תרחיש שינוי אפשרי ביצור החלבון מהחי הכולל בשר על כל סוגיו, חלב, וביצים בחקלאות ישראל, עשוי להיות בעל השלכות כלכליות מרחיקות לכת גם על החקלאים וגם על שאלת בטחון המזון בעתיד הלא רחוק. זאת כאשר המשמעויות האפשריות נגזרות מתהליכי הפיתוח של טכנולוגיות חדשות בתעשיית הפודטק
צילום: shutterstock
מאמר זה מציג תרחיש אפשרי של ייצור החלבון מהחי הכולל בשר על כל סוגיו, חלב, וביצים בחקלאות ישראל. תרחיש השינוי עשוי להיות בעל השלכות כלכליות מרחיקות לכת גם על החקלאים וגם על שאלת בטחון המזון בעתיד הלא רחוק. זאת כאשר המשמעויות האפשריות נגזרות מתהליכי הפיתוח של טכנולוגיות חדשות בתעשיית הפודטק. מטרת העלאת הנושא לדיון היא כדי לאפשר קבלת החלטה ברמה הלאומית עבור מדיניות ממשלתית כוללת בנושא. כיום, ייצור החלבון מן החי הוא תהליך בזבזני ביותר בניצול משאבי טבע וסביבה והעמדה המקובלת להתמודדות עם הקושי סוברת שיש לשפר את הקיים באופן טוב יותר, יעיל יותר, משוכלל יותר, בעזרת אמצעים חוסכי כוח אדם ובאמצעות זנים ומינים חדשים. עם זאת, במידה ותרחיש הפיתוח הטכנולוגי בתחום המזון יתקדם במהירות, הרי שחקלאות משק החי בישראל עומדת בפני פרשת דרכים מאוד משמעותית.
המטרה היא לאפשר לבחון את המשמעויות, אם בכלל, עבור הענף. מהדיון שבהמשך עולה שצמצום משק החי בחקלאות ישראל ישפיע על חמשת אבני היסוד בחקלאות ישראל: קרקע, מים, עובדים, מלאי הון ורווחה חברתית. סך החיסכון השנתי של מהלך כזה מסתכם ב-3.5 מיליארד ₪ לשנה (במחירי 2021). סכום שאת חלקו ראוי להקציב להבטחת הכנסה לחקלאים שיאלצו להיפלט מהתחום על כורחם, את חלקו להאצת פיתוח תשתיות ומו"פ עבור תעשיית הפודטק, ואת היתרה לחסכון בחשבונאות הלאומית.
רקע כללי
במשך אלפי שנים חיה רוב האנושות בקהילות כפריות וייצור חלבון לתזונת האדם זוהה באופן חד, ברור וישיר עם משק החי החקלאי. עם זאת כיום, כאשר רובה של האנושות חי במנותק מהסביבה הכפרית ושאלות של סביבה והשפעות גלובליות עולות לראש סדר היום, גם ייצור חלבון מהחי עולה לדיון מחודש במסגרות שונות. השיח מתעורר כיוון שאלו הם תהליכי ייצור בזבזניים ביותר וכדי לגדל בעלי חיים למאכל צריך לגדל גם מזון עבורם. מזון שכדרך הטבע נדרשים עבורו משאבי קרקע ומים שהופכים ליקרים יותר ויותר. מוערך כיום[1] כי מזון מן החי מספק 18% בלבד מהקלוריות, ורק כ-37% מהחלבון שצורכת האנושות. רק שכדי לספק את ההיקף הזה נדרשים למעלה מ-83% מהקרקע המשמשת לגידולי מזון בעולם. בנוסף, מתוך כלל הגידולים החקלאיים משק החי אחראי ל-58% מפעילות גזי החממה, 57% מזיהום המים ו-56% מזיהום האוויר. ישנם אומדנים שונים של גורמים שונים העוסקים בנושא אך התמונה הכללית נשמרת בעקביות.
חקלאות משק החי משופעת בגורמי השפעה סביבתית בעלי חשיבות לא מבוטלת. ראשית, מעבר לגורם בעל משמעות הכבדה בניהול יעיל של משאבי קרקע ומים, ההיבט הבריאותי שבדרך כלל איננו מנוהל במלואו במסגרת שיקולי הענף אלא במסגרות חיצוניות כמו מערכות הבריאות. תנאי הגידול במשק החי יוצרים, למשל, מחלות כגון שפעת העופות ושפעת החזירים, והם גם עוזרים להפצת חיידקים שניתן למצוא בבשר כמו אי-קולי, סלמונלה וקומפילובקטר. בנוסף, מרבית האנטיביוטיקה המיוצרת בעולם ניתנת לבעלי חיים[2], והדבר מעודד התפתחות של חיידקים עמידים לתרופות אנטיביוטיות בשימוש האדם. גורם קושי נוסף קשור לתהליכי הייצור עצמם המעלים שאלות מהסוג של שליטה בתהליכי הייצור, כמו גם השפעה על משבר האקלים. למרות כל זאת, העמדה המקובלת סוברת שיש לשפר את הקיים באופן טוב יותר, יעיל יותר, משוכלל יותר, בעזרת אמצעים חוסכי כוח אדם ובאמצעות זנים ומינים חדשים.
שינוי מהותי בתהליכי ייצור כה מורכבים ורחבי היקף תלוי, בין השאר, גם ברגולציה, עלות הייצור, ונכונות הצרכנים להפוך את שגרת תזונתם. מהדיון שבהמשך עולה כי במידה ותרחיש התפתחות תעשיית הפודטק יתממש הרי שככל הנראה השינוי יהיה בעיקרו טכנולוגי ולא חברתי. במידה ותרחיש הפיתוח הטכנולוגי של הפודטק יתקדם במהירות מעריכית כמו שבדרך כלל מאופיינים תהליכי פיתוח דומים, הרי שמשק החי עשוי לעמוד בפני פרשת דרכים כפי שמתואר בתרשים 1[3]. התרשים מציג את סכמת חילופי הטכנולוגיה באמצעות השוואת קווי ההתפתחות של הטכנולוגיה הקיימת לטכנולוגיה החדשה. בתחילת התהליך הטכנולוגיה הקיימת עדיפה בכל היבט על זו החדשה שרק החלה את התפתחותה. במקרים רבים הטכנולוגיה החדש נוצרת בתחום ידע שונה לגמרי ובשלבים הראשונים כלל איננה מהווה איום על הטכנולוגיה הקיימת. אבל ככל שהולכת הטכנולוגיה החדשה ומתפתחת, שימושיה הופכים להיות קרובים יותר ויותר לאלו של הטכנולוגיה הקיימת ואז נוצר בפני מקבלי ההחלטות קושי של זיהוי. לפני שמגיעה המערכת לנקודת החילוף של הטכנולוגיות, קשה מאוד לדעת האם מדובר בתנודתיות רגילה של הטכנולוגיה הישנה בעולם העסקי או בזעזוע הנגרם מכניסה של טכנולוגיה חדש שתשנה לגמרי את מבנה השוק.
בתרשים, בנקודה A ברור לגמרי שהטכנולוגיה הישנה עדיפה ובאותו אופן ברור לגמרי שבנקודה B הטכנולוגיה החדשה עדיפה. הקושי הגדול הוא בנקודה C בה עומד מקבל ההחלטות בפני סיכון האם להמשיך להשקיע בטכנולוגיה הישנה תוך שיפור מסוים או לעבור לטכנולוגיה החדשה תוך השגת תועלת אפשרית גבוהה באופן משמעותי אך ללא ביטחון שאכן כך באמת יקרה.
נקודת מפנה עיקריות בחקלאות לפני התפתחות תעשיית הפודטק
החקלאות הישראלית החדשה במאה השנים האחרונות עברה מספר נקודות מפנה שהביאו לארגון מחדש ולתפישה חדשה של המדיניות החקלאית. כלומר, נראה שהמגזר החקלאי מסוגל להתמודד עם שינויים מהותיים. ניסיון העבר מלמד שכאשר היה זה הליך ממלכתי המלווה ביעדים לאומיים לטווח ארוך, היה הדבר כרוך בעלויות עסקה נמוכות יותר. כאשר התרחש המעבר בנקודת המפנה ללא מדיניות ממלכתית, ובעיקר משיקולי הטווח הקצר, היו עלויות העסקה גבוהות למדי. עלויות העסקה נובעות, בין השאר, ממספר גורמים עיקריים: קושי בהערכת הסיכון שקשה לאמוד מראש. שינוי במשתנים אקסוגניים כמו השינוי בידע או שינויים בחקיקה. קושי בהגדרת גורם הנזק כאשר הנזק הוא לא נקודתי וגם הגדרת נקודת הזמן של הפעילות הפוגעת היא בעייתית, יש קושי בקביעת האחריות לגרימתו. עם זאת, עד כה שינויים קודמים נבעו מהליכי קבלת החלטות מתוך החקלאות, והשינוי הנוכחי, אם יקרה, ינבע כתוצאה משינויים טכנולוגיים בתעשיית הפודטק ויהווה גורם השפעה חיצוני.
נקודת מפנה ראשונה, עיצוב והגדרת הנחלה החקלאית: 1920-1948
מתוך הספרות הכלכלית העשירה מאוד העוסקות בתכנון חקלאי עולה גם בארה'ב[4] וגם בישראל[5] כי הביקוש למזון במשקים מפותחים מושפע בעיקרו מגידול באוכלוסייה. בניגוד לכללי השוק החופשי של בעלות על קרקע לייצור מזון, מתחילתה של החקלאות המודרנית בישוב העברי החל מתחילת שנות ה-20' של המאה הקודמת, הייתה הקצאת הנחלה מוסדית. הקו המנחה של הקצאת קרקע לאום לחקלאי בהתאם להגדרות ה'נחלה' החקלאית הייתה בכפוף ל[6]: א. יכולת לספק את צרכי המשפחה החקלאית במדיניות של משק מעורב כאשר רק עודפי הייצור יופנו לשוק. ב. כל הנחלות ביישוב שוות. ג. 'נחלה' אינה ניתנת לחלוקת משנה.
נקודת מפנה שנייה, קביעת יעדים לאומיים על ידי מדיניות ממשלתית: 1948-1959
בקווי היסוד של הממשלה (מרץ 1949) נקבעו לראשונה יעדי החקלאות הישראלית במונחים לאומיים. בכך שונתה לחלוטין הגישה של העשורים הקודמים שייעדה ל'נחלה' בעיקר תפקיד כלכלי בפרנסת משפחת החקלאי:
- מניעת ריכוז אוכלוסייה מופרז בערים ואכלוס מהיר ומאוזן של שטחי המדינה דלי האוכלוסין.
- ביצוע מפעלי השקיה, ייעור והכשרת קרקע.
- פיתוח חקלאי בכל חלקי הארץ.
- הלאמת מקורות המים, אוצרות הטבע והקרקע.
- פיתוח של קרקע מוזנחת.
- שיקום ענף ההדרים והרחבתו, שיפור שיטות העבודה וסיוע ליצוא הפרי.
הקמתם של עשרות הישובים נועדה לצורכי פיתוח החקלאות, הגדלה משמעותית של היקף הייצור המקומי של ענפי החקלאות, ועידוד יצוא פרי הדר שאם לא כן היה עלול מאזן התשלומים להיות בכי רע. לצורך כך נערך משרד החקלאות לתכנון כולל שבו היו אמורים להשתלב מערך של גורמים: הכלכלי, הטריטוריאלי, הבטחוני-אסטרטגי, אנרגיה, מים, תחבורה, תעשייה וכדומה. הקו המנחה היה לנצל ככל האפשר את הייצור החקלאי לצרכי כלל המשק כאשר נושא מאזן התשלומים ושימוש במטבע חוץ ליבוא מזון היה נושא מרכזי ומהותי בשיקולים עקב מצבה הכלכלי של קופת האוצר באותה עת.
נקודת מפנה שלישית, 'החקלאות לחקלאים': 1959-1967
ב-1959 נקלע המגזר החקלאי למשבר חמור, שונה ממחזוריות רגילה והביא לשינוי מבני מהותי. ההתפתחויות בחקלאות, שהיו למעשה עמידה ביעדים שהציבו מקבלי ההחלטות, הביאו לייצור מוגבר ובעודף שהביאו לירידות מתמשכות ברמת המחירים בשער המשק. בנוסף לכך הייתה זו תקופה של שנות בצורת קשה. על רקע זה נכנס משה דיין בדצמבר לתפקיד שר החקלאות ושינה את חוקי המשחק[7]. מדיניות 'החקלאות לחקלאים' סגרה את כל המשקים הקטנים בערים, ושונתה מדינות מכסות הקרקע והמים. דיין גם שינה את דגשי הייצור המקומי וקידם אימוץ זני עגבנייה המיועדים ליצוא. הניסיון נחל כישלון חרוץ אך חשיבותו הייתה בעצם השינוי ומאוחר יותר יהווה את הבסיס לקבלת החלטות שיטו את הייצור החקלאי לטובת שווקי חו"ל.
נקודת מפנה רביעית, פיתוח היצוא: 1968-1985
במרכזה של התקופה שלאחר מלחמת ששת הימים עמד הפיתוח הנמרץ והמהיר של היצוא החקלאי כיעד וכמטרה בפני עצמו. חברת אגרקסקו הוקמה כבר בשנת 1956 במטרה להקים גוף מרכזי לטיפול בייצוא חקלאי, למעט פירות הדר ששווקו על ידי מועצת ההדרים. משימתה הייתה מציאת שווקים לייצוא, הזמנת התוצרת מהחקלאים, וביקורת על האיכות ושיווק בחו"ל. בשנת 1969 יצאה 'הסוכנות היהודית' מניהול החברה, הוגדל הון המניות שלה והיא הפכה לגורם משמעותי בניהול הייצור והשיווק החקלאי ליצוא. בתקופה זו תפוקת ענפי החקלאות סיפקה את כל תצרוכת המזון של האוכלוסייה שהיה אפשר לייצר בארץ, ונותר פוטנציאל ייצור בלתי מנוצל שהיה הכרח להפנותו ליצוא כדי שלא יתבזבז[8].
נקודת מפנה חמישית, משבר ההתיישבות החקלאית: 1985-2000
שנות ה-80' חשפו את ההתיישבות החקלאית למשבר כבד שנבע ממספר גורמים שהתכנסו כולם. היה זה שילוב של ניהול רשלני, חוסר התאמה למציאות משתנה, והצטברות של מלאי הון שלא הניב את התשואות הראויות. בתחילת שנות ה-90' היה מלאי ההון הנקי למועסק בחקלאות (לא כולל שכירים) בהשוואה לענפים אחרים גבוה באופן משמעותי[9]: בחקלאות: 128,175 ₪, בתעשייה: 69,079 ₪, בשירותים ציבוריים: 98,534 ₪, ובשירותים עסקיים: 60,509 ₪.
בסופו של דבר צריך היה ענף החקלאות להתמודד לא רק עם בעיות הנובעות מתנאי סחר, מתחרות בשוקי חו"ל, ממגבלות במשק המים ובעיות בכוח העבודה, אלא גם מתחרות על ההון מצדם של הענפים האחרים במשק. תחרות שלפי הנתונים לעיל מציבה את החקלאות בנחיתות שתלך ותתעצם עם כניסתם של ענפי ההי-טק לפעילות עסקית משמעותית ובהם מלאי ההון הנדרש למועסק נמוך באופן משמעותי.
נקודת מפנה שישית, מעבר להישענות על עובדים זרים: 2000 עד היום
בתקופה זו, חדל המגזר החקלאי לתפקד כמערכת בעלת עדיפות עם יעדים לאומיים מוגדרים כפי שהיה בהתאם להחלטת הממשלה בשנת 1948. החקלאות כענף במשק נדרשה להתמודד מול תנאי השוק החופשי כמו כל שאר הענפים האחרים. כתוצאה ישירה מכך, הועדף יותר ויותר כוח עבודה בחקלאות עם שכר נמוך, ומערכת הלחצים החיצונית של תנאי הסחר בחקלאות הלכה והחריפה את המגמה הזאת. תהליך הבאת כוח עבודה זר בשכר נמוך, יצר לכשעצמו לחץ מ'בנק ישראל' להגדרת תנאי העסקה על ידי משרדי הממשלה. כך נקבעו הכללים להעסקת עובדים זרים בחקלאות[10] והתהליך חיזק והעצים את המגמות של נטישת חקלאים ותיקים, הגדלת יחידות הייצור באמצעות שותפויות למיניהן בכדי לנצל יתרונות לגודל, וניסיון להתמודד עם הייצור החקלאי כיחידה עסקית בדומה לענפי המשק האחרים. בסופו של דבר, כיום מתפרנסים מחקלאות במשרה מלאה אלפים בודדים של חקלאים, ביחידות ייצור גדולות ובהתאם למדדים כלכליים המאפיינים את התעשייה. תנאים המאפשרים בקלות רבה יחסית להמיר תעשייה חקלאית מסוג א' לתעשיית פודטק מסוג ב'.
גורמי היסוד שעשויים להשפיע על ענף החקלאות כיום
בהנחה וכיום ההתייחסות למגזר החקלאי מצד המערכת המוסדית היא כאל ענף כלכלי שאמור להתחרות בתנאי שוק חופשיים בענפי תעשייה אחרים ללא מסגרות תמיכה או הגנה מיוחדות. מכאן עולה שבמידה וענף תעשייתי חדש יתפתח, הרי שמקומה של החקלאות כספק בלעדי של חלבון לתזונת האדם אינו משוריין, אינו מוגן ואיננו נמצא כלל בסדר העדיפות הלאומי. מכאן שייתכן וראוי להתחשב במספר גורמים שעשויים להשפיע על מגמות התפתחות ייצור החלבון בעתיד הקרוב והמהווים הנחות יסוד לדיון:
- טכנולוגיה משבשת: כניסת הפודטק לכדאיות כלכלית עלולה להוות טכנולוגיה שהורסת את הטכנולוגיה המסורתית ויוצרת מבנים כלכליים חדשים.
- מגבלות: אפשריות אספקת חלבון מהצומח לתעשיית הפודטק בישראל, הן מייצור מקומי או מיבוא, הן ללא מגבלות.
- מעבר ממשתני החלטה אנדוגניים למשתני החלטה אקסוגניים: ההתפתחות הטכנולוגית עד כה שימשה לשיפורים בתוך ענף החקלאות: גידולים חדשים, זנים חדשים, מיכון חדש וטכנולוגיות חדשות. תעשיית הפודטק מתפתחת במנותק לחלוטין מהחקלאות המסורתית שנשענת על הקרקע, המים, העבודה וההון.
- מגבלות הון: המעבר ממגבלות משאבי טבע למגבלות הון בעיקר משנה את 'חוקי המשחק'. כאשר ההון הנדרש לייצור ק"ג חלבון מהצומח בתעשיית הפודטק נמוך מזה הנדרש לייצור ק"ג חלבון מהחי בתהליך המסורתי, יהיה זה רק הגיוני להעדיף את שיקול העדיפות הכלכלית.
- התעשיה יכולה לספק את אותם צרכי תזונה כמו משק החי, בכפוף לעמידה בדרישות החוק: תעשיית הפודטק יכולה, לכאורה, לספק את צרכי המזון הנדרשים ע"י האדם של חלבונים, פחמימות, סיבים, שומנים, מינרלים מזיקוק כימי ובונה מהם מחדש מנות מזון שיכולות למלא את צרכי האוכלוסייה.
- נכונות לשלם על חלבון תעשייתי: הצרכן כבר כיום מוכן לשלם עבור מוצרי מדף שאינם חלבון מהחי. ככל שזה נראה מהיקף שוק 'תחליפי החלבון מהחי', סביר יהיה להניח הנכונות לשלם בעבור מוצרי חלבון של תעשיית הפודטק לא תהווה מכשול בלתי עביר.
השפעות הפודטק על גידול בעלי חיים כמקור לחלבון בחקלאות הישראלית
בהתאם לשתי ההנחות המרכזיות שליוו את הדיון עד כה: החקלאות כענף לא מוגן ככל שאר ענפי המשק מחד, ומאידך התפתחות בולטת של טכנולוגיות הפודטק, הרי שלמקבל החלטות ברמה הלאומית נדרשים כלים חדשים לקבלת החלטה, אם בכלל, עבור מדיניות ממשלתית כוללת עבור הענף. צמצום אפשרי של משק החי ישפיע על חמשת אבני היסוד בחקלאות ישראל: קרקע, מים, עובדים, מלאי הון ורווחה חברתית. בהנחה והטכנולוגיה החדשה של תעשיית הפודטק המיועדת לייצר חלבון לתזונת האדם בהיקפים משמעותיים אכן עומדת בתנאי הקיימות. תנאים המאפשרים צמיחה והמשך פיתוח. הרי שבפני 'המתכנן הלאומי' הרעיוני ובפני קובעי המדיניות בפועל עומדות למעשה שתי חלופות להחלטה בעניין הנדון:
- לאפשר לכוחות השוק להתמודד עם תהליכי החלפת הטכנולוגיה באופן דומה לאירועי עבר רבים אחרים בהם דחקה הטכנולוגיה החדשה את קודמתה. בחלופה זו אין מקום למעורבות וקביעת מדיניות כוללת למשק החי בחקלאות הישראלית ומהלכם הטבעי של האירועים יקבע את עתידו של הענף.
- מתוך הבנה שלמשק החי בחקלאות ישראל ישנם תפקידים נוספים מעבר לייצור חלבון, ייתכן ויש מקום לשקול עיצוב והפעלה יזומה של מדיניות שמטרתה לצמצם ככל האפשר את עלות החלפת הטכנולוגיה למשק הלאומי.
בחירה בחלופה א' היא אפשרית אך מטבעה לא דורשת כל פעולה. בחירה בחלופה ב' נשענת על זיהויים של המקורות שאמורים להתפנות כתוצאה מאבטלת גורמי הייצור של משק החי באופן יזום והתייחסות להפניית מקורות לתהליכים נלווים להחלפה עצמה בכדי לצמצם את עלויות העסקה הכרוכות במעבר מסוג זה. סך עלויות אלו באופן מצטבר במונחים שנתיים מתוארות בלוח 6, המסכם את הניתוח המפורט שלעיל. הטבלה מציגה את כל אחד מחמשת הנושאים הראשיים הרלוונטיים לדיון והעלות הכלכלית למשק הלאומי לשנה ממוצעת.
סך הערך המצטבר של העלות הכלכלית של משק החי בחקלאות ישראל למשק הלאומי מסתכמת ב-3.5 מיליארד ₪ לשנה ממוצעת במחירי 2021. התערבות והכוונה ממשלתית נובעת מצורך אפשרי לנהל ערכים נוספים אותם מייצר משק החי. ערכים שאינם באים לידי ביטוי רק באומדן כמותי של ק"ג חלבון מהחי או באומדן של מחיר ליחידת מוצר. ערכים אלו נתפסו בדרך כלל כ'טבעיים' או כ'ברורים מאליהם' כמו למשל: אזורי הכפר שמאופיינים בשטחים פתוחים, ניהול ושמירת הקרקע החקלאית, ניצול והשבה של מי קולחים וכדומה ערכים בעלי חשיבות רבה. בהעדר תהליכי ייצור חקלאים של חלבון מהחי יוותר מערך ערכים נוסף זה ללא מענה.
להלן באור תמציתי של מרכיבי ההשפעה הרלוונטיים לדיון:
קרקע
תפקידה של החקלאות במשק הישראלי הולך ופוחת ובשנים הבאות והחשיבות של שימוש בקרקע למטרות שאינן חקלאיות הולכת להיות חיונית. למרות שחשיבותה של החקלאות ירדה וניתוח עלות/תועלת כלכלי עשוי להתעלם מהחשיבות ההוליסטית של המגזר והשיקולים הכוללים לטווח הארוך. זאת, עקב השפעות חיוביות ושליליות של החקלאות על הסביבה הן ברמה המקומית והן בארצית. האזורים הכפריים של ישראל צפויים להיות עדים לשינויים מסיביים ומהירים בשימושי הקרקע עקב שינויים בדמוגרפיה, במסחר, בטכנולוגיה ובפיתוח עירוני. לשינויים בביקוש למוצרים חקלאיים ובמבנה הייצור החקלאי עשויה להיות השפעה רבה על איכות הנוף וערך השטחים הטבעיים. לצורכי הדיון הנוכחי הוגדרו שימושי הקרקע במסגרת ההנחות הבאות:
- גרעינים: יימשך היבוא לאור העובדה שאין יכולת להספקה מקומית, אבל יצומצם שטחי הגידול של חומר יבש להזנת בעלי חיים.
- לשטחי המרעה הפתוחים ישנו תפקיד בעל חשיבות סביבתית מעבר להזנת משק החי.
הערך נקבע במונחים של תשלום שנתי עבור השימוש בקרקע, המפורסמים על ידי מנהל מקרקעי ישראל (2022), של תשלום שנתי לנחלה חקלאית בסך 1,720 ₪ ובהיקף נחלה ממוצעת של 25 דונם, ומוערך בתשלום ממוצע שנתי לדונם 70 ₪. זאת כאשר היקף שימושי הקרקע למבנים מחושב לפי מפות GIS (בהתאם לנתוני משרד החקלאות 2022) שאיתרו את גידולי בעלי החיים הן באמצעות תצלומי אוויר והן באמצעות השלמת המידע מהמגדלים או מועצות הייצור. השטחים המדווחים הם לגידולי הבקר לחלב, מפטמות (בקר לבשר), צאן לחלב ולבשר, לולי פיטום וביצים, דגים ובעלי חיים אחרים (מכוורות, לולי רביה ועוד).
שטחי מרעה בהיקף של 1.7 מיליון דונם אינם נדונים במסגרת זו מאחר ושטחי מרעה ברובם יכולים לשמש גם לשמורות טבע ולכן מונח כי לא יוסבו לצרכי גידול האוכלוסייה. ההתייחסות הסביבתית לשטחי מדגה (כ-24 אלף דונם) , שברובם הגדול נמצאים באזור בקעת בית שאן, דומה בעיקרה לשטחי המרעה. מאחר והשטחים ברובם לאורך השבר הסורי אפריקאי ומהווים אטרקציות נופיות כחלק מהנדידה השנתית של עופות הבר מאירופה לאפריקה.
משמעות צמצום משק החי על שימושי קרקע
ערך העלות הכלכלית השנתית הממוצעת של שימוש בקרקע במשק החי בחקלאות ישראל נאמד ב-14 מיליון ₪ במחירי 2021. זהו סכום זניח מבחינת התקציב הלאומי ואין לו משמעות מיוחדת. במקרה של אבטלת גורמי הייצור של משק החי, מדובר בכל מקרה בעיקר בשטח מבונה וככל הנראה יהיה מעבר משטח מבונה מסוג אחד לאחר, כמו למשל החלפת הרפתות, הדירים והלולים למבני מגורים או תעשייה קטנה ומסחר.
מים
לפי רשות המים בישראל, משק המים בישראל נמצא על סף משבר. הדרישות גדלות ועולות מהיכולת של המקורות הטבעיים, שמתכלים. המים, כמשאב במחסור, הצריכו פעולות מנהליות על מנת להגיע לניצול יעיל, בהתאם ליעדים שהציבה המדינה. בנוסף, נושא הקצאת המים בישראל קשור מאוד לפוליטיקה פנימית ולאו דווקא למדיניות כוללת ברורה[11]. בכפוף להנחת מחיר ממוצע לתשלום למ"ק מים 2.5 ₪ לשתיית בעלי החיים וחליבה במים שפירים ו-1.5 ₪ למי קולחים להזנת המספוא. סך שימוש במים שנתי מוערך ב-90 מיליון קוב לשנה וב-203 מיליון ₪ לשנה.
משמעות צמצום משק החי על שימושי מים
ערך העלות הכלכלית השנתית הממוצעת של שימוש במים במשק החי בחקלאות ישראל נאמד ב-233 מיליון ₪ במחירי 2021. מתוך סכום זה, מרביתו, כ-184 מיליון ₪ מיועד לענף המדגה. לענף זה, ישנם ערכים סביבתיים רבים שאינם מקבלים ביטוי כלכלי כמו תרומה נופית, אפשרות לשמירה על שטחים פתוחים בשילוב מקורות מים, ואפשרות לתרומה תיירותית המקושרת לנתיבי נדידת הציפורים.
עובדים
לצורכי הבנת השפעות אפשריות של התפתחויות טכנולוגיות בפודטק על החקלאות נבחנו המשמעויות על המועסקים העצמאיים בענף משקי החי ללא השכירים. הכוונה הייתה לבודד את ההשפעה על החקלאים המתפרנסים בעיקר מחקלאות. עם זאת, מספר מועסקים במשק החי בחקלאות הישראלית הוא נתון מורכב במידת מה. ישנם סוגים שונים של מועסקים בהתאם למאפיינים הבאים וכפי שיפורט בהמשך בלוח 3:
- בעלי נחלות או מנהלים שכירים של מכסת ייצור פעילה בנחלה בבעלותם ו/או בניהולם. בפועל, שכרם של אלו באופן מעשי נקבע בהתאם ליכולות היזמיות שלהם כמו כל מנהל עצמאי אחר במשק. אבל לצורך הדיון במסגרת זו, נקבעה עלות יום עבודה של קבוצה זו כולל עלויות המעסיק בהתאם לשכר הממוצע במשק (2021) שעמד על כ-11.8 אלף ₪ בחודש. זאת, בלי קשר לרווחיות הגידול.
- בעלי מכסות ייצור שאינם פעילים בפועל במערך הייצור ומשכירים את זכויותיהם לאחרים תמורת תקבול תקופתי. המכסות נסחרות במחירי שוק שונים לשכירות או למכירה של מכסת ביצים או חלב, או במכרז של מועצת החלב. קשה לקבל אומדן סביר ומדויק לשווי המכסות, ולכן נקבע ערכן במונחים נורמטיביים בלבד של שכר אלטרנטיבי בהתאם לשכר הממוצע במשק (2021) שעמד על כ-11.8 אלף ₪ בחודש.
- קבוצה זו, למרות שבפועל אינה עוסקת בגידול פעיל, עדיין מתפרנסת מהחזקתה בזכויות הייצור.
- שכירים לעבודות השטח השוטפות לא נכללים במסגרת דיון זה ואין הבדל בארץ מוצאו של העובד כיוון שכולם כפופים לאותם חוקי עבודה. רובם של עובדים אלו הם עובדים זרים או תושבי הרשות הפלשתינית והחלטת מתן היתרי העבודה מנותקת במידה מסוימת משאלות של ניהול ענף בתנאי תחרות חופשית. מעבר לכך, במונחי עובדים זרים, למשק החי יש משקל זניח בלבד.
משמעות צמצום משק החי על המועסקים
ערך העלות הכלכלית השנתית הממוצעת של מועסקים במשק החי בחקלאות ישראל נאמד ב-904 מיליון ₪ במחירי 2021. מספר המועסקים[12] המחושב נאמד בכ-6,400 ומתוכם כ-5,500 הם בעלי מכסות שאינם מגדלים פעילים. שאר 900 המשרות הם מגדלים פעילים או מנהלים מקצועיים. מוערך כי כ-4,000 מכלל המועסקים במשק החי מתגוררים באזורים המוגדרים כאזור פיתוח א', ומקור פרנסתם היחיד הוא משק החי, יהיה צורך במקרה של אבטלת גורמי הייצור להבטיח להם חלף הכנסה. כלומר, לצורך כך באומדן מאוד רחב, כ-600 מיליון ₪ אמורים להיות מיועדים ליצירת חלף הכנסה ויישארו כ-300 מיליון ₪ פנויים.
הון
הערך הנחסך השנתי למשק הלאומי מוערך בכ-1.8 מיליארד ₪ (במחירי 2021) כפי שמפורט בלוח 4. במידה והמתכנן הלאומי מחליט על סגירת משק החי הרי שהעלות הנחסכת ל-20 שנה מהוונת בשער ריבית המקובל בחקלאות ישראל של 7% מוערך בכ-25.7 מיליארד ₪ (במחירי 2021). מסכום זה יש לנכות את שווי משק החי בנקודת האפס המוערך בכ-10.4 מיליארד ₪ (במחירי 2021) וחישוב פשוט מראה עלות נחסכת של כ-15 מיליארד ₪ לתקופה של כ-20 שנה (במחירי 2021). חישוב זה מבוסס על ההנחות הבאות:
- אינוונטר חי בסך של כ-5.4 מיליארד ₪ השקעה רב שנתית בחישוב של כ-5 שנות קיים ובעלות שנתית נחסכת של כ-1.3 מיליארד ₪ (במחירי 2021).
- מבנים בסך של בסך של כ-4.6 מיליארד ₪ השקעה רב שנתית בחישוב של כ-20 שנות קיים ובעלות שנתית נחסכת של כ-0.4 מיליארד ₪ (במחירי 2021).
- ברכות דגים בסך של כ-0.3 מיליארד ₪ השקעה רב שנתית בחישוב של כ-20 שנות קיים ובעלות שנתית נחסכת של כ-0.3 מיליון ₪ (במחירי 2021).
משמעות צמצום משק החי על מלאי הון שנתי
ערך העלות הכלכלית השנתית הממוצעת של מלאי ההון במשק החי בחקלאות ישראל נאמד בכ-1.8 מיליארד ₪ במחירי 2021. מלאי ההון מורכב בעיקרו ממבנים ומאינוונטר חי. החי הקיים ניתן להמרה בכסף, מכירת בע"ח ותוצרתם, לפחות במהלך חמש השנים הראשונות ללא כל קושי נראה לעין, כמו שנעשה כיום אך ללא חידוש האינוונטר באופן שנתי שוטף. כלומר בסוף תקופת חמש השנים ייחסך למשק הלאומי סך של כ-1.3 מיליארד ₪ לשנה במחירי 2021 המשמשים לחידוש האינוונטר החי. שאר 600 מיליון ₪ לשנה במחירי 2021 הוא סכום שמיועד לחידוש מבנים שלא יהיה בו צורך והוא מהווה חיסכון במסגרת המשק הלאומי.
רווחה סביבתית
מרכיב הרווחה החברתית בניהול משק החי בחקלאות ישראל הוא נושא מורכב שעלול להסתבך אף יותר תוך כניסה לדקויות ולסוגיות של ניהול משטרי סביבה מקיימים שסביבם מתקיימים אינסוף דיונים וויכוחים אקדמאיים, פוליטיים ושיקולים של אינטרסים כלכליים. לכן, לצורך דיון זה נעשה שימוש בכמה הנחות יסוד מפשטות בכדי לאפשר להבין את סדרי הגודל בהם מדובר ולא כדי לתת תמונת מצב חשבונאית מדויקת. במסגרת הנחות אלו הונח כי:
- קיימים במשק החי בחקלאות ישראל גורמים שלמעשה אין בהם כדי להשפיע על קבלת החלטות ביחס לניהול משק החי כיוון שהעובדה שנעשה בהם שימוש כיום על ידי משק החי אין בה כדי לגרוע או להוסיף לשימושיהם האחרים. כמו למשל אדמות מרעה היכולות עדיין להמשיך לשמש כאזורים של שטחים ירוקים ופתוחים לטובת הציבור גם ללא קיומו של משק חי אינטנסיבי. גורמי מכסות החלב והביצים כמנגנון לביטחון כלכלי בפריפריה הוצגו כגורמים ניטרליים כיוון שההנחה שאלו הם אינם תנאים הכרחיים ויסודיים לביטחון כלכלי בפריפריה, הם נובעים במידה רבה בהתבסס על שיקולים היסטוריים וניתן להבטיח בטחון כלכלי זה גם באמצעים נוספים ו/או אחרים שאינם בהכרח תלויים בהכרח בסובסידיות למשק החי בחקלאות ישראל.
- בלוח 5 אמנם מוצגים גורמים אלו ואומדן ערכם הכלכלי, אך בפועל הם אינם נלקחים בחשבון הסופי מאחר וכאמור הם מהווים גורם ניטראלי.
- גורמי תועלת:
- בין הגורמים האלו אפשר למנות משטרי שמירה על קרקע כמו הערך החיובי מצטבר כתוצאה מתוספת זבל כאמצעי לדישון קרקע, גורמי תועלת אלו מקטינים בחישוב את שווי הערך הכלכלי כיוון שההנחה היא כי הם באמצעותם תורם משק החי בחקלאות ישראל באופן חיובי לסביבה ולכן יש לנכות את ערכם במידה ומבטילים את משק החי.
- גורמי נזק שיצומצמו:
- בין הגורמים האלו אפשר למנות פליטות מתאן, זיהום מי תהום, ונזקים שיופחתו ממשק החי כגון: מפגעי רעש, זבובים, ומפגעי ריח.
משמעות צמצום משק החי על הרווחה החברתית נטו
ערך העלות הכלכלית השנתית הממוצעת של מלאי ההון במשק החי בחקלאות ישראל נאמד ב-578 מיליון ₪ במחירי 2021. בסכום זה לא נכללים אותם גורמים המכונים במסגרת זו 'ניטרליים' שפורטו לעיל אך אינם נכללים בסך הכול המחושב. גורמים אלו כוללים את ערך שימור הקרקע והריאות הירוקות שיצטרכו לקבל התייחסות ללא כל קשר לקיומו של משק החי או לאבטלתו. מכסות החלב והביצים ניתנו למגדלים על ידי המדינה כחלק מתכנון הייצור ותמורת ייצור בפועל. באבטלת גורמי הייצור, לא יתקיים ייצור ולכן גם ערכן של המכסות, כפי שבא לידי ביטוי כיום בשוק, יתבטל. סך העלות השנתית הממוצעת במחיר 2021 מסתכמים ב-6.8 מיליארד ₪ אך כאמור הם לא נכללים בדיון עצמו.
בהיבטי הרווחה החברתית נאמדו בנפרד סכומי עלות גורמי תועלת שמייצר משק החי בסך כ-262 מיליון ₪ לשנה ממוצעת במחיר שנת 2021. סכום זה נוכה מסך סכום עלות גורמי הנזק. גורמי התועלת כוללים: תוספת חומר אורגני לקרקע, החדרת מי גשם לאקוויפר, שימוש חוזר בקולחים. גורמי צמצום נזק בסך 840 מיליון ₪ לשנה ממוצעת במחירי 2021, כוללים: צמצום פליטות גזי חממה, הפחתת זיהום מי שתיה, הפחתת נזקי ריח, צמצום עלות טיפול בפגרים, צמצום פתוגניים בתשטיפי פרות במט"ש, צמצום מועסקים מהסקטור הציבורי. סך הכול בחשבון נטו של גורמי נזק בניכוי גורמי התועלת וללא חישוב הגורמים הניטרליים מסתכם ב- 578 מיליון ₪ לשנה ממוצעת במחירי 2021.
סיכום
ימי המלחמה הקשה שפרצה באוקטובר 2023 העלו, מעבר לסוגיות לאומיות כבדות אחרות, גם את שאלת ביטחון המזון פעם נוספת לשיח של מקבלי ההחלטות ברמה הלאומית. שאלות שנתפסו על ידי רבים כזניחות וכנושאים שתמיד אפשר יהיה לתת להם מענה על ידי יבוא מחו"ל התבררו כבעלות משקל וחשיבות רבה, ומסגרת הדיון הנוכחי באה לאפשר את בחינת המשמעויות של התפתחות תעשיית הפודטק. כניסת התעשייה לכדאיות כלכלית עשויה לאפשר את דחיקת ייצור החלבון המסורתית מהחי על החקלאות בישראל. המהפכה בפניה אנו עומדים כיום היא בעיקרה טכנולוגית ולא חברתית. הטכנולוגיה היא זו שמאפשרת פריצות דרך בתחומים שונים והיא זו שהופכת להיות הכוח המניע של התפתחות כלכלית. מכאן עולה, שבמידה ותרחיש הפיתוח הטכנולוגי בתחום המזון יתקדם במהירות מעריכית כמו שבדרך כלל מאופיינים תהליכי פיתוח דומים, הרי שהחקלאות בישראל עומדת בפני פרשת דרכים מאוד משמעותית. במסגרת דיון זה הוגדרו אבני היסוד במשק החי בחקלאות ישראל באופן הבא: מים, קרקע, עובדים, הון ורווחה חברתית הן במונחים כמותיים והן במונחי כספיים. מרבית שימושי המים מיועדים לענף המדגה שיש לו גם ערכים סביבתיים רבים שאינם מקבלים ביטוי כלכלי כמו תרומה נופית, אפשרות לשמירה על שטחים פתוחים בשילוב מקורות מים, ואפשרות לתרומה תיירותית המקושרת לנתיבי נדידת הציפורים. מרבית שימושי הקרקע מיועדים לשטח מבונה וככל הנראה יהיה מעבר משטח מבונה מסוג אחד לאחר, כמו למשל החלפת הרפתות, הדירים והלולים למבני מגורים או תעשייה קטנה ומסחר. בשאלת המועסקים יש צורך להתחשב בצורך להבטיח חלף הכנסה באזורי הפריפריה. מלאי ההון מורכב בעיקרו ממבנים ומאינוונטר חי ולכן משמעותו זניחה. בהיבטי הרווחה החברתית נאמדו בנפרד סכומי עלות גורמי תועלת שמייצר משק החי כדוגמת שימוש חוזר בקולחים וסכומי עלות גורמי הנזק כדוגמת הצורך בכילוי הפגרים ומפגעי הריח. להלן פירוט מרכיבי הערך הנחסך למשק הלאומי מהפסקת פעילות משק החי בחקלאות ישראל (במלש"ח לשנה): שימושי מים 233, שימושי קרקע 14, מועסקים 904, מלאי הון שנתי 1,789, רווחה חברתית נטו 578, וסך הכול ערך המצטבר 3,518.
המשמעות המרכזית העולה מדיון זה היא שבידי מקבל ההחלטות הלאומי עומדים מקורות תקציביים גם למנוע התמוטטות חקלאים וגם לאפשר הפניית משאבים לצורכי האצת פיתוח של תעשיית הפודטק שיאפשר גם התמודדות עם סוגיות של בטחון מזון. נקודה מהותית העולה משאלת הפודטק היא שבישראל כיום חסרה באופן מהותי תשתית שתאפשר פיתוח מייצור מקומי כמו למשל מפעל לשמרים ההכרחי לחלק מתהליכי ייצור החלבון. אך זו רק דוגמה לדיון נוסף בנושא, שראוי שייערך בהקדם.
נספחים
תרשים 1: סכמת חילופי טכנולוגיה
לוח 1: סך השטח מעובד לשנה בדונם ותשלום שכירות לרשות מקרקעי ישראל
| ס"ה שטח (דונם) | סך ערך (מלש"ח במחירי ממוצע 2021) | |
| מספוא להזנת בעלי חיים | 120,394 | 8 |
| שימושי קרקע בענפי החי | 0 | 0 |
| בקר לחלב | 8,080 | 1 |
| בקר לבשר | 1,620 | 0 |
| צאן לחלב | 550 | 0 |
| צאן לבשר | 400 | 0 |
| לול פיטום | 4,378 | 0 |
| לול ביצים | 3,456 | 0 |
| מדגה | 24,000 | 2 |
| אחר | 37,924 | 3 |
| סך הכול: | 200,802 | 14 |
לוח 2: שימוש שנתי במים בחקלאות – ס"ה לשנה מלמ"ק,
| סך מים (מלמ"ק) | ס"ה ערך (מלש"ח במחירי ממוצע 2021) | |
| מספוא להזנת בעלי חיים | 12 | 12 |
| שימושי מים בענפי החי | 0 | 0 |
| בקר לחלב | 7 | 18 |
| בקר לבשר | 1 | 3 |
| צאן לחלב | 0 | 1 |
| צאן לבשר | 0 | 1 |
| לול פיטום | 4 | 10 |
| לול ביצים | 0 | 1 |
| מדגה | 74 | 184 |
| אחר | 2 | 5 |
| סך הכול: | 88 | 233 |
לוח 3: מועסקים בחקלאות (מחירי ממוצע 2021)
| מועסקים | ערך (מלש"ח) | |
| רפת, משרות ניהול במכסה פעילה | 378 | 53 |
| רפת בעלי מכסות אחרים | 622 | 88 |
| צאן, משרות ניהול במכסה פעילה | 68 | 10 |
| צאן בעלי מכסות אחרים | 2,332 | 329 |
| לול, משרות ניהול במכסה פעילה | 345 | 49 |
| לול בעלי מכסות אחרים | 2,535 | 358 |
| דגים, משרות ניהול | 19 | 3 |
| דגים מועסקים אחר | 103 | 15 |
| סך הכול | 6,402 | 904 |
לוח 4: מלאי הון במנחים שנתיים (מחירי ממוצע במיליוני ₪ לשנת 2021)
| השקעה רב-שנתית | שנות קיים | ערך לשנה | |
| משק החי, אינוונטר חי | 5,430 | 5 | 1,324 |
| מבנים | 4,619 | 20 | 436 |
| ברכות דגים | 306 | 20 | 29 |
| סך הכול: | 10,354 | 1,789 |
המקור: נתוני הלשכה המרכזית, שנתון 2021, לוח מלאי הון בחקלאות לפי סוג נכס.
לוח 5א': אומדן ערך כלכלי במנחים שנתיים (מחירי ממוצע במיליוני ₪ לשנת 2021)
| גורמים ניטרליים | הנושא | ערך כלכלי |
| שימור קרקע | 7 | |
| שימור ראות ירוקות | 24 | |
| מכסות חלב. | 2,970 | |
| מכסות ביצים | 3,782 | |
| סך ערך גורמים ניטרליים | 6,783 | |
| גורמי תועלת | ||
| תוספת חומר אורגני לקרקע | -182 | |
| החדרת מי גשם לאקויפר | -67 | |
| שימוש חוזר בקולחים | -12 | |
| סך ערך גורמי התועלת | -262 | |
| גורמי צמצום נזק | ||
| צמצום פליטות גזי חממה | 38 | |
| הפחתת זיהום מי שתיה | 405 | |
| הפחתת נזקי ריח | 9 | |
| צמצום עלות טיפול בפגרים | 8 | |
| צמצום פתוגניים בתשטיפי פרות במטשים | 342 | |
| צמצום מועסקים מהסקטור הציבורי | 37 | |
| סך ערך גורמי צמצום הנזק | 840 | |
| סך הכול: | 578 |
לוח 5ב': מרכיבי חישוב הערך הכלכלי (מחירי ממוצע לשנת 2021)
| סעיף | כמות לשנה | יחידת מידה | מחיר ליחידה (₪) | הערות |
| גורמים ניטרליים | ||||
| שימור קרקע מרעה | 1,646,000 | דונם | 4.1 | תשלום לרמ"י למרעה לחקלאי |
| שטחים פתוחים וראות ירוקות | 120,000 | דונם | 200 | |
| מכסות חלב | 1,485 | מלמ'ק חלב | 2.00 | מחיר שוק לליטר לחקלאי |
| מכסות ביצים | 2,440 | מ'ליוני בייצים | 1.55 | |
| גורמי תועלת | ||||
| שימור קרקע דישון | תוספת זבל לאיכות קרקע לפי מחירי שוק | |||
| בקר לחלב | 2,236,000 | מ"ק/ ח"י/שנה | 25 | |
| בקר לבשר | 1,620,563 | 25 | ||
| פיטום | 672,000 | 50 | ||
| הודים | 337,331 | 50 | ||
| מטילות לביצי מאכל | 514,490 | 50 | ||
| מטילות כבדות ורביה | 88,000 | 50 | ||
| צאן | 537,893 | 10 | ||
| חזירים | 545,000 | 0 | ||
| החדרת מי גשם לאקוויפר | 27 | מלמ'ק | 2.5 | מרכיב שטחי המספוא (210 אלף) בכלל שטחי החקלאות (4.1 מיליון) מוכפלים במי הגשם למילוי החוזר של האקויפר (921 מלמ'ק) |
| השבת קולחים | 12 | מלמ'ק | 1.0 | ס"ה שימוש במי קולחים להשקיית מספוא מוכפלים במחיר שוק מקובל למ'ק |
| גורמי צמצום נזק | ||||
| צמצום פליטות מתאן | 264,000 | טון פד'ח | 143 | כמות פליטה מקובלת פחמן דו חמצני לראש בע'ח מוכפל במחיר שוק לפד'ח (ספר ירוק הגנה'ס 2019) |
| הפחתת זיהום מי תהום ומי שתיה באגמים | 162,056 | מ"ק | 2,500 | עלות סינון מים בעקבות זבל בקר נשטף למי תהום (10% מהכמות) לפי דוח הגנת הסביבה עם נתוני עלות סינון לטון (ספר ירוק הגנה'ס 2019) |
| הפחתת נזקי ריח וזבובים | 375,982 | מ"ק | 25 | דוח הגנת הסביבה על דוחות שניתנו לחקלאים על נזקי עופות, מונח שב-10% מזבל הבקר לחלב והעוף יש בעיית ריחות מפינוי לא תקין |
| צמצום פגרים | כמות פגרים 2013, מחיר שוק לפינוי | |||
| בקר לחלב | 1,693 | טון | 700 | |
| בקר לבשר | 1,833 | 700 | ||
| לול | 36,429 | 70 | ||
| צאן לחלב | 388 | 700 | ||
| צאן לבשר | 2,796 | 700 | ||
| חזירים | 871 | 700 | ||
| דגי מאכל | 1,381 | 30 | ||
| דגי נוי | 370 | 30 | ||
| צמצום נזקי קרקע מפיזור מי מחלוב | 760 | מ"ק | 450,000 | היקף מי מחלוב, מחיר טיפול במים המפונים למט"ש |
| עלות הסקטור הציבורי שעוסק בתחום | ||||
| עובדי ממשלה | 100 | עובדי ממשלה | 170,000 | שכר ממוצע לעובד |
| מועצת החלב | 20 | עובדים במועצת החלב | ||
| מועצת הלול | 40 | עובדים במועצת הלול | ||
| ארגוני מגדלים (בקר לחלב ולבשר, צאן לחלב ולבשר, לול, דגים) | 60 | סך עובדים לפי ארגוני מגדלים | ||
לוח 6: ריכוז מסכם של לוחות 1-5 (מחירי ממוצע במיליוני ₪ לשנת 2021)
| הנושא | העלות הכלכלית |
| שימושי מים | 233 |
| שימושי קרקע | 14 |
| מועסקים | 904 |
| מלאי הון שנתי | 1,789 |
| רווחה חברתית נטו | 578 |
| סך הערך המצטבר | 3,518 |
הערות:
[1] Poore J. and Nemecek T. (2018), Reducing food’s environmental impacts through producers and consumers, SCIENCE, (Jun), 360:6392, pp. 987-992.
[2] אנטיביטקה ורגולציה של תכשירים וטרינרים, משרד הבריאות 7.2.2021 על פי ד"ר טלי ברמן מהאגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה בנושא "קידום שימוש מושכל באנטיביוטיקה בחיות משק בית:
[3] תהליכי החלפת טכנולוגיות נסקרו בספרות לאורך עשורים רבים ולכן לא עוסק מאמר זה בהרחבה בתימוכין הקשורים בכך. כבר בתחילת שנות ה-60' הייתה זו מערכת ענפה של ידע שרק הלכה והעמיקה במשך השנים. בסיס ידע מקיף במיוחד פרסם רוג'רס בספר שעסק בנושא ומשמש יסוד מוצק לתובנות בתחום עד לימנו אלה:
Rogers E. M., 1995, Diffusion of innovation, 4th ed., The free press ISBN 0 – 02 – 926671 – 8.
[4] Cochrane W. W.,
-THE DEVELOPEENT of ARERICAN AGRICULTURE, A Historical Analysis, University of Minnesota Press Minneapolis, . 1979
-ECONOMICS of American Agriculture, Prentice-Hall Inc., Englewood Cliffs N.J., 1960 PRICES, Myth and Reality, University of Minnesota Press, Minneapolis, .1958
-PRICES, Myth and Reality, University of Minnesota Press, Minneapolis, .1958
[5] כסלו י. (1990), טכנולוגיה, קאופרציה, צמיחה ומדיניות – מחקרים בכלכלה חקלאית, הוצאת מגנס-האוניברסיטה העברית, ירושלים.
[6] אסף ע. (1968), מבחר מאמרים, הוצאת תנועת המושבים, תל-אביב, עמ' 23.
[7] אבנרי א. (1981), החלוצים האלמונים, כרך ב', עמ' 615.
[8] גבתי ח. (1981), מאה שנות התיישבות- תולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד (2 כרכים).
[9] בנק ישראל, שנתון 1990, מחלקת המחקר.
[10] הדס א., גל ב., בורושק ר. (2001), מקדמי העבודה לחקלאות, מקדמים להקצאת עובדים זרים בחקלאות, הוצאת משרד החקלאות.
[11] Hadas E and Gal Y. (2012), Inter-Sector water allocation in Israel, 2011 – 2050: Urban consumption vs. farm usages, Water and Environment Journal, Article first published online: 26 NOV 2012, DOI: 10.1111/wej.12011.
[12] נתוני משרד החקלאות (2021) שלא פורסמו.
*על הכותבים:
אפרת הדס (Ph.D): מנהלת תחום בכיר כלכלה, מנהלת ההשקעות בחקלאות, משרד החקלאות, הקריה החקלאית, בית-דגן. efrath@moag.gov.il
יואב גל (Ph.D.): בינה, ב.י. ניהול בע"מ. yoav_gal@smile.net.il
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: חלבון מהחי מדיניות חקלאית פודטק רפורמה בחקלאות
