יש לתאר דרכים חוקיות להעדפת עסקים ותושבים מקומיים ברכש שהרשות המקומית מבצעת
פורסם: 30/11/15 צילום: יח"צ
באמצע נובמבר נערכה ועידת עכו לעירוניות, אותה הנחו והובילו במספר מושבים יועצי קבוצת ד"ר עדנה פשר וכן יועצי "המכון הישראלי לערים חכמות" .
ב-17/11/15 נפתחה הועידה, ברשימה עשירה של סדנאות והרצאות, שהתקיימו במושבים נפרדים אשר שעסקו בנושאים מגוונים. אחד מהמושבים שהתקיימו ביום זה, עסק ב"פיתוח כלכלי בעיר", ומטרתו היתה לבחון מהו הפיתוח הראוי והמיטיב לערים ולכלל האזרחים שחיים בהן, וכןלדון בשאלה מי מממן מה ובשביל מי. מושב זה כלל דיונים והצגות על אפשרויות הפיתוח בעיר, מודלים חדשניים לשותפויות עירוניות אזרחיות וכלכלה מקומית מקיימת, בדיונים שנערכו במתכונת של שולחנות עגולים, שכל אחד מהם עסק בנושא מסוים.את הדיון בשולחן שעסק בנושא "תפקידי הפיתוח הכלכלי ברשות המקומית" הוביל שמואל בן-טובים, חבר המכון הישראלי לערים חכמות ולשעבר ראש המועצה המקומית כפר שמריהו. דיון זה כלל כ-20 משתתפים, ביניהם נציגי רשויות מקומיות, אנשי אקדמיה ויועצים, והניב מספר מסקנות חשובות בנושא הנדון:
- יש לספק לרשות המקומית כלים להשגת יציבות כלכלית, כדי שתוכל לתפקד כראוי ולהעניק שירות לתושביה.
- יש לתאר דרכים חוקיות להעדפת עסקים ותושבים מקומיים ברכש שהרשות המקומית מבצעת.
- לרשות המקומית יש תפקיד של מאפשרת, זו שיוצרת את התנאים לתושבים וליזמים אחרים לפתח פעילות עסקית ביישוב.
- על פיתוח פעילות כלכלית בערים יש להיות מונחית ע"י:
א. הצרכים של הישוב ותושביו, שאיתורם מצריך כלי מחקר מקצועיים.
ב. זיהוי יכולות, נכסים מקומיים ייחודיים, תשתית פיסית, משאבים ממקורות אחרים. במלים אחרות: ניתוח SWOT מקיף.
היום השני של הועידה, נפתח בסדנה שעסקה ב"פיתוח קהילתי-עירוני", אותה הנחו ירדן קינן, יועצת לניהול בקבוצת ד"ר עדנה פשר, וד"ר אשר וטורי, יועץ מומחה בתחום איכות הסביבה והקיימות בקבוצת ד"ר עדנה פשר, וחבר המכון הישראלי לערים חכמות. מטרת הסדנה היתה להקנות למשתתפים כלים ומיומנויות להקמת קהילות עשייה עירוניות, שמטרתן קידום עשייה בתחומים שונים (למשל: סביבה, חינוך, ערים חכמות), לטובת טיפוח השייכות ופיתוח חדשנות במרחב העירוני.
ד"ר אשר וטורי (מימין)
"קהילות עשייה" הן קבוצות של אנשים אשר חולקים בעניין אונ ושאים משותפים למשהו שהם עושים, ולומדים כיצדלעשות זאת בצורה טובה יותר עלידי כך שהם מתקשרים באופן קבוע (Wagner, 2000). למעשה, קהילות עשייה מהוות כלי אשר מחזק את הקשרים הבין אישיים ובמקביל מקדם חדשנות, יצירתיות ויוזמות, שמאפשרות יצירת עיר משוחחת, לומדת ומתחדשת.כיום, בעידן בו ידוע לכל כי הרעיונות הטובים והחדשניים ביותר מגיעים מלמטה (Bottom-Up), משמשות קהילות העשייה ככלי חיוני ליצירת עירוניות, ובפרט כזו המחברת בין מגזרים שונים, תחומים שונים, אוכלוסיות שונות ותחומי עניין מגוונים. למעשה, מהוות קהילות העשייה אמצעי להתהוותה של עיר חכמה.
הסדנה התבססה על עקרונות מתודולוגיית "קפה ידע", שמשמשת ככלי לשיתוףואיסוף ידע של אנשים בתפקידיםשונים (בארגונים, בערים ובכלל). הדיונים במתודולוגיה זו מתקיימים בקבוצות קטנות, המאפשרות יצירת ידע חדש באמצעות הקשבה ורב-שיחפ תוח בין המשתתפים. כתוצאה מקפה הידע, עלו בסדנה רעיונות לקהילות עשייה אותם מעוניינים המשתתפים לקדם במרחבים העירוניים שלהם, וכן העלו המשתתפים כיווני מאמץ למימושם.
רעיונות אלו כללו:
- החזרת תחושת השייכות של הקהילה הישראלית לשכונה נווה שאנן בת"א, תוך יצירת תחושת שייכות בקרב קהילות המהגרים בעיר.
- העצמת דיירים והגברת תחושת השייכות שלהם למרחב הסביבתי הקרוב לבית.
- סיוע בהתמודדות הקהילה עם תמ"א 38.
- חיבור הקהילה לטבע הקיים בעיר.
- יצירת שיתופי פעולה בין-עירוניים לטובת יישום תכניות שונות במרחב הפריפריאלי.
- ניקיון שכונות.
- יצירת תחושת שייכות של תושבים לרובע מסוים בעיר.
- קידום לקיחת אחריות של תושבים על שטחי טבע עירוניים.
בהמשך אותו יום, התקיים, בין היתר, מושב נוסף שעסק בנושא "טכנולוגיה חדשה לעירוניות". מטרת המושב היתה לבחון כיצד טכנולוגית המידע משפיעה על העיר, באמצעות קיום דיונים בשולחנות עגולים שהתמקדו בנושאים: ערים חכמות, טכנולוגיות, שמירת הפרטיות וביג דאטה. את השולחן שעסק בערים חכמות הוביל ד"ר וטורי. הבסיס לשיח שהתקיים בשולחן זה היה העובדה כי ערים רבות בישראל ובעולם כבר משלבות טכנולוגיה בניהול היום-יומי, ומשתתפיו דנו במגוון הטכנולוגיות שכל עיר בישראל יכולה להטמיע כבר עכשיו, ובחנו את הסטנדרט שבאפשרותן להציב על בסיס טכנולוגיות קיימות. במושב זה השתתפו וסייעו בקידום דיונים בשולחנות העגולים מספר חברים נוספים מהמכון הישראלי לערים חכמות: ד"ר מאיר מנחם ודניאל מורגנשטרן. מורגנשטרן השתתף בשולחן, שדיוניו התמקדו בסוגיית עודף המידע שמתקיים בערים מסוימות, בעובדה שלמערכות המידע יש קיבולות מוגבלות, וכי חשיפתן למשתמשים שונים ואקראיים מהווה סיכון ואיום על צנעת הפרט.
בנוסף, השתתף מורגנשטרן בשני סיורים מאורגנים: סיור בשווקים של עכו העתיקה וסיור שיקום השכונות. האחרון, כלל ביקור בשכונות התמרים, בורלא, חרמון וירושלים – שהוקמו בשנות ה-70 עד ה-90 במאה שעברה, ואוכלסו בעולים שהגיעו בגלי עלייה שונים מרמה סוציו כלכלית בינונית ומטה. פרויקט שיקום השכונות טיפל (ועדיין מטפל) בכל בניין באופן פרטני, תוך דרישה להשתתפות הדיירים בעלי הנכסים ביחס של 1 ל 4 ביחס לתקציב המדינה, המופעל בחסכנות וביעילות מדהימה ע"י יחידת מטה בלשכת ראש העיר. שיקום התשתיות מגיע עד לכניסה לבניין, וכל אחד מהבניינים זכה לטיפול חיצוני של טיח, צבע בקירות החוץ, חדרי מדרגות, גינות וגידור. בנוסף, טופלו במסגרת הפרויקט מוסדות ציבור בשכונות, הוקמו גינות קהילתיות והוכשרו מגרשי משחק ופינות ישיבה. על פי מורגנשטרן, התוצאות הנן מעוררות התפעלות ואין עדות טובה להצלחה מהעובדה המרנינה שבכל אחת משכונות השיקום עלה ערך הבניינים והנדל"ן עד לשיעור מרשים של 20 – 25 אחוזים!
יישר כוח לעיריית עכו ולעוסקים במלאכה, ולהתראות בשנה הבאה!
* הכותבת ירדן קינן הינה יועצת לניהול בקבוצת ד"ר עדנה פשר ומנהלת תחום אחריות תאגידית וערים חכמות www.pasher.co.il
