בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הקיימת בישראל, לפיה גורמים המפרסמים מכרזים מבקשים לסנן את המשתתפים במכרז באמצעות קביעת קריטריונים קשיחים. בישראל כמו בישראל, קל לחשוב שאולי המשתתפים יציגו מצגי שווא ואולי הדבר אף נכון
צילום: shutterstock
בספר בראשית (פרק ו') מסופר על פרשת נח ועל המבול שהשית אלוהים על העולם עקב התנהגות בני האדם [וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם.]. בחלוף הזמן נשאל האם אופי האדם השתנה מאז? אולי מוטב לא להשיב…
לאור ההיסטוריה כאמור, אין לכותבי המכרזים אלא לקבוע קריטריונים שניתן יהיה לאמתם באופן מהימן. הבעיה היא, שמבקשים במרבית המקרים אישור רואה חשבון לעמידה באותם קריטריונים קשיחים מבלי להתייעץ עם לשכת רואי חשבון שהיא הגורם המוסמך המנחה את ציבור רואי החשבון בנושא. המשמעות המצערת היא, שבמקרים רבים ישנה טעות יסודית של כותבי המכרז בהבנה של "המותר והאסור" לרואה החשבון. להלן דוגמאות למקרים בהם הנושא כלל אינו בתחום עיסוקו ולכן לא יוכל להתייחס לכך: תאגיד מיחזור ידוע מבקש אישור רואה חשבון לכך שהחברה המשתתפת במכרז מפנה לפחות 300 טון אשפה בחודש בממוצע בשלוש השנים האחרונות; אישור לבית משפט שלחברה לא תהיה כל בעיה לפרוע חוב בגין תביעה משפטית בסך של כ-600,000 ₪ ואף סכומים גבוהים יותר, כפי שיידרש; אישור כי נגד הלקוח אין תביעות תלויות בשיעור הגבוה מההון העצמי שלו; אישור לבנק שההלוואה שנוטלת חברה אינה פוגעת בטובתה; אישור למשרד התשתיות הלאומיות ולמשרד לביטחון פנים (נציבות כבאות והצלה) לכך שהלקוח משתמש אך ורק בתוכנות מקוריות בעלות רישיון בלבד וישנן עוד דוגמאות למכביר.
הדרישה לאישור רואה חשבון נובעת מתפישת רואה החשבון כבעל מקצוע מהימן, שהמסמכים היוצאים תחת ידיו נבדקו בשבע עיניים. במקרים רבים רואה חשבון אינו יכול להוציא אישורים כאלה אולם הדבר לא תמיד מעניין את מי שמבקש אותו, שכן בסינון עסקינן… לדעתנו, כרואי חשבון, מי שרוצה-שיבדוק בעצמו ויבקש הצהרת מנכ"ל או גורם פנימי אחר בארגון. במקביל, הלקוחות מפעילים לחץ כבד לקבלת מסמכים שאיננו רשאים להוציא והתוצאה עגומה: רואי חשבון שעומדים בכללים שנקבעו בתקני הביקורת 7 ו-70 של לשכת רואי חשבון עלולים לגרום להפסד הלקוח במכרז!
המחלקות המקצועיות בפירמות רואי החשבון פונות לגורם המתאים כדי לנסות לבטל דרישה זו ובמקביל מתבצעת פנייה ללשכת רואי חשבון כדי שגם זו תפעל בנושא. גם משרדי ממשלה מפרסמים מכרזים עם דרישות שרואה חשבון לא יכול להתייחס אליהן. החשב הכללי הקודם במשרד האוצר כבר הוציא הנחיה להפסיק עם הדרישות שאינן הגיוניות בקשר עם רואה החשבון, אך הנחייתו מחלחלת לאט, לאט… במסגרת פעילות הועדה לאישורים מיוחדים מול משרדי הממשלה השונים, פנה בחודש ינואר 2010 החשב הכללי במשרד האוצר למשרדי הממשלה השונים ולגופים הכפופים לו, בדרישה לבחון מחדש את הצורך בדוחות מיוחדים של רואה חשבון, תוך דגש על החובה לעמוד באותן דרישות שנקבעו לרואי חשבון למתן הדוחות המיוחדים. אף על פי כן, חלק ממשרדי הממשלה עדיין מתעלם, גם בחלוף כשלוש שנים, מהנחיות אלה. האם יבוא היום שבו לא יזדקקו לאישור רואה חשבון?
רו"ח אריאל פטל הוא יו"ר קבוצת אליוט ישראל
Tags: דירקטוריון טיפים מכרזים