
מאמר זה הנכתב בימי הקורונה מציג הסתכלות חדשה של השלכות הבדידות המקצועית, בכך שהוא מציג את ההשלכות של התחושה כסוגיה דואלית, שבה מתקיימים היבטים שליליים וחיוביים
פורסם: 10.5.20 איור: גלה פלג
מאמר זה מתייחס לתרבות אינדיבידואלית של עובדים בארגון : בידוד חברתי מתוך רצון כל השנה, כל הזמן ולא רק בימי הקורונה. עבודת הצוות של עובדים אלו יכולה מבחינתם להסתפק בלהיבנות על אינדיבידואליזם. עובדים אלה יכולים לעבוד היטב ללא סיוע פעיל של עמיתיהם, מאחר שהאינטראקציה עובד- עובד אינה ממלאת תפקיד קריטי בחייהם המקצועיים של העובדים.
עובדים אלה בוחרים בבדידות מקצועית במודע ומתוך בחירה. עובדים אלה נהנים להימצא לבד, ובמקרה כזה הבדידות הפיזית היא מצב של בחירה מרצון.
לעובדים אלה יש מחויבות עמוקה כלפי הארגון בו הם עובדים ועל כן מטבע הדברים יחסיהם עם עובדים אחרים הם משניים ונגזרים ממנה. עובדים אלה מבטאים את העובדה שהקשר עם העובדים הוא לא המטרה ושאר האינטראקציות פחות חשובות בעבורם. מבחינתם, ניתן להגיע לתפוקות גבוהות ולהישגים ראויים, גם בבדידות מקצועית. לטענתם, עובד שמכיר את עבודתו ומקצועי בה לא צריך לחשוש מבדידות מקצועית .
הספרות המקצועית מתייחסת לבדידות בעבודה מרצון ומבחירה. יש אכן עובדים אשר נהנים להימצא לבד, ובמקרה כזה הבדידות הפיזית עשויה להיות מצב של בחירה מרצון – Choosing Loneliness"". הספרות מתייחסת לא רק לבחירה מרצון של הבדידות אלא גם להנאה ממנה . מופע זה של בדידות עולה כמופע בעל קונוטציה חיובית, החושף את התרומות של הבדידות לתפקוד העובד, את ההנאה מהבדידות בתפקוד היום – יומי שלו בעבודתו .
הספרות מכנה זאת "יחידות", שמשמעה "מלאות" (Fullness), חיי נפש אינטנסיביים, האזנה וקשב, היפתחות אל העולם ובו זמנית מקום הפגישה של הפרט עם עצמו, כתנאי לפתיחת דו – שיח עם עצמו וכדרך לגילוי עצמו. האדם יכול להיות מבודד חברתית, אך לחיות חיי נפש יצירתיים אינטנסיביים.
בדידות כזאת מתוארת באוטוביוגרפיה של אנואר סאדאת, נשיא מצרים לשעבר, שנכתבה על ידיו בזמן שהותו בכלא. סאדאת מתאר תקופה זו כתקופה המאושרת בחייו, וטוען כי הבידוד שנכפה עליו העניק לו הזדמנות טובה לבחינה עצמית ולפיתוח פילוסופיה אישית, שהנחתה אותו בחייו לאחר מכן .
הוגים ופילוסופים מבחינים בין "בדידות" ל"יחידות", כאשר לטענתם, "בדידות" היא תחושת ריקנות, הסתגרות ומצוקה, ואילו "יחידות" היא מלאות, חיי נפש אינטנסיביים, האזנה והקשבה והיפתחות אל העולם.
רובינשטיין ושייבר ראו התבודדות כבדידות חיובית, והזכירו את השפעתה המרגיעה על בני האדם. התבודדות קשורה בניתוק מהשפעות חיצוניות כגון גירויי יתר טכנולוגיים והתקרבות ליכולת להתבונן בחלומות הנפש, לדמיין, לחקור ולהתנסות, ליצור ולהגשים את העולם הפנימי למטרות יצירתיות. באמצעות התבודדות חיובית יכול אדם ליצור קשר עם חשיבתו שלו ולדעת, כפי שמתאר זאת מוסטקאס, לנהל את חייו בדרך שתקדם צמיחה ותוביל ללמידה משמעותית, המבוססת על קולות פנימיים.
הפילוסוף ההודי קרישנמורטי סבור, כי אלה החיים ביחידות, נפשם וליבם משוחררים מכאב הבדידות והם אנשים ממשיים. אריסטו סבור, כי אנשים יכולים למצוא את אושרם בינם לבין עצמם בהתמסרם לעיונם, וככל שיחכימו יותר יהיו מסוגלים לכך יותר, ולכן די להם בעצמם ואין הם זקוקים לאחרים, אך למרות זאת הם נזקקים לזולת לשם עיסוקם. הפילוסוף שופנהאור מאדיר בחשיבותה של היחידות, באומרו, כי שלווה אמיתית של הלב ושלום אמיתי של הנפש ניתן למצוא רק כאשר יש יחידות, שמשמעה מרכז ההוויה שבו עשוי האדם לממש את חירותו. האדם יהיה מסוגל ליהנות מן היחידות רק אם יכיר ביכולתו למצוא את עצמו בתוכה .
זאת ועוד, התבודדות היא דרך חשובה ליצירתיות, משום שהיא מאפשרת התבוננות ההכרחית לשם גילוי תגליות מקוריות. התבודדות בכוחה להוביל לבחינה סקרנית לגבי הלא נודע. אסתר בוכהולץ תימצתה זאת בבהירות באומרה "הזמן שלנו לבדנו הוא דלק החיים" (Buchholz, 1998 (.הבזקי תובנות ודמיון מופיעים לעתים קרובות כאשר האדם
נמצא לבדו, ואלו עשויים להוביל לתשוקת יצירה, לזמן השראה, להגברת המודעות העצמית, לצמיחה ולפריחה אינטלקטואלית ורוחנית. אריקה לנדאו טענה, שכל אדם יכול להיות יצירתי – למשל כאשר הוא מסתכל על דברים ידועים בפרספקטיבה חדשה או מוצא קשרים חדשים בין דברים מוכרים – וכי כל אדם נוטה לכך יותר בהיותו ביחידות .
אם כן, בדידות עשויה להוות חוויה חיובית או חוויה שלילית. היבט אחד שיכריע כיצד תיחווה הבדידות הוא הבחירה. בדידות מתוך בחירה אין פירושה שתחושת בדידות שלילית מכריעה את האדם ומשתקת אותו – היכולת לשהות במחיצת עצמך בכוחה להיות מתגמלת ומחזקת, מקדמת יצירתיות, רוחניות והתבוננות עצמית, בדידות מבחירה (כמו בהתבודדות לצורך מדיטציה, או כחלק מתהליך יצירתי) עשויה לאפשר למתבודד לפתח את עצמו, לקבל החלטות בבהירות ולגלות את זהותו ועצמיותו. ואולם, אם הבדידות נכפית מבחוץ, בכוונה ובכוח (כמו במקרה של שבויי מלחמה או אסירים) עלולות להיות לכך השלכות טראומטיות. בבדידות כפויה (כפי שהעידו למשל אסירים) יש חוויה של ריקנות, חרדה מוגברת ועיוות של תחושת הזמן והמרחב, להן עלולות להיות תוצאות חמורות לטווח ארוך, מתסמונת פוסט-טראומטית עד לפסיכוזה.
את רגש הבדידות של המשוררת לאה גולדברג ימצא הקורא בכל פינה ופינה במרחבי כתביה: ביצירתה, בפרוזה, בשירתה, במכתביה וביומניה. ביומניה מצויים תיאורים ארוכים וקשים מנשוא של תחושת הבדידות הכפויה שלה , כמו בשירה : "זֶה מִכְּבָר אֵין אִישׁ מְחַכֶּה לִי שָׁם".
התוצאות החיוביות של בדידות מבחירה קשורות בחירות הנתונה לאדם לבחור לבלות זמן לבד, בניגוד לבדידות כפויה שבה נשללת החירות האנושית, ולצד זאת ייתכנו במסגרתה מניעת גירויים חושיים, מענים לצרכים גופניים, ויותר מכל קשרים חברתיים.
היבט אחר שמשפיע על אופי חווית הבדידות הוא משכה. לטווח הקצר, אדם עשוי לבחור בבדידות לצורך מנוחה בלתי מופרעת כחלק מניסיון להעשיר ולחזק את עצמו; ואכן, התבודדויות לטווח קצר נמצאו כמאפשרות לאדם יתר חופש נפשי, שהוא מגרש המשחקים של היצירתיות, ובחלק מהמקרים גם תנאי להתנסות רוחנית. בדידות לזמן מוגבל נתפסת בדרך כלל כנסבלת. אבל כאשר הבדידות מתמשכת ולאדם אין שליטה בתקופה שתימשך, קשה עד מאד לשאתה .
הספרות המקצועית מייחסת לבדידות המקצועית השלכות שליליות, כפגיעה בביצוע המקצועי , שחיקה מקצועית ,מיעוט יחסי גומלין והעדר תחושת שייכות .
מאמר זה הנכתב בימי הקורונה מציג הסתכלות חדשה של השלכות הבדידות המקצועית, בכך שהוא מציג את ההשלכות של התחושה כסוגיה דואלית, שבה מתקיימים היבטים שליליים וחיוביים. הסבר לכך ניתן לתלות בתפקידו של עובד המסוגל למנף את בדידותו לכיוונים חיוביים ומהנים, שיובילו לאפקטיביות אישית וארגונית. כמו, לדוגמא, מינוף הבדידות לאינטימיות ארגונית, שתחזק את הקשר הבין – אישי עם ספקים, חוקרים, לקוחות או הובלת פרויקטים ויוזמות חינוכיות פנים – ארגוניות, שיחזקו את תחושת השייכות של העובד לארגון, ויתרמו לחיזוק השותפות עם קהילה חוץ ארגונית, חוקרים וספקים.
המאמר מראה שעובדים חשים בדידות מקצועית בעבודתן מתוך מודעות ורצון . עובדים אלה תופסים את הבדידות המקצועית באור חיובי. עובדים אלה צברו ניסיון בארגון, התפתחו מבחינה מקצועית ופרקטית, ורמת הקוליגיאליות שלהן היתה גבוהה, הצליחו לצמצמם את תחושת הבדידות בעבודתן והחלו לתפוס אותה באור חיובי (אוטונומיה מתגמלת) .
אם כן, מופע של בדידות מתוך בחירה מעלה פן אחר של הבדידות המקצועית, זאת הבדידות שבה העובד בוחר מתוך מודעות אישית ומקצועית, והוא ערה ליתרונותיה, כמו : אוטונומיה מתגמלת, הדגשת ייחודיות ועצמיות והעלאת הערך העצמי.
מאמר זה מפנה את הזרקור לתחושת הבחירה מרצון של הבדידות המקצועית בקרב עובדים בארגונים. ההשלכות של הבדידות המקצועית עלולות להיות שליליות וחיוביות כאחד. מצד אחד, ההשלכות של הבדידות המקצועית עלולה לפגוע בתפקוד המקצועי של העובד. מצד שני, ההשלכות של הבדידות המקצועית עשויות להיטיב עם העובד ולאפשר לו חופש פעולה ואינטימיות הגורמים לו הנאה.

הכותב הינו בוגר תואר שני במדינות ומנהל ציבורי ותואר שלישי במדיניות החינוך .ניהל שני בתי ספר יסודיים ממלכתיים בעלי חדרי מורים הטרוגניים במחוז דרום. מחקרו עוסק בסינקרטיזם ככלי לניהול קונפליקטים בחדרי מורים הטרוגניים.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:

Tags: אסטרטגיה ניהולית משאבי אנוש ניהול