השפעת הדור הזה על החברה הישראלית היא עצומה והפרופיל התרבותי שלו מעלה שאלות קשות. בהיותם גלובליים במחשבתם ובהתנהגותם, אינם קונים, מתחברים, לומדים או מחייבים עצמם כמו הדורות שלפניהם ואחריהם. לכן הם שונים מכל מה שהשוק התרגל לראות
פורסם: 7.12.15 צילום: shutterstock
בעוד דור ה – z (ילידי שנות התשעים) מתחילים את צעדיהם בשוק העבודה ובמרחב הצרכני, אנשי דור ה – y , דור המילניום כפי שמכנים אותם (ילידי שנות השבעים – שמונים) התמסדו בקריירה שלהם וביחד עם משפחותיהם, הם המשפיעים הדומיננטים על שוק הצריכה ושוק העבודה בעולם…….וגם אצלנו.
בהינתן, שזהו המצב, נעשים מחקרים רבים בעולם המנסים להגדיר את דפוסי ההתנהגות של הדור הזה, כדי ללמוד ולהסיק מסקנות שיווקיות ולעזור בכך למעסיקים ולעסקים.
כדי להבין טוב יותר את הנתונים וההערכות להמשך, כדאי להכיר קצת יותר מקרוב את המאפיינים של 3 דורות: דור ה – x , דור ה – Y ודור ה – Z .
דור ה – X ילדי שנות הששים – אמצע שבעים נקרא, במידה מסוימת של צדק, "הדור האבוד". זה הדור שחווה יותר מכל דור אחר, גירושים של הורים ובעקבות כך, כנראה, רשם גם אחוזים גבוהים של גירושים בזוגיות שלהם. זהו גם הדור, שאצלו נרשם האחוז הנמוך ביותר של מצביעים בבחירות. אנחנו היינו קוראים היום לאנשי הדור הזה, דור של סוציופטים, שלא "שם" על מה שקורה סביבו. דור סקפטי ששאל את עצמו "מה יצא לי מזה?". יחד עם זאת זהו הדור הנחשב למשכיל ביותר.
דור ה – Y או דור המילניום (וגם "ההד של הבייבי Boomers ) ילידי שנות השבעים – שמונים, הוא הגדול במספר מבין הדורות. הוא בן להורים שנולדו במסגרת מה שקרוי "הבייבי בום" לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. זהו דור מתוחכם, מוטה טכנולוגיה, חשדן, ומחוסן מפני מניפולציות שיווק מסורתיות. זהו דור המהווה אתגר עצום ליצרנים ומשווקים משום בקיאותו במחשבים, ערנותו לתקשורת ולאינטרנט שהוא מגרשו הטבעי. אנשי הדור מאופיינים גם כבעלי מוסר ואתיות גבוהים. עוד אפיון הוא הפסיביות שלהם שנוצרה בשל הישיבה הממושכת מול מסכי הטלביזיה ומשום התלות המתמשכת בהורים.
אנשי הדור מאופיינים גם באי נאמנותם למותגים ומאידך, באימוץ מהיר של אפנות מתחלפות. קצב האינטרנט הוא המכתיב להם את קצב החיים. יחד עם זאת הם עדיין נסמכים על הכנסת הוריהם. ל – % 10 מהם כרטיס אשראי משותף עם אחד ההורים.
מעניין לציין כי באופן כללי אנשי הדור בישראל ( על פי מחקרם של עוז אלמוג ותמר אלמוג על דור המילניום), מאופיינים בצורה דומה לאלו בחו"ל, כיוון שהחוויות המעצבות שלהם דומות לחוויות המעצבות של צעירים בגילם ברחבי העולם/
"הם גדלו ועוצבו בעידן הערוצים המסחריים, מהפכת המחשב האישי, האינטרנט והסלולרי, התפתחות תרבות הפמיניזם, זכויות האזרח והאינדיבידואליזם. יחד עם זאת, יש להם בישראל מאפיינים יחודיים עקב התנאים הספציפים של ישראל כמו מתקפות טילים, רצח רבין, כלכלת השפע והיזמות, פיגועי ההתאבדות והמלחמה בטרור, משבר המנהיגות, מהפכת הפנאי והבידור, הנורמליזציה של הנסיעה לחו"ל, התפתחות המעמד הבינוני הרחב האשכ-מזרחי (צמצום הפערים העדתיים), מלחמת לבנון השנייה והמבצעים למיגור הטרור בגדה המערבית ובעזה."
השפעת הדור הזה על החברה הישראלית היא עצומה והפרופיל התרבותי שלו מעלה שאלות קשות.
דור ה – Z ילידי סוף שנות התשעים עדיין לא מאופיינים בשל כך שעדיין הם אינם משולבים בתעסוקה וגם הרגלי הצריכה שלהם אינם עצמאיים דיים. יחד עם זאת, ניתן לנבא כי לסביבה בה הם גדלים, תהיה השפעה גדולה מאד עליהם. הם יהיו מתוחכמים יותר מקודמיהם, ערים יותר למדיה החברתית והתקשורתית. הם יתקשרו בקלות עם הטכנולוגיות המתקדמות ויהיה להם קל לעבד נתונים.
אנשי דור ה – Y בהיותם גלובליים במחשבתם ובהתנהגותם, אינם קונים, מתחברים, לומדים או מחייבים עצמם כמו הדורות שלפניהם ואחריהם. לכן הם שונים מכל מה שהשוק התרגל לראות. הם שונים.
בספרה Knowing Y: Engage the Next Generation Now, marketing and media החוקרת שרה סלדק מציינת כי:
% 92 מצהירים כי הצלחה עסקית אינה צריכה להימדד בשורת הרווח
% 80 מעדיפים on-the-spot recognition על פני חוות דעת פורמלית
% 61 מרגישים אחריות אישית לשנות דברים בעולם
תקופת העבודה שלהם במקום עבודה אחד נעה סביב שנתיים.
מתוך כל הנתונים שנאספו, נוסחו 11 "בעיות" הנובעות מאפיון דור המילניום:
- יצרים ומשווקים צריכים להביא בחשבון ולהיערך בהתאם לנורמה לפיה אנשי הדור לא אוהבים שמוכרים להם דברים. הם צריכים להחליט בעצמם.
- מעסיקים צריכים להיות ערים לכך שאנשי הדור מצפים להיות מתוגמלים לפי ההשתתפות שלהם ולא על פי הישגיהם. דבר המקשה על המעסיקים בשאלות הקשורות למוטיבציה של העובדים.
- מעסיקים צריכים לחשוב כיצד מנטרלים את אי הרצון של אנשי הדור להעסיק ולהיות אחראים לצוותים תחתם.
- לאנשי הדור יש יכולות לארגן לעצמם, בעצמם, את החברים שלהם בעבודה. נטייה זו מקשה מאד על המעסיק ליצור, בתוך החברה, עבודת צוות שהוא מחליט על הרכבה.
- אנשי דור המילניום סומכים ובוטחים בעמיתיהם כאופציה ראשונה ורק אחר כך על הוריהם ומעסיקיהם. במצב הזה שואל עצמו המעסיק איך הוא ירכיב את הצוות שלו בעבודה?
- אנשי הדור, באופן פעיל, בודקים מחירים במקורות שונים וקוראים חוות דעת לפני ביצוע רכישה. זה מציב אתגר בפני משווקים להופיע בכל המקומות בהם מתפרסמים נתונים וליצור שם את האמון במוצר שלהם.
- אנשי הדור מונעים כל העת על ידי הרצון לעשות שינויים, מה שמקשה על המעסיקים להכניס אותם לנורמות ולפורמליזציה של עבודה
- בשירותים, להם הם נזקקים, אנשי המילניום מחפשים ספק שנותן שירות יוצא דופן. איך יצרן/משווק יגרום לכך שיבלוט במקוריות השירות שלו על פני ספקים אחרים?
- המילניומים מחפשים תמיד לעשות עסקים עם גופים שאצלם האתיקה גבוהה ובזכות זה, הם אמינים יותר. איך יוצרים זאת, כדי שהם יקנו אצלך ולא אצל המתחרים?
- אנשי הדור מעדיפים לרכוש אצל ספקים שיודעים להתאים עצמם לצרכי הלקוח (קוסטומיזציה). איך ספק "יתפור" את השרות או המוצר לשאיפה הזו של צרכני המילניום?
- אנשי הדור אדישים ומנתקים עצמם מכל הקשור למוסדות, אבל בה בעת הם רגישים ליצירת קשרים עם חברים. התשובה לנטייה זו בהקשר למשווקים היא להשתמש ברשתות החברתיות לצורך בניית תדמית טובה למוצר או לשרות שהם מספקים.
חשוב שהמעסיקים יפנימו כי תהליך חיפוש העבודה אצל בני ה-Y שונה בתכלית ממה שהיה פעם. מאחר שהם חיים בתוך הרשתות החברתיות, אלו מתפקדות גם כחברות גיוס כוח אדם. מסייעים בכך כל מאות פורומים, בהם רץ מידע אודות גופים וחברות שמחפשים עובדים.
עד לכניסתם של בני דור ה – Z למעגל העבודה, יצטרפו עוד ועוד בני דור ה -Y למעגל העבודה והחיים בישראל ובעולם. הם מביאים איתם את האג'נדה החברתית והסביבתית שלהם ביחד עם הרגליהם ואת הסממנים של בני דורם (אופניים, סנדלי אצבע, אייפודים וכד') הם מביאים איתם דעות נחרצות, ללא מורא להשמיען וגבולות ברורים בין העבודה לחיים האישיים. ההיפך הגמור מהוריהם בני ה – X ואולי אפילו כהתרסה.
מאז כניסתם למעגל העבודה הם שינו כבר דברים רבים ובעקבותיהם, עולם התעסוקה והצריכה השתנו ומשתנים. עלינו להיות ערים לכך.
* הכותב הוא מארגן תערוכות בישראל ובחו"ל והיה שותף (פסיבי) למחקרים שנעשו כדי לנבא התנהגות בני ה – Y בתערוכות [email protected]
Tags: צרכנות רכש תרבות תרבות ארגונית
