הקונספטים, תפיסות העולם על פיהם אנו חיים ופועלים הם במידה רבה מטאפוריים וזאת ניתן לשמוע ולצפות באמצעות הלשון והמילים בהן אנו משתמשים בהיסך הדעת

בצילום:  (ויכוח דתי בין מלומדים נוצרים ויהודים, יוהאן פון ארמסשהיים 1483) ויקיפדיה,

מטאפורות או דימויים נתפסים כהצתעצעות לשונית, וכנחלתם של משוררים, סופרים ונואמים, ענין של מילים, דיבורים ובדרך כלל לא של פעילות.

מסיבה זו רובנו חושבים שניתן להסתדר בחיים בלעדיהם.

ההיפך הוא הנכון, המטאפורות שזורות בחיי היום שלנו לא רק בלשון הדיבור אלא בחשיבה ובמעשה.

הקונספטים, תפיסות העולם על פיהם אנו חיים ופועלים הם במידה רבה מטאפוריים וזאת ניתן לשמוע ולצפות באמצעות הלשון והמילים בהן אנו משתמשים בהיסך הדעת. על מנת להדגים כיצד מתבטא הרעיון שקונספט הוא מאטפורה או דימוי המשפיע על איכות חיינו, נקח למשל את קונספט הויכוח  שהוא כל כך חביב על כולנו. מתוך הקשבה למטאפורות  בויכוחים כביכול תמימים למדתי שהקונספט  המוביל במקומותינו של  ויכוח  הוא מלחמה. והרי הדוגמאות:

"אי אפשר להגן על הטיעונים האלה"

"הבקורת שלו פגעה בול במטרה"

"הרסתי לו את הטיעונים אחד לאחד"

"קשה מאד להתווכח אתה , היא חייבת תמיד לנצח"

"אתה לא מסכים? יאללה קדימה שוט"

"חברים האסטרטגיה הזאת תחסל אותנו"

"זה היה דיון פנטאסטי הוא יירט את כל הטיעונים שלהם"

"איך תוקפים את הנושא?"

הבה ננסה לדמיין לעצמנו חברה ותרבות שבה ויכוח אינו נתפס כקונספט של מלחמה, שאין בה מנצחים ומנוצחים,שלא תוקפים ולא מגינים, שלא מיירטים ולא מחסלים… נדמיין לעצמנו תרבות שבה הדימוי או המטאפורה של ויכוח נוקב ככל שיהיה הוא של ריקוד,כאשר המשתתפים נתפסים כאמנים שמטרתם לבצע ריקוד מורכב, מאוזן ואסטטי. מה יהיו המילים והדימויים שבהם נשתמש אז.מה תהיה התרומה למערכות היחסים ולאווירה באותה תרבות?

אכן חומר לחשבה…

* הכותב הוא מנהל מנהל תחום הדרכות ופיתוח ארגוני בקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות' –  יועצים לניהול בע"מ

WWW.PASHER.CO.IL