ד"ר דינה ורדי ראשת תכנית הלימודים לתואר שני בייעוץ חינוכי באקדמית רמת גן: "הפתיחות לשונה מקבלת הכרה . הורים מלמדים את ילדיהם לכבד את השונות והמגדריות ומצפים ממערכת החינוך לקחת גם אחריות"

פורסם: 29.8.19 צילום: יח"צ

פרופ' סילביה ביז'אוי, סוציולוגית ומרצה במסלול התואר שני בייעוץ חינוכי באקדמית רמת גן:  "מערכת החינוך בישראל פועלת כיום  על בסיס הפרדה ואי-שיוויון ובכך, פוגעת גם בתלמידים וגם בחברה. הסיבה לכך היא  שגם הולך לאיבוד הון אנושי חשוב וגם מקודש הרעיון שהפרדה ואי-שוויון, הם לגיטימיים ורצויים"

לקראת פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, ערכה האקדמית רמת גן סקר מקיף באמצעות המכון לגיאוקרטוגרפיה שהתמקד בתפיסת ההורים בישראל את נושא המגדריות, הקהילות והשוויון במערכת החינוך והאופן שבו היא צריכה להתנהל בנושאי בנים/בנות, חגים ומנהגים, מוצא המורה, הורות חדשה, להטב"ים בבתי הספר ועוד.

הסקר, נערך לפני כשבועיים בקרב 500 הורים לילדים בגילאי 5-15 מהקהילה היהודית והערבית (70% מתוכם שכירים), מהם עולים נתונים המשקפים באופן גורף את ציפיות ההורים למערכת חינוך שוויונית, הרבה יותר ממה שהיא כיום.

• 59% מההורים בישראל חושבים שמוצא המורה המלמד את הילד כלל אינו חשוב. ויתרה מזאת, 75% אמרו כי מורה מהקהילה האתיופית בהחלט יכול להכין את הילדים בצורה טובה לחיים.
• 54% מהנשאלים אמרו כי הם מעדיפים שבמערכת החינוך לא ילמדו יחד ילדים השייכים לקהילות השונות (עדתיות, דתיות, לאומיות).
• אך אליה וקוץ בה: עדיין כל הורה שלישי בישראל (35%) יסכים כי לילדיו יהיו חברים מדת אחרת (אגב, בחברה הערבית שיעור גדול יותר מהחברה היהודית), אך מנגד, שיעור דומה של הורים מציינים שאינם מעוניינים בכך. במגזר הערבי שיעור המעוניינים בכך גבוה  ביחס למגזר היהודי,  כאשר במגזר היהודי, השיעור יורד בצורה חדה עם עליה במידת הדתיות (המוגדרת בסקר  באופן סובייקטיבי).
•   50% מהנשאלים אמרו כי יש צורך ללמד על חגים ומנהגים של קהילות יוצאי אתיופיה, ברה"מ, ושל הקהילות הדרוזיות והערביות) ורק 15% לא הסכימו עם כך כלל.
• כ- 60% מהמרואיינים אינם מסכימים שהפרדת בנות מבנים בלימודים, יכולה להביא להישגים טובים יותר של הבנות.
  
  

פרופ' סילביה ביז'אוי , סוציולוגית, ומרצה באקדמית רמת גן: "מערכת החינוך בישראל פועלת כיום  על בסיס הפרדה ואי-שיוויון ובכך, פוגעת גם בתלמידים וגם בחברה. הסיבה לכך היא  שגם הולך לאיבוד הון אנושי חשוב וגם מקודש הרעיון שהפרדה ואי-השוויון, הם לגיטימיים ורצויים".

מעניין לראות מהסקר מה דורשים ההורים מעצמם ומה הם מצפים ממערכת החינוך. ד"ר דינה ורדי ראשת תכנית הלימודים לתואר שני בייעוץ חינוכי : "הפתיחות הלהט"בית מקבלת מקום. הורים מלמדים את ילדיהם לכבד את השונות והמגדריות ומצפים ממערכת החינוך גם לקחת גם אחריות".

נתוני הסקר תומכים בכך:

• 65% מההורים מסכימים במידה רבה עד רבה עד מאוד כי כל ילד מוזמן להיות חבר של ילדיהם בין אם הוא ממשפחה חד מינית, חד הורית, או דו הורית, הטרוסקסואלית. אולם, קרוב לרבע מהנשאלים אינם מסכימים לכך.
• 60% מההורים חושבים שמערכת החינוך אינה יודעת להתמודד עם ילדים להט"בים.
• 70% מההורים חושבים כי בתי הספר צריכים ללמד על קהילות שונות וקבלת האחר (מספר זה מתיישב היטב גם עם נושא לימודי חגים ומנהגים של הקהילות השונות)
• רק לדעת 5% מהנשאלים, מערכת החינוך יודעת להתמודד עם ילדים להט”ב. כ- 60% טוענים שהמערכת אינה יודעת להתמודד עם נושא זה.
• הדעות חלוקות בשאלה האם המורים צריכים לדבר עם הילדים על נושאי גיל ההתבגרות:  40% מהנשאלים מסכימים עם האמירה, שמורים צריכים לדבר עם תלמידיהם בגיל ההתבגרות על נטיות מיניות שונות. אך מנגד, שליש אינם מסכימים עם אמירה זו.
  
  

מגזין "סטטוס" מופק ע"י: