
כדי להגיע מהר יותר ליעד, צריך דווקא להאט. החברות המצליחות באמת הן לא אלה שמגיבות הכי מהר – אלה החברות שמגיבות הכי נכון
איור: ChatGPT 4o פורסם: 15.1.25
זו כבר מנטרה שחוקה בעולם העסקי, אבל מה אם המרוץ למהירות הוא בעצם המלכודת הגדולה של המאה ה-21?
דוד בן גוריון היה אומר לנהג שלו: "אני מאוד ממהר, סע לאט". המשפט הזה, שנשמע כמו פרדוקס, מכיל בתוכו את אחת התובנות העמוקות ביותר על הקשר בין מהירות להצלחה. כדי להגיע מהר יותר ליעד, צריך דווקא להאט.
זה לא לרוב – זה תמיד – מי שרץ למרחקים ארוכים רץ לאט, מגיע רחוק ונשאר שפוי.
קל להבין למה הצורך במהירות נתפס היום כקריטי. העולם סביבנו משתנה בקצב מסחרר – מגפה עולמית ששינתה סדרי עולם, זעזועים גיאופוליטיים בבית ובעצם בעולם כולו, משברי אקלים ומהפכת הבינה המלאכותית שמשנה את כללי המשחק מדי יום. במציאות כזו, היכולת להגיב מהר לשוק נראית כמו המפתח להישרדות.
סיפור ההצלחה של Netflix מצוטט תדיר כדוגמה לחשיבות של תגובה מהירה לשינויי שוק. כשהחברה הכריזה על המעבר לסטרימינג ב-2007, רוב האנליסטים ראו בזה טעות אסטרטגית. היום אנחנו יודעים שזו הייתה אחת ההחלטות המבריקות בהיסטוריה העסקית המודרנית. אבל מתחת לפני השטח מסתתר סיפור אחר לגמרי.
מה שרוב האנשים לא יודעים הוא שלפני ההחלטה הדרמטית הזו, Sitting Committee של נטפליקס בילה חודשים ארוכים בתהליך עמוק של בחינה והתבוננות. זו לא הייתה החלטה מהירה – זו הייתה החלטה מדויקת. וכאן טמון הפרדוקס המעניין של עולם העסקים המודרני: ככל שהעולם דורש מאיתנו תגובות מהירות יותר, כך גדלה החשיבות של היכולת שלנו להאט. להתבונן. להבין מה באמת קורה לפני שאנחנו מורידים את הגרזן.
ניקח לדוגמה את תעשיית ההייטק, שנמצאת בחזית היכולת לספק פתרונות מהירים לשווקים מתחדשים. דווקא שם, במגרש המשחקים של החדשנות והמהירות, המציאות מלמדת אותנו שיעור חשוב: מחקר ופיתוח מהיר הוא חיוני, אבל לא על חשבון הדיוק וההבנה העמוקה של הצרכים. בסופו של דבר, תהליכי מחקר וגילוי לא יכולים להתקיים ללא האלמנט האנושי – היכולת לשאול את השאלות הנכונות.
הדפוס הזה חוזר על עצמו בכל מקום. אחרי עשרות שנים של עבודה עם מאות מנכ"לים ומנהלים בכירים, ראיתי את זה שוב ושוב: החברות המצליחות באמת הן לא אלה שמגיבות הכי מהר – אלה החברות שמגיבות הכי נכון. מנכ"ל של חברת תוכנה מובילה סיכם את זה בצורה חדה: "חשבתי שאני חייב להגיב מהר לשינוי בשוק. רק אחרי שנה הבנתי שהמהירות עלתה לנו ביותר מ-20% מהרווח השנתי."
התובנות האלה הובילו את קנדינוף לפתח את מודל מחומש האינטליגנציות – כלי שמאפשר לארגונים לפעול במהירות מבלי לאבד את הדיוק. המודל מתבסס על חמש חוכמות מרכזיות: ידע ועובדות, מימוש והוצאה לפועל, ביטחון והגנה, חדשנות והתכלית העסקית-משפחתית. כשכל החוכמות האלה עובדות בסינרגיה, הארגון מסוגל להגיב מהר – אבל בצורה מדויקת ומאוזנת.
הייחוד של המודל טמון ביכולת שלו לחשוף תובנות עמוקות במהירות. באמצעות בדיקות קינסיולוגיות (בדיקות חוזק שריר), אנחנו מצליחים לעקוף את ההתנגדויות המנטליות ולהתחבר ישירות למקור החוכמה הארגונית. זה מאפשר למנהלים לקבל החלטות מהירות – אבל כאלה שמבוססות על תובנות עמוקות ולא רק על לחץ השוק.
כי בסופו של דבר, המשוואה פשוטה: אם אתה רוצה לנצח, אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות חולה – פיזית, רגשית או ארגונית. מנהל שלא מאוזן בעצמו לא יכול לקבל החלטות מאוזנות. וארגון שלא מאוזן לא יכול לצמוח בצורה אופטימלית.
זו לא שאלה של או-או. זו לא בחירה בין מהירות לאיטיות.
זו היכולת לזהות מתי להאיץ ומתי להאט. מתי לרוץ קדימה ומתי לעצור ולהתבונן פנימה.
האתגר האמיתי של מנהלים היום הוא לא להגיב מהר יותר – אלא להגיב נכון יותר.

הכותב הוא מנטור עסקי, מומחה להשגת תוצאות שיא למנהלים, בעלי עסקים ויזמים באמצעות טכניקות המשלבות גוף ונפש. מרצה בכנסים בארץ ובעולם.
למידע נוסף: https://www.kandinoff-method.co.il/
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:

עוד ב"סטטוס":
Tags: אסטרטגיה חדשנות טכנולוגיה מכירות סטרטאפים תרבות ארגונית