בכל תכנית לימודים מקצועות המתמטיקה הם מקצועות חובה. זה אכן הכרחי, אך במציאות שבה אנו עדים לטכנולוגיות דיגיטליות חדשות החודרות ומיושמות בחיי היום יום יש צורך אמיתי והכרחי להחדיר ולהטמיע גם לימודי טכנולוגיה. הרקע במתמטיקה מאפשר חשיבה לוגית, יצירתית וחדשנית המבוססת על מודלים מתמטיים, סטטיסטיים והסתברותיים, אך הדגש רק על מתמטיקה כבסיס אינו מספיק. כיום ההבנה היא שהטכנולוגיה מתחילה להשפיע בכל מקום בחיים ובכל מקצוע. במדינת ישראל יש מחסור של כעשרת אלפים איש טכנולוגיים, שינוי אמיתי הוא תנאי הכרחי להתמודדות עם המציאות הטכנולוגית החדשה וגידול דור שלא פוחד משינויים
פורסם: 26.9.17 צילום: יח"צ
מדינת ישראל מתהדרת בכינוי "אומת הסטארט-אפ" שדבק בה בזכות הדומיננטיות של מגזר הטכנולוגיה העילית הישראלי בשוק העולמי ובשל הנוכחות הבולטת של יזמים ואנשי מקצוע ישראלים גם בחברות טכנולוגיה עילית זרות. יתרה מכך, חלק הארי של הצמיחה הכלכלית בישראל מיוחס לצמיחה בענפי הטכנולוגיה העילית. ההצלחה של ישראל ושל ישראלים בתחום הטכנולוגיה העילית נובעת מהכשרה של מדענים, מהנדסים ומתכנתים ברמה הגבוהה ביותר.
המדינה היא השחקן המרכזי בפיתוח הון אנושי הממוקד באזרח ע"י שרשרת ערך חינוכית הכוללת מסלולי הכשרות לסוגיהן והמתחילה במערכת החינוך, עוברת לשירות הצבאי והאזרחי, מערכת ההשכלה הגבוהה, מערכות הכשרה, שוק העבודה ופיתוח הקריירה. אך נראה שאין תיאום בין המערכות. במגזר העסקי קיים מחסור בכוח אדם במקצועות המחשוב מדובר לפי ציטוטים מהעיתונות הכלכלית על כ 10000 עובדים בתעשייה. המחסור נובע מהצמיחה בתעשייה עתירת הידע, שנוטה להיות מהירה יותר מקצב הגידול בכוח האדם. למחסור תורמת גם הירידה במספר הסטודנטים הלומדים מקצועות טכנולוגיים, בין היתר בשל השחיקה ברמת המקצועות הריאליים והטכנולוגיים בתיכון. עיקר המחסור הוא בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים בתחומי החומרה והתוכנה, בעלי ניסיון תעסוקתי, הדרישה לניסיון מוקדם וחוסר הרצון של העסקים להשקיע בהתמחות מהווה חסם לכניסת סטודנטים צעירים לשוק העבודה בתעשייה, במקרים רבים נמנעת התעשייה מהעסקת בוגרי מכללות במקצועות הרלוונטיים ללא כל הצדקה. המחסור בכוח אדם גורם כיום להעלאת שכר הפוגעת ביתרון התחרותי של ענפי הטכנולוגיה בישראל, להאטת קצב הצמיחה שלהם ולאובדן משרות פוטנציאליות לטובת מיקור חוץ בחו"ל. המחסור בכוח אדם מיומן הוא אתגר יסודי בעל השלכות ארוכות טווח.
בנוסף, הטכנולוגיה העתידית מאיימת על שוק העבודה שבבסיסו יהיו מקצועות רבים שייעלמו, אך במקומם ייווצרו הזדמנויות חדשות ומיומנויות חדשות למקצועות חדשים המבוססים יותר ויותר על הבנה טכנולוגית. כל אדם צריך לדעת להשתמש בטכנולוגיה ככלי מהותי במקצועו או שהטכנולוגיה תחליף את מקומו. הטכנולוגיה חודרת ומיושמת בכל תחומי החיים, המכונית האוטונומית הנוסעת לבדה תייתר את הצורך בנהגים, מערכת סירי (או אחרות) המחוברת לווטסון תייתר הרבה מהעבודה בשירות הלקוחות, תמיכה טכנית ונציגי מכירות, הרובוטים במחסנים האוטומטיים יחסכו כוח אדם המאתר ומעמיס את הסחורה מהמדפים, רובוטים של תוכנה שיחליפו חלק מהעבודות שמבצעים כיום רואי חשבון, עיתונאים וכד'.
כמדינה, כדי שנוכל להתמודד עם מגמה זו ועם מחסור בעובדים טכנולוגיים יש להחדיר בצורה מערכתית מאורגנת ומסודרת את לימודי הטכנולוגיה כבר מהגיל הרך. כיום במערכת החינוך קיימת עשייה, אך אינה מספיקה ואינה מכוונת ומתוכננת בתוך כלל המערכת. חסרה יד מכוונת ותכנית פעולה מסודרת. בפועל, בעיקר עמותות וחברות שונות אשר מחפשות תקציבים פועלות לקידום לימודי היזמות והתקשוב הטכנולוגיים לקהילות השונות ולגישור הפערים.
מה מומלץ לעשות:
נחוץ שינוי יסודי בתפיסת משרד החינוך בישראל לגבי הכשרת הצעירים בישראל בתחומי מדעים, הנדסה וטכנולוגיה מעבר ללימודי הליבה (מתמטיקה, אנגלית..) כדי להכין תשתית עתידית לתעשייה, למחקר, ליזמות להקמת עסקים חדשים וניהולם. יחד עם זאת נדרשים תאום והסדרה בין כל ארגונים המעורבים בהכשרה. מומלץ לאמץ יעד של טכנולוגיה 5 יחידות, שתבטיח בין היתר שכל בוגר תיכון יכיר לפחות שפת תכנות אחת פופולרית.
בינתיים מומלץ לחשוף את הילדים והנוער (בנים ובנות) כבר מגיל צעיר לעולם המדע, הטכנולוגיה והיזמות במסגרת תוכניות לימוד משלימות בבתי הספר שעוסקות גם בעידוד חשיבה ביקורתית, בהקניית מיומנויות לעבודת צוות, לשיתוף פעולה, לחשיבה לא ממוסגרת ולחיפוש פתרונות שונים לאותה בעיה.
יש מספר דרכי פעולה אפשריות ליישום התהליך:
- בניית תוכניות מיוחדות לצעירים ולצעירות, כחלק מתוכנית הלימודים ו/או בשעות שלאחר הלימודים, בתיכון, בחטיבה, בבית הספר היסודי וגם בגנים
- התבססות על כוח ההוראה הטכנולוגי הקיים מונחה ע"י יועצים מהאקדמיה או מהעמותות שהוזכרו
- חיזוק ופיתוח מסלולי ההכשרה והשתלמויות למורים בתחום הטכנולוגי
- התקשרות עם עמותות/ארגונים המתמחים במתן שירות העצמה שכזה לקהילות שונות מאלה שהוזכרו ועוד
- עידוד התלמידים בעריכת תחרויות לפרויקטים ולעבודות בתחום ומתן פרסים
- קיום תחרויות מקומיות והצטרפות לתחרויות ארציות ועולמיות בדגש על יזמות וטכנולוגיה.
- בניית תוכניות לשירות בצבא ושירות לאומי שיש בהן מרכיב טכנולוגי חזק.
- הסדרת הסמכה מוכרת של המקצועות הטכנולוגיים
כדי להצליח נדרשת מחויבות של המשרדים המובילים שבאה לידי ביטוי בעידוד ההצטרפות לתוכנית ובהקצאת המשאבים (הכספיים ואחרים) הנדרשים למימושה. חשוב להגיע לתאום ולהסכמה עם כל בעלי העניין והמשתתפים על הצורך ועל הדרך. לכן, כדי להתקדם מוצע לכנס ועדת היגוי בראשות משרד החינוך שבה יהיו חברים כל הגורמים המעורבים ובעלי העניין ואשר תדון בצורך ובדרכי הפעולה ותגבש תכנית ישימה למימוש כבר בשנת הלימודים הקרובה.
לסיכום ניתן לומר ששינוי הוא תנאי הכרחי לשיפור רמת החיים והרווחה. עד למאה ה 18 מקומות העבודה היו קבועים ונועדו לעובדי כפיים בחקלאות שחיו בתנאים קשים. המהפכה התעשייתית ויישום מכונות הקיטור האיצו את הייצור והעיור ושיפרו את רווחת הפועלים והעובדים. הטכנולוגיה שינתה את התפוקות ואת אורחות החיים ויצרה תחומי עשייה וסקטורים חדשים. הטכנולוגיה תמשיך להוזיל עלויות והמכונות יחליפו עבודות רוטיניות החוזרות על עצמן, אך ייווצרו צרכים לעיסוקים ועבודות חדשות.
מאתיים השנים האחרונות מלמדות שלמרות שטכנולוגיות החליפו בני אדם, שוק העבודה גדל. העבודה של העתיד תאופיין ביותר אינטראקציה חברתית ואמפתיה, מחשבה, יצירתיות וכישרוניות. צריך להתכונן לכך ע"י השקעה בחינוך ובהדרכה מהגילאים הצעירים ביותר. התפתחות טכנולוגית מואצת משמעותה, המשך ההתעסקות בחינוך, הדרכה וחלוקת ההכנסות במסגרת הפוליטיקה הפנימית למשך שנים.
לא ניתן לבנות חברה המתאימה לעתיד מבלי לבנות אותה מתאימה לבני האדם, התאמה מהירה, חדשנות ויצירתיות מאפשרים להתמודד עם האתגר האמיתי לבנות חברה שיכולה להשתנות בקצב בו משתנה השינוי.
*הכותב אריה עמית הוא יו"ר הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל, אל"ם(מיל') בוגר ממר"ם. אריה עמית הוא יועץ אסטרטגי וניהולי בכיר בתחום טכנולוגיות המידע, בעל ניסיון מגוון של מעל ארבעים וחמש שנה בתפקידים מקצועיים, ניהוליים ועסקיים בענפי טכנולוגית המידע וההייטק במערכות הצבאית, הציבורית והעסקית. כיהן בעבר כמנכ"ל בקבוצת מל"ם ובחברת הייעוץ של משרד רו"ח קסלמן וקסלמן במסגרת חברת הייעוץ הבינלאומית PWC , בתפקידי סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי ושיווק בנס טכנולוגיות, סמנכ"ל הפיתוח העסקי והייעוץ הניהולי של חברת EDS בישראל , סגן נשיא לפיתוח עסקי בנושאי טכנולוגית המידע בחברת אלרון – תעשיות אלקטרוניקה, וכמפקד מרכז המיכון של אגף כוח האדם בצה"ל (ממכ"א).
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אחריות חברתית חדשנות טכנולוגיה מורשת קריירה תרבות ארגונית
