העובדה שמספר ספקים (ודווקא מהגדולים שבהם במשק הישראלי), טענו כי למולם הופעלו כוחות משא ומתן חזקים ביותר, היתה לרעת מנכ"ל השופרסל באותם ימים
צילום: Hovev ויקיפדיה
פסק הדין שניתן בסוף שנת 2013 על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים כנגד מנכ"ל השופרסל אפי רוזנהויז, מלמד בעיקר על כללי עשה ועל כללי אל תעשה במשאים ומתנים. השופרסל, כגורם מאוד חזק בניהול משא ומתן – התנהגה בצורה שהובילה לכתבי אישום חמורים כנגד שני מנהלים בכירים. תוצאת כתב האישום מצביעה על מגמה הולכת ומתרחב – ייזהר החזק, במהלך המשא ומתן.
כמעט בכל אירוע משא ומתן יש חזק ויש חלש. מערכת החקיקה בישראל מגינה, מטבע הדברים על החלש. כך, ניהול משא ומתן בין עובד לבין מעביד שם כמעט תמיד את המעביד בתוך סדרה אין סופית של "אל תעשה". מאחורי כל כלל כזה קבעו קנסות – ולרוב הם גבוהים מאוד. ניתוח של פסק הדין כנגד רוזנהויז, מראה כי גם במערכת יחסים של ספק לקוח, יש חזק ויש חלש. הפסיקה של כבוד השופט משה יועד הכהן מושיטה יד אל החזק ואומר לו להיזהר במעשיו, בדבריו, בהתנהגותו ובהתנהלותו.
4 נקודות למול אירועי משא ומתן עתידיים
פסק דין חשוב זה מצביע על ארבע נקודות חשובות ביותר, למול אירועי משא ומתן עתידיים: ייזהר החזק, אל ידרוס החזק את מתחריו; ישתמש החזק במתינות בכוחו במשא ומתן; תוטל אחריות אישית על מנכ"ל הצד החזק במשא ומתן.
כלל ראשון : המשמעות של ייזהר החזק, במהלך משא ומתן היא כלל לא ברורה ומובנת. אם יש צד חזק, מדוע עליו להיזהר ולא להשתמש במלוא הכח שלו למול הצד החלש? אם לצד א' יש בסיס כח מעולה במהלך המשא ומתן, מדוע אסור לו להשתמש במלוא עוצמתו למול צד ב'. התשובה, כך עולה מורכבת מאספקטים ציבוריים כלליים של מלוא המשק בישראל. שימוש בכל העוצמה של הצד החזק, עלולה להוביל לכשלי שוק ולניצול המשא ומתן בצורה שאיננה הוגנת.
הכלל השני: דן במשמעות של אי דריסה של המתחרים. כוחות שוק כלכליים דורשים תחרות. הבסיס של כל כלכלה מערבית מושתת משווקים תחרותיים. כל ניסיון לגדר תחרות זאת, באמצעות טכניקות כאלו ואחרות של משא ומתן – הוגדר כלא הוגן. הכלל הזה טוען כי גורם שדורס את המתחרים שלו ברגל מאוד גסה, בצורה מאוד בוטה – נוקט במשא ומתן שאיננו נכון. חובת תום הלב במשא ומתן, לא עומדת בשום סתירה לחובת מנכ"ל לנהל משא ומתן עבור ולטובת החברה שאותה הוא מנהל. ברם, הפעלת מערכת שדורסת את המתחרים ופוגעת בכוחות השוק הטבעיים, קיבלה "אור אדום" מצד השופט.
הכלל השלישי: דורש כי החזק יכיר בכוח שלו וישתמש בו במתינות במהלך המשא ומתן. כלל זה הוא מורכב מאוד מאחר וכל צד יכול לראות בצד השני כחזק במשא ומתן, וכל צד יכול לראות כמעט בכל התנהגות של הצד השני – כהתנהגות שבה הוא משתמש בכח שלו. במקרה של השופרסל, העובדה שמספר ספקים (ודווקא מהגדולים שבהם במשק הישראלי), טענו כי למולם הופעלו כוחות משא ומתן חזקים ביותר, היתה לרעת מנכ"ל השופרסל באותם ימים, מר אפי רוזנהויז. כלומר, אם פעילות של אי הכרה בכח תוך שימוש קיצוני בעוצמה, היתה למול ספק אחד ויחיד – ייתכן כי סעיף זה של הכרה בעוצמה במשא ומתן ושימוש מתון, היה גורם לזיכויו במהלך המשפט. בפועל, מספר ספקים מרכזיים "זכו" לדיאלוג משא ומתן מאוד קיצוני ממנהלי החברה באותה תקופה עליה דן המשפט.
הכלל הרביעי : עוסק באחריות אישית של מנהל המשא ומתן. לכאורה, הדיון היה צריך להיות סביב התנהגותה של חברה השופרסל. בפועל, שני מנהלים מאוד בכירים מצאו את עצמם סביב שולחן הנאשמים בפלילים. בית המשפט הורה כי הם אישית נושאים באחריות להתנהגותם ולהתנהלותם. משמעות של קביעה זאת היא כי במשא ומתן, לא יכול מנהל או מנכ"ל לטעון כי החברה ביצעה משא ומתן שגוי. עצם העמדתו לדין של מנכ"ל החברה (וסמנכ"ל בכיר נוסף) הם תמרור אזהרה לכל מנהל בחברה עסקית. אור אדום מלא זה, מצביע על חוסר סלחנות של התביעה ולאחר מכן של בית המשפט – כלפי שימוש כוחני מדי ואגרסיבי מדי בעוצמות מוקנות, במהלך משא ומתן.
הערה אחרונה לסיום. מאמר זה נכתב לפני מתן גזר הדין. הכרעת הדין היתה חמורה מאוד ומהווה כשלעצמה אור אדום. ברם, יש מעט מאוד אירועים דומים לכך בעבר ולעניות דעתי, מספר שעות לטובת תועלת הציבור ביחד עם קנס של כמה עשרות אלפי שקלים – יכולים להיות סמן ימיני חזק מאוד לשוק, מצד כבוד השופט משה יועד הכהן. דווקא העובדה כי מר רוזהויז ניהל משא ומתן בצורה קיצונית (לטובת החברה בה עבד) יש בה להעיד על האדם. גזר דין הכולל בתוכו מאסר בפועל, נדמה לי מיותר וקיצוני מדי. המסר המרכזי למנהלי משא ומתן עבר – ולא צריך להוסיף על כך את כליאתם של שני המנהלים הבכירים בפרשה זאת.
*בועז נחמד – יועץ ארגוני ומנחה סדנאות, מחבר הספר "מומחה משא ומתן".
Tags: אחריות חברתית משא ומתן ניהול ניהול משאבי אנוש
