
במסגרת הכנס ערכה המכללה סקר הקובע: אחוז ניכר מהזקנים סבור כי הוא מודע לזכויותיו, בעוד הצעירים סבורים כי מרביתם אינם מודעים לזכויותיהם. בנוסף – 70% מהזקנים משתמשים במחשב/אפליקציות
פורסם : 6.12.16 צילום: אמיר יעקובי
המכללה האקדמית לישראל ברמת גן קיימה בסוף השבוע, כנס ראשון מסוגו, אשר דן בהיבטים החיוביים של הזקנה בעתיד, תחת הכותרת – The Future of Aging ביוזמתה ובהובלתה של ד"ר אירית אוחנה, ראשת התכניות לתואר ראשון בסיעוד במכללה האקדמית לישראל.
במסגרת זו אמרה ד"ר אירית אוחנה: " בשנים האחרונות אנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה דמוגרפית. תוחלת החיים ממשיכה לעלות, ואחוז המבוגרים באוכלוסייה גדל משמעותית מעשור לעשור. במקביל מאפייני אוכלוסיית המבוגרים משתנה גם היא, הזקנים של היום הם לא הזקנים של העבר. מה שמציב בפנינו אתגר מדיני וחברתי מהחשובים שיש. הדוח האחרון של מבקר המדינה מראה כי התמודדות הממשלה עם אתגרי הזדקנות האוכלוסייה אינה מספקת. קצב גידול האוכלוסייה מהיר מקצב העשייה". עוד הוסיפה כי "האתגר של קובעי המדיניות הוא להפנים את השינוי במציאות של רוב הקשישים בישראל, כאשר האתגר החברתי הוא: לשנות תודעה בקרב החברה כולה והדור הצעיר בפרט".
יו"ר שדולת הגמלאים וחבר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ איציק שמולי, אשר נאם בכנס סקר את מצבם הכלכלי-חברתי של הקשישים בישראל בראיית הווה והסתכלות לעתיד ואמר: "רוב הישראלים יגלו ברגע האמת כי אינם זכאים לסיוע מהמדינה. יש להכין ביטוח סיעודי ממלכתי, שאמנם יעלה את מס הבריאות אבל בנשימה אחת יגדיל בצורה משמעותית את הכיסויים שמגיעים לנו בסיוע". עוד הוסיף על הסקר שערכה המכללה כי "הנתונים הללו צריכים להעיר את הממשלה מהתרדמת שנפלה עליה בכל הקשור לתמיכה ולסיוע לקשישים לצורך התמודדות עם אתגרי הזקנה. שעורי העוני בישראל בשיא- אחד מכל חמישה, רבים מהם מתקשים לעמוד בהוצאות הבריאות, הסיעוד ואפילו המזון, הם מועדים יותר לפגיעה בתאונות דרכים, לתקיפה אלימה ברחוב ולהונאות צרכניות, ואולי החמור מכל- מול כל אלה מרגישים בודדים. דווקא עלינו, בני הדור הצעיר, מוטלת החובה להיאבק עבור דור המייסדים הזה שהקים לנו מדינה מאפס ועכשיו בתמורה אותה המדינה גוזרת עליו חיים של מצוקה, עוני ודלות."
בסקר שערך המכון לגיאוקרטוגרפיה לרגל הכנס בקרב כ-1000 משיבים המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת היהודית בישראל, עולות מספר תובנות:
מה הזקנים חושבים? מן הסקר עולה כי בקרב הנשאלים הזקנים (נשים מגיל 62 וגברים מגיל 65 ומעלה), לטכנולוגיה יש השפעה חיובית רבה אך לא אצל כולם; בעוד ש 22% הודו כי אינם משתמשים כלל במחשב או טכנולוגיות מסייעות, לכ-67% יש מחשב. 50% מתוכם משתמשים באפליקציות כמו ווייז, וכ-24% משתמשים בטכנולוגיות מסייעות לצרכי קריאה, תזכורת נטילת תרופות וכדומה.
עוד נמצא כי 61% מהנשאלים בקבוצת הגיל מעידים כי הם מודעים לכל זכויותיהם כזקנים בישראל. 30% אמרו כי הם מודעים באופן חלקי בלבד לזכויותיהם וזכאותם, ו- 8.5% אינם מודעים לזכויותיהם וזכאותם כלל. אוחנה: "זהו נתון מעודד, אולם על הרשויות הרלבנטיות לתת על כך את הדעת, ולהנגיש לכלל זקני ישראל את המידע על זכויותיהם. נושא נוסף הוא הכמות המדאיגה של זקנים (כ-23%) אשר הודו כי נפלו קורבן להונאה או תרמית, וגם כאן ראוי כי הרשויות יבצעו מהלכי הסברה וחינוך הציבור".
מה הצעירים חושבים? בקרב הנשאלים הצעירים (נשים מתחת גיל 62 וגברים מתחת גיל 65) נמצא כי כ- 19% סבורים שהזקנים אינם מודעים לזכויותיהם בשונה ממה שדיווחו הזקנים עצמם, וכ-21% מכירים זקנים שנפלו קורבן להונאה, בנושא זה הצעירים והזקנים חושבים באופן כמעט זהה.
בקרב כלל האוכלוסיה: הגורם החברתי מכריע בהזדקנות טובה
- 25% מהנשאלים אמרו כי חברה היא הגורם המכריע התורם להזדקנות טובה יותר, ולאחריה אופטימיות (21%) ופעילות גופנית (20%).
- למעלה מ-53% מהנשאלים פסקו כי קיום קשר עם אנשים צעירים, יכול ליצור הרגשה טובה או חדוות חיים בקרב הזקנים.
- האם 70 זה ה-60 החדש? כאן הדעות חלוקות: רק כ-16% מסכימים מאוד כי אנשים בשנות ה-70 ומעלה של חייהם מתפקדים טוב כמו צעירים מהם בני ה-60; 40% די מסכימים עם אמירה זו והיתר אינם מסכימים. ד"ר אוחנה: "אני מאמינה שאנשים עונים על תשובה זו מתוך חוויה אישית שלהם או ניסיון של הסובבים אותם".
- נושא בדידותם של הזקנים בא לידי ביטוי בסקר ביתר שאת: 35% מסכימים כי אנשים זקנים סובלים מבדידות, ועוד 41% מסכימים חלקית. "זהו נתון המהווה תעודת עניות למדינתנו, והוא טעון שיפור", כך לדברי ד"ר אוחנה.
עוד הוסיפה ד"ר אוחנה: "בחרנו בנושא שישפוך אור וצבע על הצדדים החיוביים של הזקנה ועל מנועי ההזדקנות החיוביים, אשר לא יעסוק במחלות, קשיים וחוסר מוכנות המדינה להזדקנות האוכלוסייה. מסקנות הסקר מצביעות על כך שיש לאן לשאוף בכדי לשפר את מעמדם של הזקנים הבריאים בישראל וכי מטלה זו נמצאת במישור המדיני, החינוכי ובידי הדור הבא".
Tags: אחריות חברתית כנס ניהול משאבי אנוש קריירה תרבות תרבות ארגונית