
ראיון עם אריה מליניאק, שחקן ומאמן המקפיד להתאמן אצל ילד בן שלוש
צילום – ASAP photos ;
ברגע שפגשתי את אריה מליניאק, הרגשתי שאני פוגשת מכר ותיק. אחרי מספר דקות הבנתי שאני לא היחידה שחשה כך; כולם מכרים של אריה מליניאק. הוא חבר של כל אחד, כולל המלצר ששירת אותו לראשונה בחייו. הוא רואה את כולם, זוכר את כולם ונמצא בשליטה מתמדת במגרש. הוא לא יפספס שום שחקן שעובר לידו, כי אצל מליניאק כולם שחקנים והכל זה משחק. אך התיישבנו בבית הקפה ומליניאק מבטיח: "ראיון כזה עוד לא היה לך".
כראיה, פתח ואמר: "אני בן 58, יש לי ילד בן 30, ילד בן 3 וילדה בת 26. תדעי לך, אני, הסיפור שלי זה להמציא משחקים. מיום שאני זוכר את עצמי אני כל הזמן חוקר את המשחק. יש לי ספרים מפה ועד הודעה חדשה, אני מסתובב בעולם וחוקר את המשחק, ומבחינתי הכל משחק". לדברי מליניאק, מה שמבחין אותו ממאמנים אחרים (ואין הכוונה למאמני כדורסל) זה שהוא היה מאמן כבר קודם, והוא גם יהיה מאמן אחרי שכולם יעברו לטרנד הבא ו"ילכו לעסוק בגישור, בייעוץ, במצמוץ ובכל הקסמים הבאים. אני מאמן. זה מי שהייתי, זה מי שאני היום וזה מי שאני אהיה. אני מאמן כל מה שזז מהבוקר עד הערב, וכשאני צריך להציג את עצמי ולהסביר מה זה אימון ומה אימון מאפשר, אני חוסך לעצמי את השיחה ופשוט מאמן".
מאיפה התחיל העניין הזה של להמציא משחקים?
מליניאק: "בשנת 75' שלחו אותי להעביר קורס מדריכים ברמת השרון. רמת השרון היתה אז מן מושבה. ראיתי המון אולמות כדורסל, שבזמנו היה דבר די נדיר, וראיתי המון ילדים ברחובות. בלי להתבלבל הלכתי למועצה ואמרתי להם: 'בואו נפתח פה בית ספר לכדורסל לילדים. אנחנו נמציא משהו חדש שנקרא קט- סל, נתחיל עם ילדים בגיל 8 ונאמן אותם'. "באו ואמרו לי: 'יש בעיה, ילד בן שמונה לא מגיע לסל'. אמרתי: 'מה הבעיה, נוריד את הסל'. אמרו לי 'הכדור כבד'. עניתי: 'מה הבעיה, ניקח כדור קטן'. וככה המצאנו את הקט-סל. ביום הראשון של ההרשמה הגיעו 1,000 ילדים. הבאנו נגרים, ניסרנו את כל הסלים ברמת השרון, גייסתי את כל החברים שלי שיבואו לאמן, וככה קם בית הספר. במקרה יצא ממנו השחקן הכי טוב בארץ, שקוראים לו נדב הנפלד, אבל יצאו עוד 1,000 ילדים שקיבלו חינוך למשמעת, לסדר, למצוינות, לכבוד ליריב, לכיבוד חוקים, וכל זה תוך מעורבות המשפחה". כשמליניאק מדבר על כדורסל, העיניים שלו נוצצות, הוא יכול לדבר על הנושא שעות. מעבר לקט-סל הוא גם הקים את ליגת פריגת – ליגה עסקית בעונת הקיץ. "פרצתי דרך במקומות שלא היו קיימים בתודעה, גם של הפקידים שמנהלים את הכדורסל בארץ וגם בתודעה של מאמנים ושחקנים, שהיו תקועים בפרדיגמות מסוימות". כיצד אתה משלב בין היותך מאמן כדורסל בעבר לבין היותך מאמן עסקי בארגונים כיום?
"כשאני מאמן, אני מדבר כל הזמן בשפה של ספורט. זו השפה שלי וזו השפה של האימון. במגרש יש לנו תמיד את לוח התוצאות, שנותן לנו אינדיקציה איפה אנחנו נמצאים מול המטרה ובאיזה מרחק מהיעד. כאשר לוח התוצאות נותן לנו אינדיקציה שהזמן רץ והתוצאה לא משתנה, לוקחים פסק זמן. פסק זמן נועד להתבוננות. אם החיים לא מסתדרים לך לפי הציפיות או התוכניות שלך, ואני בעד תוכניות, כדאי שיהיה לך לוח תוצאות שיציג בצורה אובייקטיבית את המרחק והזמן מהמטרה שלך."פעמים רבות אנחנו מסתמכים על התחושות שלנו, אבל לפעמים התחושות מטעות. ככה נגרמות תאונות, ככה מגיעים צ'קים ללא כיסוי, ככה אתה מגלה שמה שהובטח לך לא קוים. יש שתי דרכים לקלוט שאתה תקוע במעגל זדוני: הראשונה, אם אתה חוזר שוב ושוב על אותה פעולה ומקבל תוצאה שאתה לא רוצה. והשניה, כאשר לוח התוצאות שלך מראה לך שהזמן רץ והתוצאה לא משתנה, ואז לוקחים פסק זמן להתבוננות".
אתה באמת חושב שהכל בחיים זה משחק?
"הילד הקטן שלי, איתי, הוא בן שלוש והוא המאמן שלי. הוא מוציא ממני דברים שלא ידעתי שקיימים בי. אני מסתכל עליו ונדהם. המאמן שלי קם בבוקר, שותה שוקו, ומרגע זה ועד הלילה הוא רק רוצה דבר אחד: לשחק. תשימי אותו בחדר ריק והוא ימציא משחק. יזחל מתחת לכסא, יטפס על השולחן, הוא ימציא משחק. "בלילה אני אומר לו 'איתי, הגיע הזמן לישון', והוא אומר לי 'תן לי לשחק'. אסור לשכוח שהמצב הבסיסי ביותר ביקום הוא המשחק. כל דבר, כל פעילות שמתרחשת במרחב ובזמן היא משחק. כל אינטראקציה היא משחק, זוגיות היא משחק, שיחת מכירה היא משחק, לימודים לתואר אקדמי הם משחק, כשאתה נכנס לתחנת דלק לתדלק יש מרחב, יש זמן, יש כללים. זה משחק. "המשחק הוא לא אמת, המשחק הוא מומצא. הוא כולו המצאה, והדבר הגדול עוד יותר הוא שהיכולת לשחק זה משהו שכל בן-אנוש מקבל בחבילת הבסיס כשהוא נולד. יחד עם אינסטינקטים כמו פחד מנפילה ופחד מרעש יש גם את אינסטינקט המשחק. המשחק ברמות הכי בסיסיות והכי עמוקות שלו מתרחש במיינד שלנו. יש לנו יכולת לשחק עם המחשבות, מה שאומר שיש לנו יכולת ליצור תהליך חדש של מחשבה, של רגש, של פעולה ושל תוצאה."החדשות הטובות הן שאם הכל מומצא, ואנחנו יכולים להמציא כל משחק בכל זמן, בכל מקום, לא מותנה בנסיבות ובמתרחש מסביבנו – אז ההנעה הפנימית שלנו לא באה מתמריץ חיצוני. בשביל להניע בן אדם לא נדרש לדחוף ולא למשוך אותו. ההנעה היא פנימית.
הסיבות שבגללן אדם לא מתקדם, קשורות למעצורים שנוצרו בתודעה שלו במהלך החיים".על איזה מעצורים אתה מדבר?
"אני מאמין שהכל נשען על אמונות בסיס. למשל, האמונה ש'צדיק וטוב לו רשע ורע לו', או האמונה ש'בחיים זה או-או', כלומר: בשביל שאני ארוויח, מישהו אחר צריך להפסיד. אמונת הבסיס היא זו שבסופו של דבר משפיעה על המחשבות, שיוצרות רגשות, פעולות ותוצאות."הנה דוגמה איך אמונה משפיעה על התנהלות של אנשים: אני פונה לפעמים למנהל מכירות ומציע לו: 'תניח שאני קוסם, ועם שרביט הקסמים שלי אגרום לך להכפיל את התוצאות שלך, והכל בחינם. מה אתה אומר?'.
התשובה שלו ברוב המקרים היא, 'אני אחשוב על זה'. האמונה שמגבילה אותם היא ש'אין ארוחות חינם'. אם ארוויח פה, אני אצטרך לשלם על זה במקום אחר. אולי אשפר את התוצאות שלי, אבל חיי המשפחה שלי ייפגעו. זה נובע מכך שאנשים חיים ב'או או', ואני מאמין שבחיים זה 'גם וגם' ו'גם וגם'."אצל רוב האנשים שיפור תוצאות כרוך אינטואיטיבית במאמץ ולעתים אפילו בסבל. יש אנשים שרק שומעים את המלה 'תוצאות' ומקבלים בחילה. האפשרות שניתן להשיג תוצאות בדרך נינוחה ושלווה וגם ליהנות, זה משהו שלא נתפס בתודעה. אבל תשאלי שחקני כדורגל וכדורסל, המשחק לא מעייף אותם. הם לא מרגישים שהם מתאמצים. כשבן אדם משחק הוא גם משיג תוצאות וגם נהנה".איך גורמים למתאמן גם לשחק, גם ליהנות וגם לנצח?
"אם מכבי תל אביב תשחק נגד ברצלונה 100 משחקים רצופים יום אחרי יום, האם קיימת אפשרות שאותו משחק יחזור על עצמו פעמיים? בחיים לא. זאת אומרת, כל אינטראקציה היא חד-פעמית. הדבר הוודאי היחיד לגבי המשחק זה חוסר הוודאות. חוסר ודאות הוא דבר מפחיד, והפחד משתק. "קיים פער בין הפעולה שנדרשת כדי ליהנות ולהשיג תוצאות, לבין השיתוק שנגרם מחוסר הוודאות; בפער הזה פועל המאמן. ניתן ליצור ודאות במקום שיש בו חוסר ודאות כדי להניע את השחקנים לפעולה."בני אדם נוהגים בערפל לאט ובזהירות. כשהערפל מתפזר, הם נותנים גז. אותה מכונית, אותה דרך, אותו נהג, מהירות כפולה. למה? מכיוון שהם רואים את הדרך בבהירות. לרוב בני אדם אין מטרות בחיים. אפשר להסכים שבעצם אין דבר כזה מציאות, אנחנו חיים בפרשנות, והראייה של המציאות דרך עדשה כלשהי מטשטשת ומעוותת. כשיהיו לך מטרות ברורות ואתה תראה בבהירות את תמונת המציאות, אתה תיתן גז. כי המצב הטבעי שלנו הוא משחק. "העבודה של מאמן זה לאפשר למתאמן לראות תמונה בהירה של מציאות; לדבר בשפה מדויקת מאוד, שמתארת את המציאות, כי שפה יוצרת מציאות. עליו להציב מטרות ברורות, ליצור מבנה לקיום של ההבטחות של המתאמן, לאפשר לו לשחק בתחומים שבאותו רגע נראים לו בלתי אפשריים, לאפשר לו להרים את הרף בלי לחשוש מהשיתוק שייווצר מחוסר הוודאות, לראות בבהירות את הפער שבין הציפיות והתוכניות לבין התוצאות, וכל הזמן לתת לפער הזה פרשנות מעצימה, שתניע אותו להשיג תוצאות בדרך מהנה ושלווה".
אתה עובד על משחקים חדשים ?"כל הזמן. לפני שנה חברתי ליוסי קדמי, שהוא מאסטר ב-NLP. פיתחנו ביחד שיטה שמשלבת את גישת האימון שלי והגישה של יוסי, שאומרת שמחשבה יוצרת מציאות. מיתגנו אותה בשם "the key" והיא מבוססת על מפתחות. "בעיני, החיבור בין אימון ל-NLP, שנותן גישה לשינוי עמוק בתת-מודע, הוא העניין הבא. קשה מאוד לעשות שינוי אחרי שהרגל מסוים ניהל אותך במשך 50 שנה. לכך דרוש שינוי הרבה יותר עמוק, כי שינויים אמיתיים נעשים במיינד, בתת-מודע. מכיוון שבאימון הרבה פעמים בן-אדם עושה שינוי רק מעל לפני השטח, הכלים של ה-NLP משלימים את האימון בצורה בלתי רגילה. הם מבוססים על הרעיון שהמוח שומר אינפורמציה בתבניות. ה-NLP מאפשר לזהות את התבניות, ואז גם לעשות בהן שינוי".
איפה יהיה האימון שעוד כמה שנים?
"שוק האימון לא שונה משום שוק אחר בישראל. כל דבר שמגיע לפה הופך לטרנד מטורף, חסר פרופורציות; מה שלא בהכרח מלמד על הצלחתו העתידית. זה די דומה למה שקרה בזמנו עם הרפואה האלטרנטיבית. כולם רצו ללמוד, כולם רצו ללמד, ובסופו של דבר הוציאו שם רע לרפואה ולאלה שלמדו אותה שבע שנים בסין. "היום הרפואה האלטרנטיבית נמצאת בכל קופת חולים ובית חולים, וכן, יש גם שרלטנים. יש מקום לכולם. יש אנשים שהבינו שקיים פה טרנד. רובם רצים ונרשמים לבית הספר למאמנים, מסיימים אותו ומיד פותחים בית ספר למאמנים בעצמם, מעבירים קורסים של סוף שבוע ומחלקים תעודות. אני מאמין שתחום האימון יהפוך לחלק אינטגראלי מכל תוכניות הלימוד. מנהלים, שעד היום לא היו זזים מטר בלי יועץ ארגוני, ייקחו מאמנים אישיים צמודים, בדיוק כמו ספורטאים שמתכוננים לאולימפיאדה, כי החיים הם משחק".
Tags: אימון כדורסל קואוצ'רים קואצ'ינג