מאמר מס' 6 בסדרה

פורסם: 12.9.19 צילום: shutterstock

*למען גילוי נאות הכותבים הינם אקטוארים המתמחים בכתיבת חוות דעת אקטואריות בתחום הנזיקין, המשפחה, העבודה ועוד ומתמנים מעת לעת ע"י בתי משפט ובתי דין כאקטוארים וכמעריכי שווי מוסמכים. הנושאים אשר בהם עוסקים הכותבים הינם כדלקמן: הערכות שווי של תאגידים, הערכות שווי של נכסים בלתי מוחשיים, הערכות שווי של מכשירים פיננסיים מורכבים, חוות דעת אקטואריות בנושא הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות, חוות דעת אקטואריות בנושא הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, חוות דעת אקטואריות בנושא נזקי גוף ורשלנות רפואית, חוות דעת אקטואריות בנושא ניכוי מל"ל וחישובי ביטוח לאומי, חוות דעת אקטואריות בנושא תגמולים ממשרד הביטחון וחישובי פנסיות תקציביות, איזון משאבים עקב גירושין וחישובי פנסיות חדשות, חוות דעת אקטואריות בנושא נכסי קריירה וחישובי מוניטין אישי, חוות דעת אקטואריות בנושא שווי תיקי וסוכנויות לביטוח, חוות דעת אקטואריות בנושא תעריפים ועתודות של ביטוחי חיים, חוות דעת אקטואריות בנושא תקנונים ומקדמים של קרנות פנסיה, הכנת מאזנים אקטואריים ובניית מודלים אקטואריים, הערכת התחייבויות החברה לעובדיה בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי IAS19, בדיקה והערות לחוות דעת של מומחים ובדיקת פנסיות וביטוחי חיים.

• סימנים מקובלים באקטואריית סיכונים פנסיוניים

• דוגמא למאזן אקטוארי של קרן פנסיה

• צד הנכסים במאזן אקטוארי של קרן פנסיה

• נכסים לפי המאזן החשבונאי– נכסי הקרן (אינם קשורים לאקטואריה).
• עתודה אקטוארית– שינוי בשנים האחרונות (לא קיים יותר).
• ערך נוכחי של דמי גמולים– כפי שהוצג עד כה.
• התחייבויות מקופות אחרות– אם עמית עבר מקופה לקופה וביצע רציפות זכויות (כלומר, שלח מכתב לקרן הישנה) הרי שמי שישלם את הפנסיה שלו היא הקרן האחרונה (קרי, החדשה ביותר) ואז ישנה התחשבנות בין הקופות.

• צד ההתחייבויות במאזן אקטוארי של קרן פנסיה

• התחייבויות לעמיתים פעילים זכויות שנצברו- בסדרת מאמרים זו נקרא לזה זכויות בגין ותק עבר. מי שנצברו לו זכויות עבר זכאי לשני כיסויים: זקנה ושאירי זקנה. נציין כי לכיסוי הנכות אין כאן משמעות, משום שמדובר על משהו שכבר קרה ואז אנחנו יודעים אם העמית הוא נכה או לא.
• התחייבויות לעמיתים פעילים זכויות שייצברו בעתיד- בסדרת מאמרים זו נקרא לזה זכויות בגין ותק עתיד. מדובר בזכויות עתידיות ולכן פה מופיע גם כיסוי נכות.
• התחייבויות לעמיתים לא פעילים– נזכיר כי עמיתים שאינם פעילים לא משלמים יותר דמי גמולים לקרן.
• התחייבויות לקופות אחרות- בדומה לסעיף 4 ("התחייבויות מקופות אחרות") בצד הנכסים, גם כאן מדובר בהתחשבנות בין הקופות בגין מעבר של עמיתים מקופה לקופה.

דוגמא לבניית מאזן אקטוארי לקרן פנסיה

להלן טבלת גריעה אקטוארית של קרן פנסיה שלה 32,454 עמיתים בגיל 30.

• הקרן מעוניינת לעודד אנשים להישאר אצלה וכל עמית שנשאר בקרן עד גיל 40 מקבל מהקרן בונוס חד-פעמי של 10,000 ש"ח (לתיק התשואה שלו כמובן).
• עמית שנפטר בטווח הגילאים 30-40, שאיריו יקבלו בונוס בסוף שנת המוות כסכום קבוע חד-פעמי של 1,000 ש"ח.
• העמיתים מפרישים לקרן הפנסיה דמי גמולים של 17.5% משכרם ושכרו של כל עמית הינו קבוע ברמה של 10,000 ש"ח לשנה.
• כל עמית שפורש מהקרן בגין נטישה מקבל מהקרן את החזר דמי הגמולים ששילם לה בשיעור ריבית מצטבר של 0% – כלומר, אם הוא עוזב מחזירים לו את הכסף שצבר ללא תשואה.

תחת הנחת ריבית אפקטיבית של 3.74% שנתי, הבה ונבנה את המאזן האקטוארי של הקרן.

מצד אחד, עלינו לחשב את הגמולים שמפרישים העמיתים ומצד שני לחשב את התחייבויות הקרן כלפי עמיתיה.

לסיכום:

השווי הנוכחי האקטוארי (APV) של צד הנכסים עבור עמית בודד נאמד בכ- 11,163 ₪ ולכן עבור 32,454 עמיתים בני 30 צד הנכסים נאמד בכ- 362,283,327 ש"ח.

השווי הנוכחי האקטוארי (APV) של צד ההתחייבויות עבור עמית בודד נאמד בכ- 6,630 ₪ (סך הצברם של 3,443 ₪, 2 ₪ ו- 3,185 ₪) ולכן עבור 32,454 עמיתים בני 30 צד ההתחייבויות נאמד בכ- 215,168,918 ש"ח.

• דוגמא לבניית מאזן אקטוארי לחברה

חברה גדולה מעסיקה מספר גדול של נשים רווקות בטווח הגילאים 20-25 ומשלמת לחברת הביטוח פרמיה שנתית מראש על מנת להבטיח את ההטבות הבאות (הנח שההטבות משולמות בסוף כל שנה לכל עובד):

• ·           25 ש"ח במקרה של מוות – משך תקופת השירות בחוזה
• 50 ש"ח במקרה של נישואין
• 75 ש"ח במקרה שהעובדת מגיעה לגיל 25 בחברה תוך כדי עבודתה.

נסמן באמצעות d את סיבת הגריעה מוות וב- m את סיבת הגריעה נישואין.

כמו כן, נתונים הגדלים הבאים:

נתבקשנו לבצע שני תחשיבים:

• להציג את טבלת השירות המלאה
• לחשב את הפרמיה השנתית שצריכה החברה המעסיקה לשלם לחברת הביטוח עבור עובדת חברה בת 20 שאיננה נשואה אשר מצטרפת לחברה תחת הנחת ריבית אפקטיבית של 4% שנתי

תחילה נבנה את טבלת השירות המלאה באמצעות הנוסחאות הבאות:

לסיכום:

השווי הנוכחי האקטוארי (APV) של צד ההתחייבויות עבור עובדת חברה בת 20 שאיננה נשואה נאמד בכ- 40.84 ₪ (סך הצברם של 0.79 ₪, 15.39 ₪ ו- 24.66 ₪) ולכן הפרמיה השנתית שמשווה שמשווה את צד הנכסים לצד ההתחייבויות נאמדת בכ- 11.76 ₪.

• דוגמא לבניית מאזן אקטוארי לאוניברסיטה

לפני כשנה קיבלנו פניה מהוועד של הסגל האקדמי של אחת האוניברסיטאות בישראל לערוך בעבורו מאזן אקטוארי בגין פנסיה תקציבית.

הרציונאל: באותה העת הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) העביר להנהלת האוניברסיטה עתודה של 200 מיליון ₪ לצורך תשלום לפנסיונרים ולעובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית. הנהלת האוניברסיטה קפצה על העתודה כמוצאת שלל רב והחליטה שלא מעניין אותה שהכסף מיועד לתשלום פנסיות תקציביות ושהיא רוצה למשוך אותו כרגע לצרכיה האחרים ולימים אם וכאשר האוניברסיטה תגיע לקריסה, או אז ההנהלה תפנה למדינה ותבקש שזו תציל אותה.

במילים אחרות, האוניברסיטה קיבלה מהמדינה כסף לתשלום פנסיות תקציביות אולם הנהלת האוניברסיטה רוצה לעשות בכסף הזה שימוש אחר.

המטרה: נתבקשנו לערוך מאזן אקטוארי הכולל 300 פנסיונרים ו- 300 העובדים קבועים המובטחים בפנסיה תקציבית נכון היום, אבל גם לשוב ולחשב אותו מדי שנה בשנה. במילים אחרות נתבקשנו לבנות מודל הסימולציה שיראה מה תהיה ההתחייבות האקטוארית בשנה הבאה, מה תהיה העתודה בשנה הבאה, בעוד שנתיים, בעוד שלוש שנים, בעוד 4 שנים ובעוד 5 שנים.

נסביר כיצד בנינו את המאזן האקטוארי.

בצד ההתחייבויות: לשם הפשטות נניח לרגע שיש לנו רק פנסיונר אחד בן 70 שמקבל פנסיה חודשית של 1,000 ₪. אז אנחנו צריכים לעשות עבורו מאזן אקטוארי להיום. בשנה הבאה העובד שלנו גדל בשנה (קרי, חגג יום הולדת) והוא בן 71 והוא עדיין מקבל פנסיה חודשית של 1,000 ₪ אבל תוחלת החיים שלו התקצרה בשנה וכך צריך להראות מדי שנה בצורה דינאמית מהו המאזן האקטוארי. וכל זאת ביצענו עבור 300 פנסיונרים ו- 300 עובדים שטרם פרשו ל- 10 תאריכי מאזן. נזכיר כי החישוב האקטוארי אינו חישוב לפי תוחלת החיים הצפויה לגבר/אישה ישראלי/ת אלא חישוב המתחשב בגיל האמיתי ובהסתברויות התמותה עד גיל 110 (אין בכלל פרמטר של תוחלת חיים בלוחות התמותה של האוצר) והחישוב צריך לעשות תוך התחשבות ברסיסי/חלקיקי קצבאות בהסתברות המתאימה שהם ישולמו.

בצד הנכסים: לקחנו את העתודה של 200 מיליון ₪ והראינו תחת תסריטים שונים מה יקרה לה אם ההנהלה תמשוך מדי שנה 25 מיליון ₪? מתי תהיה הקריסה? למעשה במצב המוצא בצד הנכסים היו לנו 200 מיליון ₪, בשנה שלאחר מכן היה לנו 175 מיליון ₪ (תחת משיכה של 25 מיליון ₪) בשנה השניה 150 מיליון ₪ וכך הלאה.

למעשה, מה שנתבקשנו להראות, הן מבחינה מספרית והן מבחינה גרפית, הוא שככל שהנהלת האוניברסיטה תמשוך יותר כסף מדי שנה כך ה- pick של הקריסה יגיע מהר יותר.

הערה: ההתחייבות האקטוארית לפנסיה תקציבית כוללת לא רק קצבת פנסיה חודשית אלא גם פנסיית אלמנה ופנסיית נכות. בנוסף עשינו אבחנה בין פנסיית אלמנה לעובד שטרם פרש (40% ממשכורתו האחרונה של העובד) לבין פנסיית אלמנה לפנסיונר (60% פנסיית הזקנה חודשית של הפנסיונר). למעשה, אם האלמנה כבר מקבלת 60% מהפנסיה של בעלה אז החישוב שלנו הוא די פשוט אבל אם הפנסיונר עדיין לא מת אז צריך לעשות חישוב של פנסיית אלמנה בשיטת ה- Reversionary (להבדיל משיטת ה- Collective בה משתמשים בארץ). לגבי שאירים מלבד האלמנה, כל יתום זכאי ל- 15% פנסיה עד גיל 21 (מקסימום של שני ילדים). קיימת תקרה של 100% מפנסיית הזקנה החודשית של הפנסיונר לכל השאירים יחד.   

רשימת הנתונים שקיבלנו (עבור אנשים שחיים נכון להיום בלבד)

פנסיונרים: 1) מין הפנסיונר; 2) תאריך הלידה של הפנסיונר; 3) תאריך הלידה של בן/ת זוגו של הפנסיונר; 4) סטטוס בן/ת זוגו של הפנסיונר (חי או מת); 5) תאריכי הלידה של ילדי הפנסיונר); 6) סטטוס ילדי הפנסיונר (חיים או מתים); 7) גובה פנסיית הזקנה החודשית המשתלמת לפנסיונר נכון להיום.

שארים: 1) מין השאר; 2) תאריך הלידה של השאר; 3) סטטוס השאר (אלמנה או יתום); 4) גובה פנסיית השאירים החודשית המשתלמת לשאר נכון להיום.

נכים: 1) מין הנכה; 2) תאריך הלידה של הנכה; 3) תאריך הלידה של בן/ת זוגו של הנכה; 4) סטטוס בן/ת זוגו של הנכה (חי או מת); 5) תאריכי הלידה של ילדי הנכה; 6) סטטוס ילדי הנכה (חיים או מתים); 7) גובה פנסיית הנכות החודשית המשתלמת לנכה נכון להיום.

פעילים: 1) מין הפעיל; 2) תאריך הלידה של הפעיל; 3) תאריך הלידה של בן/ת זוגו של הפעיל; 4) סטטוס בן/ת זוגו של הפעיל (חי או מת); 5) תאריכי הלידה של ילדי הפעיל; 6) סטטוס ילדי הפעיל (חיים או מתים); 7) שכרו החודשי של הפעיל נכון להיום (כולל חלק יחסי בתוספות פנסיות, כגון: ביגוד, הבראה וכיוב'); 8) שיעור הפנסיה שצבר הפעיל נכון להיום; 9) גיל תחילת תשלום הפנסיה של הפעיל (68 לגברים 62 לנשים).

העתודה מהות"ת: 1) היכן היא מושקעת נכון להיום; 2) גובה היתרה נכון להיום; 3) מהי התשואה שהיא מקבלת נכון להיום. נזכיר שנתבקשנו להראות שככל שהנהלת האוניברסיטה תמשוך יותר כסף מדי שנה כך ה- pick של הקריסה יגיע מהר יותר ולשם ההגינות עלינו להתחשב בעובדה שהעתודה המושקעת אף צומחת מדי שנה בשיעור תשואה מסוים.

המתודולוגיה:

חישבנו את המאזן האקטוארי מדי שנה, כאשר כל שנה הוא הולך ונהיה יותר קטן (מהסיבות הברורות).

מאחר וכל שנה על האוניברסיטה לשלם פנסיות לפנסיונרים, שארים ונכים, חישבנו כל שנה את ההתחייבות האקטוארית של האוניברסיטה הן לפנסיונרים, שארים ונכים מצד אחד והן לפעילים.

לשם המחשה, אם הפנסיונרים, השארים והנכים מקבלים כרגע 30 מיליון ₪ בשנה ובהינתן שהאוניברסיטה תמשוך 25 מיליון ₪ מדי שנה, או אז הקריסה תגיע בעוד 7 שנים. מאידך, אם אוניברסיטה תמשוך 100 מיליון ₪ מדי שנה, או אז הקריסה תגיע בעוד שנתיים.

למעשה כל שנה חישבנו מאזן אקטוארי תחת ההנחה שלא היו גריעות מטעמי מוות (כלומר, כל הפנסיונרים, השארים והנכים שבחיים נכון להיום שרדו וכל הפעילים שבחיים שרדו אף הם) בין תאריך מאזן אחד למשנהו (כלומר להבדיל מהמתודולוגיה של IAS19ׂ כאן לא צריך היה להשתמש בהסתברות מותנית), עבור הפנסיונרים, השארים והנכים בנפרד ועבור הפעילים בנפרד.

הסיבה שביצענו את החישוב עבור הפנסיונרים, השארים והנכים בנפרד נעוצה בכך שעבורם הלכה למעשה נמשך הכסף (הואיל והפעילים טרם פרשו ולכן הם עדיין לא מקבלים פנסיה). לכן הצגנו את ההתחייבות האקטוארית לפנסיונרים, שארים ונכים בנפרד מההתחייבות האקטוארית לפעילים. לאחר מכן הראנו, בצורה גרפית כמובן, שככל שהמשיכה השנתית תהייה גדולה יותר כך הקריסה תגיע מהר ותר.

חלופות המשיכה שהצגנו היו: 1) 25 מיליון ₪ מדי שנה; 2) 40 מיליון ₪ מדי שנה; 3) 50 מיליון ₪ מדי שנה; 4) 100 מיליון ₪ מדי שנה.

לבסוף הצגנו מצד אחד הן את הטבלאות של המאזן האקטוארי הדינאמי (טבלה אחת לפנסיונרים, שארים ונכים, טבלה שניה לעובדים וטבלה שלישית מסכמת) והן את הגרפים ומצד השני את הטבלאות והגרפים של המשיכות ואז "הנחנו" את הגרפים אחד על השני על מנת להראות מתי תגיע הקריסה.

קצב הירידה בשיעורי התמותה (הארכת תוחלת החיים)

ההנחה של תמותה הינה הנחה מהותית להערכת המחויבות האקטוארית. כידוע, תוחלת החיים הולכת ומשתנה בעקבות שינויים ברפואה ובאורח החיים של אנשים. ההנחות האקטואריות כוללות התייחסות להמשך הארכת תוחלת החיים בעתיד.

שיעורי התמותה המפורטים להלן נכונים ליום 31/12/2008. הנחת קצב הירידה בשיעורי התמותה (הגורמת להארכת תוחלת החיים), מיום 31/12/2008 ואילך, הינה ל לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1 בנושא "דרך חישוב מאזן אקטוארי ומקדמי תקנון של קרן פנסיה" של אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, מיום 30 בינואר 2013.

יש לציין את האי-ודאות הרבה לגבי הנחה זו, ואת העובדה כי גם הנחות אחרות יכולות להיות סבירות באותה מידה.

לוחות תמותה לפנסיונרים:

לגברים – לפי לוח פ3 של חוזר פנסיה 2013-3-1 עם התאמה לקצב הירידה בשיעורי התמותה לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1

לנשים – לפי לוח פ3 של חוזר פנסיה 2013-3-1 עם התאמה לקצב הירידה בשיעורי התמותה לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1

לוחות תמותה לשארים:

לגברים – עד גיל 60 לפי לוח פ2 של חוזר פנסיה 2013-3-1 עם התאמה לקצב הירידה בשיעורי התמותה לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1, והחל מגיל 60 לפי לוח פ5 של חוזר פנסיה 2013-3-1 עם התאמה לקצב הירידה בשיעורי התמותה לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1

לנשים – עד גיל 55 לפי לוח פ2 של חוזר פנסיה 2013-3-1 עם התאמה לקצב הירידה בשיעורי התמותה לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1, והחל מגיל 55 לפי לוח פ5 של חוזר פנסיה 2013-3-1 עם התאמה לקצב הירידה בשיעורי התמותה לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1

לוחות תמותה לנכים:

לגברים – עד גיל 67 לפי לוח פ7 של חוזר פנסיה 2013-3-1 והחל מגיל 67 לפי לוח פ3 של חוזר פנסיה 2013-3-1 עם התאמה לקצב הירידה בשיעורי התמותה לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1

לנשים – עד גיל 67 לפי לוח פ7 של חוזר פנסיה 2013-3-1 והחל מגיל 67 לפי לוח פ3 של חוזר פנסיה 2013-3-1 עם התאמה לקצב הירידה בשיעורי התמותה לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1

לוחות תמותה לפעילים:

לגברים – עד גיל 67 לפי לוח פ1 של חוזר פנסיה 2013-3-1 עם התאמה לקצב הירידה בשיעורי התמותה לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1, והחל מגיל 67 לפי לוח פ3 של חוזר פנסיה 2013-3-1 עם התאמה לקצב הירידה בשיעורי התמותה לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1

לנשים – עד גיל 67 לפי לוח פ1 של חוזר פנסיה 2013-3-1 עם התאמה לקצב הירידה בשיעורי התמותה לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1, והחל מגיל 67 לפי לוח פ3 של חוזר פנסיה 2013-3-1 עם התאמה לקצב הירידה בשיעורי התמותה לפי לוח פ6 של חוזר פנסיה 2013-3-1

שיעורי יציאה לנכות:

לגברים – לפי לוח פ8 של חוזר פנסיה 2013-3-1

לנשים – לפי לוח פ8 של חוזר פנסיה 2013-3-1

שיעור היוון:

לא עבדנו על וקטור ריביות כמו ב- IAS19 אלא על ריבית אפקטיבית שנתית קבועה של 2% הן בהתבסס על שיעור ההיוון של המוסד לביטוח לאומי להיוון קצבות והן בהתבסס על שיעור הריבית הריאלית חסרת הסיכון ארוכת הטווח שבה נעשה שימוש להערכת המחויבות האקטוארית בגין פנסיות תקציביות בחח"י (חברת חשמל לישראל).

המשך במאמר הבא…

משרד שווי פנימי – מעריכי שווי בלתי תלויים קיים מ- 2010 ומספק שירותי ייעוץ אקטוארי מימוני וכלכלי. המשרד נותן שירות מקצועי ואמין בנושאים המצריכים חוות דעת אקטוארית/כלכלית, כגון: מחויבות אקטוארית בגין הטבות לעובדים בהתאם ל- IAS19, הערכת שווי חברות וקניין רוחני, הערכת שווי אופציות ומכשירי חוב והון מורכבים, הערכת נזקים עקב פגיעות גוף, הפסדי שכר ופנסיה, איזון משאבים בגירושין ובדיקת פנסיות וביטוחי חיים.

רועי פולניצר

בעל משרד לייעוץ אקטוארי מימוני וכלכלי עם ניסיון של מעל לאלף הערכות שווי, עבודות ייעוץ כלכלי, ניתוחי סיכונים וחוות דעת אקטואריות. ניסיון משנת 2004 בביצוע הערכות שווי של תאגידים, נכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסיים מורכבים ומשנת 2007 בעריכת חוות דעת אקטואריות בנושאים: הפסדי שכר, הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, נזקי גוף, ביטוח לאומי, תגמולים ממשרד הביטחון, איזון משאבים עקב גירושין, נכסי קריירה, הערכת התחייבויות החברה לעובדיה בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי IAS19, בדיקה והערות לחוות דעת של מומחים ובדיקת פנסיות וביטוחי חיים. אקטואר מלא (Fellow) בלשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (F.IL.A.V.F.A.) משנת 2018. מכהן כמנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל.

רועי פולניצר

משרד שניידר, נאור ושות' רואי חשבון קיים מ- 2016 ומספק לצד שירותי ביקורות מיוחדות וחקירתיות (ביקורת פנים, חקירות מחשב וסייבר ועוד) גם שירותי ייעוץ אקטוארי חשבונאי וכלכלי. המשרד נותן שירות מקצועי ואמין בנושאים המצריכים חוות דעת אקטוארית/כלכלית, כגון: הערכת שווי עסקים, הערכת נזקים עקב פגיעות גוף ומחלות, בהפסדי שכר ופנסיה ובאיזון משאבים בגירושין, בבדיקת פנסיות וביטוחי חיים.

שותפה במשרד רואי חשבון עם ניסיון של מאות הערכות שווי, תוכניות עסקיות וחוות דעת אקטואריות. בעלת ניסיון בעבודה אקטוארית משנת 2007 ומומחית בעריכת חוות דעת אקטואריות בנושאים: הערכת שווי חברות, סוכנויות ביטוח, הפסדי שכר, הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, נזקי גוף, ביטוח לאומי, פנסיה תקציבית, איזון משאבים עקב גירושין, נכסי קריירה, בעריכת דו"חות אקטואריים להערכת התחייבויות החברה לעובדיה בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי IAS19, בדיקה והערות לחוות דעת של מומחים ועוד. אקטוארית סיכונים פנסיוניים (PRA) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל משנת 2017. מכהנת כסמנכ"לית ואחראית תחום איזון משאבים וביקורת חקירתית בלשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל.

מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 

Tags:  אקטואריה כלכלה פיננסים

---