התנועה הציונית דגלה בפיתוח אורבני של ישראל. הרצפלד שר – "נלבישך שלמת בטון ומלט", מה שהיה נכון אז, עת הארץ היתה דלת אוכלוסין, הוא היום אבן נגף, ושורש האסון

פורסם: 19.1.20 צילום: shutterstock

בשבוע החולף זכינו למופעי גשם אדירים שפקדו חלקים שונים של הארץ מאשקלון בדרום, דרך תל אביב וגוש דן ועד לנהריה בצפון.  בשיאם זכינו ל 85 מ"מ גשם תוך פחות משש שעות, או ל 110 מ"מ גשם ביממה באשדוד, ו 122 מ"מ גשם במשך 24 שעות בניצנים.

עצימות הממטרים במופעים קצרים של שעות מספר היא תוצר של משבר האקלים הפוקד את כדור הארץ המתחמם. היא חזקה במיוחד בארצנו, ומתרחשת כאשר גל קור מגיע ממערב, קולט אדי מים מהים התיכון, שמימיו חמים  ביחס – ואנו זוכים לענני גשם עתירי משקעים.

ההתמודדות הנכונה עם התופעה, שמטרתה מניעת הצפות ושיטפונות, במיוחד במקומות הנמוכים ובקרבת מישור החוף, לקוחה כולה מעולם התכנון הסביבתי והבנייה הירוקה, תקן ישראלי (ת"י) 5281. פיתוח עירוני נרחב של ירושלים רבה, ערים כבית שמש, מודיעין, מודיעין עילית, אלעד, לוד, רמלה, פתח תקווה וראש העין כמו גם ערי השרון והשפלה גרמו לכיסוי שטחים טבעיים וחקלאים ששימשו להחדרת מי  הנגר העילי והם חלק מהסיבה להצפות. יש לבצע מיתון זרימה בכל הנחלים  עוד באזורי ההר ע"י בניית סכרים שיעצרו חלק ממי הנגר העילי וינתבו אותם למאגרים מחוץ לאפיק – תוך עשיית שימוש נכון במים, להעשרת אוגר מי התהום ולשימוש מידי.

התנועה הציונית דגלה בפיתוח אורבני של ישראל. הרצפלד שר נלבישך שלמת בטון ומלט, מה שהיה נכון אז, עת הארץ היתה דלת אוכלוסין, הוא היום אבן נגף, ושורש האסון. חובה לעצור לחלוטין כל סיפוח זוחל של קרקע חקלאית ושטחים פתוחים לישובים עירוניים ולהפכם לשכונות מגורים, לפרברים עירוניים,  ולאזורי תעסוקה. יתר על כן: ערי ישראל ומושבותיה צריכות להתכנס כלפי המרכז ההיסטורי שלהם  במקום להתבדר צנטריפוגלית אל סביבתם, בהליך של התחדשות עירונית והגדלת הצפיפות  באופן מושכל.

יש לשמור ולשמר בקפדנות את התווך הבין עירוני כדוגמת הפארק המטרופוליטני  המוכרז ע"ש אריאל שרון בן 8,000 הדונם (חירייה). הוא הדין ביחס ל  7,800 הדונם של אדמות תע"ש השרון שיש להפכן לפארק מטרופוליטני עבור ערי צפון השרון  השטח מכיל יער בן 32,000 עצים, מינים אנדמים של צמחים וחיות בר וחוצץ בין רמת השרון הרצליה והוד השרון.

בעיר עצמה חובה להשאיר % 15 מכל מגרש המיועד לפיתוח "בלתי נגוע", לנקזו למקום הנמוך ביותר, ולאפשר חלחול לאוגר מי התהום, רצוי בעזרת קידוח בקוטר מתאים. כלל זה יש להנהיג גם ביחס למבנים בשכונות קיימות ובאזורי תעסוקה פעילים. רק כך נצמצם את זרימות הנגר העילי בישובים ונמנע הצפות – עוד טרם החלפת צנרת הניקוז בחדשה, בעלת קוטר מתאים. יש לאסור סלילת מגרשי חניה אטומים, אלא רצועות הנסיעה ופסי החנייה סלולים ושאר השטח מחומר פורוזיבי (מחלחל). הוא הדין ביחס לכיכרות וגנים עירוניים

אם כך ננהג – סביר כי נצליח למנוע את האסונות הבאים.

* הכותב דניאל מורגנשטרן – הוא  יועץ סביבתי ומתכנן אורבני , יו"ר ועדת הביקורת של איגוד המתכננים בישראל וחבר מייסד במכון הישראלי לערים חכמות

מגזין "סטטוס" מופק ע"י: