כאשר באים להעריך את שווייה של זכות בעסק המצוי בבעלות פרטית, לעתים קרובות הדיסקאונט בגין היעדר הסחירות הינו ההתאמה הגדולה ביותר הנדרשת בעת קביעת אומדן השווי
פורסם: 18/9/16 צילום: shutterstock
מאמר מס' 8 בסדרה
פסק הדין הידוע "[Mandelbaum v. Commissioner"[1 של בית המשפט האמריקאי למסים הינו אחד מפסקי הדין החשובים ביותר בתחום הערכות השווי הואיל והוא למעשה מתמקד בגודל הדיסקאונט בגין היעדר הסחירות. רק לעתים נדירות יוצא שבתי המשפט בארה"ב הינם עד כדי כך ספציפיים בניתוח סוגיה מסוימת ורק לעתים נדירות יוצא שפסק דין מסוים הינו פתוח לכל כך הרבה פרשנויות וביקורות על ידי פרקטיקנים.
קביעת רשימה סגורה של גורמים אשר אותם יש לשקול בעת גיבוש דיסקאונט בגין היעדר סחירות הייתה יכולה לספק לקהילת מעריכי השווי כלי שימושי של ממש. עם זאת, בהתחשב ברשימה שסיפק השופט לארו בפסק דין מנדלבאום, הרי שהפרקטיקנים, פעם נוספת, מוצאים את עצמם מתמודדים עם סוגיות קשות אשר להן נוספו אי בהירות ומורכבות.
פסק דין מנדלבאום, הינו החלטה חשובה משתי סיבות:
- הסוגיה היחידה שהובאה בפני בית המשפט הייתה סוגיה של דיסקאונט בגין היעדר סחירות.
- ההחלטה הסופית ויוצאת הדופן של בית המשפט בפסק הדין האמור שופכת אור על גורמים אפשריים נוספים שאותם מומלץ לשקול בעת הערכת גודל הדיסקאונט היעדר הסחירות.
ישנן מספר נקודות שחשוב לזכור בקשר לפסק דין מנדלבאום. כרטיס ניקוד (Scorecard) המורכב תשעה גורמים אשר קובעים את גודל הדיסקאונט הממוצע הינו דבר חסר תקדים בהשוואה לפסקי דין מוקדמים יותר.
- גורמים מסוימים יכול להיות ששוכפלו בהינתן שהערכים שנקבעו היו ערכי "מסחר חופשי"
- קביעת הדיסקאונט על ידי בית המשפט יש בה כדי לשלול את תהליך ההערכה בכללותו
- הדיסקאונט בשיעור של 30% אשר נקבע על ידי בית המשפט, בנוסף לדיסקאונט בגין אחזקת מיעוט, אינו נמוך משמעותית ממה שאפשרו פסקי דין אחרונים אחרים (על פי רוב, בסביבות ה- 35%)
- פסק הדין משקף בבירור הן את הצורך לייצר ראיות מהימנות על מנת לתמוך את כימות הדיסקאונט בגין היעדר הסחירות והן את הצורך הקריטי לקשור בין ההיגיון הסופי של גודל הדיסקאונט לבין התכונות הספציפיות של זכות הבעלות המוערכת.
השופט לארו עשה אבחנה חשובה בפסק דין מנדלבאום, כאשר הדגיש כי בעת קביעת הדיסקאונט בגין היעדר הסחירות יש להביא בחשבון את הדיסקאונטים שמוכרים מרצון יהיו מוכנים לקבל בנוסף לאותם דיסקאונטים שרוכשים היפותטיים היו דורשים.
פסק דין מנדלבאום אושר בבית המשפט הפדראלי לערעורים של ה- [Circuit[2 השלישי בשנת 1996. פסק הדין "Estate of Kaufman v. Commissioner" שפורסם לאחר מכן אימץ את תשעת הגורמים שנקבעו בפסק דין מנדלבאום, כאשר ראוי לציין כי גם בפסק דין קאופמן השופט היה לארו.
להלן תשעת הגורמים אשר נשקלו על ידי בית המשפט בפסק דין מנדלבאום כדי להגדיל או להקטין את דיסקאונט הבנצ'מרק והכיוונים שלהם (עליה/ירידה) כפי שיושמו בהחלטת מנדלבאום
להלן תשעת הגורמים אשר נשקלו על ידי בית המשפט כדי להגדיל או להקטין את דיסקאונט הבנצ'מרק
התפתחויות שיפוטיות ודיסקאונטים בגין היעדר סחירות
כאשר באים להעריך את שווייה של זכות בעסק המצוי בבעלות פרטית, לעתים קרובות הדיסקאונט בגין היעדר הסחירות הינו ההתאמה הגדולה ביותר הנדרשת בעת קביעת אומדן השווי. למרות שברור שעל דיסקאונטים בגין היעדר סחירות להיות מיושמים במרבית הערכות השווי של זכויות בעסקים המצויים בבעלות פרטית, הרי שגודלם של דיסקאונטים אלה הינו סוגיה השנויה במחלוקת. לפיכך, על מעריך השווי להכיר פסקי דין המטפלים בסוגיה זו.
להלן רשימה חלקית של פסקי דין נבחרים העוסקים בדיסקאונט בגין היעדר סחירות:
- Estate of Davis v. Commissioner, 110 T.C. 530 (1998)
- Estate of Jameson v. Commissioner, 267 F.3d 366 (5th Cir. 2001)
- Estate of William J. Desmond v. Commissioner, Docket No. 26237-96, T.C. Memo 1999-76 (Mar 1999)
- Walter L. Gross, Jr. v. Commissioner, T.C. Memo 1999-254, 272 F.3d 333 (6th Cir. 2001), cert. den. U.S. (2002)
- Adams v. United States, 218 F.3d 383 (5th Cir, July 2000)
- Janda v. Commissioner, T.C. Memo 2001-24 (Feb 2001)
- Swope v. Siegel-Robert, Inc., 2001 U.S. App. LEXIS 2760 (8th Cir. Feb 2001)
- Wall v. Commissioner, T.C. Memo 2001-75 (Mar 2001)
- Offenbecher v. Baron Services, Inc., 2001 Ala. Civ. App. LEXIS 219 (May 2001)
- Pueblo Bancorporation v. Lindoe, Inc., 37 P.3d 492 (Colo. 2003)
- Estate of Hoffman v. Commissioner, T.C. Memo 2001-109
- Norton Co v. Smyth
- Okerlund v. United States, 2002 U.S. Claims LEXIS 221(Fed. Cl. August 2002)
- Baltrusis v. Baltrusis, 2002 Wash. App. LEXIS (September 2002)
- Gottsacker v. Gottsacker
- Estate of Kelley v. Commissioner, T.C. Memo 2005-235
- Estate of Jelke v. Commissioner, T.C. Memo 2005-131
- McCord v. Commissioner, 120 T.C. No. 13 (March 2003)
- Peter S. Peracchio v. Commissioner, T. C. Memo 2003-280
- Clarissa W. Lappo v. Commissioner, T.C. Memo 2003-258
[1] T.C. Memo 1995-255, aff’d. 91F3d 124 (3rd Cir. 1996).
[2] קיימים 13 בתי משפט פדראליים לערעורים, כאשר אזור השיפוט של כל בית משפט מכונה Circuit. בכל Circuit ישנם מספר מדינות, כך למשל בתחום השיפוט של בית המשפט הפדראלי לערעורים של ה-Circuit השלישי נמצאות המדינות הבאות: ניו ג'רזי, פנסילבניה ואיי הבתולה.
משרד הייעוץ הכלכלי שווי פנימי מתמחה בביצוע הערכות שווי בלתי תלויות לתאגידים, פרויקטים, מגזרים, נכסים בלתי מוחשיים, מחירי העברה בין חברתיים, נכסים והתחייבויות המועברים בעסקאות עם בעלי עניין/שליטה ומבצע עבודות ייחוס עלויות רכישה (PPA) ותמחור מכשירי הון מורכבים, נגזרים משובצים, איגרות חוב להמרה ואופציות, ESOP ו- A409, יעוץ לחשבונאות גידור ובדיקות אפקטיביות (Effectiveness Tests), זכויות והתחייבויות מותנות, ערבויות, נזיקין ובטוחות. הערכות השווי ניתנות לצרכי אמידת השווי ההוגן, בין היתר בהתאמה לתקני חשבונאות ישראליים, בין לאומיים (IFRS) ואמריקאים (US GAAP) לצרכי היערכות לקראת מיזוגים, רכישות ותהליכי מכירה, לצרכי רשויות המס השונות, כחוות דעת לצרכים משפטיים ומטרות חשבונאיות ועסקיות אחרות. בין לקוחות המשרד נמנים, בין היתר, חברות ציבוריות ופרטיות בישראל, משרדי רואי חשבון, משרדי ייעוץ כלכלי וגופים פיננסיים.
הכותב רועי פולניצר הינו בעל תואר MBA (בהצטיינות) במנהל עסקים, תואר BA (בהצטיינות) מאוניברסיטת בן גוריון בכלכלה עם התמחות במימון, מחזיק בהסמכה כמעריך שווי מימון תאגידי (CFV), בהסמכה כמעריך שווי מימון כמותי (QFV), הסמכה כמודליסט פיננסי וכלכלי (FEM), הסמכה כאקטואר סיכוני שוק (MRA), הסמכה כאקטואר סיכוני אשראי (CRA), הסמכה כאקטואר סיכונים תפעוליים (ORA), הסמכה כאקטואר סיכוני השקעות (IRA), הסמכה כאקטואר סיכוני חיים (LRA) והסמכה כאקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA) כולן מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA), ובעל הסמכה בינלאומית כמנהל סיכונים פיננסיים (FRM) מטעם האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP) והסמכה כמנהל סיכונים מוסמך (CRM) מטעם האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים (IARM).
פולניצר הוא בעלים של משרד הייעוץ הכלכלי שווי פנימי – מעריכי שווי בלתי תלויים. לשעבר מרצה בהערכת שווי תאגידים ומגזרים במט"י חיפה, מרצה בסטטסיטקה ותהליכים סטוכסטיים ביחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת אריאל, מרצה בנגזרות וניהול סיכונים בפקולטה לניהול במכללה האקדמית אחווה, מרצה בניתוח דוחות כספיים והערכות שווי בבית הספר לכלכלה במכללה האקדמית אשקלון, עוזר מחקר בתחום ניהול הסיכונים בבנקאות הישראלית של ד"ר שילה ליפשיץ, ראש תחום הערכות השווי במשרד רואי החשבון רווה–רביד (כיום Russell Bedford ישראל), מנהל סיכונים וראש תחום שווי הוגן של חברת עגן יעוץ אקטוארי פיננסי ועסקי בע"מ, מנהל סיכונים ומודליסט ראשי של ועדת השקעות באוניברסיטת בן גוריון ומרצה בקורסים בתחום ניתוח ניירות ערך ומכשירים פיננסיים ובניהול תיקים בקורס הכנה פרטי לבחינות הרשות לניירות ערך לרישיון מנהל תיקים בישראל.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
