סטטוס | על תערוכות, קונגרסים, כלכלה, עסקים ותיירות : הדוגמא הגרמנית

על תערוכות, קונגרסים, כלכלה, עסקים ותיירות : הדוגמא הגרמנית

מאת: יצחק שלו

פורסם ב 02 אוק 2014 / אין תגובות

אין תגובות

כדאי לראשי משרד הכלכלה וראשי ערים בישראל לשים לב לערך הכלכלי של תערוכות, קונגרסים וירידים במישור המדינה והעיר. יש מה ללמוד מהגרמנים בענין הזה, למרות שישראל אינה גרמניה

צילום: shutterstock פורסם: 30.9.14

העיר מחליפה פנים

ידוע כי ערי הירידים בגרמניה נסמכות מבחינה כלכלית על התערוכות והקונגרסים שמתקיימים בהן. אלו מביאים לא רק תעסוקה לעשרות אלפי תושבים, אלא מהווים גם את הבסיס הכלכלי של העסקים בעיר, בעטיים של מיליוני המבקרים הממלאים את בתי המלון, המסעדות, בתי הכלבו והחנויות ושאר נותני השירותים בעיר.

מי שנקלע לעיר בימים בהם לא מתקיימת תערוכה, יראה עיר שונה בתכלית מהימים בהם מרכז הירידים פעיל. לא בעיה למצוא חדר בבית מלון ובמחיר סביר. לא בעיה להשיג מונית. במסעדות, תמיד יימצא מקום פנוי והחנויות אינן מלאות.

לדוגמא: בדיסלדורף, מלון טוב בימים של "אין תערוכה" יעלה כ – 100 יורו ללילה ולמחרת כאשר מתחילה תערוכה, המחיר יטפס ל 350 יורו בקירוב.

מס יריד מרצון

מה שיכול כאילו להתפרש כעיר בתרדמת, הוא בסה"כ, ימי המנוחה של כלל נותני השירותים בעיר, כי הכול מתהפך בימים בהם יש תערוכה או קונגרס גדולים.

יריד מינכן ערך לאחרונה בדיקה כלכלית שאת נתוניה, אנחנו ממליצים לשר הכלכלה….והתעסוקה ולראשי הערים בישראל ללמוד:

24,000 איש, רובם תושבי העיר (6,000 מהם תושבי בוואריה) מועסקים ישירות בתערוכות ובקונגרסים

מציגים ומבקרים בתערוכות בעיר יוצרים בעיר מחזור מכירות של 2.63 מיליארד יורו. מתוכם, 490 מיליון יורו מוזרמים לקופת המדינה כמסים ישירים ועקיפים

כל יורו שמושקע ישירות ביריד מינכן (כדמי השתתפות של המציגים וכרטיסי הכניסה של המבקרים) מייצר 6 יורו של קניות בעיר ו – 11 יורו בגרמניה בכלל.

אז מה הפלא שסוחרי הערים בהם יש מרכזי ירידים גדולים (8 במספר) משלמים ברצון "מס יריד" לטובת מרכזי הירידים, כדי שאלו ישקיעו בשדרוג המרכזים ובשווק התערוכות שמתקיימות בו?

הנתונים הכלכליים במרכזים כמו פרנקפורט, או דיסלדורף וקלן, מרשימים יותר מאלו של מינכן כי יש לזכור שיריד מינכן מדורג במקום הרביעי – חמישי מבין ערי התערוכות והקונגרסים של גרמניה.

האם יתכן מרכז ירידים אלטרנטיבי בישראל?

אז ירושלים אינה פרנקפורט ותל אביב אינה מינכן, אבל עדיין, תכנון נכון, מלווה בתמריצים פיננסיים וכמובן שינוי הקונצפט באשר לבעלות על מרכזי ירידים וקונגרסים ותפעולם בישראל, כמו גם הפרטה ואישור לכניסתם של גורמים פרטיים לבנייה והפעלה של מרכזי תערוכות וקונגרסים, יכולים לקרב אותנו, ולו במעט אל הסצינה של גרמניה ואירופה.

אבל, זה לא ממש קורה כאן ועל זה יש לי סיפור אישי קצר: לפני שנים, הייתי מעורב בתכנון והקמה של מרכז ירידים קטן וקומפקטי בעיר סמוכה לתל אביב. בוקר אחד, ראש העיר קיבל טלפון מראש העיר תל אביב ותוכן השיחה היה בערך כך: " אם אתה תקים מרכז תערוכות בעיר שלך, אני אוריד מחירים במרכז בתל אביב ואפילו, אם צריך, אני אתן אותו בחינם ליזמי תערוכות…אז עשה לך את החישובים הכלכליים".

ואותו ראש עיר, עשה…. וביטל את הפרויקט. לאחרונה, קראנו על יוזמה של ראש עיריית ראשון לציון להקים מרכז קונגרסים בשטח שהיה מיועד לבניית בית כלא (בית כלא בראשון??).

ואנחנו נאמר לו מכאן, "תהיה חזק".