מבוא

עולם הניהול המודרני מכיל בתוכו אתגרים רבים איתם אמורים הארגונים להתמודד: אתגרי ניהול וכלכלה, הגנת הסביבה, אתגרי בטיחות, אתגרים מקצועיים בתחומים השונים ומעל הכל עמידה בדרישות החוק. ריבוי התקנים, גורם לריבוי תפקידי ניהול, ריבוי זוויות מבט וסתירות בין תקנים, וכל זה כאשר הארגון אמור להמשיך בעסקיו ולהרוויח את לחמו.

כיצד ישתלבו תקני הניהול בעולם העתידי? האם יתחזקו או יחלשו? האם ארגון המתכנן את צעדיו לעשר השנים הבאות ויטמיע תקני ניהול שונים יחזק את מעמדו או שיבזבז זמן? הדו"ח החמישי של מועצת המודיעין הלאומית של ארה"ב  מסביר מהם הגורמים הקריטיים שצפויים להשפיע על העולם עד 2030, ומהציג עקרונות לכללי המשחק בעולם עתידי. ניתוח מגמות העל והבנת השפעתן על עולם תקני הניהול, מביאים אותנו לתובנה של תמונת עולם התקנים העתידי, האם הארגון של מחר ירוויח או יפסיד מהטמעת תקני הניהול.

במאמר זה אסקור את הדרך לתובנות אלו וכן את עולם תקני הניהול העתידי.

מגמות העל שנחזו והשפעתן

בדצמבר 2012 פורסם הדו"ח החמישי של מועצת המודיעין הלאומית של ארה"ב, הסוקר את הדרך בה יראה העולם בשנת 2030.  לא מדובר בניסיון לחזות את העתיד, אלא במסמך שנועד להסביר למקבלי ההחלטות בממשל האמריקני מהם הגורמים הקריטיים שצפויים (לדעת הכותבים) להשפיע על העולם בשני העשורים הקרובים, ולהציג עקרונות שעשויות לקבוע את כללי המשחק ואת כל התחזיות.

לפי הדוח, קיימות ארבע מגמות-על(mega-trends)  המעצבות את פני ההווה ועומדות לקחת אותנו לעתיד שונה מזה הקיים כיום:

מגמה ניהולית – טכנולוגית

המגמה: העצמה אישית

העולם צפוי להיות פחות עני בעשורים הקרובים, דבר שישתקף בהרחבה של מעמד הביניים ברחבי הגלובוס, והרחבת החינוך וטיפולי הבריאות לחלק גדול יותר מהאוכלוסייה. טכנולוגיות התקשורת – הסמארטפונים ורשת האינטרנט – יהיו אחראיות לחלק גדול מהשיפור בחינוך ובבריאות. לאורך זמן, חשיפת נשים ואוכלוסיות חלשות לטכנולוגיה ותקשורת עשויה לשנות את החברות ואף את שיטות הממשל במדינותיהן.

השפעת המגמה על עולם התקנים:

"תעשיות העתיד אינן תעשיות של טכנולוגיה עילית (היי-טק) אלא תעשיות של מדעים עיליים (היי-סיינס)".(פסיג, 2010)

העליה ברמת החיים ובעיקר ברמת המודעות יגבירו מאוד את הדרישה התאגידית והדרישה החברתית לשמירה על QWL((quality of work life- "איכות חיי העובד". מונח כולל זה מכיל בתוכו את בטיחות העובד, הביטחון התעסוקתי האישי, זכויות חברתיות ואישיות. אחת הזכויות האישיות המשמעותיות מקבלת ביטוי רב בזמן האחרון, היא הזכות לחיסיון המידע שמירת הפרטיות – המידע השייך לנו ועלינו שנמצא במשרדי ממשלה, באתרי האינטרנט, בחברות מסחריות ועוד. למעשה זוהי הזכות הבסיסית והראשונית שעליה מושתתות הזכויות האחרות – כל הזכויות המופיעות בחוק האדם וחירותו:  שמירה על החיים הגוף, והכבוד, שמירה על הקנין, הגנה על החיים, הגוף והכבוד, חירות אישית, פרטיות וצנעת הפרט כל אל מבוססים על הגנת המידע.

מכאן שתקן הבסיס לניהול מערכות אבטחת מידע, iso 27001  ונגזרותיו, תקני הענן, לוחמת סייבר,DRP(disaster recovery program)   יהוו תקני יסוד לכל ארגון: לראיה,  על פי הנחיית משרד הבריאות כלל בתי החולים יעמדו בת"י 27799 עד לסוף 2013, מספר בתי חולים הודיעו על כוונתם לדרוש את ישום תקני אבטחת המידע במהלך 2014, הצורך בתקני אבטחת מידע כתקן בסיס לא יבטל את הצורך בתקן הניהול הבסיסי ISO 9001   בשלב הראשון אלא ישתלב איתו, ויש להניח שבשדרוגים הבאים בטווח של עשר שנים ייתר אותו: כלומר יש לצפות ולהניח שמכיוון שהעולם העתידי הוא עולם מידע יהיה תקן אחד שמשלב בתוכו את מערכת ניהול האיכות ומערכת ניהול אבטחת מידע, לצורך המאמר נכנה אותו בשם ISQMS  (  information security quality management system) .

חשוב לזכור כי להנחה זו יש חסרון תפיסתי: יש מי שיכול לראות בחיבור של ISQMSתובנה שמערכת ניהול איכות היא מערכת תיעודית העוסקת במסמכים, הנחה שהיא שגויה בעיקרה, משום המערכת ניהול האיכות היא קודם כל מערכת ניהול אסטרטגית העוסקת בתכנון והשגת יעדים והתיעוד שבה הוא כלי תומך ולא העיקר.

 מגמות שליטה וחברה

המגמה: התפזרות הכוח ושינוי מוקדי הכוח

עד שנת 2030, אסיה צפויה לעקוף את אמריקה ואת אירופה גם-יחד מבחינת עוצמה עולמית – כאשר זו נאמדת במונחים של השתכרות לנפש, גודל אוכלוסיה, הוצאות צבאיות והשקעה בטכנולוגיות. סין תהיה המדינה בעלת הכלכלה הגדולה ביותר, ותעקוף בקלות גם את ארצות-הברית. עם זאת, היא אינה צפויה להתחרות עם מעמדה של ארצות-הברית כמנהיגה עולמית מסיבה פשוטה מאד: היא אינה מעוניינת בכך. סין רוצה להרוויח כסף ולגדול. היא לא מעוניינת להיות הבייביסיטר של העולם.

בזמן זה, כלכלות אירופה, יפן ורוסיה צפויות להמשיך לדעוך. מספר  מדינות אחרות נמצאות בסיכון גבוה להתמוטטות הממשל ומעבר לאנרכיה עד שנת 2030. ברשימת המדינות נמצאות האיטי, שהשפעתה תהיה מזערית וגם פקיסטן שנפילתה תשפיע על העולם האסלמי וגוש הודו .

לצד דעיכת כוחן של המדינות הקטנות והבינוניות, אנו צפויים לראות עלייה בכוחם של תאגידים וקבוצות לחץ כגון גוגל, אפל,  אפילו לקבוצות האקרים מסוימות יש כוח מספיק כדי לשתק התקנים קריטיים, כפי שניתן לראות.

המגמה: שינויים דמוגרפיים

שלוש מגמות דמוגרפיות עקריות יעצבו את מצבם הכלכלי והפוליטי של המדינות והיחסים ביניהן:

א. האוכלוסיה מדינות המערב ורוב המדינות המפותחות תזדקן. המדינות כוח האורגני יקטן השקעה  בטיפולים רפואיים לקשישים ובתשלומי פנסיה תגדל

ב. הגירה ממדינות נכשלות למצליחות. ההגירה היא התנועה החדשה של העובד המודרני, שיוכל לפעול ולהשתלב במקומות רבים בעולם, ולא יהיה מוגבל לשוק לאומי אחד בלבד. כמיליארד עובדים ממדינות מתפתחות עומדים להצטרף לשוק העבודה הגלובאלי, והם יעבדו תמורת שכר נמוך בהרבה מזה שמקבל פועל מקומי.

ג. מעבר לערים, שיעודד צמיחה כלכלית אך ויגביר את התלות באנרגיה, מים ומזון.

השפעת המגמה על עולם התקנים:

מבין שני השינויים הצפויים, השינוי הראשון שהוא שינוי מוקדי הכוח מכוח הנמצא בידי מדינות לכוח הנמצא בידי תאגידים, הוא השינוי הדומיננטי ואילו השינוי הדמוגרפי הוא השינוי המשני: אם נשווה את העולם להצגת תיאטרון, הרי שהשינוי במוקדי הכוח הוא שינוי שיוצא המחזאי או הבמאי ואילו השינוי הדמוגרפי הוא שינוי בתפאורה של ההצגה.

הכוח התאגידי יוצא עיוות ודיסוננס קוגניטיבי: מחד גיסא, הכוח התאגידי נבנה על בסיס צרכנות, על בסיס נאמנות לקוח ואהדה ציבורית. ארגון ללא לקוחות הוא כמו מלך ללא נתינים – ללא זכות קיום. מאידך גיסא, התאגיד מטרתו כלכלית – כוחנית מובהקת, ולכן הוא אינו רואה את הצרכן אלא את עצמו. הדיסוננס הנוצר מהתנגשות זו, מקבל ביטוי גם הוא בעולם התקנים על ידי הנישה של ההוגנות התעסוקתית (social accountability) בין אם הנושא מטופל ע"י ארגון הISOבמסגרת תקן iso 26000, או בין אם נושא מטופל בעזרת תקן הsa 8000  או תקנים אחרים. במדינות רבות בעולם בוצע צימוד בין אחריות תאגידית – שם כולל לשורה של כללי התנהגות של תאגיד המבקש להיחשב כארגון המתנהל כ"ארגון" הגון והוגן, לבין דיווחים לבורסה ולבעלי המניות.

"ההתנהלות ההוגנת", של הארגון הפכה גם היא למטבע עובר לסוחר, המתורגם לכסף. אמנם, אחריות תאגידית יש בה מידה רבה של תרומה לקהילה, העצמת החינוך והיא פעילות מבורכת, אבל בסופו של דבר יש לראותה כעוד אמצעי תדמיתי שיווקי של הארגון והתאגיד. יש לצפות שהאחריות התאגידית בשילוב קיימות ובטיחות יהוו מקשה אחת: לצורך המאמר נכנה אותה SOCIAL – SHE MS  (social safety, health and environmental management system)– גם בהקפדה על בטיחות העובד ועל הסביבה נעשית ממניעים כלכליים: חקיקה פלילית או כלכלית וסנקציות ניהוליות אישיות המוטלות במדינות רבות על חריגה בבטיחות ובריאות העובד הביאו את הארגונים הגדולים בעיקר, ובעקבותיהם הבינוניים והקטנים להקפדה. המהלך טרם הושלם, אולם חיוב של עמידה במערכת ניהול סביבתית או בטיחותית לעסקים המחזיקים בחומרים מסוכנים, או תשלום פרמיית מופחת ב% או שניים לכל ארגון שיעמוד ב SOCIAL – SHE MS  יתרמו משמעותית גם לחברות הביטוח מכיוון שהמהלך יקטין את מספר תביעות הביטוח, וגם לארגונים שיתייעלו וישלמו פרמיה מופחתת.

מגמת המשאבים 

המגמה: תלות במקורות: מים, מזון, ארגיה

האוכלוסייה העולמית תגדל למעלה ממיליארד בני אדם. הצורך במזון יניב טכנולוגיות חדשות, יגביר את התלות בשינוע ובאנרגיה. (לדעת כותב המאמר בעיית השינוע הולכה  תהיה דומיננטית יותר ממזון מים ואנרגיה) לפי חלק מההערכות, עד שנת 2030 תחיה מחצית מאוכלוסיית העולם באזורים הסובלים ממחסור חמור במים.

התלות המוגברת באנרגיה ומקורות אנרגיה גם היא תגדל באופן משמעותי: הפקת מים, קירור, חימום, יצור מזון וכל פעולה שתתבצע תשען על אנרגיה.

הבעיה תגבר בתעשייה עשרות מונים והאפקט שלה יגדל מאוד: אם משק בית רגיל יושפע ממנה, הרי שמפעל תאגיד המעסיק 1000 עובדים יושפע ממנה יותר, ובעקבותיו כל התלויים בו: עובדים וצרכנים.

השפעת המגמה על עולם התקנים:

שינוי המיקוד הניהולי מניהול תלוי פיננסי אשראים  לניהול תלוי משאבים: אנרגיה, מים. מכאן שגם משקל התפקידים בתוך הארגון ישתנה: תפקידים מוטי משאבים יתעצמו: מהנדסי אנרגיה, מגמת תעשיה וניהול תהפוך למגמה ניהול משאבים ארגוני בהתמחויות שונות כגון: מערכות מידע, התמקצעות תעשייתית על פי מגזרים כגון חלל תעופה, רכב, פרמצבטיקה ועוד.

גם עולם התקנים יושפע מין המגמה ותקנים מקצועיים המיועדים למגזרים כגון תעופה, רכב, גז ונפט יהפכו לתקנים מחייבים. לצורך המאמר נכנה את קבוצת התקנים המקצועיים PRO MS(professional management system)

עם זאת, קיימים גורמים רבים שעשויים לשנות את פני המשחק מהקצה אל הקצה, והכותבים מתייחסים אליהם בחלקו השני של הדו"ח:

• משבר כלכלי עולמי:  עקב ניגוד אינטרסים בין השחקנים הכלכליים השונים, למשל מלחמת עולם בין מייקרוסופט לגוגל בנוגע לחוקי מונופול ונקיטת סנקציות על מי שישתמש במוצרי התאגיד השני – דבר שיכניס את המשתמשים המסחריים ללחצים כלכליים, יביא לקריסה של מערכות סחר, ואיבוד פלחי שוק, אבטלה, מהומות חברתיות ונפילת משטרים, או השתלטות של גורמי רדיקאליים.   כתוצאה מכך, תיווצר תנודתיות גלובלית – וכמו ספינה בין גלים  לתנודתיות יש סכנה של סחרור, ושבירה של מוסדות שלא יעמדו בלחצים בהתמוטטות כלכלית עולמית וקריסה.

לחליפין שינוי מבני מהותי במבנה ההון ובמיסוי, המבוסס על פיתוח של מרכזי צמיחה באיזורים על טריטוריאליים (באוקיאנוס למשל), דבר שיביא לשינוי במשטר ההכנסות של המדינות ויגביר את הנטל על האזרח ויצירת סדר הכלכלי העולמי בעל גמישות מרובה. (בכלכלה גמישות מבנית היא לא תמיד יתרון).

• פערי ממשל:  ממשלות ומוסדות בינלאומיים מטבעם הבירוקרטי ואופיים הממוסד אינם עומדים בקצב השינוי: תהליכי עדכון חקיקה איטיים אם בכלל קיימים, עודף נהלים והסתמכות על "ככה כתוב במחשב", ותהליכי ניהול מותאמים למבנים ולא לתהליכים. לדוגמא, אם ניקח חברת הזנק ו"נעמיס" עליה בירוקרטיה בנקאית החברה לא תצליח ליזום או ליצור שום פטנט. לעומת זאת אם ניקח בנק, ונבקש ממנו לקבל החלטות כמו בחברת הזנק – ללא ניירת, ע"פ אינטואיציה ותחושות בטן וללא הגנות משפטיות הבנק יקרוס מהר מאוד.

כאמור, פערי הממשל יכולים להאט עד מאוד את המגמות העולמיות בעשור ויותר, אולם הם אינם יכולים לעוצרם.

• הפוטנציאל הגדל לעימות:  השינויים המהירים, במאזן הכוחות והמגמות יביא לבריתות חדשות ולעימותים על רקע שונה ממה שהכרנו – למשל "ברית התאגידים העל טריטוריאליים"  מול ברית התעשיה האסייתית (אם בסעיפים קודמים צפינו עליה של הודו סין מצד אחד,  ומעבר לכלכלת תאגידים מצד שני – הרי שהעימות הצפוי על מקורות ומשאבים יהיה בין שניהם)

• חוסר יציבות אזורית שתהיה בעלת השפעה כלל עולמית  בשל סכסוכים אתניים ודתיים שעלול לסכן איזורי כלכלה שלמים: למשל  מהומות דתיות באפגניסטן שתסחוף את הודו למלחמת גרעין ותאיים על סין והונג קונג – ששלושתם ביחד הם מנועי צמיחה קריטיים לעולם בשלושים השנים הבאות.

כיצד יראה עולם התקנים העתידי (2020 – 2030)

על פי ארבעת מגמות-העל הללו שלדעת המועצה הלאומית למודיעין שבוושינגטון, ולאור הנחות יסוד אלו והבנת השפעתן על עולם התקנים כמעט וניתן לשרטט את המפה העתידי של עולם התקנים ב2020-2030.על מנת להשלים את התמונה עלינו לבחון את האסטרטגיה העסקית של ארגון הISOלשנים הללו או לשנים שהכי קרובות לשנים אלו.

בשנת 2011 בוצע תהליך אסטרטגי בארגון הISOהעולמי: התהליך בוצע על ידי משאל בין כלל ארגוני ההתעדה והפיקוח החברים בארגון ונחשבים לבעלי עניין בו. מתוך המשאל נכתבו תוצאת תהליך זה הם הקווים האסטרטגים של הארגון:

·         מענה לצרכי הלקוח

·         קידום החדשנות ומתן מענה לשינויים גלובליים

·         שיתוף מדינות מתפתחות בתהליכי התקינה

·         מעורבות פעילה של בעלי העניין

·         פיתוח שותפויות על מנת לקדם את התקינה הבינלאומית

·         מיצוב התקנים כתהליך למידה ושיפור מתמיד

·         מיצוב הערך של התקן כפעילות וולונטרית על ידי הארגונים ולא מהלך כפוי

מתוך הקווים האסטרטגים ניתן לראות בבירור כי המגמה העיקרית היא מעבר מתקני ניהול טכניים  שמותאמים לתעשיה והנדסה, לתקני ניהול כלכליים ושירותיים המותאמים לכל ארגון: גם מונחי התקן השתנו לאחרונה מניהול למנהיגות, ממדידה להערכה, מנהלים כתובים לתהליכים.

תמונת עולם התקנים העתידית

כאמור, ריכוז של כל הנתונים שהוצגו עד כה מביאים אותנו לתובנה של תמונת עולם התקנים העתידי, תמונה מורכבת מליבה עיסקית, כלי לארגון מערך ההגנה על הארגון ושלוש "מעגלי הגנה" על הליבה העסקית:

–          במרכז המעגל תמיד תהיה הליבה העיסקית– חשוב לזכור שארגון לא הוקם על מנת להתנהל על פי תקן כזה או אחר, הארגון קודם כל נועד למקסם את רווחי הבעלים ולשרת את לקוחותיו וזאת תוך כדי שימוש בארגזי כלים ניהוליים שונים או ב"מעגלי הגנה" וניהול סיכונים, (תקני הניהול שאנו דנים בהם).

–          בטבעת המקיפה הראשונה את הליבה העסקית יהיו דרישות iso guide 83– קווים מנחים לניהול מערכות ניהול משולבות זהו כלי לארגון "מערך ההגנה" (מעגלי ניהול הסיכונים) של הארגון: מכיוון שהארגונים נדרשים למספר תקני ניהול במקביל, כל ארגון יצטרך ליישם את עקרונותiso guide 83שמשמש כ"תקן קולב" – עמוד שדרה שמחבר את הסעיפים המשותפים לכל התקנים ומקל על ההטמעה בטווח הקצר והטווח הארוך.

–          מעגל הגנה ראשון: מערכת ISQ MS–  information security quality management system . מכיוון שהעולם העתידי הוא עולם מידע, יהיה תקן אחד שמשלב בתוכו את מערכת ניהול האיכות ומערכת ניהול אבטחת מידע.

–          מעגל הגנה שני:  מערכת SOCIAL  SHE MS– social safety, health and environmental management system– שילוב של אחריות תאגידית עם  קיימות סביבה ובטיחות יהוו מקשה אחת ויתפקדו כמעגל הגנה נוסף על הארגון.

–          "מעגל הגנה" שלישי מערכת PRO MS  – professional management systemתקנים מקצועיים המיועדים למגזרים כגון תעופה, רכב, גז ונפט יהפכו לתקנים מחייבים הן כחלק משמירה על איכות המוצרים שירותים והן כחלק מצורכי שיווק ומיצוב מקצועי בשוק.

ניתן לראות זאת בדרך ציורית ותיאורית נוספת: דרך עולם הבבושקות – אותן בובות המכונסות אחת בתוך אחת בתוך אחת ומגנות על הקטנה ביותר:

סיכום

"מטרת חקר העתיד היא לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בכל תחום מתחומי עיסוקיו של המין האנושי. מטרת חקר העתיד אינה לדעת מה ילד יום, אלא לדעת מהו הדבר הטוב ביותר שיש לעשות היום כדי שהעתיד יאיר פנים לאדם" (פסיג 2013).

בין אם המגמה הפוסט קפיטליסטית ובין אם המגמה הסוציאליסטית תנצח, עדיין המנגנון המשמעותי ביותר שיניע את גלגלי כל אידיאולוגיה יהיה כסף ותעסוקה כאמצעי קיום והגנה. החוק הטבעי הראשון   והיסודי – בקש שלום ורדפהו והחוק הטבעי השני – להגן על עצמנו בכל האמצעים שלרשותנו(הובס, 1651), מכאן שהשאיפה העולמית דומה לשאיפת כל גוף חי: הומוסטאזיס. השוואת לחצים והמשך קיום, ולכן להבנת מגמות העל על עולם תקני הניהול יש משמעות כלכלית ותעסוקתית מהותית.

בביבליוגרפיה

–       Global Trends 2030:Alternative Worlds a publication of the National Intelligence Council, December 2012, NIC 2012-001, Isbn 978-1-929667-21-5

–       Peleg D., Management by Standards – Aspects of The Integrated Management System (IMS) Ph.D. Thesis October 2011

–

–          דויד פסיג,  "צופן עתיד" – 2008,הוצאת ידיעות ספרים.

–          דויד פסיג,  "FORCOGNITOהמוח העתידי"  – 2013,הוצאת ידיעות ספרים

–          תומס הובס, "לויתן או החומר, הצורה והשלטון של קהיליה" תרגם יוסף אור. הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשל"ג1973

דביר פלג, הוא ד"ר לכלכלה וניהול, מומחה איכות ואסטרטגיות ניהול בטיחות וניהול שעת חירום

 [email protected]