מה ההיגיון לייצר משהו ואז לחכות ולראות אם מישהו יקנה אותו? זה מה שרוב היצרנים עושים כבר מאות שנים, אבל זה לא יתאפשר יותר בכלכלת החוויות

פורסם: 8.1.17   צילום, יח"צ;

עידן המוצרים הסתיים. מוצרים כמוצרים כבר אינם מספקים. צרכנים דורשים יותר מהדברים שהם רוכשים. הם רוצים מוצרים טובים יותר, זולים יותר ומותאמים אישית יותר; הם רוצים חוויה כוללת. לעתים מקשרים את נושא חווית המוצר לתמיכה בו, שימושיות, עיצוב, מותג, חווית הקנייה, ואינטראקציה מקוונת עם לקוחות. החוויה היא גדולה יותר ממוצר או מותג, ורחבה בהרבה מכל ממשק בודד עם הלקוח. אך אין זה משנה איזו חוויה חדשה מייצרים ללקוח;  מאחוריה חייבת להיות דרך יעילה לייצור ואספקת המוצר.

בעולם של חוויות רכישה, ולאור ההבנה כי הלקוחות דורשים מוצרים מותאמים אישית, הייצור הכמותי של מוצרים, העברתם למחסנים ומשם לחנויות, והמתנה ללקוחות שירכשו אותם, אינם הגיוניים יותר.

בעתיד הלא רחוק, לקוחות ייכנסו לחנות או לאתר אינטרנט שיתמקדו בחוויית המותג ולא בהצגת מלאי, ויאמרו "זה מה שאני רוצה".  כדי לספק זאת, היצרן יזדקק לשקיפות מלאה ולשליטה על שרשרת האספקה לכל אורכה. זאת כדי שהמוכר או האתר יוכלו לומר לצרכן האם המוצר המבוקש על ידו "זמין להבטחה", או במילים אחרות: לומר ללקוח האם ניתן לייצר עבורו את המוצר, וכמה זמן יידרש לכך (תהליך "ייצור על פי דרישה").

בעתיד זה, כאשר לקוח יבחר עיצוב מתוך קטלוג או באתר אינטרנט, ויגדיר דגם, צבעים, ואפילו חומר נדרש, הנתונים יוזנו לאחור אל שרשרת אספקה גמישה, ולייצור המוצר יוקצה רוחב פס ברצפת הייצור. לשם כך יש צורך בדיגיטציה מלאה של כל תהליך הייצור והאספקה. מודלים דיגיטליים של המוצר, הכוללים את כל פרטי המאפיינים הפיזיים שלו, אפשרויות שונות, פרטים אודות דרך הייצור, ומאפייני שיווק כגון תמחור והצגה בקטלוג או בחנות, יאפשרו זאת.

ללא מודלים שכאלה, יצרן יהיה חייב לקבל הנחות מסוימות לגבי יכולותיו. בכך הוא למעשה ינחש, לא יוכל להימנע מקבלת החלטות גרועות מסוימות – והלקוחות לא יסכימו לכך.

תהליך זה גם יחסוך כסף, מכיוון שכך לא ייערמו מוצרים בשווי כספי גבוה במחסנים.  היצרן לא יצטרך להוציא כסף רב לשם שמירה על מלאים של חומרי גלם ורכיבים.

מהפכה זו בפלטפורמת הייצור, משרשרת האספקה דרך תהליכים ועד לרצפת החנות, מבטיחה להיות גדולה כמו כניסתן של הרובוטיקה והאוטומציה לתעשייה – אם לא גדולה מהן.

בעולם יצאו לדרך מספר יוזמות כדי להשיג יעדים שכאלה. התעשייה האמריקאית קוראת לכך "האינטרנט התעשייתי של הדברים". בצרפת היא נקראת "התעשייה של העתיד". בגרמניה פועלים על פי "תעשייה 4.0", וסין השיקה את "Made in China", יוזמה לזינוק לחזית של הייצור החכם. כל אלה הם חלק מהמרוץ אל אותה מטרה.

רוב התעשיות כיום, החל מחברות תעשייה מסורתיות ועד לקמעונאיות ענק, לוקחות חלק בהמצאה מחדש של מודלים של ייצור אשר שלטו בהן במשך עשרות שנים ואפילו מאות. זה לא יהיה פשוט, אבל החלום של גמישות חדשה מושך רבים אל העתיד.

המסר לתעשייה ברור: התחילו להתכונן כעת, כי מכונות, חומרים ותהליכים מתקדמים במהירות. יצרנים שלא ביצעו דיגיטציה של תהליכים, מודלים והגדרות מוצרים, לא יהיו מוכנים לכלכלת החוויות, ואובדן התחרותיות עלול להיות מהיר וקשה.

*הכותב אלי בויקיס, הוא מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל

מגזין "סטטוס" מופק ע"י: