הטוקנים, דהיינו ייצוג וירטואלי של פעולות ונכסים בעולם האמיתי, יחליפו את הצורך במתווכים, היות שאנחנו נפעל באופן בלתי אמצעי על ידי הטוקן, ונוכל לבצע הוראות ופעולות בתוך המערכות הכלכליות, שעד כה יכלו להיעשות רק על ידי ארגונים פיננסיים או נציגים (ברוקר, חברת אשראי, ספק פלטפורמה או בנק)
פורסם: 22.9.21 צילום: shutterstock
במהלך ההיסטוריה של האנושות שימשה חדשנות טכנולוגית הן כמובילה שינויים כלכליים והן כנתרמת מהם. טכנולוגיות משפיעות באופן עמוק על הדרכים שבהן אנו מתקשרים עם העולם ועם בני אדם אחרים. הן משנות את האפשרויות שעומדות לפנינו, ואת הדרך שבה אנחנו מייצרים אפשרויות חדשות. בשנת 2014 טבעה גרטנר את המונח "כלכלה מתוכנתת" (Programable Economy), המכוון ל"מערכת כלכלית "חכמה", שהיא חזון לכלכלה של העתיד, חזון הצופה שינוי הן בצורה שבה נוכל לסחורבערך והן בדרכים שאנובוחריםלסחורבו.
הניפטי (NFT) לדוגמה הם חלק קטן במכלול התפתחות טכנולוגית בכלכלה הגלובלית ובשווקים הפיננסיים העולמיים. בתוך עשור יתחולל שינוי מהותי בכלכלה, שדרכי פעולתה לא השתנו עשרות בשנים, לכלכלה המתוכנתת (כלכלת הטוקנים). הכניסה של הניפטי לאור הזרקורים הביאה עושר אגדי לקבוצה מצומצמת של בני אדם (למשל האמן ביפל) בעת שנמכרו עבודות האמנות שלו במחירים דמיוניים של מיליוני דולרים. הספקנים המתעלמים מהתפתחויות טכנולוגיות לטווח הארוך ומהשלכותיהן הצפויות על החברה ועל הכלכלה, חוברים לאמירתו האומללה של פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה, 1998: "עד 2005 יהיה ברור כי השפעת האינטרנט על הכלכלה אינה גדולה מזו של מכונת הפקס".
מראשית היסטוריית ההשקעות למימון הפלגתן של אוניות בין יבשות בעת העתיקה ועד השוק הפיננסי והשקעות ההון, היה זה מועדון אליטיסטי וסגור, הנשען על משקיעים כבדים הגורפים סכומי עתק. השוק הפיננסי נסמך על ארגונים פיננסיים, "לוויתנים", חברות יוניקורן, ממציאים אגדתיים ומתווכים רבי עוצמה, בבחינת "כסף בא לכסף". לפיכך הביטקוין מהווה חדשנות פורצת דרך מכיוון שהוא משנה את חוקי המשחק הטכנולוגיים, הכלכליים והחברתיים גם יחד. הטכנולוגיות המבוזרות (DLT – Distributed Ledger Technologies) שהביטקוין נמנה עליהן, מאפשר לשלוח הודעות מאובטחות ומיידיות לאדם בצידו האחר של העולם, והמשמעות היא שהמערכת הפיננסית לא תידרש עוד למתווכים רבי העוצמה הנדרשים היום כדי לבסס אמון בין השותפים לעסקה, לחוזי מסחר ולהשקעות. עלויות המתווכים מוערכות במיליארדים ומהוות חסם כניסה גבוה לשחקנים חדשים בתחום. טכנולוגיות ה- DLTמפצחות את הצורך הזה מכיוון שהאמון מוטבע בדפוסי הפעולה שלהן, האמון הוא פועל יוצא של פעולת המשתתפים בקהילה כמאשררי העסקות, והמשתתפים מיוצגים דיגיטלית ברשת בצורת טוקן.
הכלכלה המבוזרת (המבוססת על טכנולוגיות מבוזרות – DLT) תאומץ בידי בעלי העניין בשוק הפיננסי לא מאהבת הטכנולוגיה או התשוקה לחדשנות, אלא משום שהיתרונות הכלכליים שלה ברורים: עלויות חיכוך נמוכות בעסקאות מכוח האוטומציה, ביצוע בזמן אמת (Real time) של העסקאות ורישום סופי שלהן, וכן מידע וניתוח של תנאי השוק, אבטחה טובה יותר לעסקאות, ויכולת פרסונליזציה גבוהה יותר של מוצרים ושירותים – כל אלה מבטיחים עלויות נמוכות יותר לכל הצדדים והקטנת סיכונים לפעולה הכלכלית. הללו, מתבצעים באמצעות שימוש בטוקנים (ייצוג קוד) ברי תכנות ומבוססי חוזים חכמים, שהם משפטים לוגיים (If Than) הנשענים על מידע הקיים ברשת (או מיובא על ידי פרוטוקול אורקל ממאגרי מידע). בכלכלה המתוכנתת (כלכלת הטוקנים) הטוקן משמש במגוון תפקידים: הוא יכול לשמש מטבע כסף, או לשמש מייצג של מניה או נייר ערך; יש גם טוקן שימושי (Utility) שתפקידו לאפשר גישה לפעולות, הרשאה או זכות מוגדרת – הבעלות על טוקן מאפשרת למשל קול בהצבעה בתהליך קבלת החלטה.
חשוב להבין כי טוקנים, דהיינו ייצוג וירטואלי של פעולות ונכסים בעולם האמיתי, יחליפו את הצורך במתווכים, היות שאנחנו נפעל באופן בלתי אמצעי על ידי הטוקן, ונוכל לבצע הוראות ופעולות בתוך המערכות הכלכליות, שעד כה יכלו להיעשות רק על ידי ארגונים פיננסיים או נציגים (ברוקר, חברת אשראי, ספק פלטפורמה או בנק). הכלכלה המבוזרת תהיה פתוחה בהרבה מהנוכחית, מיידית וחדשנית. דוגמה מינורית היא ההכרח הקיים היום לשלם עבור מנויים שנתיים אחדים לשירותי תוכן. מעתה נוכל לקרוא כתבה מעניינת או להאזין למוזיקה ונעביר מיקרו-תשלום מידי לכותב או למבצע במקום התשלום הקבוע לפלטפורמה שגובה מאיתנו וגם מהיוצרים, ונהנית בעצם מתשלום כפול. כלומר, זאת במקום המצב עד כה שאמנים מעבירים מחצית ההכנסות מיצירותיהם לגלריות ומוזיקאים משלמים תשלום גבוה לפלטפורמות המתווכות בין הצרכן ליוצר. כך גם בתחום ההשקעות. במקום שתשלם לברוקר שיבצע את ההשקעות שלך, תוכל להשקיע ישירות בחברה שמעניינת אותך. נגישות מרבית לנכסים ולערכים כלכליים אחרים, דמוקרטיזציה והכלה (Inclusivity instead of Explosivity), כאשר הגבולות הגיאוגרפיים והחברתיים אינם מהווים עוד מכשול, יפתחו את עולם הנכסים הגלובלי.
איך תראה הפעילות בכלכלה המתוכנתת? במשך 200 שנה בערך "נתונים" עניינו רק סטטיסטיקאים. במאה ה-21 נתונים הם מה שהיה הנפט במאה ה-20. בגלל הדרך שבה האינטרנט הפך את המידע לכלי עוצמתי לשימוש, הם מעצימים חברות ומסייעים להן להפוך דאטה לתובנות, ולמוצרים ושירותים טובים יותר.
פלטפורמות חברתיות ופלטפורמות מסחר, סוחרות בנתונים אודות המשתמשים תמורת כסף. הן והלקוחות שלהן מקנים ערך לנתונים – שער חליפין, אבל משתמש הופך להיות ה"מוצר". הכלכלה "חדשה" – הכלכלה "מתוכנתת" – שתשתווה להשפעת האינטרנט מבחינת היקף השיבושיות ( Disruption) שלה היא שינוי מבני המורכב מ: סילוק המתווכים (middlemen), ביזור הכלכלה, הסרת מחסומים לביצוע עסקאות כספיות ופונקציונליות, פעולות שטכנולוגיית הבלוקצ'יין היא הבסיס הטכנולוגי והקונספטואלי שלהן. כמו כן נדרש לחשיבה מחדש על הקשר שבין הטכנולוגיה ומערכות יחסים שלטוניות.
כלכלות הן פוליטיות במהותן ומבוססות על כללים, נורמות וסטנדרטים. אוטומציה כבדה תאפשר לכלכלה לתפקד באופן אוטומטי ללא פיקוח חיצוני (או עם פיקוח חיצוני מינימלי), להשגת מטרות כלכליות וחברתיות. בעזרת חוזים חכמים משפרים התייעלות ואוטומציה, ועל ידי אימוץ מטבעות מבוזרים, אינטליגנציה מלאכותית, ביג דאטה ושירותי ענן.
הכלכלה המתוכנתת מציבה אתגרים חדשים
למרבה האירוניה, אף על פי שהכלכלה המתוכנתת מאפשרת ביזור של פעילות כלכלית בנפרד מהמוסכמות המוסדיות ומהרגולציה המסורתית, היא מעלה את הצורך בהגדלת הפיקוח על עסקאות. היא מביאה איתה כמויות עצומות של נתונים, שידרשו לפיקוח נרחב מבעבר על הפעילות הכלכלית, ופיקוח זה יוביל או לשקיפות ממשלתית, או לשחיתות וניצול לרעה. הכלכלה החדשה אמורה להוזיל את עלויות העסקאות, להוביל לצורות התייעלות חדשות, ולאפשר תגובתיות מהירה לאירועים כלכליים. האם נוכל למנוע את המיתון הבא באמצעות פיקוח ומעקב טובים יותר על הכלכלה? כיצד נוכל לתכנת ערכים אחרים (כגון הגנה על הסביבה וצדק חלוקתי) לתוך הכלכלה, בעיקר בשעה שכלים כמו מטבע של בנק מרכזי (CBDC) יהיו זמינים כמעט בכל מדינה בעולם, ובפועל יחברו את מערכות התשלומים המקומיות לרשת כלל עולמית חוצת גבולות? עולות גם שאלות בנושאי האינטליגנציה המלאכותית והעיצוב האוטונומי של מערכות ומכונות, הקשר שבין אדם ומכונה ואתגרים אתיים ישנים וחדשים.
הכלכלה המתוכננת כבר על סף דלתנו. האינטרנט של הדברים והחוזים החכמים קריטיים לחזון העתידי הזה נוכח ההזדמנויות שהוא מספק לשילוב חלק יותר בין העולם הפיזי לבין חיינו. יידרש מאמץ של האנשים היצירתיים ובעלי החזון לגיבוש הכלכלה המתוכננת. עליהם להעלות את השאלות ולהציב את הדילמות ואת הסיכויים והסיכונים העומדים לפתחינו. הטכנולוגיה המבוזרת היא הבסיס לפתיחה ולהאצה של כלכלת הטוקנים ועולם הנכסים הדיגיטלי המאפשר לסחור, להשקיע ולהניע את כלכלת העתיד.
*הכותבת ד"ר מילי פרי היא מומחית מדיניות בלוקצ'יין ויועצת חדשנות באיחוד האירופי.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: בלוקצ'יין חדשנות כלכלה ערים חכמות פינטק פיננסים
