על הועידה הכלכלית השנתית של התעשיה והמגזר הקיבוצי שהתקיימה בשבוע שעבר

על הועידה הכלכלית השנתית של התעשיה והמגזר הקיבוצי שהתקיימה בשבוע שעבר

צילום: shutterstock
פורסם 24/07/13

מכוורת יד מרדכי

בתאריך 17.7.13, התקיימה הועידה הכלכלית השנתית של התעשיה והמגזר הקיבוצי זו השנה החמישית, שאורגנה על ידי חברת DC Finance ו-MBT. לכנס הגיעו מאות אנשים מחברות בתעשיה קיבוצית ומקיבוצים שונים, כמו כן כיבדו את הכנס בנוכחותם שר החקלאות ח"כ יאיר שמיר, מר איתן ברושי – מזכיר התנועה הקיבוצית ופרופ' יוג'ין קנדל – יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה.

יחוד התעשיה הקיבוצית

בשנים האחרונות עברו הקיבוצים בישראל שינויים רבים אשר השפיעו על מסגרתם ודרכם, וכתוצאה מכך גם על ערכיהם השונים. שני הגורמים העיקריים לשינויים בתנועה הקיבוצית הם המהפך הפוליטי בסוף שנות ה-70, והמשבר הכלכלי של אמצע שנות ה-80. החוב הכספי של הקיבוצים תפח והעליה הגדולה בריבית הזניקה את חובות הקיבוצים לבנקים.

שינויים אלה, שנתנו ביטוי לאינדיווידואליזציה הגוברת של החיים בקיבוץ, אילצו את הקיבוצים להעלות את רמת השירותים והמוסדות המשותפים. הוצאות קולקטיביות אלו היו לעול כבד על כלכלת הקיבוץ, וגרמו לחריגה ממסגרות התקציב שנקבעו.

השינויים שעבר הקיבוץ נוגעים לערכיו היסודיים ביותר. לאחר המשבר נטו היחסים בקרב החברים להיות בעלי אופי אינסטרומנטלי בעיקרם, והקהילה איבדה את תחושת היחד שאפיינה אותה שנים רבות. הנטיה של רוב הקיבוצים היתה להפנות את כל המאמצים להישרדות כלכלית, ולקבל את הנטייה הבסיסית של אינדיווידואליזציה של חיי הקיבוץ.

שינוי בולט נוסף הוא בתחום העבודה בקיבוץ. עבודת החברים נחשבה מאז ומתמיד כמעניקה סיפוק עצמי ואפשרות של הגשמה עצמית, וכן כמשאב כלכלי מרכזי, שערכו נמדד על פי מקום העבודה הספציפי ותפוקת העובד. מאז משבר שנות ה-80 גבר ההיבט האינסטרומנטלי-כלכלי בהתייחסות לעבודה, מה שרופף את הזיהוי של העבודה עם מסירות למשימות קולקטיביות. שינוי זה העניק לאנשי הקיבוץ לגיטימטיזציה לשאיפות לקריירה מקצועית, והסיר כל עכבה מוסרית העומדת בדרכה של בחירה אישית המשוחררת משיקולים שיתופיים במונחים של שוויון ערך העבודה. במקביל, לא היה עוד היסוס במילוי מקומות עבודה פנויים בקיבוץ על ידי עובדים שכירים.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות עברו הקיבוצים בישראל תהליך מעניין, מהמשבר הכלכלי הגדול שפקד אותם בשנות ה-80, לצמיחה כלכלית ושגשוג בשנות ה-00. צמיחה זו התאפשרה בעזרת שני אלמנטים, אשר חזרו ועלו בכנס.

קהילתיות

ניכר כי בשנים האחרונות ישנה חזרה לערכים הישנים של הקיבוץ, של הביחד והקולקטיביזם. הדבר בא לידי ביטוי בהתאגדות של קיבוצים שונים לכדי ארגונים אזוריים, כמו למשל משקי הקיבוצים, משקי התק"ם ועוד.

גם הקיבוצים הבינו שכל קיבוץ מהווה "אי" של ידע, אשר צובר ידע רב אך לא מתקשר עם הקיבוצים האחרים בסביבתו, ושהמידור הזה גורם ל"המצאת הגלגל" שוב ושוב, ולבזבוז משאבים של המפעל והקיבוץ כולו. על ידי שיתופי פעולה בין הקיבוצים השונים, ניתן היה ליצור סביבה מקצועית משותפת, להגדיל את המומחיות והידע ואף לפתח ידע חדש.

קיבוצים רבים קצרו הצלחה בין לאומית הודות למיצוי השיתופיות בתוך הקיבוצים עצמם ובין קיבוצים שונים, וכך הפכו למותגים גלובליים והוכיחו פעם נוספת שבעזרת יתרון יחסי מאורגן אפשר לפעול גם מול מתחרים ענקיים בשוק העולמי.

חדשנות

חדשנות הינה גורם מפתח להצלחה בעולם תחרותי ודינאמי. מי שקופא על שמריו, מי שנהנה מהצלחות ההווה מבלי לזהות מגמות חדשות שמתפתחות בשוק, מסתכן. בעבר, התעשיה הקיבוצית הצטיינה תמיד בחדשנות, כושר אלתור וחשיבה מחוץ לקופסה. זו היתה הדרך להתגבר על מחסור חמור וריחוק מהמרכז. בקיבוצים רבים המחסור וכושר האלתור הם אלו שהולידו ענפי תעשיה משגשגים, הובילו למוצרים פורצי דרך ושמו אותם על המפה העולמית.

כיום, חבולים מנסיון העבר והמשבר הכלכלי, הקיבוצים דוחפים את עצמם פעם נוספת בנסיון לשמור על מעמדם ועל יתרונותיהם היחסיים בשווקים בהם הן פועלים, לשם יצירת ערך מוסף ללקוחותיהם. הם עושים זאת בעזרת לקיחת סיכונים, פיתוח הון אנושי צעיר ומחויבות חברתית.

הועידה העניקה למשתתפיה כלים רבים להמשיך להתחדש ולהפתח, בעזרת הרצאות בנושאי כלים לפיתוח התעשיה הקיבוצית כמו תכנון פיננסי, חוקים בתעשיה, שמירה על קניין רוחני ועוד. יתר על כן, עצם העובדה שהועידה הצליחה להפגיש במקום אחד מאות אנשים, שאמנם מתפרסים על פני כל רחבי הארץ, מדן ועד אילת, אך החוויות שעברו בחייהם, מהילדות וכלה בחיי העבודה והמשפחה – הן דומות, נתנה כוח לחברי הקיבוצים ותרומתם לתעשיה הישראלית בהחלט הורגשה בחדר. להתראות בשנה הבאה בעוד ועידה מוצלחת!