בסוף 2019 הקימו האקטואר רועי פולניצר ופרופ' רמי יוסף את האיגוד הישראלי למדעני נתונים מקצועיים (PDSIA), בין היתר, במטרה לעודד הקמת מרכזי הכשרה במדע נתונים במוסדות להשכלה גבוהה ולהעניק הסמכות מוכרות ומוסכמות לעוסקים בתחום
פורסם: 20.2.19 צילום: יח"צ
הצורך להתמודד עם כמויות כה גדולות של מידע הנצבר במשך שנים בערוצים רבים, הוליד את הצורך ביכולות, כלים ושיטות אנליזה, תחקור מידע, בניית מודלים מתמטיים וסטטיסטיים וכל זאת על מנת לזהות דפוסי התנהגות חוזרים ולחזות התנהגויות עתידיות לצורך הפקת תובנות עסקיות.
מדע הנתונים (Data Science) הינו התחום החם והמוביל כיום, ועל פי תחזיות רבות, בשנים הקרובות הביקוש למדעני נתונים, שכבר כעת גדול הרבה יותר מההיצע, צפוי לגדול משמעותית. לפיכך, מדען הנתונים יצטרך יותר ויותר לשלוט בתחומים הבאים:
- חקירת המידע – ניתוח על המידע הנצבר על ידי מודלים סטטיסטיים, אלגוריתמים ייעודיים וכמובן מימושן בשפת התכנות השלטת כיום, הלא היא Python.
- ניתוח של המידע – ניתוח אנליטי על ידי שימוש בכריית מידע, אופטימיזציות ואנליזה של Big Data.
- שיקוף המידע – הצגת תובנות עסקיות בצורה ויזואלית.
רק לפני כחודש הביאו האקטואר רועי פולניצר ופרופ' רמי יוסף להכרה של המדינה בלשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA), כאיגוד אקטוארי מוכר בישראל להסמכת אקטוארים ובתעודות האקטואר ומעריך השווי של הלשכה כהסמכות כגטימיות, ולידיות ואפליקביליות וכעת מתברר שבשלושת החודשים האחרונים הם עסקו במקביל ביוזמה חדשה: הקמת איגוד ישראלי למדעני נתונים.
"לפני כשלושה חודשים, הקמנו את האיגוד הישראלי למדעני נתונים מקצועיים (PDSIA- Professional Data Scientists' Israel Association)", אומר פרופ' יוסף, "במטרה להרחיב ולהעמיק את חשיבותו ומרכזיותו של תחום מדע הנתונים בישראל, להעצים את תפקידם של מדעני הנתונים בארגונים, לאמץ סטנדרטים מקצועיים מתקדמים, שישמשו ככלי עזר לתחום מדע הנתונים בארגונים בישראל, לעודד הקמת מרכזי הכשרה במדע נתונים במוסדות להשכלה גבוהה, להעמיק ולהעשיר את הידע המקצועי של מדעני הנתונים ולהעניק הסמכות מוכרות ומוסכמות לעוסקים בתחום".
פרופ' רמי יוסף הינו פרופ' מן המניין (Full Professor) באקטואריה ומימון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשמש כיו"ר מגמות ההתמחות במימון ובמימון וביטוח במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' יוסף בעל תוארPh.D (בהצטיינות יתרה) בסטטיסטיקה ואקטואריה, תואר M.Sc (בהצטיינות יתרה) בסטטיסטיקה ואקטואריה ותואר B.A (בהצטיינות) בסטטיסטיקה, שלושתם מאוניברסיטת חיפה. מחקריו של פרופ' יוסף פורסמו בכתבי עת מקצועיים מובילים בעולם והוא מוכר כמומחה בינלאומי בתחום האקטואריה. כמו כן, פרופ' יוסף משמש כיועץ לגופים גדולים במשק במדע נתונים, באקטואריה, בהערכות שווי, בניהול סיכונים, בהנדסה פיננסית ובנושאים נוספים. בנוסף, פרופ' יוסף אחד מארבעת המומחים המובילים מטעם בתי המשפט בישראל בתחום של חוות הדעת אקטואריות בדיני נזיקין והוא מכהן כיו"ר האיגוד הישראלי למדעני נתונים מקצועיים (PDSIA) וכנשיא לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA).
"את האיגוד הישראלי למדעני נתונים מקצועיים", אומר פרופ' יוסף, "הקמנו מתוך ההבנה שהעתיד, בישראל ובעולם, דורש למקם את תחום מדע הנתונים במרכז תשומת הלב, העסקית והציבורית. על כן האיגוד שם לו למטרה לקדם את תרבות מדע הנתונים כחלק אינטגרלי ממצוינות ניהולית ולהעמיק בישראל את ההכרה בחשיבותו המכרעת של תחום חשוב זה, על מנת להפיק תובנות עסקיות בצורה חכמה יותר. בנוסף, האיגוד יפתח נתיב מקצועי ומוסמך לארגונים המחפשים מדעני נתונים ולמדעני נתונים המעוניינים להתעדכן ולהתקדם, כאשר במסגרת פעילותו של האיגוד יפותחו כלים מיוחדים, יתקיימו הכשרות מקצועיות בשיתוף גופים אקדמיים ומומחים בתחום".
"כחוקר בכיר באקדמיה וכיועץ אקטוארי וכלכלי ותיק מזה כ- 25 שנה אני עובד עם מאגרי נתונים גדולים תוך פיתוח ושימוש באלגוריתמים של למידת מכונה על מנת לזהות כיוונים ומגמות בעולמות תוכן שונים, מבצע אינטגרציה של מידע ממספר מקורות, עובד עם כמויות גדולות של נתונים, מעבד מידע לא מובנה, מתכנת, מבצע ניתוחים סטטיסטיים, בונה מודל לתחקור, מריץ מודלים של כריית מידע, מבצע אופטימיזציה, מעבד מידע טקסטואלי, מנתח נתונים גדולים ובונה כלי ויזואליזציה שונים לטובת הצגת תוצרי התחקור", אומר פרופ' יוסף, "למעשה כל מה שאני עושה זה מדע נתונים פר-סה. אני יכול לומר לך שהכלים בהם חוקרים ויועצים אקטואריים משתמשים הם בעצם כלים של מדע נתונים. אבל זה עוד היה הרבה לפני שקראו לזה מדע נתונים. אם זאת, יש לומר שהכלים הטכנולוגיים בזמנו לא היו טובים כמו היום ובנוסף בזמנו לבצע את אותו הניתוח היה יקר יותר ודרש כישורים טובים יותר והקדשת זמן רבה יותר".
"קח למשל את רועי", אומר פרופ' יוסף, "רועי מזה כ- 15 שנה, הן בכובע של עוזר מחקר בעבר והן בכובע של יועץ אקטוארי וכלכלי בהווה, עושה שימוש בכמויות גדולות של מידע, בונה מודלים, מפתח ומיישם אלגוריתמים של למידת מכונה לצורך ניתוח תהליכים וזיהוי כיוונים ומגמות במגוון תחומים, עורך מחקרי מידע מעמיקים לשם הפקת תובנות עסקיות, מנקה, מטייב ומסדר את המידע המשמש אותו למחקרים השונים, מפעיל אלגוריתמים שונים של מידול, כריית נתונים ולמידת מכונה על המידע ומבצע אופטימיזציה לאלגוריתמים השונים – זה תפקיד של מדען נתונים פר-אקסלנס".
האקטואר רועי פולניצר הינו הבעלים של פירמת הייעוץ וההדרכה – שווי פנימי, העוסקת במדע נתונים, בלמידת מכונה, באקטואריה, בהערכות שווי, בניהול סיכונים ובהנדסה פיננסית. מר פולניצר הינו בעל תואר M.B.A (בהצטיינות) במנהל עסקים עם התמחות בניהול סיכונים פיננסיים ואקטואריה ותואר B.A (בהצטיינות) בכלכלה עם התמחות במימון, שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מר פולניצר הינו אוטוריטה מוכרת בישראל בתחומים של הערכות שווי, אקטואריה, ניהול סיכונים פיננסיים והנדסה פיננסית, הוא כתב מעל ל- 500 מאמרים מקצועיים ואקדמיים בתחומים אלו ופיתח מודלים, פונקציות ומשוואות קירוב בתחומים הללו. בנוסף, הוא אחד משלושת המומחים המובילים בארץ במימון כמותי, ניהול סיכונים פיננסיים, אופציות והנדסה פיננסית ומשמש כמייסד ומנכ"ל האיגוד הישראלי למדעני נתונים מקצועיים (PDSIA) וכמייסד ויו"ר לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA).
"חשוב להבין, שאנחנו מסוגלים לאסוף היום כמויות גדולות של נתונים כי אנו נמצאים בעידן טכנולוגי שמתקדם בקצב מהיר מאוד", אומר האקטואר פולניצר, "לרוב האנשים יש סמארטפונים, לפטופים, מכשירים לבישים, וכולם מעבירים עדכונים בזמן אמת לענן. כך שאנחנו חיים בעולם מאוד מדוד, ועם כל המידע הזה מגיעים אתגרי מחשוב עצומים. מדען נתונים חייב ללמוד טכניקות כדי לעבוד עם ג'יגה-בייטים, אם לא טרה-בייטים ופטה-בייטים של מידע. יש גם הרבה ערך בכמות המידע הזו כי עם יותר מידע אפשר לאמן מודלים ולהגיע לרמת דיוק הרבה יותר גדולה".
"בשנים האחרונות מדע הנתונים משתלט על העולם", אומר האקטואר פולניצר, "לא רק בתחום הטכנולוגיה אלא גם בתחומים כמו בריאות, שירותים פיננסיים, קמעונאות, משאבים טבעיים ועוד. האתגרים איתן פייסבוק או גוגל מתמודדות כשהן מנסות להיכנס לתחום, מחווירים לעומת האתגרים עמם מתמודדות חברות מסורתיות שאינן דיגיטליות".
פרופ' יוסף הוסיף: "השימוש במדע נתונים גובר בשנים האחרונות בשל העובדה כי קיימים היום הרבה יותר נתונים, כתוצאה מחיבור מכשירים רבים לאינטרנט, ומהבנה של ארגונים כי ניתן להסיק מהם תובנות עסקיות משמעותיות. לאור זאת גדל גם הביקוש למדעני נתונים, שמשתמשים בכלי למידת מכונה כדי להפיק את אותן תובנות ולייצר תחזיות. הצורך הקיים בארגונים, וההבנה כי מי שלא יעסיק מדעני נתונים עלול להישאר מאחור, יצר מחסור בשוק".
האקטואר פולניצר הוסיף: "לכן חשבנו שנכון בעת הזו להקים איגוד ישראלי למדעני נתונים מקצועיים שיתחיל לקדם את מעמדם המקצועי של מדעני הנתונים בישראל, כבעלי תפקיד בכיר, משמעותי ומרכזי בכל ארגון, שיוביל את התחום, שיעצים את המומחיות הנדרשת, שיפעל להסמכת מדעני נתונים בארגונים, שיציע סטנדרטים, שינחה וילמד כיצד לעשות שימוש במתודולוגיות עדכניות, וכמובן שיהווה מקור לידע, בטחון ומצוינות ניהולית. לסיכום, האיגוד בראשותנו יפעל להנחלת תוכן וידע מקצועיים בתחום, תוך שימת דגש על התמודדות בתחומים שונים, כגון: תכנות בשפת Python, ניתוח נתונים באמצעותPython , למידת מכונה (Machine Learning) ולמידה עמוקה(Deep Learning) ".
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אקטואריה הערכות שווי מאגרי נתונים מדעני נתונים
