משקפי גוגל מאפשרים לטכנולוגיה להגביר את כמות הזמן בו כולנו נחשפים לצילום, הקלטה ושידור, וכן מרחיבים את מספר המצבים בהם יצלמו ויקליטו אותנו, ואף הופכים את הצלמים לכאלה המצלמים מבלי שנחוש בכך(למשל- מצמוץ להפעלת מצלמה במשקפיים או הוראה קולית). מאת: עו"ד רחל פשר-אייקנאר, צילום: shutterstock פורסם 29/05/13 הפעם בחר המדור להציץ אל העולם מבעד למשקפי […]

משקפי גוגל מאפשרים לטכנולוגיה להגביר את כמות הזמן בו כולנו נחשפים לצילום, הקלטה ושידור, וכן מרחיבים את מספר המצבים בהם יצלמו ויקליטו אותנו, ואף הופכים את הצלמים לכאלה המצלמים מבלי שנחוש בכך(למשל- מצמוץ להפעלת מצלמה במשקפיים או הוראה קולית).

מאת: עו"ד רחל פשר-אייקנאר, צילום: shutterstock
פורסם 29/05/13

הפעם בחר המדור להציץ אל העולם מבעד למשקפי גוגל, אשר התקשורת מסקרת בהרחבה בכל שלב של פיתוחם. כרגע הם בשלב פיתוח ובדיקה- אבל נראה כי מהר מאוד הם יגיעו לשווקים.

משקפי גוגל מוגדרים בוויקיפדיה כך:

"גוגל גלאס (משקפי גוגל באנגלית) הם פרוייקט מחקר ופיתוח של גוגל שממוקד ביצירת אב טיפוס של משקפיים עם מסך תצוגה שיוכלו להציג מציאות רבודה(שילוב של שכבות עצמים וירטואליים לתוך מציאות אמיתית)."

כך גוגל מציגה את המשקפיים ואת השימוש בהם: http://www.google.com/glass/start/

החוויה של הרכבתם נראית מרתקת, מרגשת ומלאת כיף. אולם, לא נדרש דמיון מפותח מדי כדי לחזות מצב שבו אדם הולך לו לתומו ברחוב וכל עובר אורח מצלם אותו, ומיד בודק באמצעות אפליקציות מזהות פנים מי הוא, מי קרובי משפחתו, היכן הוא גר, במה הוא עוסק וכדומה.

משקפי גוגל – רק חוליה בשרשרת טכנולוגית

את הסדק הטכנולוגי הראשון בחומת הפרטיות שלנו, יצרו המצלמות הראשונות ורשמי הקול הראשונים. אילו החלו עידן חדש שבו ניתן לשחזר את המציאות, באופן המקשה על אילו המהווים חלק ממנה, להכחיש את קיומה כפי שהיא בצילום. המדובר היה רק בסדק או אולי רק בדגל אזהרה – שכן המכשירים שאפשרו צילום והקלטה היו כאלה גדולים ומסורבלים – שקשה היה לעשות בהם שימוש מבלי שהאנשים המצולמים או המוקלטים  ידעו על כך.

ככל שהמכשירים הפכו לניידים יותר וקלים יותר לשימוש, כך החלה שחיקה חמורה יותר בפרטיות שלנו. אם בעבר רק אנשים שהתמחו בחקירות או בריגול, יכלו לאסוף מידע, צילומים והקלטות מבלי שנשוא צילומם ירגיש בכך, היום כל ילד יכול מבחינה טכנולוגית,  בקלות יתרה, להקליט ולצלם את הוריו, כל תלמיד יכול להקליט ולצלם את המורה שלו ואת חבריו לכיתה וכל עובד יכול לצלם את העובדים עמו ואף את מעבידו. כמובן, שבאותה המידה, כל מעביד יכול לצלם את עובדיו.

לקלות הבלתי נסבלת של ההקלטה ושל הצילום נוספה הקלות הבלתי נסבלת של הרשתות החברתיות. אלפית השנייה לאחר שאדם מסויים צולם והוקלט, משודרת תמונתו במסגרת פייסבוק, אינסטגרם וכל שאר האפליקציות המאפשרות פרסומן.

משקפי גוגל אינם אלא שלב נוסף מבחינה טכנולוגית, ההופך את השימוש במכשירי הצילום, ההקלטה והאיסוף המיידי של המידע- למיידיים, נגישים לכל, זמינים בכל עת, אפילו ללא צורך להשתמש בידיים. מצמוץ קל בעינו של האדם העומד מולך או לידך במעבר חצייה באמצע העיר, כהוא חמוש במשקפי הגוגל, יאפשר לו בעתיד הלא רחוק, לדעת מיד מה שימך, היכן אתה גר, במה אתה עוסק, מי הם בני משפחתך, מי הם חבריך, מה טעמך באוכל, בגדים ועוד בקסב מאוד נתונים שהיית מעדיף לשמור כפרטיים.

מהות הזכות לפרטיות

בהקשר זה של טכנולוגיה חודרת או לעיתים מבטלת פרטיות, הזכות לפרטיות בחוק, היא אחד הסכרים המפרידים בינינו לבין אבדנה הטוטאלי (סכר נוסף לא פחות חשוב הוא התנהגות זהירה ודיסקרטית עד כמה שניתן- הגנה עצמית). בזכותם של בני אדם לפרטיות, נכללת יכולתם של בני אדם להסתיר מעינו הפקוחה של הציבור – ובכללו שכנים, בני משפחה, חברים, עוברי אורח וסתם אנשים זרים – דברים שמבחינתם הם פרטיים. הביטויים: צנעת הפרט, הזכות לפרטיות, חדירה לתחום היחיד ועוד אחרים הדומים להם – אינם אלא מה שמפריד בין אדם רגוע בנוגע לדברים חשובים אישיים ופרטיים הנוגעים לו ולמשפחתו לבין חרדה, בושה, ותחושות אחרות קשות- ברגע שפרטיותו נפגעת.

בפרטיות הכוונה בין השאר, לנעשה בביתו של אדם, לנעשה במקומות בהם יש לבני אדם זכות לצפות לפרטיות, לנעשה ולמדובר במרפאה בין אדם לבין רופאו, לשיחה  במשרד בין אדם לבין עורך דינו, לתוכן השיחה בשעה שהוא סועד בשולחן עם בן שיחו ומנהל אותה בשקט ובכוונה שלא ישמע תוכנה, לתוכן שיחתו שעה שהוא מדבר באמצעות טלפון נייד וטלפון נייח, בשעה שהוא כותב מכתב פרטי שממוען לאדם אחר ואף בשעה שהוא כותב ומקבל אימיילים (דוא"ל), שתוכנם מבחינתו חשוב לו.

לשון החוק מהווה כלי מגן

חוקי הפרטיות בארץ כוללים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק הגנת הפרטיות, איסור האזנת סתר חוק חופש המידע וחקיקה נוספת בין השאר כזו הנותנת חיסיון במקרים מסוימים (למשל החיסיון של הלקוח בשיחה עם עורך דינו).

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו- התשנ"ב, 1992  קובע  בין השאר בסעיף 7:

• –  כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו
• –  אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו
• –  אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו
• –  אין פוגעים בסוד שיחושל אדם, בכתביו או ברשומותיו

נראה כי החוקים מגנים עלינו. סעיף 7 האמור לעיל כתוב בצורה כללית למדי ובדרך המאפשרת לכלול במסגרתו את המכשירים הניידים החכמים הקיימים, כאלה הנמצאים בהליך פיתוח וכאלה שעוד לא הומצאו – דור 5 ודור 6 , לטלפונים הניידים, ועוד דורות רבים אחרים שיוצעו בהמשך. העובדה שמדובר בחוק יסוד היא ראיה לחשיבות שהמחוקק נתן לזכות לפרטיות.

אולם, לשון החוק איננה תעודת ביטוח להתנהלות המציאות הסובבת אותנו. אין ספק כי העידן בו אנו חיים, כשסביבנו כל העת מכשירים המחברים אותנו למאגרי מידע, המדווחים למאגרים ולאלו המושכים בחוטיהם מה הן אורחות חיינו, המצלמים אותנו, המקליטים אותנו באופן רצוני ופעיל ובאופן פאסיבי- איננו נוטע בנו תחושת ביטחון בנוגע לפרטיות שלנו. ההיפך הוא הנכון, הכרסום בפרטיות מתרחש כל העת ומשקפי גוגל הם בבחינת עוד סדק או שבר בתשתית שלה.

חקיקה מהווה חלק חשוב מחברה מתוקנת אך היא לא תמיד מהווה פתרון פרקטי והיא אף לא תמיד יכולה להועיל. למשל- כל מליוני הגולשים בעולם, שגולשים ברשת מרצונם, אך שלא מרצונם נאספים לגביהם פרטים אישיים רבים שבמצטבר מהווים פגיעה בפרטיותם. מי יועיל להם? האם כולם יגישו תביעות ונגד מי? האם הם יהיו מוגנים באמצעות תביעות ייצוגיות נגד גורמים האוספים את המידע שלא בידיעתם? מה יהיו תוצאות התביעות? האם פיצויים יוכלו לרפא את הנזק שנגרם בעצם הפגיעה בפרטיות?

כנראה שלא. רובנו מקבלים את הרע ואולי אף את הנורא עם הטוב. אנו עושים שימוש במנועי חיפוש ונהנים מהנגישות לכל המידע, ובמקביל יודעים – ולעיתים אף לא יודעים – כי בכל אחת מהגלישות והחיפושים אנו מגלים ל"אחים הגדולים" המושכים בחוטי הרשת – פרטים נוספים על עצמינו – שבהם הם ינסו לעשות שימוש ורווח.

אולם, מה אם יחוקקו חוקים המונעים שימוש בטכנולוגיה מסויימת במקומות מסויימים? כמו למשל החקיקה בארץ האוסרת על האזנת סתר. חוקים שילכו צעד אחד אחורה בזמן קרות הפגיעה בפרטיות וינסו למנוע את החשיפה לנו לטכנולוגיה. למשל- מה אם יחוקק חוק האוסר על ילדים להיכנס לבית הספר ובידם מכשיר נייד מכל סוג שהוא, וכן כל מכשיר המחובר לרשת כדי להגן על פרטיותו ופרטיות האחרים? מה אם יחוקקו חוקים המונעים כניסת לקוחות לחדרי הלבשה במקומות ציבוריים עם מכשירים שכאלה?

אין ספק שהצורך בפרטיות ייצר שיטות התגוננות מגוונות ויצירתיות. חלקן יבוא לידי ביטוי בחקיקה. חלקן יבוא לידי ביטוי עסקי. דהיינו- בתי מלון, מקומות בילוי ומקומות נופש בהם אנשים יסכימו לעבור חיפוש – לוודא שאינם נושאים מכשירי הקלטה , צילום, מכשירים המאפשרים חיבור לאינטרנט וכדומה.

יתכן, כי דווקא אילו שכיסם מלא – יוכלו להרשות לעצמם להסתגר במקומות שמורים ומוגנים, לסגור את כל הטכנולוגיות למיניהן (עד כמה שניתן שכן פרצות תמיד ימצאו לגנבים…)- ולהנות מאותה פרטיות נוסטלגית והעדר חרדות בסגנון הרשת – שהיתה מנת חלקם של רוב בני האדם לפני זמן לא רב כל-כך.

מכונית של גוגל מאפס מצלמת את רחובות ונקובר בקנדה, יולי 2011.

מציאות מבעד למשקפי גוגל

משקפי גוגל מאפשרים לטכנולוגיה להגביר את כמות הזמן בו כולנו נחשפים לצילום, הקלטה ושידור, וכן מרחיבים את מספר המצבים בהם יצלמו ויקליטו אותנו, ואף הופכים את הצלמים לכאלה המצלמים מבלי שנחוש בכך(למשל- מצמוץ להפעלת מצלמה במשקפיים או הוראה קולית).

התמונה אותה יראה המשתמש במשקפיים היא מורכבת. הוא רואה את הרחוב בו הוא הולך, את האנשים ואת המכוניות- ובמקביל נפתחים בפניו מסכים שונים לפי הזמנה- אותם הוא רואה תוך כדי הליכה. למשל- מפה המצויירת לפי תווי הרחוב, או תמונה של אדם שכרגע שלח לו הודעה בפייס בוק, או צילום של המסעדה לידה הוא עבר באותו הרגע.

אם המשתמש הוא אדם מתורבת, נעים הליכות ומכבד את פרטיות הסובבים אותו ואף צדיק תמים, השימושים שיעשה במשקפיים יהיו אך ורק חיוביים – כגון מציאת מסעדה, תחנת אוטובוס, שליחת אי מייל וכדומה. אולם, ברור כי שימושים פחות נעימים יעשו במשקפיים גם על ידי אנשים פחות טובים.

מה באשר לאדם המבקש לברר פרטים מזהים הנוגעים לאדם זר העומד לידו. שימוש באפליקצייה המזהה פנים- תאפשר לו לדעת מה שמו של אותו אדם, משם יוכל לחפש את פרטיו ברשת, ואפילו ינסה לנהל איתו שיחה במקום – כאילו הוא מכיר אותו – תוך שהוא עושה שימוש בפרטים שלמד ברשת.

עבריין העוקב אחרי אדם ההולך ברחוב – יוכל להעזר במשקפיים כדי לאתר פרטים אודותיו, אודות כתובתו, לצלם את הקוד הסודי שלו בשעה שהוא מושך כספים ממסוף של בנק ועוד פעולות בלתי חוקיות נוספות. אבל למה להפליג למחוזות פלליים? מה אם אדם אחר – שאיננו עבריין – פשוט אוהב מאוד להלך רכיל, ולאסוף מידע על כל אלה הסובבים אותו?

 השימושים השונים שהוא יוכל לעשות במשקפיים הם רבים, ומגוונים.

אז מה חדש?

מה חדש ומה נשתנה? האם עכשיו – לפני שהמשקפיים הללו הפכו למוצר פופולארי במחוזותינו, אנחנו יכולים להיות בטוחים שלא מצלמים אותנו, מקליטים אותנו, מעלים את התמונות שלנו לאתרים שונים וביניהם רשתות חברתיות? האם לא שולחים לנו פרסומות שנוגעות לחיפושים שבצענו ברשת? בוודאי שכן.  החדש הוא בצעד הנוסף בשביל של "הקלות בלתי נסבלת שבביצוע" . השלב הבא עלול להיות עדשות מגע של גוגל לעיניים, או מדבקה שקופה שנדביק על המצח ובה חבויה כל טכנולוגיית המשקפיים או בעתיד הרחוק יותר- השתלה של רכיב מיקרוסקופי בראשינו שפשוט יהפוך את עינינו למסכים המאפשרים קבלת מידע? כל אילו לא יאפשרו כלל לאדם שמולינו לדעת אם אנחנו חמושי טכנולוגיה באותו הרגע- או שאנו נקיים ממנה.

מדע בדיוני. אולי. אבל אם נסע במכונת זמן ונספר לאלכסנדר בל ולממציאים אחרים – על משקפי גוגל- הם בודאי לא יאמינו ויחשבו כי אנחנו מדברים על מדע בדיוני.

"באז" סביב המשקפיים

חיפוש מהיר ברשת ( שפרטיו בטוח נרשמו במקום כלשהו ולמדור לא ברור מה יעשה בהם בעתיד…), מגלה עד כמה החוליה הזו של המשקפיים בשרשרת הטכנולוגיה, מהווה דגל אדום. לנוחיות הקוראים מובאים פה מספר לינקים לכתבות  מעניינות בנושא, המחייבות כל אחד לחשוב על ההשלכות של כל הטכנולוגיה הסובבת אותנו:

*בארה"ב, חברי קונגרס מבקשים תשובות מגוגל בנוגע למשקפיים : Lawmakers seek Google Glass privacy plan

*האם הפחדים מוצדקים: Fears of Google Glass Are Unfounded

*המורכבות שבשימוש במכשיר. אחד מהמפתחים של המשקפיים הודה שבטעות נכנס לשירותים הציבוריים כשהוא שוכח להסיר אותם: Google Glass: Privacy, policy violation worries arise with wearable gadget

* וקצת הומור- מה יקרה אם נודניק תורן ישים ידיו על מכשיר שכזה:

 http://www.youtube.com/watch?v=qGxLkaCdpLc&feature=player_embedded

בואו נהיה פרקטיים

עד שרשויות החקיקה והאכיפה ימצאו דרכים טובות נוספות להגן על הפרטיות שלנו- עדיף לנסות ולהגן עליה בעצמינו. כלל פשוט צריך להדריך אותנו- לא לספר, לצלם, להקליט, לשלוח, להעלות לרשת, שום דבר שעבורנו הוא פרטי. מה הוא פרטי עבורינו? כל דבר שיגרום לנו נזק או בושה או צער אם הוא יגיע למחוזות שלא התכוונו שיגיע אליהם. התנהגות זהירה יותר וחשדנית יותר ומתוכננת יותר- תגן על כולנו ותעזור לנו לשמור על הדברים הפרטיים לנו ביותר.

כמובן- שכדי שלא נהפוך לשונאי אדם ולבני אדם מסתגרים- נאלץ לוודא כי האנשים הקרובים אלינו זהירים כמונו במידע הפרטי שהעברנו אליהם. משקפי גוגל הם מכשיר נחמד, היכול להעניק חויות נחמדות גם כן. מומלץ לבקש מהמשתמשים בהם להשאירם סגורים בתיק- לפני שאילו נכנסים לביתכם, למשרדכם, לחדר ההלבשה, ולמקומות אחרים בהם פרוטיתכם החשובה לכם ביותר.

את הקדמה לא ניתן לעצור- אך כן צריך להיות ערוכים לקבל אותה.

המערכון האבסורדי על משקפי גוגל בסאטרדיי נייט לייב

 רחל פשר אייקנאר  היא משפטנית – מומחית בדיני ידע וקניין רוחני, ובניהול מו"מ והליכים משפטיים בערכאות.

 *אין באמור כתבה זו כדי להוות יעוץ משפטי. הנדרש ליעוץ משפטי יפנה לעורך דין.