לכל אולימפיאדה סמלים ייחודיים לה. סמלים אילו, בנוסף לסימן האולימפי, שגם הם בשליטת הוועד האולימפי הבינלאומי, הם קניין רוחני בעל ערך רב- והוועד האולימפי מציע רישיונות שונים לעשיית שימוש בהם. הם כוללים בין השאר את הסימנים הייחודיים לכל אולימפיאדה ואת הדמויות הייחודיות שכל עיר אולימפית יוצרת עבור המשחקים המתנהלים אצלה. שימוש מכל סוג שהוא ללא רישיון מהוועד האולימפי הוא בבחינת הפרה של הסימנים האמורים
פורסם: 09/10/2012 צילום: וויקיפדיה
הזהב האולימפי מצוי לא רק במדליות בהן זכו הספורטאים המצטיינים. הוא מצוי בקניין הרוחני הקשור במשחקים האולימפיים. מה נכלל בקניין הרוחני הזה, מי הבעלים שלו, ועד כמה הם שומרים עליו- בכתבה הבאה.
מי טוען לבעלות בקניין?
לפני שנבחן את הקניין הרוחני ,פרי המשחקים האולימפיים- חשוב לדעת מי ה אילו שהגדירו אותו, ומי הם הטוענים לבעלות בו.
משחקי האולימפיאדה הומצאו לפני מאות שנים. להלן סקירה היסטורית מתומצתת של הוועד האולימפי בישראל:
"המשחקים האולימפיים הראשונים, כפי שאנו יודעים עליהם, התקיימו בשנת 776 לפני הספירה, והיו אירוע יווני פנימי בלבד, חלק מחגיגה דתית. החל מהמאה השלישית לפני הספירה שותפו במשחקים גם ספורטאים ממדינות אחרות , שהיו חלק מהאימפריה ההלניסטית שיצר אלכסנדר מוקדון. האירוע, שנודע עד אז כאירוע המקנה למנצחים בו תהילה אישית (בניית פסלים בצלמם, כתיבת שירים אודותיהם וכדומה), הפך לאירוע של תהילה מדינתית.
המשחקים נערכו בעיר אולימפיה, באזור מישורי מפורז בין שלוש ערים יריבות: ספרטה, פיסה ואליס. המשחקים הפכו גורם מאחד בין עמי יוון. חודש אוגוסט הוכרז בכל ארבע שנים בתור"חודש השלום" במהלכו אסור היה להילחם. עיר אשר לא עמדה בהנחיה – נענשה. המתחרים הגיעו מכל רחבי האימפריה היוונית. המשתתפים והצופים נחשבו קדושים ואסור היה לפגוע בהם."
http://www.olympic.one.co.il/General/Page.aspx?id=50&siteid=2
נשאלת השאלה- איך משחקים מתקופת יוון העתיקה- הפכו לקניין של גוף מארגן מודרני?
מי הגוף הזה?
הוועד האולימפי הבינלאומי מגדיר עצמו כסמכות העליונה אשר מתחתיה פועלים כל הפרטים וכל הגופים
שקיבלו השראה מערכי האולימפיאדה.
[תרגום חופשי –ר.פ.א – מתוך אתר הוועד האולימפי הבינלאומי- IOC
[http://www.olympic.org/content/The-IOC/Governance/Introductionold/הוועד האולימפי הבינלאומי הוקם בשנת – 1894 ושנתיים לאחר מכן התקיימו המשחקים האולימפיים הראשונים.
הקשר של הוועד האולימפי בישראל לגוף הבינלאומי הוא מכוח האמנה האולימפית של הוועד האולימפי הבינלאומי , וישראל חברה בו משנת 1952.
http://www.olympic.one.co.il/General/Page.aspx?id=1
כיצד הוועד האולימפי רכש קניין רוחני- ובמה?
הארגון הבינלאומי לקניין רוחני, אחת מהסוכנויות של האו"ם, מאגד בתוכו 184 מדינות.
הארגון בהחלט מייצג סמכות גבוה אם לא עליונה בתחום הקניין הרוחני בינלאומי.
הארגון אחראי על כ-23 אמנות בינלאומיות בנושאי הקניין הרוחני.
אחת מהאמנות הללו היא אמנת נירובי משנת 1981.
לשון האמנה מורכבת למדי – אך הרעיון מאחוריה הוא לגייס את המדינות החתומות עליה- להגן על הסמלים האולימפיים, לא למנוע רישומם כסימני מסחר במשרדי הרישום במדינות החברות באמנה ולמנוע בדרכים ראויות את השימוש בסמלים המכילים את הסימן האולימפי כפי שהוגדר על-ידי הוועד האולימפי הבינלאומי. הסימן מוגדר בתוספת לאמנה:
הסימן האולימפי מכיל חמש טבעות משולבות, כחולה,צהובה, שחורה, ירוקה ואדומה, מסודרות בסדר הזה משמאל לימין. הוא מכיל את הטבעות האולמפיות לבדן, בין אם הן בצבע אחיד או בצבעים שונים.
[תרגום חופשי –ר.פ.א, מתוך אתר הארגון הבינלאומי לקניין רוחני- WIPO:
www.wipo.int/treaties/en/ip/nairobi
אילו סמלים נוספים מוגנים?
בנוסף לכך, לכל אולימפיאדה סמלים יחודיים לה. סמלים אילו, בנוף לסימן האולימפי, שגם הם בשליטת הוועד האולימפי הבינלאומי, הם קניין רוחני בעל ערך רב- והוועד האולימפי מציע רישיונות שונים לעשיית שימוש בהם. הם כוללים בין השאר את הסימנים הייחודיים לכל אולימפיאדה ואת הדמויות הייחודיות שכל עיר אולימפית יוצרת עבור המשחקים המתנהלים אצלה.
שימוש מכל סוג שהוא ללא רישיון מהוועד האולימפי הוא בבחינת הפרה של הסימנים האמורים.
מאחר והמדינות החברות באמנה התחייבו להגן על הסימנים- הרי ששימוש בהם בכל מדינה שהיא חברה באמנה יחשוף את המשתמש ללא רישיון לתביעות ותלונות של רשויות המדינה הרלבנטית.
מה בדיוק אסור?
סימני מסחר
מה הוא השימוש האסור ללא רישיון? כל שימוש מסחרי- כך למשל מכירת חולצות , מכירת כילים, מכירת פוסטרים, קישוט מקומות מסחריים וכדומה.
זכויות יוצרים,מגדמים,גניבת עין, עשיית עושר שלא כדין
יוער כי הקניין הרוחני האולימפי מוגן אף מכוח זכויות יוצרים או מכוח מדגמים רשומים כאשר מדובר בדמויות ייחודיות הקשורות באולימפיאדה ואף מכוח חוקים אחרים המגנים על בעלי קניין רוחני מפני זיוף מוצריהם. כך למשל נעשה במקרים מסוג זה שימוש בעוולת גניבת עין (ניסיון למכור מוצר כאילו היה של גוף משפטי אחר) או עשיית עושר שלא כדין(ניסיון להתעשר מעמלם של אחרים תוך נקיטת פעולות שלא כדין).
זכויות שידור
הוועד האולימפי אף שמר לעצמו את כל זכויות השידור מהמשחקים. רישיונות לשידור נקנו על ידי גופים שונים בעולם והם שהורשו לשדר את המשחקים.
כל שידור אחר של המשחקים- שהיה ללא רישיון- גם הוא נחשף לתביעות משפטיות, המבוססות על חוקים המגנים בין השאר על הקניין הרוחני שבשיעורים.
הוועד פרסם הנחיות באשר לסיקור עיתונאי ובכללו סיקור אלקטרוני של המשחקים.
באופן כללי עולה מההנחיות כי מותר לסקר את האירועים במסגרת סיקור חדשותי, אך אור לשדר סרטים בניגוד לצילומים. מותר לשדר מסיבות עיתונאים.
ההנחיות בנוגע לששידור או דיווח באמצעות האינטרנט, מעודדות גופים שונים לפרסם את הלינק לאתר של הוועד האולימפי גם כן.
ההנחיות מופיעות במסמכי הוועד שניתן למצוא במסגרת האתר:
http://www.olympic.org/results?q=intellectual%20property
המשחקים האולימפיים בלונדון
כמו כל אולימפיאדה- גם לכבוד המשחקים בלונדון הקיץ, הוכנו סמלים וכלי שיווק חדשים.
באתר של המשחקים האולימפיים בלונדון, פורסמו הסימנים החדשים וכן ההוראות באשר לרשות שלעשות בהם שימוש.
באתר זה, רשימה מרשימה של הסימנים האסורים לשימוש על-ידי מי שאין לו רישיון מטעם הוועד האולימפי או הוועד המארגן של המשחקים בלונדון. הרשימה כוללת את הסמל האולימפי, את סמל המשחקים בלונדון, את הבובות המייצגות את המשחקים (למשל הבובה עם העין האחת במרכז ראשה),מילים הנגזרות מהמילה אולימפיאדה ואפילו המוטו של המשחקים:
'Citius Altius Fortius' / 'Faster Higher Stronger'
http://www.london2012.com/about-us/our-brand/using-the-brand/#what are protected games marks
מה קרה בשטח בלונדון?
הועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים בלונדון –
LOCOG-London Organising Committee of the Olympic Games,
היתה לא רק אחראית על ארגון המשחקים אלא אף על כל הקשור בשמירה ובאכיפת הגנת החוק, על הקניין הרוחני – בסימנים , בלוגו, בשידורים, בבובות- בקצרה- בכל הקניין הרוחני יציר האולימפיאדה בלונדון.
הוועדה היתה מאוד פעילה. בשלושה מקרים שונים, הוזהרו בעלי עסקים קטנטנים- שלא לעשות שימוש בסמלים.
במקרה אחד- אשה סרגה סוודר קטנטן לבובה ובקשה למכור אותו. היא נדרשה לחדול מכך, למרות שבקשה למכור אותה בלירה שטרלינג אחת למטרות צדקה. המטרה הנעלה לא עזרה לה- בטענה שהיא מפרה סימן מסחר.
מארגני תחרות – ארגון אומני הסוכר באנגליה, הכל יותר מ- 1000 אמנים, בקשו במסגרת האירוע לכלול את סימני האולימפיאדה- עשויים סוכר- על גבי העוגות. הם הוזהרו שלא לעשות כן- שכן אחרת יתבעו. לאור זאת, ויתרו על הכללת הסמלים וחיפשו נושא חדש לתחרות.
בעלת חנות פרחים בלונדון, שקישטה את החלון עם זרי פרחים בצורת הסמל האולימפי, נאלצה להורידם מהחלון- לאחר ששני שוטרים הסבירו לה כי היא מפרה את החוק.
http://www.thesun.co.uk/sol/homepage/news/4342335/Olympic-ban-for-florist.html
המקרים שהוזכרו לעיל, מאירים את הצד החשוך יותר של המטבע .
דהיינו, מדוע נאסר להשתמש בסימן גם אם לא מדובר במכירה באופן ישיר שלו, או במכירה לצורכי צדקה? האם אין כאן הגזמה של המארגנים?
הרשת מלאה בדעות לכאן ולכאן. ישנם מאמרים רבים ובלוגים רבים בהם הבעת כעס עצומה על ההשתלטות המוחלטת של הוועד האולימפי וכן של הוועדה המארגנת בלונדון- לא רק על המסחור הישיר של הסימנים אלא אפילו על היכולת לעשות בהם שימוש במסגרת דיווח עיתונאי. הבקורת נוגעת גם על חוסר היכולת לסקר ולשדר באופן חופשי תוצאות תחרויות למי שאינם הזכיינים הרשמיים, ואפילו על היכולת לעשות שימוש בסיסמת המשחקים- המוטו. יש הרואים בכך רמז למשטרים חשוכים. אחרי הכל המשחקים האולימפיים נולדו בהיסטוריה של האנושות. האם מותר לגופים האמורים לעיל להפכם לרכוש שלהם בלבד?
http://blog.maxofs2d.net/?p=1967
אחרים טוענים כי הוועד האולימפי אינו מונע אך ורק ממניעים טהורים- וכי אפילו ההרכב שלו מעורר תהיות. כך גם ההשתוללות שבהוצאת כספים בארגון המשחקים שניתן היה למתן, על מנת שהשמירה על נכסי הקניין הרוחני לא תעבור את הטעם הטוב ואת גבולות הדמוקרטיה ורכוש שהו נחלת הכלל.
המדור מפנה לעניין זה לניו- יורק טיימס:
http://www.nytimes.com/2012/07/05/opinion/no-medal-for-the-international-olympic-committee.html?_r=0
התשובה של בעלי דעות- במאמרים ובבלוגים אחרים היא- כי אותו קניין רוחני, והמסחור הרב שלו- במיליונים רבים של דולרים או של לירות- הוא המאפשר לארגן מופע ענק- כמו המשחקים האולימפיים.
הזכייה של עיר המארחת משחקים אולימפיים איננה רק בפרסום אלא אף בהכנסות שהיא מקווה לגרוף- לא רק מהכרטיסים לאירועים, אירוח התיירים הרבים, שיכונם בבתי מלון, אירוחם במסעדות וחנויות, אלא אף מהקניין הרוחני- הכולל את שידור המשחקים ברחבי העולם ואת המסחור האדיר של כל הסמלים האמורים לעיל.
http://www.vanityfair.com/culture/2012/06/international-olympic-committee-london-summer-olympics
הזהב האולימפי
לסיכום, ברור כי הזהב האולימפי איננו רק בספורטאים המסורים, במדליות שהם זוכים בהן, בארגונים התומכים בהם, בהכנסות הישירות מאירועי הספורט וכל ההכנסות הנלוות מאירוח כל המבקרים.
זהב רב מצוי בקניין הרוחני של המשחקים האולימפיים. הזהב מוגן על ידי בעליו- אולם ישנן דעות חלוקות באשר להיקף הבעלות הראוי, ולהיקף הראוי של האכיפה של הזכויות .
כבכל סוגיה מורכבת- על כל קורא של המדור להחליט בעצמו.
* עו"ד רחל פשר אייקנאר- משפטנית – מומחית בדיני ידע וקניין רוחני, ובניהול מו"מ והליכים משפטיים בערכאות.
אין באמור בכתבה זו כדי להוות יעוץ משפטי. הנדרש ליעוץ משפטי יפנה לעורך דין.
*בצילום למעלה: אנדרטה בנצרת עלית (נוף הגליל) לי"א הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן, האנדרטה נחנכה ב-2012 לרגל 40 שנה לרצח הספורטאים במינכן.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אולימפיאדה זכויות יוצרים קניין רוחני
