על החשיבות שבניהול חדשנות, גם בתקופת משבר הכלכלי
פורסם 22.9.14 צילום: GettyImages/ImageBank
קרן הון סיכון ארגונית
המומחה המוערך בעולם לניהול חדשנות – גרי האמל – מציע "להכניס את עמק הסיליקון לתוך הארגון". ללמוד מן התרבות ומן הכלים של האזור החדשני ביותר בעולם, עם מספר הסטרט-אפים הגדול ביותר בעולם (ישראל שנייה לו!), כיצד לנהל חדשנות גם בתוך הארגונים.
אחד הכלים הנפוצים לניהול בעמק הסיליקון ובעולם המיזמים החדשים בכלל הוא "קרן הון סיכון". קרנות כאלו משדרות לבעלי הרעיונות החדשים – בואו אלינו – אצלנו מוכנים ליטול סיכונים ולעזור לך להגשים את חלומותיך. ואכן, יש ארגונים ותיקים וגדולים, שכבר הקימו "קרן הון סיכון" פנימית, המשמשת כתובת לבעלי הרעיונות החדשניים בתוך הארגון, ובכך מעודדת תרבות של יוזמה וחדשנות.
יש לפתח יכולות ארגוניות גם בניהול סיכונים לא פיננסיים, למשל סיכונים תפעוליים ובטיחותיים, סיכונים משפטיים וסיכונים למוניטין ועוד
בקרן הון הסיכון הפנימית, כמו בחיצוניות, עוזרים ליזם הארגוני לממש את רעיונו. מסייעים לו להכין תוכנית עסקית, בוחנים יחד איתו את סיכויי המימוש בכל ההיבטים – הכלכלי, הטכנולוגי, המשפטי ועוד – הכול לפי העניין.
אם נמצא שהרעיון מוצלח, שיש לו קונים בתוך הארגון באחת היחידות הקיימות, מעבירים אותו כפרויקט למנהל שמוכן לקלוט אותו אצלו. אם לא נמצא כזה – מוכנים אפילו לסייע לבעל הרעיון לממשו מחוץ לארגון במתכונת של מיזם חדש – בשותפות עם הארגון.
ארגון חפץ חיים, ארגון בר-קיימא, חייב להקצות הון סיכון לבחינה ולמימוש של רעיונות חדשים. ללא נכונות להשקיע, תוך כדי נטילת סיכון, ביוזמות חדשות – מותו ודאי! כאמור, הכי מסוכן לא להסתכן.
ברכות על התפקיד החדש! מנהל סיכונים
תפקיד חדש – מנהל סיכונים
גם בניהול החדשנות וגם בתפעול הקיים יש סיכונים; ולצורך התמודדות – יש כבר ארגונים שמינו "מנהלי סיכונים". תפקידם של אלה להבהיר למנהלים בארגון מהם הסיכונים שהם עומדים בפניהם. – CRO Chief Risk Officer – מנהל הסיכון הארגוני – מדווח למנכ"ל, מקים רשת של נאמנים ביחידות העסקיות (במתכונת דומה לנאמני בטיחות, לנאמני איכות ולנאמני ידע) ומנחיל בארגון תרבות של ניהול סיכונים. וכמו בניהול בכלל, כך גם בניהול סיכונים – אין ניהול בלי מדידה, ומדידה מתחילה באיסוף מידע. קיימות כבר מערכות מידע ארגוניות, שאוספות נתונים מכל רחבי הארגון על כלל הסיכונים ומעבדות אותם למידע תומך החלטות.
תרבות של ניסויים מאפשרת לנו ללמוד מהר גם מה קורה מחוץ לארגון ומאפשרת להעריך מחדש את האסטרטגיה באופן רציף
בעולם הבנקאות הצטבר ניסיון במדידת סיכונים פיננסיים (אמנם מתברר שלא מספיק), אולם בטיפול באלה לא די. יש לפתח יכולות ארגוניות גם בניהול סיכונים לא פיננסיים, למשל סיכונים תפעוליים ובטיחותיים, סיכונים משפטיים וסיכונים למוניטין ועוד.
פיתוח יכולת חדשה מתחילה ביצירת מודעות – בלמידה. היא ממשיכה ביצירת מחויבות ובהגדרת יעדים, ועוברת לביצוע ולבקרה עליהם. תהליך זה אמנם מחייב הקצאת משאבים, אבל הוא גם מביא תועלת. הוא מפחית את רמת חוסר הוודאות ומייצר תוכניות מגירה לתסריטים שונים. הוא מקצר את זמן התגובה כשאחד מן הסיכונים מתממש, ונוסך ביטחון בארגון להמשיך לעסוק גם בחדשנות בימים קשים.
הלמידה הארגונית היא יכולת הליבה המרכזית של כל ארגון
חדשנות גם בלמידה
אנחנו מאמינים שלמידה ארגונית היא המרכיב החשוב ביותר גם בניהול סיכונים – למידה מהצלחות ולמידה מטעויות. אולם בעולם משתנה בקצב הולך וגדל, גם הלמידה ושיטותיה צריכות להתחדש. לפעמים מסוכן ללמוד מן העבר.
בעולם הצבאי יודעים את המגבלה הזו היטב – ובכל זאת ידועה האמרה שהצבא תמיד מתכונן למלחמה שהיתה במקום למלחמה שתהיה. חשוב לשכוח (unlearn) את מה שכבר לא רלוונטי, לא יעיל, לא אפקטיבי. מעניין שבאנגלית יש זיקה גדולה יותר בין הלמידה והשכחה – learning ו – unlearning . זה טוב בעיניי, שכן זה מזכיר לנו גם את חשיבות הקרבה בין השתיים במהות.
השילוב שבין שתי פעולות אלו הוא לב לבה של החשיבה המדעית. בסיומו של פרסום מדעי תמצאו מה עוד יש לחקור באותו נושא, ובאילו נסיבות ממצאי המחקר הנוכחי יופרכו. זו תרבות שאנחנו מסייעים לאמץ גם בארגונים שאינם אקדמיים.
בעידן המידע והידע, הלמידה הארגונית היא יכולת הליבה המרכזית של כל ארגון, ויש חשיבות רבה לנהל את הלמידה עצמה כתהליך של התחדשות מתמדת. תחקיר והפקת לקחים הם לב לבה של הלמידה, שכן אנחנו לומדים יותר מכל מההתנסות של עצמנו, אבל רצוי שנזכור שגם לקחים מתיישנים, ואת אלה שהתיישנו יש למחוק מהזיכרון הארגוני, שכן הם תוקעים ומקבעים אותו, במקום לקדם אותו.
הידע מתחדש בקצב מהיר. מצער למצוא שיש ארגונים שמשקיעים את מרב המאמץ בניהול הידע שלהם – בהקמת מחסני נתונים, מידע, לקחים ותובנות שמתיישנים במהירות.
בסביבה סוערת שום אסטרטגיה אינה אופטימלית, ולכן יש לעצב סביבה ארגונית שמעודדת ניסויים – עיצוב פרויקטים שמאפשרים ללמוד, להסתגל ולשנות. חשוב להעז לנסות דברים שיש בהם חידוש אמיתי, ולא רק שיפור של הקיים. חבל לבזבז משאבים על ניסוי של משהו שאיננו חדש באמת. בניסוי רדיקלי כולם חייבים לחדש, וכך כולם לומדים (ותועלת נוספת – אם אתם מרבים בניסויים, המתחרים לא מסוגלים לפענח מה אתם בדיוק עושים). תרבות של ניסויים מאפשרת לנו ללמוד מהר גם מה קורה מחוץ לארגון ומאפשרת להעריך מחדש את האסטרטגיה באופן רציף. אתה מנסה, לומד, משנה, מנסה שוב וחוזר חלילה. זו הדרך הנכונה והיעילה ללמוד. דרך זו מקטינה סיכונים בסביבה של חוסר ודאות.
*הכותבת היא יו"ר קבוצת יועצים לניהול, המתמחה בייעוץ אסטרטגי ובניהול חדשנות גם בהתייעלות.
בין חדשנות לניהול סיכונים חלק א'
Tags: אסטרטגיה ניהול ניהול סיכונים תרבות ארגונית
