
מערכת הבחירות בעיצומה והרשתות החברתיות משתמשות כשדה הקרב המרכזי להשפעה על דעתו של הבוחר. פרופילים פיקטיביים בוטים ופייק ניוז משתלטים על הפיד של כולנו. בכדי לצרוך מידע אמין ואמיתי ובכדי לדעת שהתוכן שמציף לנו את הפיד הוא נכון כדאי לדעת שאפשר לזהות פרופילים פיקטיביים, לזהות נורות אדומות ולהבין את מידת השפעתם על דעתנו שיאפשרו לנו לדעת האם התוכן בפיד הוא פייק ניוז או אמיתי
פורסם: 8.4.19 צילום: sutterstock
4 כללים על פרופיל פיקטיבי והשתלטות על זהות לקראת הבחירות הקרובות:
- פרופיל פיקטיבי: קשה מאוד להעריך את אחוז הפרופילים הפיקטיביים הקיימים בישראל במערכת הבחירות הנוכחית, שכן הרשתות החברתיות אינן כפופות למפות גיאוגרפיות ופרופילים בעברית יכולים להיות מנוהלים מכל מקום בעולם. בשנים האחרונות חברות כמו פייסבוק עושות מאמץ רב להסיר פרופילים פיקטיביים בדרכם שלהם. בשנת 2018 פייסבוק הצליחה להסיר כמה מאות מיליוני פרופילים פיקטיביים מהרשת שלה תחת הטחת ההאשמות בעניין הטיית מערכת הבחירות האמריקאית ב – 2016. בכל זאת, ישנן מספר דרכים לזהות פרופילים פיקטיביים: ראשית, אם אתם חושדים שמדובר בפרופיל פיקטיבי בידקו את הגיל של הפרופיל. לכל פרופיל יש גיל, פרופיל פיקטיבי שנוצר בתקופת הבחירות יהיה לא יותר מבן חודשיים- שלושה, בעוד שפרופילים פעילים אמיתיים סביר להניח שיהיו בני שנה ומעלה. שנית, פרופיל פיקטיבי יהיה מוטה בצורה ברורה לצד אחד של המפה הפוליטית.
למעשה, כבוחר או כצרכן ברשתות החברתיות אין לנו דרך להימנע מחשיפה לתוכן פיקטיבי. חשוב להדגיש שזו לא עבירה ליצור פרופיל פיקטיבי בכדי להשפיע על דעת ההמונים. יש שיאמרו שזה לא אתי, ואם ידיים עוינות מתעסקות בכך זה יכול להיות אפילו מסוכן לפעמים, אבל זה המחיר שאנחנו משלמים על חופש הביטוי של כולנו. תמיד יימצאו האנשים שיעשו בחופש כזה או אחר שימוש לרעה.
- נורות אדומות שמאפשרות לזהות בפרופיל פיקטיבי:
- כשהפרופיל פיקטיבי סביר להניח שלא נראה בו יותר מידי פעילות מעבר למטרה שלשמה הוקם. בפרופיל פיקטיבי שהוקם למטרה פוליטית נראה הטייה ברורה וחדה לכיוון אחד של המפה הפוליטית, שכן אלו העושים בו שימוש רואים בו פלטפורמה דומה לשלט חוצות בצומת פקוקה, הם מפרסמים עליו את כל מה שהם רוצים שאחרים יחשבו בתקופת הבחירות וזה מסונכרן על פי רוב עם המסרים של הצד שלהם במפה הפוליטית.
- כאשר הסיפור של הפרופיל לא מתיישב בצורה הגיונית עם הוויזואליות שלו. לדוגמא, תמונת פרופיל שלא תואמת לתיאור (גבר, אישה, שנת לימודים, מקום מגורים וכו'). סימן נוסף, כאשר הפרופיל לא מכיל יותר מידי על ההיסטוריה האישית של האדם אליו הוא משויך וגם כאשר הפרופיל לא מכיל יותר מידי מידע רקע על האדם שעומד מאחוריו ואין סיפור שרשרת משויך מאחורי הפרופיל, אזי סביר להניח שמדובר בפרופיל פיקטיבי.
אבל, ואת זה חשוב להדגיש, יש המון אנשים שיוצרים פרופילים לגיטימיים לגמרי שאין בהם יותר מידי תוכן, והיופי ברשתות החברתיות הוא שהן מאפשרות לכל אם ליצור לעצמו זהות כפי שהוא רואה את עצמו ולא בהכרח כחבילה אחת של סיפור חיים. לכן, קשה מאוד לתת כללים קבועים לזיהוי בטוח של פרופיל פיקטיבי, וזה אכן מאבק תמידי שחברות כמו פייסבוק ואחרות נמצאות בו כל הזמן.
- השפעת הפרופיל הפיקטיבי על דעת הקהל: רשתות חברתיות הן מדיה נוספת בנוף התקשורת העולמי. הן מבוססות פרופילים של אנשים פרטיים וארגונים, וככאלה הן מטבען משפיעות על דעת קהל. בראשית "האביב הערבי" בעשור הקודם ראינו כיצד רשתות חברתיות גרמו להפיכה של ממש במדינות ומשטרים. רשתות חברתיות משפיעות ומאוד, וגם כאן בישראל אנחנו חשופים בדיוק לאותו איום של השפעה מכוונת על דעת הקהל, רק שאצלנו יש אמצעי תקשורת נוספים וחופשיים, שמסוגלים לאזן כל מסר, חזק ככל שיתוקשר ברשתות החברתיות. אנחנו כחברה לא ניזונים רק מהרשתות החברתיות וזה מצוין, בניגוד להרבה מדינות אחרות בעולם.
- השתלטות על זהות : בישראל בממוצע מתרחשים כ-20,000 מקרים של גניבת זהות בשנה. זה לא מעט אבל גם לא הרבה יחסית למדינות אחרות. חלק נכבד מגניבות הזהות של אנשים תמימים מתחיל ברשתות החברתיות. זה המקום בו אוספים על "המטרה" מידע ובונים את תרחישי התקיפה. אגב שם גם מתחילות רוב תקיפות הסייבר על ארגונים בימינו. גניבת זהות בישראל היא תופעה מוכרת על ידי רשויות החוק והביטחון והמערכת המשפטית יודעת על פי רוב להתמודד איתן. יחד עם זאת גניבת זהות ברשתות החברתיות היא תופעה ללא גבולות חוק, לכן האכיפה היא קשה עד בלתי אפשרית לפעמים.
לסיכום, ברמת המאקרו, אין חשש מהטיית מערכת הבחירות בישראל דרך הרשתות החברתיות ופרופילים פיקטיביים. החשש האמיתי הוא מכניסת גורמים עוינים למערכות ספירת הקולות ולמערכות המידע שמאחורי מערכת הבחירות. האקרים מקצועיים, ומונעים לרוב על ידי גורמים מדינתיים עוינים, הנמצאים סביבנו בהמוניהם. אלו צבאות הצללים שמאחורי מקלדות ומסך, וכל מטרתם היא לשבש את שגרת החיים שלנו. זו הגדרה פשוטה של המילה טרור. טרוריסט סייבר הוא עובדה מוגמרת, הם קיימים, בעלי יכולות ואמצעים, ומונעים בעיקר ממניעים אידיאולוגים. מדינת ישראל משקיעה הון עתק בכדי לשמור על כולנו במתחם הסייבר ביום יום ובטח במערכת הבחירות, אבל, וזה חשוב מאוד לכל אותם אלו שאמונים על אבטחת המידע במערכת הבחירות שלנו – הנחת היסוד שלנו צריכה תמיד להיות שהם כבר בפנים, ועכשיו כל משימתנו היא למצוא היכן חדרו אותם טרוריסטים סייבריסטים.
חשוב לזכור שישראל היא מטרה בעיני מדינות וארגונים רבים ותהילת הסייבר בישראל אינה מגודל ההצלחות שלנו בתחום, אלא מכמות הכישלונות שחווינו ונאלצנו להתמודד איתם. אנחנו טובים יותר בתחום כי שלל האיומים עלינו הוא עצום מבחינה פרופורציונאלית אל מול כל מדינה אחרת בעולם. אני צופה כי מערכות הבחירות בעולם המערבי, ככל שיהפכו יותר דיגיטאליות, יהפכו להיות יותר שנויות במחלוקת בתוצאותיהן. יותר ויותר טענות יתקבלו על אמינות הנתונים, וחשוב מאוד שהמחוקק בישראל יתן את הדעת בנושא כבר היום.
חברת CyTech עוסקת בייעוץ הגנת הסייבר ברחבי העולם. החברה מבוססת בישראל ופועלת באירופה, אמריקה ואפריקה בייעוץ לארגונים ממגזרים שונים מפני איומי סייבר ואבטחת המידע.

*חן חפר, מנכ"ל חברת CyTech Consulting ,
צילום: יונה שליי
*חן חפר, מנכ"ל חברת CyTech Consulting
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:

Tags: cjhru דיגיטל