אדם מבקש לערוך צוואה ולהוריש בה רכוש וממון רב לבנו הקטן המאובחן עם אוטיזם, אך הוא אינו יודע מה תהיה מידת עצמאותו בעתיד והאם יוכל לנהל כספים. אז מהו הכלי המשפטי הנכון ביותר להוריש באמצעותו כספים עבור יורש שאינו כשיר משפטית?
פורסם: 13.7.16 צילום: יח"צ
מוסד הנאמנות במסגרת צוואה מזוהה עם אינטראקציות כלכליות מורכבות, העברות כספים בין דוריות ושמירת כספים בתוך המשפחה. כשמדובר בילדים עם צרכים מיוחדים או פסולי דין קיימת נטייה להורות על מינוי אפוטרופוס במסגרת צוואה שיטפל גם בנושאים הכלכליים של אותו חסוי או פסול דין. עם זאת, זהו אינו המכשיר המשפטי והכלכלי הנכון עבור ילד שאינו כשיר משפטית. מינוי נאמן היא הדרך הנכונה, המאפשרת לנהל את כספי הירושה על פי רצון ההורים ולהשאיר את השליטה על הכסף בידי אדם עליו סומכים שידאג לטובת הילד.
נאמן יכול להיות אדם פרטי, ארגון או חברה, המקבלים על עצמם להחזיק ולנהל נכסים לטובת אדם אחר (הנהנה). למעשה, הנאמן הוא הזרוע הארוכה של יוצר הנאמנות בנושאים פיננסיים. לעיתים נעשה שימוש במוסד הנאמנות במסגרת צוואה כאשר מצווים רכוש רב וכספים לקטינים במטרה לשמור ולמקסם את הרכוש עד שיועבר לידי היורשים (הנהנים), ועד שיגיעו לגיל מתאים.
אותו הגיון רלוונטי גם בבואנו להוריש כספים לילד חסוי או פסול דין בשינויים מחייבים. באפשרות ההורים לקבוע את מטרות הנאמנות ומהן סמכויות הנאמן, ולקבוע במדויק את חוקי המשחק והתנאים – איך לשמור על הנכסים, איך להפקיד את הכסף, באילו אופנים להשקיע אותו, מה לעשות עם נכסים נדל"ניים, האם לתת לילד קצבה חודשית או לחלופין לשחרר כספים לפי הצורך, וכמה שיקול דעת להותיר בידיו של הנאמן. מכשיר הנאמנות מאפשר ליצור מנגנון בהתאם לצרכיו הפרטניים של הילד ובהתאם למידת עצמאותו ויכולותיו, כך שהנאמן יכול להתחשב ברצונות היורש.
בניגוד למצב בו יוצרים נאמנות עבור קטין – בו יודעים בדיוק מתי תסתיים הנאמנות, בין אם בהגיעו של הקטין לגיל 18 או אולי לגיל מאוחר יותר, בניסיון להבטיח שיקול דעת בשימוש בנכסים, הרי שאצל ילדים קטנים המאובחנים עם לקות כזו או אחרת, לא תמיד ניתן לדעת מה תהיה מידת עצמאות הילד בעתיד, ולכן קיים אתגר בניסיון לבחון את מועד סיום הנאמנות אם בכלל. לדוגמא, אחד מלקוחותיי, איש מאד אמיד, ביקש להוריש בצוואתו נכסים וכספים הנאמדים במיליוני שקלים לילדו הלוקה באוטיזם.
במועד עריכת הצוואה הילד היה מאד קטן (בן שנתיים) והאב לא יכל לדעת מה תהיה מידת עצמאותו או תפקודו של בנו בעתיד. לכן יצרנו עבורו אופצייה לסיום הנאמנות בתנאים מאד מסוימים הדורשים אבחון מחדש על ידי מספר מומחים בתחום האוטיזם (פסיכיאטר, פסיכולוג ומנתח התנהגותי), אשר יעריכו את יכולות הילד לקחת אחריות על כספים כאשר יגיע לגיל מסוים.
הפניה למוסד האפוטרופסות במסגרת צוואה אינה בהכרח מתאימה בכל הנוגע לענייני כספים. קיימת אמונה אצל לא מעט אנשים כי במקרה של ילד עם צרכים מיוחדים שלעולם לא יהיה עצמאי ויידרש לעזרה ותיווך תמידיים, יש למנות אפוטרופוס לכל ענייניו שיהווה כמו תחליף הורה. לא תמיד מי שמתאים לטפל בנושאים חינוכיים, רגשיים וטיפוליים הוא שמתאים לנהל כספים, בייחוד כאשר מדובר בכספים ונכסים רבים ומורכבים. בנוסף, במסגרת מוסד האפוטרופסות לא ניתן להתאימו לניהול נכסים פיננסים כמו מוסד הנאמנות ולא מתאפשר מרחב תמרון, אפשרות בחירה ומתן הוראות כמו הנאמנות. חוק האפוטרופסות מורה לאפוטרופוס בעיקר לשמור על הקרן ואינו הכלי המתאים במקרה שנדרשות השקעות פיננסיות, רכישות, ניהול תיקי מניות וכו'. עם זאת, אין מניעה שאדם אחד ימונה כאפוטרופוס על הגוף של אותו יורש ואילו אחר ימונה כנאמן, וכך ניתן יהיה "ליהנות" מכל העולמות.
*הכותבת שירה נוחומוביץ היא עורכת דין בתחום המעמד האישי הפועלת לקידום זכויות ילדים וילדים בעלי צרכים מיוחדים בפרט.
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה הערכת שווי ניהול משאבי אנוש עסקים משפחתיים תרבות ארגונית
