מה עושים המעוניינים להיבחר? הם מקלידים שאלה באחד ממנועי החיפוש:

"איך להיבחר לכנסת?".

התשובות המתקבלות הן רבות. אולם , נראה כי מי שמעוניין בתשובה מבוססת יותר, יפנה לאתר הכנסת , על מנת שההנחיות שימצא שם בנוגע לדרך שבה יוכל להיבחר, יהיו כאילו שהוא יכול לסמוך עליהן.אתר הכנסת מציע את המסגרת.הוא עמוס במידע חשוב המוגש על פי הנושאים השונים. ניתן למצוא בו תשובות רבות. צריך לחפשן במנוע החיפוש או במסגרת עמודי האתר השונים.

 הבחירות בארה"ב מאחורינו.

הבחירות לכנסת ה-19 לפנינו.

נראה שהבחירות יעסיקו רבים בזמן הקרוב, בשל חשיבותן כמובן ובשל הנתח הגדול שהן תתפוסנה בתקשורת ובכלל זה ברשת. לאור זאת בחר המדור לבדוק אם ניתן בקלות יחסית, להכין באמצעות הרשת , רשימה ובה הנחיות ברורות, למי שמעוניין להיבחר לכנסת. אתרי האינטרנט של הגופים הייצוגיים השונים , אינם רק חלונות הראווה שלהם. אילו כלים המציגים בפני הגולשים , לא פחות מאשר את  הדמוקרטיה בכבודה ובעצמה, ואת התהליכים המהווים אותה והמאפשרים אותה. תפקידם להציג בדרך שהיא ידידותית למשתמש, לכל אזרחי ותושבי המדינה, את יסודותיה, את אופן פעולתה, ואת נגישותה לכל אזרחיה.  המסלול לבוחרים והמסלול לנבחרים- כולו מצוי ברשת, נגיש לכל גולש ולכל אזרח המבקש להתחיל בו. דהיינו, בני אדם, קמים להם בוקר אחד ומחליטים כי הם רוצים להיות המנהיגה או המנהיג  של האומה. אין להם קרובי משפחה או חברים המעורבים בפוליטיקה, והם לא למדו בבית ספר למדעי המדינה או  למשפטים. בנוסף לכך, רשמי שיעורי האזרחות מתקופת בית הספר אולי דהו.  למרות זאת, ביכולתם מהמחשב הביתי שלהם, או אפילו מהטלפון הנייד המחובר לרשת- לאתר את כל התנאים, הדרישות והפעולות שעליהם לבצע כדי להיות מועמד לכנסת .

איך מתחילים

מה עושים המעוניינים להיבחר? הם מקלידים שאלה באחד ממנועי החיפוש:

"איך להיבחר לכנסת?".

התשובות המתקבלות הן רבות. אולם , נראה כי מי שמעוניין בתשובה מבוססת יותר, יפנה לאתר הכנסת , על מנת שההנחיות שימצא שם בנוגע לדרך שבה יוכל להיבחר, יהיו כאילו שהוא יכול לסמוך עליהן.אתר הכנסת מציע את המסגרת.הוא עמוס במידע חשוב המוגש על פי הנושאים השונים. ניתן למצוא בו תשובות רבות. צריך לחפשן במנוע החיפוש או במסגרת עמודי האתר השונים.

אתר הכנסת

"זרקור" –לקראת הבחירות לכנסת ה-19-

זה הוא תמצות של כל המידע הרלבנטי לבחירות, מוגש באמצעות מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

המרכז פרסם מסמך בשם "זרקור", המופיע באתר:

http://www.knesset.gov.il/elections19/heb/about/zrakor.pdf

מסמך זה מציע הסברים קצרים וממצים בנושאים השונים הקשורים לבחירות הקרבות לכנסת

 התשע-עשרה. יש בו הסבר קצר לגבי הזכות להיבחר,לגבי הזכות לממן את הוצאות הבחירות של המפלגות ועוד הסברים ממצים למגוון הנושאים הקשורים בבחירות. זרקור אף מפנה את הקורא לרשימה ממצה של החוקים הרלבנטיים למערכת הבחירות.אולם, מסמך זה איננו מספק במסגרתו הנחיות מפורטות באשר לדרכי הפעולה הדרושות, על מנת להציג מועמדות לכנסת.

מכינים רשימת מכולת

במסגרת אתר הכנסת, מדורים או עמודים מפורטים יותר מזרקור. ניתן לקרוא בהם ובאמצעותם להכין את רשימת  התנאים והפעולות בהן יש לנקוט כדי להיבחר.

תנאי ראשון- אזרח בן 21

על מי שמבקש להיבחר לכנסת, להיות אזרח ישראל בן 21 (למעט אזרחים בעלי עבר פלילי אלא אם כן עבר זמן מסויים מאז- יש לקרוא את התנאים המפורטים בחוק)ושאיננו מחזיק בתפקידים המפורטים בחוק.

הסבר קצר ומתומצת לאופן הבחירה:

" המסגרת הכללית לבחירות נקבעה בסעיף ‎4 לחוק-יסוד: הכנסת ולפיו הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות שוות, חשאיות ויחסיות. סעיף זה ניתן לשנות רק בהצבעה של לפחות ‎61 חברי הכנסת.

עקרון הכלליות מבטיח את הזכות הפעילה של כל אזרח ישראלי שהנו לפחות בן ‎18 להצביע, ואת הזכות להיבחר – לכל אזרח ישראלי שהנו לפחות בן ‎21. אף-על-פי שחוק-יסוד: הכנסת נתן למחוקק את הסמכות לשלול את זכות הבחירה ממי שנראה לו, לא השתמשה עד כה הכנסת בסמכות זו. המחזיקים בתפקידים מסוימים, כמו נשיא המדינה, מבקר המדינה, שופטים ודיינים, קצינים בצבא קבע ועובדי מדינה בכירים, אינם רשאים להיות מועמדים לבחירה, אלא אם התפטרו מתפקידם ‎100 ימים או ששה חודשים לפני הבחירות, לפי המצוין בחוק."

http://www.knesset.gov.il/description/heb/heb_mimshal_beh.htm

תנאי שני-חלק מרשמת המועמדים של מפלגה

על האזרח להופיע ברשימת מועמדים של מפלגה שמטעמה הוא מעוניין להיבחר לכנסת.

האתר מסביר כיצד הדבר נעשה:

 "לכנסת נבחרים אותם מועמדים שהופיעו ברשימת מפלגתם לפי סדר הופעתם. אם מפלגה מסוימת קיבלה מספיק קולות לעשרה מושבים, ייכנסו לכנסת עשרת המועמדים הראשונים ברשימתה. אם נבחר נפטר או נתפטר מחברותו בכנסת בסיבה כלשהי, ייכנס במקומו הבא ברשימת המועמדים."

http://www.knesset.gov.il/description/heb/heb_mimshal_beh.htm

כיצד יכול אזרח להיכלל ברשימת המועמדים של מפלגה?

אתר הכנסת מציע הסבר מאוד מפורט באשר למפלגות, לסיעות ולרשימות, אולם אין הסבר ישיר לשאלה הפשוטה- כיצד אזרח מצליח להירשם ברשימת המפלגה. החוק מספק מסגרת, אך לכל מפלגה תקנון משלה.

כך מפנה  האתר לחוק המפלגות,התשנ"ב-1992:

http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/laws/party_law.htm#1

חברות במפלגה היא השלב ראשון:

 החוק קובע:

"20. (א)אזרח ישראל כשמלאו לו ‎17 שנים והוא ותושב הארץ, המקיים את התנאים שנקבעו בתקנון לחברות  במפלגה, רשאי להיות חבר במפלגה, ובלבד שאינו חבר במפלגה אחרת.

      (ב) החברות במפלגה היא אישית ואינה ניתנת להעברה.

      (ג) החברות במפלגה היא אישית ואינה ניתנת להעברה." [הדגה-ר.פ.א]

הגשת מועמדות במפלגה, לייצגה בכנסת, מהווה את השלב השני:

 "16.מועמדי מפלגה לבחירות לכנסת ייקבעו בהליך שיוגדר בתקנון." מה כתוב בתקנון? תלוי במפלגה,כמובן. בחזרה למנוע החיפוש וגלישה קצרה ברשת תוביל את המעוניינים לאתרי המפלגות.

באתר של תנועת הליכוד, במסגרת המסמך- חוקת הליכוד- ניתן למצוא את התנאים שיש לעמוד בהם על מנת להיבחר מטעם התנועה לכנסת. כך למשל בסעיף 19 לחוקה:

"19 (א) חבר זכאי להיבחר מטעם התנועה לכנסת, לממשלה, להסתדרות הציונית, לראשות רשות

מקומית או למועצתה, למוסד בהסתדרות הכללית ולכל גוף שאינו מוסד או גוף של התנועה

ובלבד שהיה לחבר התנועה לפחות שלוש שנים לפני הצגת מועמדותו ושילם בהן כסדרם את דמי

החבר השנתיים.  "

https://www.likud.org.il/images/documents/huka.pdf

באופן מעשי, רצה אדם להציג מועמדותו במסגרת תנועת הליכוד לכנסת, הי עליו למלא טופס המופיע באתר התנועה, שכותרתו "הגשת מועמדות בבחירות המקדימות של מועמדי הליכוד לכנסת ה – 19"

 https://www.likud.org.il/images/elections13/%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94-19_2410.pdf

עם הטופס, על המועמד הנחוש לשלם דמי השתתפות בהוצאות הליכוד,  לצורך ארגון הבחירות המקדימות, בסך של 10,000  ₪, ולהגיש את האישור בגין התשלום.

צבירת מספיק קולות במסגרת המפלגה היא השלב השלישי:

 על המועמד לטרוח ולאסוף לו די תומכים בקרב אנשי מפלגתו, על מנת שיוכל להופיע ברשימת מועמדיה לכנסת. כמובן, שלא די להופיע ברשימה אלא חשוב שהדבר יהיה במקום ריאלי. המועמד חייב לרסן את הוצאותיו בנוגע לקידום בחירתו כמועמד.

 סעיף 4ג. לטופס הגשת המועמדות לעיל, קובע:

"ג.  אני מאשר/ת בזאת, כי קראתי וכי אני מודע לכל ההוראות הנוגעות לתרומות, הגשת

דוחות למבקר המדינה, הוצאות וניהול חשבונות בבחירות מקדימות, כפי שנקבעו

בחוק המפלגות תשנ"ב-1992 ובהנחיות מבקר המדינה ומתחייב/ת למלאם. "

בדיקה באתר מבקר המדינה, מזמנת עותק מחוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה), התשס"ז-2007.

חוק זה קובע כמה כסף מותר למועמד להוציא על מנת לקדם את בחירתו:

  "הגבלה כוללת של הוצאה והכנסה

28ח. (א) מועמד לא יקבל תרומות בשווי כולל העולה על הסכום שנקבע בסעיף זה, ולא יוציא למימון מערכת הבחירות המקדימות  שלו  ועד תום 14  ימים לאחר סיום הבחירות המקדימות, סכום  העולה על אותו הסכום,  לפי מספר בעלי זכות הבחירה לענין אותו מועמד, כאמור בהודעה שנמסרה לפי סעיף 28ג(א) כדלקמן:

מספר בעלי זכות הבחירה הסכום הכולל

(1) עד500 50,000  שקלים חדשים

(2)  501 עד 5000   275000 שקלים חדשים

(3) 5,001 ומעלה 400,000 שקלים חדשים."

http://www.mevaker.gov.il/serve/site/law_m_mak_hs_2007.asp

תנאי שלישי

 על המועמד להיבחר למקום ריאלי:

 כאמור לעיל, גם כן באתר הכנסת:

 "לכנסת נבחרים אותם מועמדים שהופיעו ברשימת מפלגתם לפי סדר הופעתם. אם מפלגה מסוימת קיבלה מספיק קולות לעשרה מושבים, ייכנסו לכנסת עשרת המועמדים הראשונים ברשימתה.

http://www.knesset.gov.il/description/heb/heb_mimshal_beh.htm

יצליח המועמד להיבחר למקום ה-120 במפלגתו- הדבר לא יסייע לו להתקדם לכנסת.

לעומת זאת, אם זכה באחד המקומות הראשונים ברשימה- יגברו סיכוייו שבבחירות לכנסת, יכלל שמו ברשימת המועמדים שמפלגתם תוכל לשלוח כמיצגיה.

החובה לדעת והחובה להתעדכן

הנגישות של כל החוקים ברשת, הופכת את הנטל של המועמד לדעת מה החוק , מה התקנונים הרלבנטיים ומה הם התנאים הנדרשים לו להיבחר, לעוד יותר כבד.

נגישות אלקטרונית המסייעת בקידום הדמוקרטיה

 אתר הכנסת, המסמכים המוצעים בו, אתרי המפלגות (דוגמת אתר הליכוד כפי שהובא כאן) – כולם מלאים המידע ובידע הנוגעים לתהליך הבחירות הדמוקרטי. אילו אתרים המלאים בכלים שימושיים לקידום התהליך הדמוקרטי של בחירת חברי הכנסת. כל האמור במדור זה- נאסף ברשת- באתרים שהוצגו לעיל, הנגישים ללא תשלום וללא קושי לכל אזרח ולכל תושב. השימוש שהכנסת עושה  ברשת, להפיץ את ערכי הדמוקרטיה ברבים(לא רק במובן התיאורטי ולא רק בשפה גבוה, אלא דווקא בלשון ברורה לכל, בתמצות ובפשטות), מרחיב את המעגלים שמהם צומחים לא רק הבוחרים החדשים והבוחרים שיצטרפו למעגל הבוחרים בעתיד, אלא גם את המעגלים שמהם צומחים הנבחרים עתה ובעתידי. השימוש שעושות המפלגות ברשת, מאפשר לחברי מפלגות פוטנציאליים לבחון באופן פשוט יחסית לא רק את האידיאולוגיות ואת  המצעים שלהן – אלא אף את הכללים הפשוטים והברורים , המנחים כל אזרח- בדרך שהוא אמור לעבור כדי להיות מועמד לכנסת ובאם מפלגתו תבחר- כדי להיות חבר כנסת.

*הכותבת היא משפטנית – מומחית בדיני ידע וקניין רוחני, ובניהול מו"מ והליכים משפטיים בערכאות.

אין באמור בכתבה זו כדי להוות יעוץ משפטי. הנדרש ליעוץ משפטי יפנה לעורך דין.