אז אילו מרכיבים בבניין ירוק יכולים ליצור שינוי מרחיק לכת כזה בפיריון העובדים?
פורסם: 2.12.14 הדמיה: יוחאי אהרון
כולנו, כמנהלים וכעובדים, מרגישים את ההשפעה הברורה של המשרד על מצב הרוח שלנו בכלל ועל היכולת שלנו לעבוד בפרט. קל לדמיין זאת: אם אני מגיע בבוקר למשרד חשוך ללא אור יום, משרד טחוב ולא מאוורר, אם חם לי במהלך היום או קר לי מדי, אז אך טבעי שלא אוכל להתרכז בעבודה ובוודאי שלא להיות יצירתי.
לאחרונה, גובתה האינטואיציה הזו במספרים מעוררי חשיבה, במחקר של המועצה העולמית לבנייה ירוקה. על פי הדו"ח האחרון של המועצה, ההשפעה של משרד בבניין ירוק על הפריון עומדת על 8-11%, שזה נתון משמעותי ביותר לתוצאות העסקיות בכל סוג של חברה. בנוסף, עובדים בבניינים ירוקים רושמים 6.5% פחות ימי מחלה, ועובדים שיושבים ליד חלון ישנים בממוצע 46 דקות יותר מעובדים שאינם יושבים ליד חלון. במחקר ניתנה דוגמא לחברת תכנות, שבו עלה כי המתכנתים שיושבים ליד החלון משקיעים 15% יותר זמן במשימות הליבה שלהם ביחס למתכנתים שאינם יושבים ליד חלון.
אם כך מה ניתן לעשות? עד כה נבחן לרוב החזר עלות ההשקעות בבנייה ירוקה בחיסכון בעלויות אנרגיה. כדי לחשב ROI על הסבת בניין לבניין ירוק, פורסים את החיסכון בעלויות האנרגיה, ולרוב מקבלים החזר על ההשקעה בטווח זמן של מספר שנים. הנתון החדש משנה לחלוטין את התמונה: מתוך סך עלויות העסק העלויות הכבדות ביותר הן של כח האדם. לפי המחקר, בעסק טיפוסי עלויות כח האדם עומדות על כ- 90% מסך העלויות, עלות המשרדים כ- 9% ועלויות האנרגיה כ- 1%. כלומר, גם עם הגעתי לחיסכון של 40% בעלויות האנרגיה, שזה שיפור קיצוני ומאוד מאתגר, הרי שחסכנו כ- 0.4% מההוצאות. לעומת זאת, אם יצרתי חיסכון של 10% בעלויות כח האדם, רק שנחסכו לחברה 9% מהוצאותיה.
אז אילו מרכיבים בבניין ירוק יכולים ליצור שינוי מרחיק לכת כזה בפיריון העובדים? מדובר על אוסף של רכיבים הקשורים לתאורה טבעית, אוויר צח, נגישות לתחבורה ציבורית ועוד. במגדל אמות אטריום, שאמות השקעות מקימה בימים אלה באיזור הבורסה של רמת גן הושקעו כ- 30 מיליון ₪ ברכיבים ירוקים, והוא מגדל המשרדים הראשון בישראל שקיבל הסמכה מוקדמת לתקן המחמיר ביותר לבנייה ירוקה, LEED Platinum. כדי להמחיש את התועלת לעובדים נסתפק בשלוש דוגמאות:
תאורה טבעית: כדי להגיע לרמות תאורה טבעיות שלא מצריכות מנורות, קרי לפחות 300 lux בכל החדרים, הבניין מתוכנן בצורת אטריום – בצורת ח. בחלק הפתוח הוא מקורה בקיר cable net – קיר של זכוכיות המונחות כבלים. זהו ה- cable net הגבוה בעולם, בגובה של 120 מ'. גם המעליות שקופות לחלוטין מכל הצדדים, ולא חוסמות את האור הטבעי. חיישני התאורה מכבים אוטומטית את האור כאשר התאורה הטבעית מגיעה ל- 700 lux. הקירות שקופים לחלוטין מהרצפה עד התקרה, כך של- 90% מהדיירים בבניין יהיה מבט לנוף מגובה הישיבה.
בקרת אקלים: מעטפת המגדל עשויה מקיר חיצוני המורכב משתי שכבות Double skin וביניהן מותקנים צלונים המתכווננים באופן אוטומטי בהתאם למיקום השמש וצפויים לנוע 45 פעמים ביום, כדי להכניס כמות אור מקסימלית תוך צריכת אנרגיה מינימלית. במידה והדייר פותח באמצעות המנגנון החשמלי את התריסים כדי להכניס שמש מלאה הם חוזרים למצב האוטומטי שלהם כעבור שעה. הזכוכיות בקיר הזה נראה נקראות low-e – אלה זכוכיות שיוצרו באירופה כדי לשמור על חימום בתוך הבניין ובקיר הזה הן מותקנות הפוך ושומרות על הקור בפנים.
אוויר צח: בבניין רגיל יש פתח לאורכו כדי להכניס אוויר צח בשיעור של 5% בכל שעה. כדי להגדיל את היקף האוויר הצח יש בבניין שני פתחים קומתיים שמכניסים 30% אוויר צח בשעה.
אין לי ספק, שמרכיבים אלה ועוד רבים אחרים, ייצרו החזר על ההשקעה לדיירי הבניין לא בתוך שנים אלא בתוך חודשים, באמצעות הגדלת הפריון. זו הסיבה שבחברות בינלאומיות רבות כמו גוגל, IBM ודומותיהן משרד עם תקן ירוק הוא תנאי לשכירת משרדים. גם בישראל – מרגע שהוצב הסטנדרט הזה – הוא יהפוך למקובל בעולם העבודה, ובעתיד לא נבין איך פעם ישבנו במשרדים כל כך לא ידידותיים לסביבה ולאדם.
* הכותב הנו סמנכ"ל שיווק, אמות השקעות
Tags: אחריות חברתית חדשנות ניהול משאבי אנוש ניהול פרויקטים
