יש הרבה מה ללמוד מן הטבע לטובת שיפור הביצועים בארגונים, אבל מה שהכי בולט במשבר הזה הוא החיפוש הנואש אחר וודאות, כשברור שזה קושי שצריך ללמוד לחיות איתו, ולא בעיה שאפשר לפתור
פורסם: 28.4.20 צילום: shutterstock
חוסר ודאות בעולם מורכב
נחשפתי לתורת המורכבות כבר בשנות השבעים בלימודי הדוקטורט שלי באוניברסיטת ניו יורק. בגוף הידע, שפיתח מורי ורבי פרופ׳ ניל פוסטמן בתכנית החדשנית Media Ecology , כלל גם את ״תפיסת המערכות של העולם״ של ברטלנפי וגם את ״עקרון חוסר הודאות״ של הייזנברג וגם את ״השירה שבפיזיקה״ של ידידי, רוברט לוגן.
זוכרת היטב כיצד התרגשתי מאוד כשנחשפתי לראשונה לכל אלה. כמי שאהבה וגדלה במדעי הרוח ואחר כך גם מדעי החברה, תמיד היתה לי תחושת נחיתות מול אנשי מדעי הטבע והמדעים המדוייקים. לכאורה הם יודעים לתאר את העולם באובייקטיביות בעוד אנחנו יכולים לתאר רק מה שאנחנו חווים ומרגישים. והנה ההפתעה הגדולה – גם בפיזיקה יש חוסר ודאות! גם בפיסיקה אפשר לדבר על שירה. הלגיטימציה לכל זה שימחה אותי מאוד, וככל שאני ממשיכה ללמוד וליישם את מה שלימים ייקרא ״תורת המורכבות״, אני שמחה יותר. במרוצת השנים למדתי, לא רק להכיל את המורכבות של העולם וחוסר הודאות הנגזר ממנה, אלא אף מעבר לכך – “לחבק” את המורכבות – (embracing complexity מושג שלא אני המצאתי )- וליהנות ממנה ומחוסר הודאות המובנה בה, ולהתייחס לחיים כאל הרפתקה מתמשכת מתוך סקרנות, שמחת חיים וחדוות יצירה במקומות שהם על סף הכאוס, שבהם ההזדמנויות הגדולות וההנאות הגדולות.
חוסר ודאות בתהליכים אסטרטגיים
בעבודתנו, כיועצים לניהול אנחנו משתדלים להטמיע את תורת המורכבות, הכוללת סובלנות לחוסר ודאות ויכולת לתפקד בה. גילינו, שראשונים להבין על מה אנחנו מדברים הם מנהלים שהם גם רופאים. בפעם הראשונה, שמחתי לקבל תמיכה בתהליך אסטרטגי בצה״ל, כשבצוות היה גם תא״ל פרופ׳ אריה אלדד קצין הרפואה הראשי אז. כשהסברתי, שכדאי ללמוד מן הטבע איך ״לבנות את הכוח״ בראיית הארגון כאורגניזם חי – הוא תמך לפני כולם בתפיסה שהיתה חדשנית אז, ולדאבוני, נותרה חדשנית גם היום. גם בהמשך היה זה רופא אחר – ד״ר בעז תדמור, בפיקוד העורף, שאיתו התחלנו לדבר על הנגזרת של התפיסה הזו – כיצד מפתחים חוסן ארגוני וקהילתי וכושר התאוששות מהיר בעולם, שבו ההפתעות הן תופעה צפוייה, (לימים ״הברבור השחור״).
בהמשך כבר צפיתי מראש, שאם אציג את תורת המורכבות כבסיס לתהליך אסטרטגי למפקד שהוא גם רופא – לא תהיה בעייה, ואכן כך היה, כשהיצגתי את התפיסה למפקד חצור אז, אל״מ ד״ר דן טורטן, שמיד הבין ומיד הסכים לתהליך לא שגרתי לחלוטין בגיבוש חזון לבסיס חצור של חיל האויר ומתווה להגשמתו. לימים ביקשתי מדן להצטרף לצוות הפרוייקט, שסייע לד״ר בעז תדמור בתהליך אסטרטגי ברוח תורת המורכבות במרכז הרפואי רבין, שבו הוא ממלא את תפקיד ראש רשות המחקר והחדשנות. הפעם לשמחתי הגדולה בעז מראש ביקש שנטמיע בתהליך את תורת המורכבות. בתהליך מרתק, עם פרופ׳ פייר זינגר, ראש היחידה לטיפול נמרץ בבית חולים בילינסון שבמרכז הרפואי רבין, ועל בסיס הנחת עבודה, שאנחנו חיים בסביבה של חוסר ודאות, פעלנו בשיטת ״מחקר פעולה״ , כשאנחנו לומדים מתוך העשייה.
בניית אמון בחוסר ודאות
היציאה לדרך בפרוייקט נועז זה גם היא היתה מרתקת. בפגישה הראשונה שאל פרופ׳ זינגר בספקנות מה הוא יכול ללמוד ממני, ואני השבתי, שאין לי מושג, אבל אני יודעת שאני משתוקקת לעסוק בעתיד בית החולים יחד איתו, ואני מבטיחה לו הרפתקה מרתקת. הוא חייך והסכים מיד. (אני יכולה לחשוב על מנהלים רבים, שהיו מגרשים אותי מן החדר במקומו…) התהליך אכן היה חוויה מרתקת, שבה כמו בכל תהליך חדשני, מעגלי התמיכה הלכו והתרחבו תוך כדי תנועה ולא רק ביחידה לטיפול נמרץ עצמה אלא גם ביחידות המשיקות לה. כך הוטמעה תורת המורכבות בהצלחה רבה, שכאמור, עיקרה ההבנה, שאנחנו חיים בעולם של חוסר ודאות ושהדרך להתמודד עם זה איננה לנסות להפחית את חוסר הודאות לפני שמקבלים החלטות, אלא לנוע מהר קדימה על בסיס המידע והידע שיש בכל רגע נתון ולשפר תוך כדי תנועה.
ללמוד מן הרופאים במשבר הקורונה גם לטובת ריפוי הכלכלה
על רקע הביקורת הלא לגיטימית בעיני במשבר הקורונה על קבלת החלטות דינאמית – אני רוצה להצדיע לצוותי הרפואה מכל הלב , והפעם מזוית הראייה הזו. רופאים מתפקדים תמיד בעולם של חוסר ודאות, בעיקר כשהם מטפלים בחולים מורכבים, שאין שום פרוטוקול כיצד לטפל בהם, והם נעים קדימה במהירות מנסים ולומדים ומתקנים תוך כדי תנועה. בשבילם הנחת העבודה, שאין טעם להתלונן על חוסר הודאות אלא להתייחס אליה כמובנת מאליה ולהתארגן בהתאם, ברורה לחלוטין. ברור, שכשנוהגים כך עושים וטועים ולומדים מתוך הטעויות ומתוך ההצלחות.
ההבנה, שמה שנכון לגבי הטיפול בפרט נכון גם לגבי הטיפול בארגון היא קלה להם יותר מאשר לאחרים. אמנם גם מערכת הבריאות היא עדיין בירוקרטית מידי, לא מאפשרת תרבות של גמישות וזריזות ומבזבזת זמן רב על תכנון מפורט ומיותר בסביבה משתנה במהירות. גם היא צריכה ללמוד לתפקד תמיד באותה דינמיות שאופיינית לה במשבר הנוכחי, אבל אני מאוד אופטימית. ראיתי כיצד מנהלים שהם רופאים, שנחשפים לתורת המורכבות על הנחות היסוד שלה שמקורן בטבע ולא ברצפת הייצור של העידן התעשייתי, מחבקים את חוסר הודאות, מיישמים את עקרונות תורת המורכבות במהירות ומקבלים החלטות מהר.
(ועל כך בהרחבה בראיון המצורף כאן שקיימתי עם ד״ר שאול לב ראש היחידה לטיפול נמרץ בבית חולים השרון, שהצטרף לצוות האסטרטגי שתיארתי כאן ומספר בראיון, מהם העקרונות שהטמיע בטיפול במשבר הקורונה). יש עוד הרבה מה ללמוד מן הטבע לטובת שיפור הביצועים בארגונים, אבל הפעם בחרתי להתמקד במה שהכי בולט בעיני במשבר הזה: החיפוש הנואש אחר וודאות, כשברור שזה קושי שצריך ללמוד לחיות איתו, ולא בעייה שאפשר לפתור.
כדי להוציא את הכלכלה שלנו מן המחלה שגם היא חלתה בה – חייבים להפסיק לבזבז זמן ולדחות החלטות עד שנדע יותר, אלא כפי שעושים היום – להחליט כל יום על בסיס המידע הקיים ולהמשיך לנסות וללמוד ולשפר את ההחלטות תוך כדי תנועה. כמו הרופאים שלא היה להם ידע, מהו הווירוס הנורא הזה ואיך מטפלים בו ובכל זאת הם מתארגנים ומטפלים ומצילים חיים ולומדים יותר משבוע לשבוע! כדאי שכולנו, ובעיקר קובעי המדיניות שלנו, ילמדו מהם ולו בהיבט הזה – חיבוק המורכבות וחוסר הודאות שמונע שיתוק מסוכן. אני מעריכה ואוהבת את ידידי הרופאים מאוד בשל סיבות רבות, ובמיוחד בשל סיבה זו. החיים הם הרפתקה מתמשכת וכדאי גם להנות מכך ולא רק להתלונן.
_________________
*הכותבת היא מומחית לעיצוב תהליכים אסטרטגיים ברוח תורת המורכבות.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אסטרטגיה חדשנות מורכבות ניהול משברים