בתיקים סגורים, אין להתחשב כלל בסכומי או עיתויי הפעילות בבורסה, הפרסומים אודות רמת הסיכון בקרנות נאמנות וקופות גמל, לא מדוייקים (בהמעטה) ואף ייתכן והם אקראיים
צילום: shutterstock פורסם: 14.7.2014
לאחרונה מתפרסמים נתוני סיכון (תנודתיות) בקרנות נאמנות ובמכשירים פיננסים אחרים, בעיקר אלו הסחירים. וכמצייני רמות הסיכון, מופיעים לצידם, מספרים שאין מובהרות יחידות המדידה שלהן.
ניתן לציין ברמת מובהקות גבוהה , כי פרסומים אלו לא נכונים או אקראיים, מדוע?
א. רמת סיכון באחזקת נכס סחיר נגזרת מתנודת שעריו בתקופה נאמדת מספיק ארוכה (יחסית למהותו).
ב. ככל שהתנודתיות גבוהה יותר, רמת התזזיתיות בו כבדה וייתכן כי מחר יצנחו שעריו או יאמירו אל על, בניגוד לזה הסולידי כמו אג"ח ממשלתיים /פדרליים.
ג. באג"ח, הדירוג לא מספק מידע חיוני משלים ונדרש, שכן ייתכן ולאג"ח דירוג גבוה, אך תנודות שעריו בשנים האחרונות גבוהות, ואז למרות דירוגו הגבוה, מומלץ להיזהר מפעילות בו.
ד. אין קשר לעובדה ש"איכות האג"ח" נקבעת לפי התשואה לפידיון בו והמח"מ , ויש למדוד גם התנודתיות בו כפי שיש לעשות לכל תיק ומניה.
ה. תנודתיות הנכס (כולל תיק ההשקעות) ללא תלות בסכומי ההשקעה, נמדדת על ידי חישוב "תשואה השערים" בכל יום ,לשנתיים האחרונות (תקופה מינימלית נדרשת), לפי שערי הבורסה, וחישוב סטיית התקן של שינויי שיעורי תשואת שערים זו-. בכל מקרה, בסיום החישוב , יש לתאם התוצאה למונחים שנתיים ע"י הכפלתה בשורש כמות התקופות הנמדדות.
ו. אין קשר לתוצאות המוצגות ולאחוזים כחלק מ 100% שכן יחידות התנודתיות הן במונחי סטיות תקן מהממוצע והתוצאה יכולה להגיע למקסימום פי 4 =400 נק' (לא תיתכן תנודתיות שלילית) .
ז. יש הבדל רב בין חישוב התנודתיות של שערי הבורסה לכל נייר ערך לתנודתיות שלו בהיותו רכיב בתיק השקעות או כמדידה עצמאית לגביו , התוצאות יכולות להיות שונות זו מזו , אפילו פי כמה.
ח. מדידת התנודתיות בתיק סגור (כמו קרנות נאמנות, קופות גמל ותיקים מנוהלים – אך לא נוסטרו ופקדונות ניירות ערך בבנקים). תבוצע על ידי חישוב סטיות התקן של שיעורי תשואת ההשקעות, לפחות שנתיים לאחור ומספיק לחשב סטיית תקן זו בתדירות שבועית (מינימום 104 מדידותת).
ט. שיעור התשואה בכל שבוע כזה ,בתיקים סגורים, יחושב לפי IRR המתחשב ביתרת הפתיחה בכל תת תקופה ובסכומי ההשקעה , בעיתויים מדוייקים של סכומי ההשקעות בשבוע האמור. לגבי קרנות נאמנות וקופות גמל ודומיהן, השקעה היא עודף תזרים רכישת היחידות מול פדיונם, ולכן ההשקעה תהיה חיובית בהיווצר עודף, או משיכה בהיווצר פדיונות מעבר להשקעות.
י. זהירות: בתיקים סגורים, אין להתחשב כלל בסכומי או עיתויי הפעילות בבורסה ולא משנה כלל אם נקנו או נמכרו 2 סכומים קטנים או אפילו 1,000 סכומים, פעילות זו לא משנה תוצאות שיעור התשואה ואין להתחשב בהם.
יא. אם כך, ניתן להבין שהפרסומים אודות רמת הסיכון בקרנות נאמנות וקופות גמל, לא מדוייקים (בהמעטה) ואף ייתכן והם אקראיים, שכן על הקרן והקופה היה, לבצע כל האמור לעיל במדידה מדוייקת, אולם עד היום אין מחשבים תשואה IRR אלא רווחיות פשוטה ללא התחשבות בעיתויי ההשקעות , בשיטה הפסולה והפסבדו מדעית המכונה ,TWR או "כפולת מקדמי שיעורי התשואה היומיים" ודומיהן.
יב. למפרסמים כי שיעורי התשואה או הסיכון בקרנותיהם/קופות הגמל שלהן ,מאושרים על ידי או בשיטת "תהליך xyz " או " על ידי תאגיד……..בינלאומי מפורסם" , מוזרה, לא סבירה ואף לא הגיונית, שכן על שיטות המדידה לסיכון ולתשואה,להתבסס רק על פעילות ההשקעות/משיכות שהתבצעו בפועל בקרן/קופה, ותנועות אלו לא מסופקות לגורם האמור, וגם ניתן לקבוע ברמת סבירות גבוהה שגם הם לא מחשבים שיעורים אלו נכון.
יג. כדי להמעיט את השפעת הטעויות בפרסומי ענפי ההשקעה השונים, מומלץ כי יפורסם היחס בין תשואה לסיכון- , אך מומלץ מאוד להיזהר משיעור זה , שכן לא מובטח כלל שהתוצאה נכונה שכן שני רכיביה לא מחושבים נכון – כיום.
ניסים עמר הוא מנהל "תקין- מכשירים פיננסיים בע"מ" ששני פיתוחיו : *לחישוב שיעור התשואה הנכון מהרבים הקיימים ו**לחישוב שיעורי התרומה השולית של כל רכיב בתיק- לתשואה הכוללת שהושגה- נרשמיו ברשם הפטנטים בארה"ב ותקפים כיום.
