מה יכול להציל אותנו מהמצב שנקלענו אליו עקב הטכNO–לוגיה? – טכנולוגיה אחרת
צילום: shutterstock
המכניזמים הידועים לניהול דמוקרטיה וציביליזציה מודרנית הם המדינה, השוק והתרבות. הללו מבנים את ההתנהגות האנושית כדי שתוכל לתפקד. מהפכת הדפוס שברה את המבנה הפיאודלי ששימר לעצמו מונופול על הידע, מנע אותו מהציבור, וסייע לו להחזיק בשלטון מאות רבות. אחד מהמנגנונים המכוננים בדמוקרטיה הם ערוצי התקשורת. ערוצי תקשורת, ערוצי חדשות עצמאיים, טלוויזיה ותחנות רדיו מקדמים את הרעיון שהידע הוא זכות בסיסית של הציבור והאזרחים. גישה נאותה להשכלה ולנתונים, וכן מידע וחשיפתו לאור השמש,– כל אלה מאפשרים לפרט ולציבור לגבש דעות במגוון נושאים ובהם על מפלגות ועל דרכי פעולה במדינה.
כשהאינטרנט נכנס לחיינו עברנו ממונופול מצומצם על הידע, שהיה בידי בעלי תחנות רדיו ובעלי עיתונים, לכך שכל אזרח הוא בחזקת מוציא לאור. הידע הרב נעשה כה זמין עד כי עומסי הנתונים הפכו לקשים לעיכול. לפיכך, מכונות של בינה מלאכותית אוצרות וממיינות את תוצאות החיפוש המתאימות למחפש ולדעותיו, ובכך מבצרות את דעותיו הקודמות. ה"התאמה" נעשית ללא הבנת הקורא כי המידע שמגיע אליו מתווך ואף נעשה כמניפולציה והקורא נותר חף מיכולת בקרה וביקורת. נוצר מצב לפיו האמת או המציאות של קורא א' שונה לחלוטין מזו של קורא ב'. מצב זה מוקצן על ידי מתווכי הנתונים, תאגידי הרשתות החברתיות, שכל מטרתם היא להרחיב את הזמן שהמשתמש שוהה באתר (על מנת למקסם את ההכנסה מהלקוחות האמתיים של תאגידי הרת – המפרסמים).. זאת באמצעות מתן סביבה תומכת ולא מעוררת מחלוקת מצד אחד, ופעולה מכוונת על רגשות המשתמשים כדי לגרום להם להיות מעורבים יותר, מן הצד השני. הללו גורמים לכך שלא רק תחושת המציאות המשותפת מתערערת, אלא שתמונת המציאות מקצינה. הציבור שדעותיו מקצינות, בוחר נציגים לרשות המחוקקת המקצינים גם הם את דעותיהם על מנת להשיג את הצבעת הבוחרים, בכך גם שיקול הדעת של הממשל והמחוקק מוקצן, לעיתים אף מאבד קשר למציאות.
תאגידי הרשתות החברתיות הן כיום בעלות כוח הגדול מכוחה של המדינה. האמת ותחושת המציאות המשותפת נעלמות, מתערערת ונפגעת היכולת להבדיל בין טוב לרע, ומתערער הבסיס האנושי המשותף. ההנדסה הגנטית של ה"אמת" והמציאות המובלת על ידי הרשתות מכוונת לשבירת היכולת של התקשורת ושל מקורות המידע, ובכך גם מתערער הבסיס הדמוקרטי. פעילות תאגידי הרשת מקטינה במכוון את הלכידות החברתית על מנת להעמיק את הרווח שלהן ולהגדיל את יכולת ההשפעה של התאגיד על ציבור המשתמשים וחוזר חלילה. עקב פעילותן, גם הרגולטור נעשה מוגבל ונחלש מיום ליום וכמוהו פעולת המנגנונים המאזנים של התרבות, הממשלה והשוק נכשלים במלאכת הרגולציה (האסדרה), האיזונים והבלמים שאותה הם נועדו למלא.
מה יכול להציל אותנו מהמצב שנקלענו אליו עקב הטכNO–לוגיה? – טכנולוגיה אחרת. טכנולוגיית בלוקצ'יין קיימת כבר יותר מעשור , היא המבוססת על רשת עולמית של מחשבים שמדברים זה עם זה ומאמתים ומתעדים עסקאות ללא התערבות אנושית או פיקוח ריכוזי.
. ב-Web3 המבוסס על הבלוקצ'יין, המשתמש יקבל לידיו את השליטה מהרשתות החברתיות. הבלוקצ'יין מאפשר לאנשים ליצור כסף משלהם, ללא רשות ממדינה או בנק, ומאפשר להם לבנות כל דבר באינטרנט, ללא צורך להסתמך על פלטפורמות קיימות כמו גוגל או פייסבוק, או כלים כמו שירותי מחשוב הענן AWS של אמזון. השירותים החדשים יכולים להיות בבעלות המשתמשים.
רשת הבלוקצ'יין, שהיא בבעלות משתמשיה ולא בבעלות תאגידית, מאפשרת למשתמש להיות אחראי על המידע שלו, על פעילותו הכלכלית עם עמיתיו ללא ההכרח להיזדקק לשירותי התיווך התאגידיים שכן, רשת הבלוקצ'יין היא התווך הטכנולוגי אובייקטיבי.זוהי טכנולוגיה חדשנית המבססת אמון בין משתמשיה ללא התיווך של תאגידי הרשתות. לא יהיה בבלוקצ'יין חיסון ותרופה קסם לכל חוליי הרשת, ההשתלטות התאגידית וליוויתני הוולטסריט, אך בכך שהוא יעמיד אפשרות בחירה ואלטרנטיבה דמוקרטית, הוגנת וראויה יותר, נוכל ביחד לגבש את ווב (web) 3 – האינטרנט העתידי Web3.
*הכותבת ד"ר מילי פרי היא מומחית מדיניות בלוקצ'יין ויועצת חדשנות באיחוד האירופי
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
