על-פי עיבוד נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבוצת היוצאים בשאלה מהווה כיום כרבע אחוז מכלל התושבים בגילאי העבודה, וצפויה תוך חמישים שנה לגדול לפחות ל-2.6 אחוז מכלל התושבים בגילאי העבודה. זוהי קבוצה שנוטים להתעלם ממנה כאשר עוסקים בסוגיות של גיוון תעסוקתי ושיוויון תעסוקתי ועל כן גם נוטים לא להתחשב בצרכים שלה
פורסם: 25.9.17 צילום: יח"צ
בעוד ששילוב אוכלוסיות מיעוטים כגון חרדים וערבים נתפסת בישראל כמטרה לאומית ומושקעים בכך כספים, תוכניות ועמותות שונות, כמעט ואין מחשבה על אוכלוסיית המיעוט של היוצאים בשאלה אשר פוטנציאל השילוב שלה בשוק העבודה חשוב כמו אוכלוסיות המיעוט האחרות.
הציבור החרדי לא נחשף ברמה מספקת ללימודי חול בבתי-הספר, ובהם אנגלית, מתמטיקה ומחשבים' לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה. בנוסף, למרבית בוגרי החינוך החרדי אין תעודות בגרות, וחלקם (בעיקר הבנים) לומדים מגיל 13-14 רק לימודי קודש ולא לימודי חול בכלל. החשיפה המועטה, אם בכלל, לאנגלית ולמתמטיקה משפיעה גם על הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה ועל מציאת עבודה, אך גם לאחר מכן בקידום תעסוקתי. לדוגמה, אי-ידיעת השפה האנגלית ברמה מספקת יכולה להגביל קידום לתפקידים בכירים במקרים שיש צורך בתקשורת עם גופים או לקוחות מחו"ל, בעבודות מטה ובמחקר. קשיים אלה מאפיינים הן את האוכלוסיה החרדית והן את אוכלוסיית היוצאים בשאלה. אך בעוד הממשלה מבצעת פעולות יזומות לשיפור מצבם של החרדים בלבד, אוכלוסיית היוצאים בשאלה נשכחת.
הממשלה פועלת להגברת התעסוקה של גברים ונשים חרדיים, אך לא מתייחסת לתעסוקה באוכלוסיית היוצאים בשאלה, כפי שניתן לראות בהחלטת הממשלה מס' 1994 מיולי 2010 בה נקבעו יעדי תעסוקה לאוכלוסייה הכללית ולקבוצות אוכלוסייה שונות כולל חרדים אך לא ליוצאים בשאלה. לשם הגברת התעסוקה פועל משרד הכלכלה בשיתוף גורמים ציבוריים וגופים מהמגזר השלישי למתן ייעוץ, הכוונה, הכשרה והשמה ולהגברת המודעות והחשיפה של חרדים ושל מעסיקים פוטנציאליים אבל כל התוכניות הנ"ל אינן רלוונטיות עבור אוכלוסיית היוצאים בשאלה. בנוסף קיים גם סיוע כלכלי לארגונים המעסיקים עובדים חרדיים, סיוע שלא קיים עבור ארגונים המעסיקים יוצאים בשאלה. כל הפעולות הנ"ל נעשו במטרה לסייע בשילוב חרדים בשוק העבודה ולהעלות את שיעור התעסוקה באוכלוסייה זו. יתרה מכך, כלל המכינות ללימודים אקדמאים המיועדות לאנשים מרקע חרדי, לא מקבלות יוצאים בשאלה אשר יצאו בשאלה לפני גיל 18. בנוסף לתוכניות האלו ישנן מלגות לימודים שונות המיועדות במיוחד לאוכלוסיית החרדים שחלקן פתוחות רק עבור אנשים המקיימים אורח חיים דתי או חרדי, וחלקן פתוחות גם ליוצאים בשאלה, אבל אך ורק בתנאי שלא יצאו בשאלה לפני גיל 18.
בנוסף לאפליות אלו, היוצאים בשאלה סובלים מקשיים הייחודיים להם, כגון משבר זהות, תחושת ניכור ובדידות הן מהאוכלוסיה החילונית והן מהאוכלוסיה הדתית, והיעדר בתמיכה מוסדית. כאשר היוצאים בשאלה מתארים את חווית היציאה בשאלה, הם מתארים חוויה של פירוק מסגרת החיים המוכרת ומעבר בין קהילות השונות בתכלית זו מזו. מחקרים מצאו שהיעדר עזרה מוסדית, בנוסף לבדידות ולחוסר הודאות האופייניים לתהליך, גורמים לכך שהיוצאים בשאלה ממסדים את השלב הלימינלי, כלומר השלב של "הבין לבין", למצב קבע והופכים אותו לחלק מזהותם. מחקרים תיארו את הסיבה למיסוד הלימינליות של היוצאים בשאלה בעובדה שלחברה החילונית אין מסגרת מוסדית היכולה לקבל אותם ולהקל על המעבר. באותם המחקרים אף נאמר כי "ריבוי הזהויות האפשריות, הרשת החברתית הדלילה, הניתוק מהמשפחה ותחושת הניכור… הבדידות וקבלת עזרה וולנטרית מקומית, לא-ממוסדת, משפיעים על המצב הלימינוידי המתמשך של "החוזרים".
לוואקום הזה של היעדר תמיכה מוסדית נכנסו מספר עמותות שפועלות לשיפור מצבם של היוצאים בשאלה. למשל, עמותת חדו"ש (חופש דת ושיוויון) קראה לממשלה להכיר באחריותה לסייע ליוצאים בשאלה ולא רק לארגוני החזרה בתשובה. חבר העמותה אומר כי בעוד והמדינה מממנת החזרה בתשובה במאות מיליוני שקלים בשנה, היא כמעט אינה משקיעה דבר ביוצאים לשאלה. "אלה נותרים לבד", הוא מסביר, "מול קשיי הפרנסה, הבדידות וקשיי הקליטה בעולם החיצון, ההתנכרות של משפחותיהם והעדר המיומנות הדרושות להיקלט בחברה הכללית". לכן, הוא אומר, "היה מקום שתהיה מערכת סיוע ממוסדת ליוצאים בשאלה, שכוללת גם סיוע נפשי, סיוע דיורי וכל מה שניתן לאדם שהחליט לחזור בתשובה". בנוסף, עמותת "יוצאים לשינוי" מנסה ליצור שינוי ברמה המוסדית ופועלת על מנת לגייס תמיכה משפטית והכרה ממשלתית, במטרה לסייע ליוצאים בשאלה מהחברה החרדית. בראיון עם חבר העמותה על מצבם של היוצאים בשאלה הוא אמר כי "החלטתי שאני רוצה להצטרף ל'יוצאים לשינוי' כדי להשפיע ולעזור ולעשות. וזה אחלה פלטפורמה לשנות בה, כי זה קרקע שאף אחד עוד לא חרש אותה ואנחנו באמת יכולים לעשות דברים מדהימים והסיפוק הוא אדיר".
לכן, ארגונים צריכים לפתח תוכניות ומסלולי שילוב לציבור היוצאים בשאלה כפי שהם מפתחים מסלולי שילוב עבור חרדים ואוכלוסיות מיעוט אחרות. כמו כן, ארגונים שכבר כוללים מסלולי מיון והכשרה מיוחדים המתחשבים באוכלוסיות השונות יכולים להתאימן גם לאוכלוסיה זו. גם בארגונים שעדיין לא התחילו בתוכניות גיוון תעסוקתי ניתן להגביר את השילוב של אוכלוסיה זו על ידי קיום ירידי תעסוקה ייחודיים לאוכלוסיית היוצאים בשאלה תוך יצירת קשר עם העמותות הקיימות והתאמת מבחני הקבלה כך שיתחשבו בפערי ההשכלה של היוצאים בשאלה לבין האוכלוסיה החילונית אך עדיין ישקפו את צרכי הארגון. למשל, במגזר ההייטק לאפשר לענות על המבחנים בעברית ולא רק באנגלית.
לסיכום, ניתן לראות שניצנים של שינוי התחילו ללבלב אך עדיין יש הרבה מה לעשות על מנת להקל על אוכלוסיה זו. גם אם קשה לעיתים לזהות את האוכלוסיה באופן מידי או באופן ויזואלי כפי שקל לזהות אוכלוסיות מוחלשות אחרות, עדיין יש צורך בתשומת לב מיוחדת ורגישות לקשיים שאיתם הם מתמודדים ולצרכים שלהם.
*המאמר נכתב במסגרת לימודי התואר השני בהתנהגות ופיתוח ארגונים במרכז הבינתחומי הרצליה
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה מורשת ניהול משאבי אנוש
