בהתאם לתקנות רשות ניירות ערך (בעקבות ועדת גלאי 2) חברות מדווחות נדרשות לבצע ניתוחי רגישות של שווי הוגן של מכשירים (נכסים והתחייבויות) פיננסיים לשינויים בגורמי סיכון שוק ולהציגם בדו"ח הדירקטוריון
פורסם: 22.4.18 צילום: יח"צ
דיווח חשיפות לסיכונים פיננסיים (גלאי 2)
בפברואר 2007 פורסם ברשומות תיקון לתקנות ניירות ערך בנושא גילוי סיכוני שוק ודרכי ניהולם (תיקון התשס"ז מס' 2). התיקון מעגן את המלצות ועדת גלאי 2, לפיהן על רוב החברות הציבוריות לבצע מבחני רגישות (טכניקה מקובלת למדידת סיכונים, בה מודדים רווחים/הפסדים בגין הפוזיציה בתרחישי שוק שונים על ידי הפחתת שווי הוגן בתרחיש משווי הוגן המקורי). ועל חלק מן החברות לחשב בנוסף VaR (ההפסד המקסימלי שעלול להיגרם לתיק, המוחזק לאופק החזקה נתון, ברמת ביטחון מסוימת, כתוצאה משינוי בגורמי הסיכון) ולבצע Backtesting (תהליך הבודק את איכות מודל ה-VaR עלי ידי השוואת הפסדים בפועל מול תוצאות ה-VaR).
תקנות אלו נועדו לשפר את הדיווח הכמותי של סיכוני שוק שהיה קיים בעקבות ועדת גלאי הראשונה. מבחני הרגישות מאפשרים לציבור המשקיעים לראות תמונה מוחשית יותר של סיכוני שוק, אולם מן הדוחות של חברות ציבוריות רבות שפורסמו במהלך 2007 ניתן ללמוד כי הכללים החדשים מיושמים לעיתים לא בצורה מדויקת, כפי שיתואר בהמשך.
- ועדת גלאי 1
באוקטובר 1998 מינתה גב' מירי כץ, יו"ר רשות ניירות ערך דאז ועדה שתפקידה להמליץ על כללי הדיווח של סיכוני שוק (סיכון לכך שערך התיק יישחק כתוצאה משינוי בלתי צפוי בגורם סיכון. סיכוני שוק כוללים סיכון מט"ח, סיכון ריבית, סיכון סחורות, סיכון מניות וסיכון אינפלציה). זאת הייתה יריית פתיחה בתחום הטיפול והדיווח של סיכוני שוק בחברות ציבוריות.
באוגוסט 1999 פרסמה הוועדה את המלצותיה. לאור מורכבות וחדשנות הנושא בארץ, הוועדה אימצה גישה דו-שלבית. בשלב הראשון נדרשו חברות לתת דיווח איכותי ודיווח כמותי מצומצם ובשלב מאוחר יותר להרחיב את הדיווח הכמותי.
הדיווח האיכותי יכלול את הרכיבים הבאים:
- שם האחראי לניהול סיכונים
- תיאור סיכוני שוק
- מדיניות התאגיד בניהול סיכוני שוק
- הפיקוח על מדיניות ניהול סיכוני שוק ואופן מימושה
הדיווח הכמותי יכלול את הרכיבים הבאים:
- דו"ח בסיסי הצמדה (מאזן הצמדה).
- נתונים על החזקה מרבית בנגזרים לתקופה
- פירוט פוזיציות בנגזרים
רשות ניירות ערך אימצה את המלצות הוועדה ובסוף 1999 אושרו תקנות גילוי בעניין סיכוני שוק. מן הדוחות שפורסמו לאחר מכן ניתן היה ללמוד כי הדיווח האיכותי היה במקרים לא מעטים לקוני מדי והדיווח הכמותי נתן למשקיעים תמונה חלקית מאוד של סיכונים.
- ועדת גלאי 2
במרץ 2004 מינה מר משה טרי, יו"ר רשות ניירות ערך, ועדה נוספת, שתפקידה לקבוע להרחיב את כללי הדיווח וליצור כללים מתקדמים יותר מאלה שנקבעו בוועדת גלאי הראשונה.
בינואר 2006 פרסמה הוועדה את המלצותיה. הוועדה תיארה את מצב הדיווח בשנים שלאחר חקיקת התקנות בעקבות הוועדה הראשונה:
- בעקבות הוועדה הראשונה עלתה מודעות בקרב חברות ציבוריות לסיכוני שוק.
- הדיווח האיכותי במקרים רבים היה לקוני מדי.
- הדיווח הכמותי, בשל פשטותו, נתן מענה מוגבל לחשיפה.
הוועדה דנה, בין היתר, במודלים כמותיים אפשריים לכימות סיכוני שוק והמליצה כי כלל החברות (למעט חברות ביטוח ובנקים) יבצעו מבחני רגישות. לפי ההמלצות חברות שעיקר עיסוקם בתחום הפיננסי יחשבו בנוסף גם VaR.
בדצמבר 2006 עוגנו המלצות הוועדה בתקנות ובפברואר 2007 פורסמו ברשומות. בעקבות כך, על חברות ציבוריות חלה חובה לפרסם תוצאות של מבחני רגישות החל מהדו"חות לסיכום שנת 2006 ועל חברות ציבוריות, שעיקר עיסוקן בתחום הפיננסי, לפרסם גם תוצאות VaR החל מהדו"ח השנתי ל-2007.
- תמצית הכללים למבחני רגישות
- כללי
- יחושב שווי הוגן של המכשירים הרגישים לפי מודל ויוצגו רווחים/הפסדים בתרחישים של ±5%, ±10% ו- %X± כאשר X מסמן את שיעור השינוי היומי המקסימלי בגורם סיכון ב-10 שנים אחרונות (רק אם X>10%)
- התוצאות יוצגו בטבלה עבור כל גורם סיכון בנפרד באופן הבא:
- יצוין אם לא נצפה שינוי יומי הגדול מ- 10% ב- 10 שנים אחרונות
- יפורטו המודל וההנחות שבבסיסו
- יצוין אם ארע ב- 10 שנים אחרונות שינוי שבועי מצטבר, אשר אם היה מתרחש במועד הדיווח, היה מסכן את החברה
- אוכלוסיית החישוב ("המכשירים הרגישים")
- פריטים מאזניים
- פריטים חוץ מאזניים לגביהם קיימת התקשרות איתנה
- סחורות (Commodities)
- כללי חישוב
ניתן לבצע חישוב למספר פריטים יחדיו, במידה ומתקיימים התנאים הבאים:
- המכשירים "מגיבים באופן דומה לשינויים באותם גורמי שוק"
- המכשירים "נמדדים באמצעות אותו מודל הערכה"
- "תוצאות מבחן הרגישות לא היו שונות מהותית לולא הקיבוץ"
- כללי הצגה
המכשירים הרגישים ימוינו באופן הבא:
- מכשירים רגישים המשמשים לגידור ומוכרים חשבונאית ואחריהם המכשירים המגודרים
- מכשירים רגישים המשמשים לגידור ואינם מוכרים חשבונאית ואחריהם המכשירים המגודרים
- מכשירים רגישים שלא נועדו להגנה
ניתן לקבץ מכשירים "אם אין בכך אובדן מידע מהותי הנדרש לשם הבנת החשיפה"
- השווי ההוגן על פי מודל של מכשיר רגיש שמבקשים לקבץ, מהווה פחות מ- 5% מהשווי ההוגן של כל המכשירים הרגישים לאותו גורם שוק
- הפסד/רווח לפי מבחן הרגישות של המכשיר הרגיש שמבקשים לקבץ, מהווה פחות מ- 5% מסכום הרווחים/הפסדים של כל המכשירים הרגישים לאותו גורם שוק
- תמצית הכללים לניתוח VaR
- כללי חישוב
- החישוב יבוצע לפי מודלים מקובלים
- אופק החזקה – 1 יום
- רמת ביטחון – 95% לפחות
- תדירות – שבועית לפחות, במרווחים זמן קבועים
- כללי דיווח
- יש לתאר את המודל (פרמטרים וכו')
- יש לדווח:
- VaR למועד הדיווח
- VaR מרבי לתקופת הדיווח
- VaR מזערי לתקופת הדיווח
- VaR ממוצע או התפלגות ערכי ה-VaR
- Backtesting
יש לדווח מספר פעמים בהן ההפסד בפועל היה גדול מערך ה-VaR.
הפסד/רווח לפי מבחן הרגישות של המכשיר הרגיש שמבקשים לקבץ, מהווה פחות מ-5% מסכום הרווחים/הפסדים של כל המכשירים הרגישים לאותו גורם שוק.
- תדירות
שבועית לפחות, במרווחים זמן קבועים
- טעויות נפוצות ביישום גלאי 2
מעיון בדוחות עולה כי במרבית המקרים הדיווחים אינם ממלאים אחר כל הכללים. להלן רשימה חלקית של טעויות נפוצות.
- תיאור מילולי חסר – במקרים רבים הסברים של חישובים לקוניים מדי. לדוגמה, לא ניתן לדעת האם החישובים בוצעו לפי גישת ה- Full Valuation (גישה במדידת סיכונים, בה משערכים מחדש את התיק לפי מודל מסוים בתרחישים שונים. לאחר השערוך מחושבים רווחים/הפסדים על ידי הפרש בין תוצאת השערוך מחדש לבין השווי ההוגן המקורי של התיק) או לפי אומדנים כגון מח"מ ודלתא, האם היה שימוש בעקום ריבות או בריבית אחידה (flat) וכו'.
- חישובים לא נכונים – ניתן למצוא דוגמאות רבות לטיפול לא נכון במכשירים מסוימים. כך לדוגמה, בעת עריכת מבחני רגישות של איגרות חוב, מחשבים שינוי בשווי אג"ח בעת תנודות של 5% ו- 10% במחירו בדומה לנעשה במכשירים כגון מניות. מדובר בטיפול שגוי משום שאין המדובר בנייר ערך כגון מניה, אלא במכשיר שהמח"מ שלו מתקצר והדרך הנכונה בטיפול באג"ח היא באמצעות שינוי של ריבית ההיוון וחישוב השפעת השינוי על שווי האג"ח.
- דוגמה נוספת היא טיפול ליניארי בכתבי אופציות ואג"ח להמרה, בו הפסד בתרחיש שווה ל- 5% או 10% משווי הוגן של המכשיר, הנחה המוטעית מיסודה. במקרים אלו יש להסתכל על נכס הבסיס להמרה ועל פרמטרים נוספים ולמדוד את השעתם על השווי ההוגן.
- "טבלאות חסרות" – בדוחות של חברות רבות בוצעו מבחני רגישות לרשימה חלקית ולא ממצה של גורמי סיכון. ריביות וסטיות תקן בחלק מהמגזרים הן דוגמאות בולטות לתופעה.
- "מכשירים רגישים חסרים" – לעיתים מציגים טבלה עם גורם סיכון מסוים, אבל היא אינה כוללת את כל המכשירים הרגישים לאותו גורם סיכון. לדוגמה, אג"ח להמרה מופיעה בטבלת ריביות, אולם לא מופיעה בטבלת מניות, למרות היותה מכשיר שערכו חשוף לשינויים במניה, במיוחד כאשר מדובר במסלול מנייתי או מסלול מעורב.
- חוסר סדר בטבלאות – במקרים רבים צורת ההצגה של מבחני רגישות אינה עומדת בכללי קיבוץ הנתונים.
- חסרים תרחישים של מעבר ל-10% – טעות נפוצה מאוד היא השמטת תרחיש של שינוי מקסימלי בגורם סיכון במהלך 10 שנים שקדמו למועד הדיווח, במידה והשינוי גדול מ- 10%. כמו כן, בדרך כלל לא מצוינת העובדה שלא היה שינוי כזה, למרות הדרישות המפורשת בתקנות.
- דוגמא מספרית לדיווח על חשיפות לסיכונים פיננסיים ליום 31.12.2011
- מבחני רגישות בגין שינוי בגורמי השוק
בהתאם לתיקון התשס"ז בהוראות התוספת השנייה לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים התש"ל 1970), החברה ביצעה מבחני רגישות לשינויים בגורמי סיכון המשפיעים על השווי ההוגן של "מכשירים רגישים".
תיאור פרמטרים, הנחות ומודלים:
- שווי הוגן של ניירות ערך סחירים הינו שווי השוק שלהם.
- שווי הוגן של הלוואות ואיגרות חוב חושב על ידי היוון תזרימים עתידיים לפי ריבית המשקפת את עלויות המימון של החברה.
- שווי הוגן של חוזים עתידיים ושינויים בשווי ההוגן בהתאם למבחני הרגישות חושבו על ידי היוון כל אחת משתי ה"רגליים" של העסקה, תוך שימוש בשערי ספוט.
- מבחני רגישות לשינויים בריבית של חלק מהלוואות ואיגרות חוב בריבית קבועה בוצעו לפי מח"מ (Duration).
- הלוואות בריבית משתנה לא נכללו במבחני רגישות לשערי ריבית, מאחר והשפעת השינויים בשערי הריבית על שווין ההוגן זניחה.
- טבלת סיכום (באלפי ש"ח)
- ניתוח רגישות לשערי חליפין ובסיסי הצמדה (הנתונים מוצגים באלפי ₪)
- ניתוח רגישות לשינויים בריבית (הנתונים מוצגים באלפי ₪)
- ניתוח רגישות לשינויים במחירי ניירות ערך (הנתונים מוצגים באלפי ש"ח)
- לסיכום
בעקבות תיקון לתקנות ניירות ערך בנושא גילוי סיכוני שוק ודרכי ניהולם (תיקון התשס"ז מס' 2), שעיגן את המלצות ועדת גלאי 2, על רוב החברות הציבוריות לבצע מבחני רגישות ועל חברות ציבוריות שעיקר עיסוקן בתחום הפיננסי לחשב בנוסף VaR ולבצע Backtesting. מעיון בדוחות של חברות ציבוריות עולה כי במרבית המקרים הדיווחים אינם שלמים ולעיתים אף כוללים ליקוים לא מעטים.
אנו בשווי פנימי מסייעים ללקוחותינו ליישם את הכללים החדשים במלואם. היות שלכל חברה דרישות וצרכים ייחודיים, אנו מציעים מספר מסלולי ייעוץ שונים:
מסלול א' – ייעוץ בסוגיות נקודתיות
מסלול זה מיועד לחברה שעובדיה עורכים את הדו"ח בעצמם, אולם מעוניינים בחוות דעת נוספת לצורך בדיקת שלמות הדוח, הימנעות מליקויים שונים, בירור הסוגיות השנויות במחלוקת מול רשות ניירות ערך.
מסלול ב' – מיקור חוץ מלא
מסלול זה מיועד לחברה המעוניינת בשירות מיקור חוץ מלא (Outsourcing) לביצוע הדיווח. מסלול זה כולל ביצוע של כל החישובים הנדרשים וכתיבת החלק הדן בדיווח חשיפות לסיכוני שוק.
מסלול ג' – בניית מערכת לניהול סיכונים
מסלול זה מיועד לחברות, אשר עיקר עיסוקן בתחום הפיננסי ומחויבות לחישוב VaR ולביצוע Backtesting. הייעוץ כולל סיוע בניית מערכת לחישוב VaR, תיקוף התוצאות המתקבלות (Validation) וכתיבת החלק הדן ב- VaR.
נציין כי בכל המסלולים אנו עומדים לרשות הלקוח בסוגיות שונות הקשורות ליישום הכללים החדשים, כולל בירורים מול רשות ניירות ערך.
מעריכת השווי האחראית מטעם שניידר, נאור ושות': רו"ח ליטל נאור, QFV
מעריכת השווי הראשית של שניידר, נאור ושות', רו"ח ליטל נאור, בעלת הסמכות מעריכת שווי מימון תאגידי (CFV), מעריכת שווי מימון כמותי (QFV), מודליסטית פיננסית וכלכלית (FEM), אקטוארית סיכונים תפעוליים (ORA), אקטוארית סיכוני חיים (LRA) ואקטוארית סיכונים פנסיוניים (PRA) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ובעלת רישיון ישראלי לראיית חשבון.
.
*למען גילוי נאות הכותבים הינם מעריכי שווי ואקטוארים העורכים חוות דעת אקטואריות וכלכליות, נותנים ייעוץ בתחומי הערכות השווי של תאגידים, נכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסיים מורכבים וכן מתמנים ע"י בתי משפט ובתי דין כאקטוארים וכמעריכי שווי מוסמכים. הנושאים בהם עוסקים הכותבים בתחום הערכות שווי מימון כמותי הינם, בין היתר: בדיקות הגנה לחשבונאות גידור (Hedge Effectiveness Tests); שווי הוגן לנגזרים משובצים (Embedded Derivatives); הערכות שווי וניתוח סיכונים לדוח גלאי 2 (ניתוחי רגישות, VaR Analysis); הערכות שווי וניתוח סיכונים ל- IFRS 7 ול- 9 IFRS; הערכות שווי אגרות חוב להמרה, אופציות פיננסיות ופוזיציות נגזרים מורכבות; ניתוח סיכוני אשראי וכיוצא באלה הערכות שווי מימון כמותי.
מעריכת השווי האחראית מטעם שניידר, נאור ושות': רו"ח ליטל נאור, QFV
מעריכת השווי הראשית של שניידר, נאור ושות', רו"ח ליטל נאור, בעלת הסמכות מעריכת שווי מימון תאגידי (CFV), מעריכת שווי מימון כמותי (QFV), מודליסטית פיננסית וכלכלית (FEM), אקטוארית סיכונים תפעוליים (ORA), אקטוארית סיכוני חיים (LRA) ואקטוארית סיכונים פנסיוניים (PRA) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ובעלת רישיון ישראלי לראיית חשבון.
שניידר, נאור ושות' – רואי חשבון חבר בלשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ומתמחה הן במתן ייעוץ בתחום הביקורת החקירתית (איסוף וניתוח נתונים חשבונאים וכלכליים, באופן שיהוו ראיה קבילה בהליכים משפטיים) והן במתן ייעוץ כלכלי והערכות שווי מקצועיות לצורכי עסקאות, דיווח כספי וכחוות דעת מומחה לבתי משפט, בתי דין רבניים ורשויות רגולטוריות וסטטוטוריות שונות. המשרד מעסיק צוות של רואי חשבון וכלכלנים הבקיאים בתחומי הייעוץ הכלכלי והערכות השווי. בין לקוחות המשרד נמנים, בין היתר, משרדי רואי חשבון, משרדי עורכי דין, חברות פרטיות וציבוריות בארץ ובחו"ל, מבקרים פנימיים ועוד.
מעריך השווי האחראי מטעם שווי פנימי: אקטואר רועי פולניצר, QFV
מעריך השווי הראשי של שווי פנימי – מעריכי שווי בלתי תלויים, אקטואר רועי פולניצר, מכהן כיו"ר ומנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA), בעל הסמכות מעריך שווי מימון תאגידי (CFV), מעריך שווי מימון כמותי (QFV), מודליסט פיננסי וכלכלי (FEM), אקטואר סיכוני שוק (MRA), אקטואר סיכוני אשראי (CRA), אקטואר סיכונים תפעוליים (ORA), אקטואר סיכוני השקעות (IRA), אקטואר סיכוני חיים (LRA) ואקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA), בעל הסמכת מנהל סיכונים פיננסיים (FRM) מטעם האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP) ובעל הסמכת מומחה לניהול סיכונים (CRM) מטעם האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים (IARM).
שווי פנימי – מעריכי שווי בלתי תלויים חבר בלשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ומתמחה הן בציטוט של מטריצות ריביות להיוון מכשירים (נכסים והתחייבויות) פיננסיים והתחייבויות פנסיוניות והן במתן ייעוץ כלכלי וניתוחים כמותיים במכשירים פיננסיים ובמדידת סיכונים לצורכי יישום הוראות רגולטוריות, תקינה חשבונאית, פיתוח, יישום ותיקוף מודלים בתחומי האקטואריה, ניהול הסיכונים, והערכות שווי למטרות מס, עסקאות, דוחות כספיים ולצרכים משפטיים. בין לקוחות המשרד נמנים, בין היתר, משרדי רואי חשבון, משרדי ייעוץ כלכלי וחברות פרטיות וציבוריות בארץ.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אקטואריה הערכת שווי כלכלה פיננסים תשואה
