
כישלון הרי–לוקשיין והשיבה ארצה בטרם סיומו, מגיע דווקא מצד המשפחה והקשיים בהסתגלותה לחיים במדינה החדשה. כך תכינו את ילדכם למעבר למדינה זרה
פורסם: 26.1.15 צילום: shutterstock
ארגונים רבים היום מבינים שההצלחה של העובד ברי לוקיישן, תלויה רבות בהסתגלות בני משפחתו לחיים במדינה הזרה. ולכן, מקיימים סדנאות הכנה משותפות להורים ולילדים המכינות אותם למעבר לארץ הזרה, במטרה להבטיח את הסתגלותם המהירה ולסיים את הרי לוקיישן בהצלחה.
ליזי פורת MA, מנהלת "עוברים ושבים" משרד אימון להתאקלמות בריאה ברילוקשיין, מסבירה בארגונים את הרי-לוקשיין מהצד המשפחתי:
"כל מעבר הוא תהליך, ולכל תהליך יש את השלבים הברורים שלו. המעבר למדינה זרה הוא מעבר שיש בו התרגשות גדולה. יחד עם זאת, לצד התקוות וחלומות הנבנים להם כמעט ללא שליטה, מתגנבות להן גם מחשבות מסוג אחר, מטרידות ומפחידות כמו: מה אם זה לא יצליח? מה אנחנו גורמים לילדים בטווח הרחוק? ואולי לילד אחד יהיה ממש טוב ולאחר ממש רע.
כך או כך, המעבר עצמו דורש הכנה, של ההורים בכדי לחזק את הילדים ולהיות לצידם במציאות החדשה. לעיתים אנחנו כהורים כל כך רוצים "לחסוך" כאב מהילדים שלנו, שאנחנו מדלגים על שלבים חשובים בתהליך ולרוב, מגלים את זה רק בדיעבד, כשיש משבר.
מניסיוני, כשהמשפחה מתאקלמת בהצלחה במדינה החדשה, כך גם העובד יצליח במקום עבודתו במדינה החדשה, וכנ"ל לגבי השיבה ארצה. המשפחה משמשת לעובד כקבוצת התמיכה שלו להתאקלמות שלו וזה הדדי. העובד משמש עבור המשפחה גב להצלחתה בהתאקלמות והיא גב עבורו.
כמלווה משפחות וארגונים, מהם הכללים שיעזרו להתאקלמות הבריאה ברילוקיישן?
בכדי ליצור התאקלמות בריאה במדינה זרה, על ההורים לפעול לפי השלבים הבאים:
היפרדו כמו שצריך:
מהבית, מהגן, מהמשפחה המורחבת, ומהחברים.
למרות שקשה לנו לראות את הילדים שלנו עצובים כל כך… זהו שלב חשוב והכרחי בתהליך. בלעדיו קשה לעבור לשלב הבא.
השתדלו שהפרידה תהיה קורקטית, אך משמעותית. וללא "פאתוס" מיותר.
הפכו את הפרידה לחגיגה, השקיעו בפרטים הקטנים. אל תשכחו להצטייד בכל האמצעים לשמור על קשר עם כולם (גם אם לא ממש תעשו את זה) ולתעד את החלקים היפים והמרגשים באירוע. חשוב להיזכר ברגע הזה (כואב ככל שיהיה) גם בהקשרים חיוביים.
צרו לילדיכם, תנאים חברתיים לנחיתה רכה:
בעידן מתוקשב שכזה היכולת לייצר קשרים חברתיים, גם אם מעט שטחיים, הוא פשוט ואפשרי. התחברו מבעוד מועד לקבוצות פייסבוק, פורומים וקהילות מתוקשבות באזור המגורים אליו אתם אמורים להגיע. חפשו ישראלים שעושים את המעבר כמוכם, חפשו משפחה ישראלית שעברה את התהליך הזה לא מזמן גם פרצוף אחד מוכר לכל ילד יעשה את ההבדל.
וודאו שהילד לא מגיע לוואקום של הלא נודע. מלאו את הקיץ בפעילות ובמפגשים עם אנשים חדשים. ילד שיבלה קיץ שלם בבדידות גדולה, יתקשה למצוא את הכוחות להתחיל את שנת הלימודים בצורה חיובית.
לימדו את ה"שפה" והקודים התרבותיים במדינת היעד:
ולא רק אוצר מילים. עוד בטרם יציאתכם. התעניינו בסלנג המקומי, בנואנסים הקטנים, צפו בסרטים שצולמו באזור המגורים החדש, תרגלו יחד עם הילדים את משחקי החברה הנהוגים, למדו את עצמכם ואותם על מנהגים, או מזונות מאפיינים. דברים קטנים שכאלה מסייעים מאד לתחושת השייכות.
זהו את חוזקות ילדיכם:
ילדים חווים את המעבר אחרת ממבוגרים. לטוב ולרע. חשוב שתזהו את החוזקות של כל אחד מבני המשפחה ומהן תגייסו את הכוחות להתמודדות ברגעים מורכבים בדרך. אמונה אמיתית וכנה של הורים ביכולתם של ילדיהם להתגבר על הקשיים בדרך ולהסתגל בצורה טובה, תשפיע מאד על הצלחת התהליך.
תנו לילדים את תחושת השליטה:
חשוב לזכור שהילדים לא באמת בחרו בחוויה, ולכן חשוב לתת להם תחושת שליטה היכן שאפשר, כמו למשל אריזה, תכנון מסיבת הפרידה, הכנת פתקים עם פרטי ההתקשרות לחברים שבארץ, מציאת סרטונים על המקום החדש וכו.
מיצאו חבר נאמן:
חבר/חברה/שותף לדרך (מחוץ למשפחה) יקל מאד על הרגעים הקשים. השקיעו את האנרגיה הדרושה למצוא אותו/אותה עבור כל אחד מבני המשפחה. גם עבור אמא.
אפשרו זמן להתברברות ובלבול:
המעבר הינו תהליך המאופיין בשלבים. שלב האמצע הוא שלב לא פשוט של חוסר אונים קל ותחושת בלבול. הוא מאופיין במצבי רוח משתנים, ברגעים של "רוצה הביתה" ואולי גם לא מעט האשמות כלפיכם ההורים. אל תתרגשו מזה, אך תנו לזה מקום. השתדלו להכיל, לחבק ולהאמין בכוחות של המשפחה לשרוד את התקופה הקשה. תנו לילד לשהות שם קצת, אבל לא יותר מידיי.
קדשו את זמן המשפחה:
השתדלו לייצר טקסים ומנהגים שהם רק לכם ושלכם כמשפחה. בילוי משפחתי קבוע, משחק קלפים אחרי הארוחה, ערב הקרנת סרט ופופקורן. הסביר לילדים שמדובר במסורת חדשה ושהם מוזמנים להעלות רעיונות מקוריים לאופן שבו הם מעוניינים לבלות זמן זה. המטרה היא לחזק את תחושת ה"ביחד" ולייצר עוגן משפחתי חזק למעבר.
חנכו לקבלת ואהבת השונה:
בבית הספר ובגן, ילדיכם יהיה שונה בסביבה, ויצטרך להתחבב עליה. לכן, עליו להיות ילד הפתוח לקבלת השונה, לאהבת השונה, גם אם השונה הוא ילד ממוצא אירני או פקיסטני. עודדו את ילדיכם להתחבר עם ילדים שכיף להם יחד והם מוצאים שפה משותפת. השתדלו להימנע מלהעביר להם פחדים שנובעים מתקריות אלימות על רקע גזעני. זה עלול לפגוע בביטחונם ועלול לחבל ביכולתם להיפתח בחברה.
הכי חשוב- שמשו דוגמא אישית Be the change you want to see in your children…
הדגימו לילדים איך אתם עושים את הדברים שאתם מצפים מהם לעשות, כגון: להיפרד, להכיר אנשים חדשים, להתנסות בדברים שלא התנסיתם בהם עד כה. לפתע תבחינו כמה זה לא פשוט, אך יחד עם זאת תהיו שותפים לעשייה מבחינתם ואף אתם תצאו מחוזקים.
ניהול השלבים המשפחתיים, ממש מזכיר ניהול מהלך אסטרטגי מעולם העבודה…
נכון, מנהלים היום כבר מבינים שכפי שהם נדרשים לנהל המהלך העסקי/ ארגוני של הרי לוקיישן, כך עליהם לנהל את הכנת המשפחות למעבר למדינה.
מחקרים מראים ש 50% מהעובדים מפרקים את הרילוקיישן בטרם סיימו אותו, בגלל קשיי המשפחה. לכן הארגונים היום כבר נערכים עם הפנים למשפחה. מתוך נקודת מוצא שכבר לא מספיק רק לצייד את העובד בקודים הארגוניים הנהוגים במדינה הזרה, אלא לתת לו ולמשפחתו מענה כולל להסתגלותם החברתית במדינה החדשה.
כך או כך אימוץ גישה חיובית והעלאת מודעות לניהול השלבים תשפר את סיכויי ההצלחה של המעבר.
מה כולל השירות שלך?
כמאמנת וכבעלת ניסיון מארבעה רילוקשיינים, אני מלווה משפחות בארגונים בכל שלבי המעבר והחזרה מהרילוקשיין. התהליך מתחיל עוד בישראל מפגישת היכרות, בבית המשפחה או בסביבה נייטלרית לבחירתם. בפגישה אני מסבירה, מה צפוי להם ומהם השלבים בתהליך.
כבר מהפגישה הראשונה הם מבינים מול מה הם עומדים, ויוצאים עם משימות הערכות לקראת המעבר. כך אני מלווה אותם עד שהם טסים. כשהם נוחתים במדינת היעד, הליווי שלי ממשיך דרך הסקייפ, עד שהמשפחה מרגישה שהשלימה את כל שלבי ההתאקלמות.
הליווי שלי מתחדש, כשהמשפחות שבות ארצה, ומתכוננות לקראת מציאת מקום עבודה חדש להורה שעזב את מקום עבודתו לטובת בן זוגו, התאקלמות הילדים במסגרות החינוכיות החדשות, מציאת מקום מגורים חדש לפי הצרכים החדשים, התמודדות עם טופסולוגיה ובירוקרטיה ועוד.
מניסיוני, הסתגלות היא תהליך מובנה ומתמשך. האדם במעבר חשוף ופגיע עד שהוא מגדל שריון וכשהוא הופך מיותר, משיל אותו. לא מומלץ לדלג על שלבים בתהליך, כי זה לא יעזר לילדים להתאקלם, ומה שהדחקנו ובחרנו לא להקדיש לו את תשומת הלב הנכונה, יגיע בדלת האחורית בהפתעה פחות נעימה במציאות החדשה.
ליזי פורת MA, מנהלת "עוברים ושבים" משרד אימון להתאקלמות בריאה ברילוקשיין, ליווי למשפחות בארגונים.
בת 44, נשואה + 3, תושבת רעננה. עד כה עברה ארבעה רי-לוקשיינים בחייה. פורת הקימה את "עוברים ושבים"- משרד לתהליכי אימון להתאקלמות בריאה של משפחות ברי-לוקיישן. המשרד נותן מענה לצרכים הספציפיים שהתאקלמות דורשת, ועוזר להורים ובעיקר לאימהות להוביל את ילדיהם להשתלב בצורה המיטבית במדינתם החדשה.
הליווי מתחיל בישראל, ממשיך דרך הסקייפ בחו"ל ומתחדש לקראת השיבה לישראל.
שאלות נוספות על התאקלמות בריאה ברילוקשיין ניתן להפנות ישירות לעוברים ושבים בדף הרשמי בפייסבוק:
https://www.facebook.com/ovrimshavim
*הכותבת ענתי דגן, כותבת עצמאית, בעלת דגן תקשורת לייעוץ וחשיפה תקשורתית. מרצה ומעבירת סדנאות בנושא חשיפה תקשורתית לחברות וארגונים. www.daganpr.co.il
Tags:
אימון
טיפים
פיתוח אישי
קריירה
תרבות ארגונית