ההכשרה היישומית במקצועות הייטק, גם היא טרום אקדמאית, סוללת דרך בטוחה להכנסה משמעותית מתחילת הקריירה
פורסם: 14.4.16
הבון-טון החדש בתעשיית ההייטק זועק: יש לפעול לצמצום המחסור בכח אדם בשוק ההיי-טק, סייבר בראשם.
והנה שתי דוגמאות מהימים האחרונים – הממונה על שוק ההון דורית סלינגר מתריעה בפני הגופים המוסדיים על סכנת מתקפות סייבר ודורשת מינוי של מומחה סייבר בכל ארגון למטרות הגנה על נכסי המידע שלו. אך האם יש לנו בכלל מספיק כח אדם הקרוי "מומחה סייבר" לאייש את כל המשרות הללו שיוצעו כעת? חייבים בהכשרה מיידית של הדור הצעיר.
גם יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה אבי חסון הכריז כי עתיד ההייטק נמצא על פרשת דרכים היסטורית, וטוען כי התעשייה תקועה כבר כמה שנים בתקרת זכוכית, הנובעת ממחסור חמור בכח אדם. המסקנה – חייבים הכשרות בכמויות גדולות, ומיד.
אז אם זהו עידן שבו סובל שוק ההיי-טק ממחסור בכח אדם מיומן ומקצועי גם בסייבר אבל למעשה בכל שכבות המקצוע ובכל רחבי הארץ, ההכשרה היא חוליה חשובה באקו-סיסטם, לצמצום המחסור.
רבים אינם יודעים שיש להכשרות בהיי-טק, בעיקר אם הן טרום-אקדמאיות, עוד משמעות: הכשרת הדור הצעיר למקצועות היי-טק טרום התואר האקדמי באמצעות מסלולי הכשרה יישומיים – מבטיחה הכנסה משמעותית מתחילת הקריירה ובהמשך הדרך. זה מודל שכבר מוכיח את עצמו גם בישראל. ומה הוא אומר: צעיר יוצא צבא, נרשם לקורס סייבר ועובר הכשרה, הוא מיד מתברג בשוק העבודה עם שכר התחלתי גבוה (יש ביקוש, זוכרים?), בטח יותר ממלצר. בהמשך, יעשה גם תואר אקדמי שיעשיר אותו בכלים נוספים משלימים שלאחריו הביקוש אליו יהיה גבוה יותר וגם תקרת השכר שלו תקפוץ משמעותית יותר ביחס לאחרים. זו השקעה קטנה נוספת בתחילת הדרך אך משתלמת משמעותית בהמשך. זו גם הדרך היחידה שבה ניתן לצמצם מהר, כאן ועכשיו, את המחסור שנוצר.
כל הורה צריך לחשוב על כך עם הבן או הבת ולהבין כי אין דרך אחרת.
על פי נתוני האוצר, הביקוש לעובדי ההיי-טק הקפיץ את השכר בענף בשנת 2015 בעוד הענף סובל מחוסר משווע בכח אדם שהוכשר, גם ללא תואר אקדמי, ועם הבטחה לשכר נאות מתחילת הדרך. הביקוש נובע בעיקר מכניסה של עוד תאגידי היי-טק בינלאומיים לישראל ואקזיטים בולטים מתרבים, מגמה שפתחה גם את שנת 2016.
ועוד מילה על נשים בהיי-טק: על פי נתוני משרד האוצר רק רבע ממשרות הליבה בהיי־טק מאוישות על ידי נשים, בעיקר משום שנשים נוטות ללמוד פחות את התחומים הרלוונטיים לתעסוקה בענף. מצב זה מגדיל את פערי השכר המגדריים. הפערים מתחילים כבר בבתי הספר התיכוניים, אך מתגברים במסגרות ההשכלה הגבוהה. רק 36% בלבד מהסטודנטיות בעלות בגרות 5 יחידות במתמטיקה נרשמו ללימודי מקצועות פיזיקה, הנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשבים באוניברסיטה, מדוע זה קורה ומה אפשר לעשות בכדי לצמצם פער זה?
גם על פי נתוני מכללת נס נכון להיום המצב אינו שונה בהרבה: סה"כ מתוך 393 תלמידים פרטיים, מקבלי תעודות שסיימו לאחרונה, 301 הם גברים (76.6%), ו-92 נשים (23.4%), כלומר – פי 3.3 גברים מנשים הם מקבלי תעודות במכללה.
בחלוקה גאוגרפית לפי קמפוסים עולה כי בבאר שבע 97% הם גברים, בנתניה 76%, בתל אביב 71.5%, בירושלים 74.5% וברחובות 85%.
http://www.ness-college.co.il/Pages/Home.aspx
*הכותב הוא מנכ"ל מכללת נס
Tags: אקדמיה חדשנות טכנולוגיה מעבר לדיגיטל ניהול משאבי אנוש תרבות ארגונית
