כלכלני הבנק השוויצרי קובעים כי "קצב הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי של מדינת ישראל צפוי להישאר גבוה מקצב הצמיחה הגולמי טרם המגפה, זאת בין היתר כתוצאה מקמפיין חיסונים מוצלח וביצועי ייצוא חזקים". הגישה של בנק ישראל לשמירה על ריבית נמוכה תמשך ולא צפויות העלאות בשיעורי הריבית בשנה הקרובה. יחס החוב לתוצר צפוי להתייצב על 73% לעומת 71.5% בשנת 2020
צילום: יח"צ
התחזית השנתית של בנק קרדיט סוויס למשק הישראלי לשנה הקרובה נכללת בתחזית הגלובלית של הבנק ומצביעה על כך שקצב צמיחת התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) במונחים ריאלים צפוי להישאר מעל או סביב הממוצע של שיעור הצמיחה בשנים שלפני מגפת הקורונה, אם כי הצמיחה בשנת 2022 צפויה להיות מתונה יותר ביחס לשנת 2021. הציפייה היא להתרחבות של התוצר הריאלי בגובה של 4.1% ו-5.5%, לעומת שיעור צמיחה של 7.0% -7.1% אשר נרשם בשנת 2021. הביצועים הטובים של המשק בשנת 2021 נבעו, בין היתר, כתוצאה מהצלחת ממשלת ישראל במבצעי החיסונים נגד נגיף הקורונה, וכן כתוצאה מנתונים מרשימים של ייצוא של סחורות ושירותים מישראל. צמיחת הכלכלה בשנת 2022 צפויה להיות מונעת על ידי גידול משמעותי בצריכה הפרטית ובהשקעות בנכסים קבועים. זאת, בתנאי, שהסיכון השלילי לתחזית בשנת 2022 לא ייגבר בשל השלכות המשך השיבושים בשרשרת האספקה העולמית או מהידרדרות נוספת של מגפת הקורונה.
בהתייחסותם למדיניות המוניטרית של בנק ישראל, קובעים הכלכלנים של בנק קרדיט סוויס כי הגישה לשמירה על ריבית נמוכה במטרה להמריץ את הכלכלה צפויה להתמתן, אך העלאות ריבית אינן נמצאות בפתח. לדבריהם, בנק ישראל צפוי להישאר ניטרלי בחודשים הקרובים, כששיעור האינפלציה עשוי לעלות ולגיע לרף העליון של טווח היעד שהציב הבנק המרכזי של 1.0%-3.0%. ובכל זאת, הלחץ המבני על השקל מרמז על כך שהבנק צפוי לשמור על ריבית בגובה 0.1% לפחות לאורך המחצית הראשונה של השנה, ועלול לשקול העלאת ריבית רק אם האינפלציה תפתיע לרעה. בנק ישראל צופה כי האינפלציה תתמתן מ-2.5% ברבעון האחרון לשנת 2021 ל-1.6% ברבעון האחרון לשנת 2022.
בתחום שער החליפין נראה כי השקל ישאר נתון ללחצי ייסוף מבניים מתמשכים גם בשנת 2022, כתוצאה מעודף נכבד בחשבון השוטף וכן מכירה מתמדת של דולרים על ידי משקיעים מוסדיים מקומים תוך שהם מגדרים את השקעותיהם הזרות. למרות שכלכלני קרדיט סוויס צופים כי העודף בחשבון השוטף יצטמצם ברבעונים הקרובים (משיא שנתי של 5.7% ברבעון השני של שנת 2021 על בסיס מתגלגל), מצב מאזן התשלומים צפוי להמשיך לתמוך בשקל בעתיד הקרוב. ככל שמגמות אלו יימשכו, צפוי בנק ישראל להמשיך ולאפשר ירידות הדרגתיות ומתונות נוספות בשער הדולר והאירו בשנת 2022, כל עוד האינפלציה תישאר גבוהה יחסית. שער החליפין של הדולר לעומת השקל עשוי לרדת עד ל-3 שקלים עד 3.05 שקל בחציון הראשון של השנה הבאה.
כלכלני קרדיט סוויס מעריכים כי המדיניות הפיסקלית והמצב הפוליטי הפנימי צפויים להישאר יציבים. ממשלת האחדות, בראשותו של נפתלי בנט, שהוקמה ביוני 2021 לאחר תקופה ממושכת של חוסר יציבות פוליטית העבירה את התקציב לשנת 2021/22 בכנסת בתחילת החודש. במקביל, המצב הפיסקאלי השתפר מאז הרבעון השני של שנת 2021 הודות לעלייה בפעילות הכלכלית וגידול ניכר בהכנסות ממיסים הקשורות לתחום הטכנולוגיה והחדשנות ועל פי בנק ישראל יחס החוב של הממשלה לתוצר צפוי להתייצב סביב 73% ב2021 ו-2022 – זאת לעומת 71.5% בשנת 2020.
*בצילום למעלה: מייקל סטרובק Michael Strobaek, מנהל ההשקעות הראשי של קרדיט סוויס
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: כלכלה כספים פיננסים
