בעקבות המחסור במהנדסי תוכנה, משרד ראש הממשלה מקדם יבוא מהנדסי תוכנה לחברות הייטק ישראליות
פורסם: 25.2.16 בצילום: Sundar Pichai מנכ"ל גוגל, ווקיפדיה (Maurizio Pesce)
אז מה אומרים בשוק ההייטק המקומי החלטת משרד רוה"מ לייבא עובדים זרים להייטק הישראלי? סטטוס קיבץ עבורכם 6 תגובות של בכירי חברות ההייטק הישראלי על ההחלטה להלן עיקרי הדברים:
עמנואל בן זקן, מנכ"ל חברת הסייבר צ'קמרקס (Checkmarx) המובילה העולמית בתחום אבטחת תוכנה:
"חברת גוגל האמריקאית מינתה לאחרונה למנכ"ל את סגנו של פייג'- סונדאר פיצ'אי. סונדאר, יליד הודו, מצטרף לשורה ארוכה של מנהלים בכירים בעולם הטכנולוגיה שאינם ילידי ארה"ב כמו המנכ"לים של מיקרוסופט, אדובי, סנדיסק ועוד. הרשת געשה כשהוכרז המינוי של סונדאר.
האמת, שאין סיבה אמתית מלבד גזענות. החשש לייבוא מהנדסים מחו"ל לארץ הוא החשש שיגיעו אנשים מוכשרים לא פחות מאתנו ש-"ייקחו לנו את העבודה", אנחנו לא צריכים לחשוש מזה, כי עובדים רבים יותר יכולים להביא לכך שישראל תהפוך מאומת הסטארט אפים לאומה שבונה חברות טכנולוגיה ענקיות שיהוו קטר צמיחה למשק הישראלי ויספקו מספר רב יותר של מקומות עבודה לישראלים.
אנחנו לא צריכים לפחד מאנשים אחרים אלא להפוך את עצמנו לאבן שואבת של מידע, טכנולוגיה ואנשים טובים ואיכותיים- ממש כפי שהסיליקון וואלי הפך למקום הכי חם ונכון להיות בו לאנשי הייטק מכל העולם. אנחנו צריכים להפוך את ישראל לסיליקון וואלי הבאה – ולספק את התשתית לחברות מקומיות וחברות זרות שבוחרות למקם את עצמן בישראל, לבנות חברה בינלאומית מצליחה שמרכזה בישראל. הצלחתה של חברת הייטק מחייבת כח אדם איכותי. הסרת המגבלות על יבוא מהנדסים מחו"ל תעזור למצב את ישראל בתור "הדבר הגדול הבא" בעולם ההייטק העולמי. אנחנו צריכים לגרום לאנשים הכי טובים ומוכשרים מרחבי העולם שיבואו לעבוד פה".
אילית גלר, מנכ"לית חברת הפינטק TradAir
"לכל מדינה תרבות ארגונית ומנטליות עבודה ייחודית לה המושפעות מאופי ההון האנושי, הפועל בה. ישראל מדינה קטנה, ההון האנושי הפועל בה איכותי ביותר, אך מאוד ספציפי ובעל גוון אחיד. הבעייתיות היא ששוק ההייטק הישראלי שואף להיות שחקן מוביל בזירה הבינלאומית, ואחד האלמנטים החסרים לנו הוא אותו גיוון בהון האנושי, כזה שיאפשר לחברות ההייטק הישראליות להגשים את מטרותיהן הבינלאומיות. הדבר מהווה מכשול בדרכן של החברות ההייטק להצלחה.
עד היום התגברו חברות ההייטק על מכשול זה באמצעות שליחת עובדים ישראלים לרילוקיישן בחו"ל על מנת שירכשו ניסיון עבודה בינלאומית ו"יביאו" עימם בשובם ארצה את אותה תרבות אירגונית, מנטליות עבודה ודרך החשיבה השונה. דרך נוספת היא העסקת עובדים השבים ארצה לאחר מספר שנים של ניסיון עבודה ולימודים בחו"ל. אני סבורה שפתיחת השערים לעובדים זרים בתחום ההייטק, תאפשר את אותו הגיוון בהון האנושי הנדרש על מנת שחברות ההייטק הישראליות יוכלו להגשים את מטרותיהן הבינלאומיות ולהוות שחקן משמעותי בעולם הגלובלי בו אנו חיים. הן החברות ובן העובדים ייהנו מחשיפה לניסיון, בהתנהלות, מנטליות העבודה, דרך קבלת ההחלטות, ותרבות עבודה שונה. ענף ההייטק רק יכול להרוויח וכולנו נצא נשכרים. לכן אין ספק שהתרומה לענף ההייטק תהיה גדולה מאוד ובטווח הארוך אף תגדיל את הביקוש לעובדים ישראלים ולשגשוג של ענף ההייטק בכללותו"
אילית גלר, צילום: איה אפריים
עופר בנגל, מנכ"ל חברת רדי לאבס (Redis Labs) בונה את בסיס הנתונים המהיר ביותר בעולם, שמוביל כפתרון הנבחר עבור סביבה שדורשת זמני תגובה מינימליים תחת כל עומס וכל גודל מאגר נתונים.
"החלטת נתניהו לייבא מהנדסים זרים לעולם ההייטק עונה לבעיה אמתית וכואבת של חוסר כח אדם מיומן ומנוסה. זה לא סוד שמתנהלת "מלחמה" בין חברות ההייטק על טאלנטים. מאידך – יבוא מהנדסים הוא פתרון זמני בלבד ולא ישנה הרבה בטווח הארוך.
מדינת ישראל צריכה להשקיע את כל כוחה ומרצה על מנת לקדם את לימודי ההנדסה בכל השכבות. למרות סיפורי האקזיטים המופלאים של העשורים האחרונים – מקצועות כמו ראיית חשבון ומשפטים נתפשים בקרב הצעירים כהרבה יותר אטרקטיביים מהנדסה. עם כל הכבוד למקצועות אלו (ויש) – תרומתם (בעיני) לכלכלת המדינה פחותה בהרבה, שלא לדבר על כך שיש בהם עודף כח אדם והזדמנות קטנה בהרבה לפיתוח אישי.
אנחנו מתגאים בכל פלטפורמה בעולם על היותנו "סטארט-אפ ניישן", שהמצאנו את הדיסק און קי ואת ווייז, ואכן פיתוחים ישראליים משפיעים על מיליוני אנשים ברחבי העולם. רוב החברות הישראליות משאירות את מערך הפיתוח שלהן בארץ מסיבה טובה – כאן יש את כוח האדם הטוב והאיכותי ביותר. לכח אדם מיובא, תהיה לעניות דעתי תרומה שולית קטנה יחסית עקב מוטיבציות פחותות וקשיים בהשתלבות תרבותית בצוותי הפיתוח הישראלים.
אחזור על מה שנאמר כבר רבות – יש צורך בתוכנית ארוכת טווח לעידוד צעירים ללמוד מתמטיקה, פיסיקה ורובוטיקה. לשם כך יש לשנות את מודל החיקוי שלהם – ראוי שהגיבורים יהיו מצטייני הייטק ולא פליטי ריאליטי. בשנות השישים הגיבורים היו הטייסים והקצינים. היום אלו צריכים להיות המהנדסים ומפתחי התוכנה. זוהי החזית של המאה העשרים ואחת.
יחד עם הפתרון הזמני הזה היה ראוי להציג תוכנית רחבה עם מטרות ברורות של הכפלת ושילוש כמות המהנדסים שהאוניברסיטאות והמכללות מכשירים, כך שבעוד חמש או עשר שנים לא נזדקק ל"תאילנדים של ההייטק."
אמיר אורעד, מנכ"ל חברת הבינה העסקית סייסנס (Sisense)
"יש תחרות תמידית (ועולמית) על מהנדסים בישראל, אבל בנוסף ישראל כיום היא גם יצואנית של כשרון בתחום ההייטק. כולם יודעים שהמתכנת הישראלי הוא סחורה מבוקשת בחברות בכל העולם, והתופעה של בריחת כישרונות בוודאי קיימת. בנוסף, כיום לחברות ישראליות רבות יש משרדים בארצות הברית או אירופה וחברות בינלאומיות מקימות מרכזי פיתוח בישראל. זה יוצר אפשרויות נוספות לרה ולקישן והתניידות של עובדים לארצות זרות וחברות זרות, והעניין הזה קורץ למהנדסים רבים – ממגוון סיבות, כגון רצון להרוויח שכר גבוה יותר, "שיפור" נתפס באיכות החיים, או סתם יצר הרפתקנות.
לכן חברות ישראליות זקוקות ליכולת לנייד מומחים אל ישראל והחוצה ממנה – על מנת לחלוק ידע, לספק מומחיות כאשר הצוות הישראלי זקוק לה ולהגביר את שיתוף הפעולה בין חברות ומשרדים ישראלים ובינלאומיים. אם יהיה קל יותר לנייד אנשים כאלה לישראל והחוצה זה יכול לעזור לאותן חברות ישראליות, ולא מהווה תחרות ישירה לכישרונות המקומיים.
כך שאין צורך בייבוא המוני של עובדים זרים "זולים", כפי שקורה לדוגמא בתחום החקלאות – אם יש מחסור בכישרון הפתרון הוא בחינוך. אבל בהחלט צריך להקל על האפשרות להביא מומחים לישראל (ויש דרכים להבטיח שבאמת מדובר במומחים). זה ייטיב עם העסקים, לא יפגע בתעסוקה המקומית וייטיב עם המדינה.
אמיר אורעד, מנכל סייסנס – צילום: יח"צ
ציקי נפתלי, מנכ״ל קבוצת המובייל Zemingo
"ייבוא עובדים להייטק הישראלי לא יפתור את משבר התעסוקה בארץ, אלא רק יעמיק אותו וידכא את התפתחות הדור החדש של המהנדסים והיזמים בעתיד הקרוב והרחוק. כאשר נתניהו אומר שהוא יפנה ליבוא מהנדסים להי טק הוא סותם את הגולל על מנוע הצמיחה של ההייטק הישראלי, ופוגע באותו DNA יזמי שהפך את ישראל להיות ה״סטארט אפ ניישן״.
המהלך הזה יביא לשינוי נוסף – הטיה של השכר בתעשייה, דבר שיקשה אף יותר על מעמד הביניים מחד, ויחריף את בעיית ״בריחת המוחות״ מאידך. מה כן אפשר לעשות? אם יש לממשלה תקציב לצאת בקמפיינים לגיוס בחו"ל, לייצר מענקים, ותוכניות לעידוד, עדיף לנצל תקציבים אלו לשיפור תהליך הכשרת עובדי ההייטק בארץ, לתת מלגות לימוד להנדסה עבור אוכלוסיות נכשלות, פיתוח תוכניות מצוינות טכנולוגית עוד ביסודי, תוכניות מלגות למצטיינים, מענקים לחברות טכנולוגיות ליצר תוכניות הכשרה ושיתופי פעולה עם האקדמיה ומשרד החינוך.
יש עוד הרבה פעולות שהממשלה יכולה לעשות כדי ליצר תוכנית הבראה לטווח ארוך ולא פעולת פלסטר מהירה, שההשלכות ארוכות הטווח שלה עשויות להיות הרסניות. מהלך שכזה עשוי להפוך את המפה הדמוגרפית התעסוקתית לקשה עוד יותר, לשנות את הצביון של מדינת ישראל בהרבה מובנים, ולייצר תלות כלכלית דרמתית בעובדים זרים".
ציקי נפתלי, מנכל זמינג. צילום: ענר גרין
אורי סגל, מנכ"ל חברת פיתוח האפליקציות iApps
בישראל יש מחסור גדול של מהנדסים ומתכנתים, ולכן אם החוק של נתניהו להבאת עובדים זרים לישראל יתקבל, הממשלה תייבא בעיקר עובדי הייטק זרים מהודו, וזאת על מנת לסגור את הפערים ולפצות על המחסור. אבל מהלך כזה לא יפתור את הבעיה האמיתית, וזו אינה טמונה בכח האדם של ההייטק הישראלי. הבעיה האמיתית היא שסטארט-אפים קטנים לא מקבלים הטבות מס מהמדינה, לעומת חברות ענק שכן נהנות מאי אלו הטבות. נוסיף על כך את יוקר המחייה בישראל, החל מהתשלום שחברות משלמות על רכבים של עובדים וכלה במוצרי צריכה בסיסיים שאנו קונים, שמעבר לים ניתן לרכוש אותם בעד 50 אחוז פחות במחיר. גורם נוסף שמשפיע הוא פספוס של כח אדם איכותי ותנאי קבלה סיזיפיים לחברות ההייטק, מכיוון שאותן חברות שמות את הדגש על ניסיון ולא על כישרון, ולכן מתפספסים מהנדסים ומתכנתים עם יכולות גבוהות, רק בשל העדר ניסיון תעסוקתי קודם.
כל אותם גורמים ייצרו מצב אבסורד שבו יש בועת סטארט-אפים ישראלים בעמק הסיליקון בארה"ב, ובעצם מדובר על המהנדסים והמתכנתים האיכותיים והמוכשרים ביותר, שעזבו את הארץ ועברו אל מעבר לים, והמיסוי עליהם כלל לא מגיע לכיסה של מדינת ישראל. הנטישה יוצרת פער אדיר של מתכנתים, בעיקר בתחום המובייל, תחום שבו ישראל נתפסת כמובילה עולמית. כשמדובר במהנדסים ללא משפחות, המעבר הוא חלק וקל יחסית, נוסיף על כך את עלויות המחייה הזולות ואת המשכורות הגבוהות, והתוצאה היא שיש סיכוי טוב שהמדינה תאבד את אותם מהנדסים מוכשרים לצמיתות, כי הפיתוי שלהם להישאר הוא הרבה יותר גבוה מהרצון לחזור ארצה.
לכן, על מנת לרדת לשורש הבעיה המדינה צריכה להעניק לחברות סטארט-אפ קטנות, שאמורות לשמש כקטר של ההייטק הישראלי, שורה שלמה של תמריצים, אם זה ע"י הקלה של התשלומים החודשיים, כמו תשלומי המע"מ, תשלומי מיסים, ולצד זאת, חברת הסטארט-אפ הישראליות צריכות לדעת לאתר את הכישרונות הנכונים גם בהעדר ניסיון תעסוקתי קודם או רקע השכלה מתאים, לאמץ אותם אל חיקן ולהכשיר אותם, וכך לזכות במתכנתים טובים. מכאן השם של המתכנת הישראלי רק ילך ויאדיר את עצמו ברחבי העולם, במקום לאבדו למדינות אחרות. החוק של נתניהו יגרום לכך שיגיעו לישראל מהנדסים פחות איכותיים, שאין להם את החוצפה הישראלית, ולהערכתי יפגע באיכות העבודה בהייטק הישראלי, בפרט בתחום המובייל.
אורי סגל, צילום: יונתן בלום
Tags: אסטרטגיה חדשנות טכנולוגיה ניהול משאבי אנוש סטרטאפים
