הקשר בין תכנון סביבת העבודה לתפוקת העובד רלוונטי במיוחד לישראל, שכן פריון העבודה בחלקים גדולים מהמשק הישראלי זוהה כנמוך באופן יחסי ליתר מדינות ה-OECD

פורסם: 20.8.15    בצילום:  מגלשה לעובדים במשרדי גוגל בציריך,  courtesy of Google

יעילות היא שאלה מרכזית המלווה את מקצועות הניהול מיומם הראשון. גם באדריכלות ועיצוב של סביבות עבודה, יעילות היא שאלת מפתח המקבלת ביטוי בתכנון תנאים אופטימליים לעובדים ולהנהלה. יעילות העובד מושפעת ממגוון גורמים, החל מתאורה ואוויר טבעיים, דרך הארגונומיה של הריהוט המשרדי, ועד לאספקטים של פרטיות ויכולת לשלוט ולהתאים את סביבת העבודה לצרכיו.

 העידן הנוכחי מתאפיין בשינוי מתמיד של הגדרת סביבות העבודה. אם פעם ניתן היה להבחין בגבולות ברורים של זמן ומקום בכל הקשור להבחנה בין  עבודה לפנאי, הרי שאלו טושטשו והגדרו מחדש בעקבות פיתוחים טכנולוגיים. בהתאם למורכבות הזו, אדריכלות ועיצוב הציעו לאורך השנים מגוון פתרונות ושיטות ארגון: החל ממשרד ה-open space ששם את העובדים (בתחילה את הדרגים הזוטרים בלבד) באותו החלל וייצג הפרדה בין מנהלים לעובדים, דרך המצאת ה-cubicle שהיווה תגובת נגד לחלל המשותף ואיפשר חלוקה אקוסטית ופרטיות, ועד נסיונות רדיקליים כגון ה-Bürolandschaft ("נוף משרד"): שיטה שפותחה על ידי יועצים ארגוניים גרמנים בשנות החמישים והציבה את הרהיטים והמחיצות בחלל על פי ניתוח של תהליכי העבודה בחברה ברגע נתון.

Burolandschaft Scheme, 1961: ארגון משרדים על פי עקרונות ה"נוף המשרדי" (Bürolandschaft)

משרדי אדריכלים מרכזיים, כגון SOM האמריקאי, אפילו הגדירו סביבות עבודה ברמה האקוסטית. בבנייני משרדים שנחשבו מהפכניים בשנות השבעים, הם יצרו הפרדה על ידי מיקום צמחייה, ורמקולים ששידרו "רעש לבן" (רעש סטטי), שילוב זה החליף את מקומם של הקירות ויצרו  סביבות שמצד אחד מערבות את המנהלים עם העובדים, ומצד שני מאפשרות עבודה סבירה באזורים עם פרטיות.

 גם היום, עיצוב סביבות העבודה היא סוגיה הקשורה ליעדים, ולאופי של חברות. דוגמא מוכרת היא גוגלפלקס –  מתחם העבודה של חברת גוגל בקליפורניה – אשר מספק לעובדים הסעה לעבודה, מזון, פעילויות פנאי ושירותי שמרטפות וניקוי יבש כדרך לאפשר להם לעבוד שעות רבות יותר ביום. סביבות העבודה ה"משחקיות" שמגלמות את העירוב הזה בין שעות הפנאי והעבודה, ונועדו למעשה, למרות החזות הלא רשמית שלהם, להגביר תפוקה, הפכו לתו תקן במשרדי גוגל בכל העולם, כולל בישראל.

Johnsonwax : קומת משרדים פתוחה בבנין ג'ונסון-ווקס בתכנון האדריכל פרנק לויד רייט 1939, צילום : wikicommons

הקשר בין תכנון סביבת העבודה לתפוקת העובד רלוונטי במיוחד לישראל, שכן פריון העבודה בחלקים גדולים מהמשק הישראלי זוהה כנמוך באופן יחסי ליתר מדינות ה-OECD, מה שהופך שאלה זו לאקוטית לגדילת המשק לטווח הבינוני והארוך. מתוך זיהוי של צורך זה, וחשיבות השפעתו על הכלכלה הישראלית, הוקמה במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל יחידת מחקר המתמקדת באופן אינטר-דיסיפלינרי בסביבות עבודה. היחידה מתנהלת בהנחייתם של  אדריכל דן הנדל, אדריכל דניאל זרחי, ומעצב המוצר טל ארז.

 במסגרת המחקר, מבצעים הסטודנטים עבודה תכנונית מול גופים חיצוניים המשמשים כמקרי בוחן. הסטודנטים מקבלים פרוגרמות לאגפים או בניינים מתוכננים, מנתחים את תהליכי העבודה של החברה, ומציעים סביבה אופטימלית שלוקחת בחשבון ייעול תהליכים קיימים, גדילה עתידית, טיפוסי עבודה חדשניים, אסטרטגיה ניהולית, ועיצוב מותאם לכל עובד.

 כך לדוגמא,  בעבודה עם  מכון ויצמן נתבקשו הסטודנטים תכנן תוספת לפקולטה לפיסיקה. הניתוח הארגוני שנערך בפקולטה הקיימת העלה אתגר מרכזי: כל חוקר שמגיע למכון מקבל מעבדה המתוכננת מאפס ומותאמת לצרכיו באופן מוחלט. כך ניתן למצוא בבניין אחד מעבדה שהיא מודל גדל מימדים של קן נמלים ומעבר למסדרון מעבדה העוסקת בתנודות זעירות, ובנויה על בסיס בטון צף כדי לנטרל רעידות חיצוניות. בסביבת עבודה קיצונית שכזו, שאלת ההשתנות לאורך זמן תוך שמירה על תנאים אופטימליים למעבדות קיימות (למשל, לא לקדוח בקיר של מעבדת התנודות)  היא קריטית ולא מקבלת מענה מספק בתכנון הקיים. בפרויקט של סתיו דרור ואילה ישראל, הציעו הסטודנטיות פתרונות אדריכליים ועיצוביים חדשניים לבעיה זו שכללו ארגון מחדש שאיפשר הפרדה בין אלמנטים משתנים (מעבדות) וקבועים (תשתיות) בקומות שונות באותו הבנין. כך נוצרה סביבת עבודה ייחודית המתאימה לתנאים הארגוניים של המכון.

 בעיה נוספת שעלתה מניתוח העבודה במכון, הצביעה על כך שהאוטונומיה של כל מעבדה מובילה לניתוק בין קבוצות חוקרים, ולהעדר דיאלוג בין תיאורטיקנים ונסיינים, אשר התקשורת ביניהם קריטית להתפתחות ההיפותזות המדעיות וליעילות העבודה במעבדות. הסטודנאים הגיבו לסוגיה זו בתכנון  אזורי אינטראקציה ייעודיים שעוצבו כבאופן שונה מהותית מסביבת העבודה במעבדות, בה מבלים החוקרים את רוב זמנם. בפרויקט של פיליפ סטיבלר וספיר יחיאל, איזורי האינטראקציה המשותפים עוצבו כסביבה פתוחה, גמישה ומזמינה, המאפשרים תקשורת ברמות שונות של פורמליות ואפורמליות, בפורמטים שונים של דיון, ומעודדת מפגש וסיעור מוחות.

(Weizmann Institute variation models ) סטודיו סביבות עבודה בבצלאל, וריאציות לבניין הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן

בעבודה מול משרד הפרסום מקאן, נתבקשנו להציע תכניות למבנה לשלוחה הדרומית של החברה במצפה רמון – מקאןואלי – אשר מתעתדת לגדול מ-40 ל-140 עובדים בשנתיים הקרובות. כאן, שאלת ארגון סביבות העבודה עבור תעשיה המשתנה במהירות עמדה במרכז העבודה של הסטודנטים. בשונה ממכון ויצמן, אופי העבודה עצמו עובר טרנספורמציה מתמדת במשרדי פרסום המתמקדים במדיה דיגיטלית: יחד עם הקופירייטרים ואנשי הארט, ניתן היום למצוא מתכנתים, מנהלי דפים ברשתות חברתיות, בוני אתרים ומומחים שונים שאופי העבודה שלהם והאינטראקציות ביניהם מצריכים הגדרה מחודשת של אזורי העבודה.

Lidor Cohen – new office building לידור כהן, מבנה לחברת מקאן – ואלי, מצפה רמון

בעבודה של לידור כהן, העובדים במחלקות שהופיעו בפרוגרמה של מקאן סווגו מחדש לפי אופי עבודתם: עובדים הזקוקים למיקום קבוע עקב הפונקציה שלהם בחברה (מנהלים) או דרישות התפקיד (אנשי סרוורים או ניהול לקוח) מוקמו באזורים "סטטיים" הנשלטים מבחינת גישה, תאורה ואקוסטיקה, בעוד עובדים גמישים יותר (מתכנתים, אנשי פייסבוק) מוקמו באזורים "דינמיים" שצוידו בתשתיות בסיסיות של חשמל, תאורה ורשת ואיפשרו שינוי תכוף ואינטראקציה בין מחלקתית החיונית לעבודתם.

Lidor Cohen – Rigid and flexible אזורי עבודה סטטיים ודינמיים בפרויקט עבור מקאן ואלי

 המטרה המרכזית של עבודות אלו, ושל המסגרת הרחבה יותר שהקמנו לצורך העניין היא לבחון שאלות של יעילות בסביבות העבודה על ידי מחקר יישומי הכולל ניתוח מדוקדק של ארגון ספציפי ומתן מענה לאתגרים שהניתוח הזה מעלה. זאת בשונה מהדרך הגנרית בה סביבות עבודה רבות מתוכננות היום בישראל שלשיטתנו לא נותנת מענה מספק לארגונים רבים במגזר הפרטי והציבורי כאחד.

* הכותב דן הנדל הוא מרצה במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל

Tags:  אסטרטגיה חדשנות טיפים טכנולוגיה תרבות ארגונית