
אף אחד במדינות המערב לא חזה שיגיע יום בו תהפוך טורקיה למעצמה כלכלית שתאיים עליהן
צילום: shutterstock פורסם: 14.7.2014
האימפריה העות'מנית נפלה ואתה חזרו הטורקים לתקופת חושך ממושכת. עשרות שנים של פיגור הבדילו אותה מהמרחב הקרוי היום "יורואסיה". המדינות המתועשות מצאו בה באותן שנים, שדה פורה להשקעות, הכנסת טכנולוגיות, העברת מפעלים בשל שכר העבודה הנמוך והצפה במוצרים בשל גודלו של השוק.
הטורקים ספגו ושתקו, אך בה בעת גם למדו והחכימו. אף אחד במדינות המערב לא חזה אז, שיגיע יום בו תהפוך טורקיה למעצמה כלכלית שתאיים עליהן.
לא בכדי, האיחוד האירופי מסרב לקבל את טורקיה כחברה. רבים חושבים שזה בשל המוסלמיות המאיימת של הטורקים, אבל האמת היא שהסירוב הוא כלכלי.
אירופה פוחדת מטורקיה, כי זו הפכה, לפי נתוני 2013, למעצמה הכלכלית מס' 16 בעולם ומה שיותר מפחיד, לכלכלה מס' 6 באירופה.
מאחר שתערוכות הן מדד לפעילות כלכלית וחלון ראווה למתרחש במדינה ואף יותר מכך: תערוכות חוזות מהלכים כלכליים עתידיים, הרי שחשוב לבחון את טורקיה מהפרספקטיבה הזו כדי להבין לאן פני הדברים.
תעשיית התערוכות בעולם רושמת גידול משנה לשנה. בשנה שעברה היא רשמה גידול של % 3.
הגידול הוא לא רק בהיקף תערוכות קיימות, אלא גם בהוספה של תערוכות חדשות ובאזורים חדשים. כך למשל, האירופים גילו את אפריקה, בשנה שעברה. הם בדקו ומצאו כי קניה מהווה HUB חשוב והחלו להזרים אליה תערוכות.
אזור אחר שזוכה להכרה הוא המרחב הקרוי Euroasia ובו, טורקיה היא זו שמככבת. זו הפכה להיות, לאחר 20 שנות תערוכות בלבד, למרכז הכובד של המארגנים הרב לאומיים. אלו האחרונים רוכשים, ללא הכרה, מארגני תערוכות מקומיים או נכנסים לשותפויות איתם.
הסיבה לכך אינה שתולה רק בעובדה שטורקיה עצמה היא שוק צרכנים אדיר, אלא בעיקר משום שאיסטנבול מהווה HUB לכל האזור.
גם מי שלא רוצה להתעמק בסוגיה, יכול להבין את החשיבות של טורקיה/איסטנבול אם יבחן לרגע את ההתפתחות וההעצמה של חברת התעופה הטורקית שהפכה להיות אחת המובילות בעולם, עם מספר הקונקשנים הרב ביותר משדה התעופה של איסטנבול. עדות לכך היא גם שדה התעופה החדש בעיר.
במנוע החיפוש לתערוכות בחו"ל www.expoexpo.com רשומות בשנת 2014, 199 תערוכות בעשרות רבות של נושאים. לשם השוואה נציין כי בגרמניה המספר עומד על כ – 150.
באיסטנבול עצמה נבנים מרכזי תערוכות חדשים, כדי לעמוד בביקוש. מדי שנה נוספים מארגני תערוכות מקומיים, שמבינים כי השוק הטרקי, למרות גודלו, ,קטן" על היצרנים הטורקים ויש לחפש עבורם שווקים חדשים. כך, הם החלו לצאת אל המרחב הבתול של אפריקה ומדינות ערב והיום הם מהווים שם גורם משמעותי.
יודגש, כי כאן לא מדובר, כמו אצל הגרמנים או האמריקנים שמייצאים את תערוכות המותג שלהם, אלא בתערוכות חדשות לשוק המקומי, בהשתתפות יצרנים טורקיים ומקומיים.
והנקודה הישראלית?
ישראל היא חלק אינטגרלי של האזור המדובר, אלא שמצבה הביטחוני והפוליטי מרחיק ממנה מארגני תערוכות רב לאומיים. טורקיה יכולה הייתה לשמש מנוף רב עוצמה לתעשייה הישראלית אם זו האחרונה יכולה הייתה להצטרף ולהיות חלק אינטגרלי של שאיפות ההתפשטות של טורקיה. אלא שבמקום זאת, אנחנו נמצאים אתה בסכסוך מתמשך שמונע זאת.
והסכסוך עצמו איננו ענייני, (משום שזה מכבר הגיעו שני הצדדים להבנות לגביו) אלא נטוע בתוך האגו של שני מנהיגי המדינות. ההסכם לתום הסכסוך נוסח כבר לפני למעלה משנה, אך מעוכב דווקא בלשכת ראש הממשלה בירושלים.
למרבה המזל ויש שיאמרו בזכות ההסכמה שבשתיקה של ראש ממשלת טורקיה, ארדואן, היחסים הכלכליים בין שתי המדינות נמשכים כרגיל. הנתונים הכלכליים לשנת 2013 והמחצית הראשונה של 2014 , מראים גידול בהיקפי הסחר ולראשונה היצוא מישראל לטורקיה גדול מהיקף היבוא (ולא ניכנס כאן למרכיביו).
זה טוב ויפה, אך כאשר מדובר בחשיפה הפומבית של היחסים הכלכליים, זו נמנעת בשל התנגדות הצד הטורקי. הם נמנעים מפעילות כלכלית משותפת ואינם מוכנים לצרף אליה את ישראל.
כך, נחסמה הדרך לייצא למדינות שלישיות דרך טורקיה וכך מארגני התערוכות מטורקיה שעומדים לכבוש בקרוב את אפריקה, מסרבים לראות בין המציגים שם, יצרנים מישראל.
וזה כמובן פספוס גדול, כי רוב התערוכות שם, שבהן הטורקים מעורבים, הן בתחום הקרוי "תעשייה מסורתית" שלישראל יש הרבה מה להציע בה, שלא להזכיר את תערוכות החקלאות, גידול ועיבוד מזון, אריזה וכד'.
יש מקום לאופטימיות?!
יתכן שגילוי מרבצי הגז בישראל, הם שיכולים לזרוע זרעי אופטימיות להחזרת היחסים לנורמליות. ישראל רוצה שצינור הגז לאירופה יעבור בטורקיה. וזו האחרונה מאד מעוניינת שזה יקרה. כבר היום יש לחצים אדירים מצד קבוצות הון-שלטון בישראל ובטורקיה, על מקבלי ההחלטות לחזור לנורמליזציה, כדי שהפרויקט ייצא לפועל.
ויש סימנים המראים שזה יכול לקרות בקרוב. זכור מקרה היצוא הראשון של נפט מכורדיסטן, שמדינות שונות סרבו לרכשו בשל לחץ של עירק. ומי קנה אותו? ישראל כמובן ובאישור של מי? של טורקיה כמובן.
אין ספק שהעוצמה של טורקיה שתחבור למערכת הקשרים של ישראל בעולם (שהטורקים מאד מעוניינים להתחבר אליהם) תיצור סדר כלכלי חדש באזור.
לא נותר אלא להאמין שזה יקרה בקרוב….
* הכותב הוא סגן יו"ר מועצת העסקים ישראל – טורקיה ומומחה בינלאומי לתערוכות
Tags: אסטרטגיה טכנולוגיה כלכלה כנסים מכירות שיווק