ימשיך להגיש תביעות שיבוב הערוכות בהתאם לתקנות ההיוון ולהסכמים הקיימים? שלישיתף האם האקטואר יתבסס בעת עריכת חוות דעתו על לוחות החיים אשר נקבעו במסגרת תקנות ההיוון – ויבצע התאמות כנדרש על מנת לשקף את קיצור תוחלת החיים? לפיכך, אני ממליץ להיות ערים להשלכות אלו ולבחון סוגיה זו על היבטיה השונים בעת הכנת החומר לתביעה. לשם כך כדאי להדק את הקשר השוטף בין עורך הדין לבין האקטואר. כאמור, הסוגיות האקטואריות והמשפטיות הנוגעות לקיצור תוחלת חיים רבות ומגוונות הן, וייקח עוד זמן עד שיתגבשו קווי מנחה ברורים."

אחרי האקטואר בילדר עלה האקטואר רועי פולניצר, מייסד ויו"ר לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) המתמודד בימים אלו הן על תפקיד המפקח על הבנקים והן על תפקיד האקטואר הראשי לאוצר (לאחר שהעפיל לשלב הגמר ביחד עם עוד 4 אקטוארים נוספים, מתוך 19 אקטוארים שהגישו מועמדות), שהרצה על חוות דעת אקטואריות בנושא הפסדי שכר (חישובי אובדן השתכרות). האקטואר פולניצר פתח את הרצאתו באומרו: "שיטת הידות משמשת לשם חילוץ "ידת הקיום" – החלק היחסי מהקופה המשותפת אשר היה משמש למחייתו של המנוח אילולא נפטר. חלק יחסי זה "נחסך" במות המנוח ולכן אין העיזבון או התלויים זכאים לפיצוי בגין חלק זה. לשם כך, בשיטה זו יש לפעול בשלושה שלבים: 1) קביעת שיעור של הקופה המשותפת; 2) קביעת מספר הידות; ו- 3) חילוץ ידת הקיום של המנוח. ברצוני להזכיר כי בתביעת העיזבון – בניגוד לתביעת התלויים – מתווספת ידת החיסכון לידות בני המשפחה ולידת משק הבית. למעשה, בעזרת שיטת הידות ניתן לחשב את הפיצוי שמגיע לעיזבון בגין אובדן ההשתכרות של המנוח בשנים האבודות וכן את הפיצוי שמגיע לתלויים בגין הפסד התמיכה מהכנסת המנוח. וכמובן חשוב לזכור שכאשר קיימת זהות בין יורשי המנוח לבין תלוייו, הרי שקביעת הפיצוי בכל הקשור לאובדן הכספי בגין מות המנוח ("השנים האבודות") צריכה להיעשות בהתאם לתביעת העזבון, שכן זו גבוהה יותר בשל תוספת חישוב ידת החסכון הנצברת לטובת העזבון".

האקטואר פולניצר חתם את ההרצאה באומרו: "הלכת פינץ הינה הלכה פסוקה אשר התקבלה בבית המשפט העליון בעקבות תביעה לתשלום פיצויים בעבור ה"שנים האבודות" שהוגשה על ידי הוריו של מנוח. הלכה פסוקה זו קבעה כי יש להחיל את הלכת "השנים האבודות" גם על נפגעי תאונות דרכים, ובנוסף – עמדה על הדרך בה יש לחשב את אובדן השכר. השאלה שעמדה בבסיסה של הפסיקה בעניינו של חגי פינץ, בן השבע עשרה ושמונה חודשים, הייתה כיצד יש לחשב את השתכרותו העתידית של מנוח קטין אשר טרם הספיק לגבש כיוון חיים או לימודים המעידים על יכולותיו העתידיות (לדוגמא – במקרים בהם מעורבים קטינים בתאונות דרכים). על פי הלכת פינץ, חישוב שכרם של קטינים, יעשה על פי השכר הממוצע במשק עד גיל הפרישה. משכר זה נהוג לנכות 70% בעקבות השימוש שהיה עושה המנוח בכספו, ולפצות את הוריו או יורשיו רק בעבור 30% מהחישוב הכללי.

בהרצאה נכח גם סו"ב דוד בכר, מנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA). סו"ב דוד בכר התייחס למאמר המכונן של האקטואר פולניצר ושלו שכותרתו "חוות דעת אקטואריות בנושא הפסדי פנסיה (חישובי אובדן זכויות סוציאליות)" שפורסם ב- 13.1.2020 בכתב העת המקצועי המוביל סטטוס. סו"ב אמר בנושא: "על פסיקת בתי המשפט ראוי להעמיד את אובדן הפנסיה של המנוח בשיעור של 12.5% (6.5% הפרשות מעסיק לתגמולים ועוד 6% הפרשות מעסיק לפיצויים) מסכום הנזק בגין אובדן השתכרות לעבר ואובדן השתכרות ב"שנים האבודות". לגבי אובדן קצבת זקנה של מנוח ברצוני להעיר כי שלפי ההלכה הפסוקה קיימת זכאות לפיצוי עבור אובדן קצבת זקנה בעקבות פטירת המנוח. בפס"ד ניסן נ' הכשרת הישוב, אשר עליו הרצה האקטואר בילדר היום, נקבע כי גם לגבי תביעת העיזבון, קיימת זכות באופן דומה לפיצוי בגין אובדן קצבת הזקנה. אלא שהובהר בפסיקה כי לצורך חישוב אובדן קצבת הזקנה יש להפחית את התשלומים אותם היה משלם המבוטח ואשר היו מופרשים מתוך משכורתו למל"ל עבור רכיב קצבה זו. מניסיוני רב השנים, אני יכול לומר שלרוב סך התשלומים אשר היה מפריש המנוח עבור קצבת הזקנה למל"ל במהלך חייו אלמלא התאונה עולה בהרבה מעבר להפסד בגין אי תשלום קצבת הזקנה."

סו"ב דוד בכר התייחס גם להכרה שקיבלה לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל מצד המדינה ואמר "למי שלא יודע האקטואר רועי פולניצר, שהרצה כאן הערב, הוא מייסד ויו"ר הלשכה, בוגר תואר ראשון בכלכלה (עם התמחות במימון) ומוסמך לתואר שני במנהל עסקים (עם התמחות בניהול סיכונים ואקטואריה) שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (בהצטיינות), בעל דיפלומה בניהול סיכונים פיננסיים במתכונת FRM מאוניברסיטת אריאל, למד בתוכנית ללימודי תעודה באקטואריה באוניברסיטת חיפה, בעל 4 תעודות המעידות על הסמכה כאקטואר פיננסי (FRM, MRA, CRA ו- IRA), בין היתר, מהאיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP), בעל 3 תעודות המעידות על הסמכה כאקטואר ביטוח חיים ופנסיה (Fellow, LRA ו- PRA) כולן מטעם הלשכה (IAVFA) ובעל 2 תעודות המעידות על הסמכה כאקטואר ביטוח כללי (CRM ו- ORA), בין היתר, מהאיגוד הישראלי למנהלי סיכונים (IARM). האקטואר פולניצר הגיש בדצמבר 2019 לנציבות שירות המדינה את מועמדותו לתפקיד האקטואר הראשי לאוצר. באמצע החודש, הובא לידיעתו כי הוא עומד בכל דרישות הסף של הנציבות לתפקיד האמור – הכוללות, בין היתר, הסמכה כאקטואר ע"י מוסד מוכר בארץ ובחו"ל. בכך איפוא, ניתנה לגיטימציה והכרה הלכה ולמעשה על ידי מדינת ישראל בפעילות הלשכה ובתעודות האקטואר שלה בכלל ובתעודת האקטואר המלא (Fellow) שלה בפרט – מה שאומר שמעתה ואילך הלשכה הינה איגוד אקטוארי מוכר בישראל כהגדרתו בחוזרים ובתקנות משרד האוצר. הכרה זו של המדינה הן בלשכה והן בתעודות האקטואר שלה – פעם אחת, מכשירה את הקרקע של כלל האקטוארים מוסמכי הלשכה להתמודד על תפקיד אקטואר ראשי בגופים ממשלתיים ופרטיים כאחד ופעם שנייה מעניקה גושפנקא לחוות הדעת האקטואריות שלהם לבתי משפט ובתי דין בישראל".
"הסמכות הלשכה עוסקות בתחומי הביטוח והפיננסיים והלשכה מסמיכה בגדול שלושה סוגים של אקטוארים: 1) אקטואר ביטוח חיים או פנסיה- המתמחה בעיקר במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכוני חיים וסיכונים פנסיוניים; 2) אקטואר ביטוח כללי – המתמחה בעיקר במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכונים תפעוליים, לרבות סיכוני מודל וסיכוני נזילות; ו- 3) אקטואר פיננסי – המתמחה בעיקר במיפוי, מידול, מדידה וניהול סיכוני שוק, סיכוני אשראי וסיכוני השקעות."
אקטוארים מוסמכי הלשכה בעלי הסמכת בעלי הסמכת "אקטואר סיכוני חיים" (LRA- Life Risk Actuary) מתמחים בעיקר בתמחור ביטוחי החיים הקיימים (כגון: ביטוח חסכון טהור, ביטוח ריסק טהור, ביטוח לכל החיים, ביטוח מעורב וביטוח גימלא), בביצוע מחקרים אקטואריים בביטוח חיים, בבניית מודלים אקטואריים לצורך הערכה וכימות סיכוני חיים (כגון: תמותה ואריכות חיים) ובהערכת התחייבויות ביטוחיות (חישובי רזרבות פרוספקטיביות, רטרוספקטיביות וצילמר) של חברת ביטוח בביטוחי חיים.
אקטוארים מוסמכי הלשכה בעלי הסמכת "אקטואר סיכונים פנסיוניים" (PRA- Pensions Risk Actuary) מתמחים בעיקר בחישוב זכויות העמיתים (בגין ותק עבר ועתיד) בקרנות פנסיה (פנסיית פנסיית זקנה, פנסיית נכות, פנסיית אלמנה ופנסיית שארים), בביצוע מחקרים אקטואריים בקרנות פנסיה, בבניית מודלים אקטואריים לצורך הערכה וכימות סיכונים פנסיוניים (כגון: תמותה, נכות, פיטורין, עזיבה מרצון, ביטולים וסיכונים אחרים) ובעריכת מאזן אקטוארי של קרן פנסיה.
אקטוארים מוסמכי הלשכה בעלי הסמכת "אקטואר סיכוני השקעות" (IRA- Investment Risk Actuary) מתמחים בעיקר בבניית תיקי השקעות אופטימליים, בניתוח ביצועים ותקצוב סיכונים בתהליך ניהול ההשקעות, בתקצוב סיכונים בקרנות פנסיה ובבניית מודלים אקטואריים לצורך הערכה וכימות סיכוני השקעות (כגון: סיכון תיק, סיכון רכיבי, סיכון שולי, סיכון תוספתי ו- Style Drifts) לצורך עמידה הן בהוראות הרגולציה בחברות ציבוריות שאינן בנקים וחברות ביטוח (גלאי 2) והן בהוראות רגולציה בגופים מוסדיים (הוראות קיימות של רשות שוק ההון, HS-STD וכו').
אקטוארים מוסמכי הלשכה "אקטואר סיכונים תפעוליים" (ORA- Operational Risk Actuary) מתמחים בעיקר בהערכת דרישות הון כלכלי והקצאת הון מבוסס סיכונים (כולל תיקוף מודלים), בבניית מודלים אקטואריים לצורך הערכה וכימות סיכונים תפעוליים (כגון: תהליכים לקויים בארגונים, טעויות אנוש, שימוש במודלים לא נכונים, רמאויות, קריסת מערכות וכו'), בבניית מודלים אקטואריים לצורך הערכה וכימות סיכוני נזילות (כגון: Asset Liquidity ו- Funding Liquidity) ובהערכת עתודות בגין סיכונים תפעוליים וסיכוני נזילות לצורך עמידה הן בהוראות הרגולציה בבנקאות (הוראות קיימות של בנק ישראל + באזל 3) והן בהוראות הרגולציה בביטוח (הוראות קיימות של רשות שוק ההון + סולבנסי 2).
אקטוארים מוסמכי הלשכה "אקטואר סיכוני אשראי" (CRA- Credit Risk Actuary) מתמחים בעיקר בתמחור מוצרי אשראי (כגון אג"ח המגובות במאגד התחייבויות, Collateralized Debt Obligation) ונגזרי אשראי (כגון עסקת החלפה על כשל אשראי, Credit Default Swap), בבניית מודלים אקטואריים לצורך הערכה וכימות סיכוני אשראי (כגון: אי עמידה בהתחייבויות פיננסיות, ירידת דירוג אשראי, הרחבת מרווחי אשראי וחדלות פירעון) ובהערכת עתודות בגין סיכוני אשראי לצורך עמידה הן בהוראות הרגולציה בבנקאות (הוראות קיימות של בנק ישראל + באזל 3) והן בהוראות הרגולציה בביטוח (הוראות קיימות של רשות שוק ההון + סולבנסי 2).
אקטוארים מוסמכי הלשכה "אקטואר סיכוני שוק" (MRA- Market Risk Actuary) מתמחים בעיקר בתמחור מכשירי חוב מורכבים (כגון אג"ח מוגובות-משכנתא, Mortgage-Backed Security) ואופציות אקזוטיות (כגון אופציות "המסתכלות אחורה" Look-back options), בבניית מודלים אקטואריים לצורך הערכה וכימות סיכוני שוק (כגון: שערי ריבית, שערי חליפין, מדדי מחירים, מחירי ני"ע ומחירי סחורות) ובהערכת עתודות בגין סיכוני שוק לצורך עמידה הן בהוראות הרגולציה בבנקאות (הוראות קיימות של בנק ישראל + באזל 3) והן בהוראות הרגולציה בביטוח (הוראות קיימות של רשות שוק ההון + סולבנסי 2).

תכניות ההסמכה של הלשכה באקטואריה פותחו על ידי האקטואר רועי פולניצר ונשיא הלשכה, המלומד ה"ה פרופ' רמי יוסף. פרופ' יוסף הינו פרופסור מן המניין (Full Professor) לאקטוריה ומימון במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא כיהן ראש המחלקה בין השנים 2012-2015 ומכהן כיום כיו"ר מגמות התמחות במימון ומימון וביטוח במחלקה למנהל עסקים. הוא בעל תואר PhD במימון ואקטואריה מאוניברסיטת חיפה, דיפלומה בטכניקות אקטואריות DAT)) מאוניברסיטת סיטי בלונדון, תואר CFV מהלשכה והסמכת אקטואר מלא (Fellow) מהלשכה (F.IL.A.V.F.A). פרופ' יוסף מוכר כמומחה בינלאומי בתחום האקטואריה ועוסק בייעוץ אקטוארי, פנסיוני ופיננסי לחברות וגופים מובילים במשק וביניהם למשרד האוצר, בנק ישראל, המוסד לביטוח לאומי, קרנות פנסיה, חברות ביטוח ומשרדי עו"ד. פרופ' יוסף מוכר גם כמומחה מטעם בתי המשפט ובתי הדין בישראל בתחומים הנ"ל.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:

Tags: אקטואריה הערכת שווי כלכלה כספים פיננסים