דב סיידמן, בנאום הפתיחה באולם העצרת הכללית של האומות המאוחדות לרגל חגיגות 15 שנים ל-Global Compact של האו״ם: "עברנו מכלכלה תעשייתית – שבה גייסנו ידיים – לכלכלת ידע – שבה גייסנו ראשים – למה שמוגדר עכשיו ככלכלה אנושית – שבה אנחנו מגייסים לבבות, העבודה של כולם כבר אינה לעשות את הדבר הבא כמו שצריך, אלא לעשות את הדבר הנכון הבא״
פורסם: 12.7.15 צילום: יח"צ
הוד מעלתכם, אורחים נכבדים, גבירותי ורבותי: לכבוד הוא לי להיות כאן איתכם כדי לחגוג את Global Compact של האו״ם.
ג'ורג (קל), אתה ואני חולקים את האמונה שבלבן של כל היוזמות האנושיות ברות הקיימא ניצב המוסר. המנהיגות שלך מעוררת השראה בי וברבים אחרים.
״העולם לא רק משתנה במהירות, הוא גם מעוצב מחדש בצורה דרמטית, מהר יותר ממה שאנחנו הצלחנו – בינתיים – לעצב מחדש את עצמנו״.
אנו חיים בעולם מואץ ומחובר תמידית, ומתמודדים עם מתקפה מסנוורת של מידע בלתי נגמר. הכל מהיר יותר – התקשורת, המסחר, החדשנות. היום אני ניצב כאן לפניכם עם מסר מנוגד לאינטואיציה: ככל שהדברים מואצים, כך אנחנו זקוקים יותר להפוגה. מדוע?
זה פשוט מאוד: כאשר אתם לוחצים על כפתור ההשהיה במכונה – היא מפסיקה לפעול. כאשר בני אדם לוחצים על כפתור ההשהיה שלהם – הם מתחילים לפעול. הם מתחילים להרהר, להתחבר מחדש לאמונות העמוקות ביותר שלהם. אנחנו לוקחים פסק זמן כדי להבין, כדי לחשוב מחדש על יסודות כמו טבעו של הקפיטליזם ומערכת היחסים בין עסקים, חברה והעולם. ואנחנו מדמיינים מחדש נתיב בר קיימא אף יותר.
מעולם לא היה דחוף יותר לעצור ולהשתהות באופן העמוק הזה. העולם לא רק משתנה במהירות, הוא גם מעוצב מחדש בצורה דרמטית, מהר יותר ממה שאנחנו הצלחנו – בינתיים – לעצב מחדש את עצמנו.
אנחנו חיים היום בעולם שאין בו מרחק. מעטים כל כך יכולים להשפיע על רבים כל כך הנמצאים הרחק מהם בדרכים חדשות לגמרי. בנקאי אחד יכול לגרום לשוק לאבד מיליארדים בתוך דקות, בעודו יושב אל שולחנו. מוכר ירקות וטלפון סלולרי יכולים להצית מהפכה של חופש. אפליקציות ניידות משבשות תעשיות שלמות ומביאות זרים לכדי קירבה אינטימית, אל תוך הבתים והמכוניות שלנו. חברות היו פעם מבצרים שהגנו על הפרטיות שלנו ועל הסודות שלהן. כיום, האקר אחד, שנמצא ביבשת אחרת, מסוגל לחשוף את הכל, לאפשר לאנשים להשקיף אל לבם של ארגונים ולגלות מהן העמדות של האנשים שמנהלים אותם.
לפני 300 שנה, הבחין הפילוסוף הסקוטי דיוויד יום, כי הדמיון המוסרי פוחת בהתאם למרחק. מכך ניתן להסיק, שככל שפוחת המרחק, כך גובר הדמיון המוסרי.
״ככל שהדברים מואצים, כך אנחנו זקוקים יותר להפוגה״.
צילום: יח"צ
אנחנו חיים בעולם שבו מופעל הדמיון המוסרי. עבורכם, כמנהיגים, הוא חייב לפעול. זאת משום שהעולם שלנו עבר ממחובר להיפר-מחובר ומשם לבעל תלות הדדית גלובלית. היום, יותר מתמיד, אנחנו נוסקים ומתרסקים ביחד. מה שכל אחד מאיתנו מרגיש, שואף אליו ומדמיין אותו משנה היום יותר מתמיד לכל השאר.
היום, יותר מתמיד, אנחנו נוסקים ומתרסקים ביחד. מה שכל אחד מאיתנו מרגיש, שואף אליו ומדמיין אותו משנה היום יותר מתמיד לכל השאר.
אם כן, האסטרטגיה המעשית היחידה כדי לנצח וליצור ערך בעולם של תלות הדדית, היא ליצור תלות הדדית בריאה וברת קיימא, על מנת שנמריא, ולא ניפול, יחדיו. זה לא קל. אבל זה גם לא מסובך. זה מסתכם בהתנהגות אנושית ובערכים אשר מקיימים את היחסים בין בני אדם.
ידידי, עברנו מכלכלה תעשייתית – שבה גייסנו ידיים – לכלכלת ידע – שבה גייסנו ראשים – למה שמוגדר עכשיו ככלכלה אנושית – שבה אנחנו מגייסים לבבות.
בעולם שבו מכונות מסוגלות לחשוב, לעבד ולבצע בצורה טובה יותר מאיתנו, דווקא הדברים שהמכונות אינן מסוגלות לעשות, הדברים שמגיעים מהלב שבו שוכנים הערכים שלנו – אופי, יצירתיות, חמלה, ענווה – הם יקרי הערך באופן יחודי ולעולם לא יהיו אוטומטיים או ממוסחרים. אבל זה דבר אחד להכריז על ערכים אנושיים ודבר אחר לדרג אותם. זו העבודה שעדיין יש לבצעה בדחיפות.
כדי לדרג דבר כלשהו יש צורך במערכת. אף אחד לא יכול להתחרות בעסקים בכל הנוגע לבניית מערכות: CRM, TQM, ERP, HRIS. כאשר מעבד התמלילים וורד של מיקרוסופט התחרה בוורד פרפקט, הגאונות של ביל גייטס באה לידי ביטוי בבניית מערכת ההפעלה חלונות, כדי שתוכנות כמו וורד, אקסל, פאוארפוינט ואאוטלוק תוכלנה לעבוד יחד כדי להגביר את הפרודוקטיביות. לשם השוואה, הישומים שאנחנו זקוקים להם בכלכלה האנושית הן התנהגויות אנושיות מרוממות. כעת עסקים חייבים לבנות את מערכת ההפעלה שתוכל להריץ אותם. אני קורא לזה מערכת הפעלה אנושית.
מערכת הפעלה אנושית היא זו שבה התכלית טמונה בלבה. זוהי מערכת שבה שיקולים של הנהגה אשר ממקסמת בטווח הקצר, אינטרסים מסחריים ומדידת רק ״כמה״ עסקים נעשים יוחלפו על ידי שיקולים של הנהגה אשר מאמצת אחריות חברתית, יעדים לטווח ארוך וגם מודדת כיצד נעשים עסקים. זוהי מערכת שבה תרבות של מקל וגזר, אשר מיושמת בהתאם לכללים ותקנות אשר קובעים מה אנשים יכולים או לא יכולים לעשות, תוחלף בתרבות של ערכים משותפים ועקרונות אשר מנחים את ההחלטה מה אנשים צריכים או לא צריכים לעשות.
צילום: יח"צ
״עברנו מכלכלה תעשייתית – שבה גייסנו ידיים – לכלכלת ידע – שבה גייסנו ראשים – למה שמוגדר עכשיו ככלכלה אנושית – שבה אנחנו מגייסים לבבות״
בבסיסה, מנהיגות נוגעת לאופן שבו אנחנו גורמים לאנשים לפעול ולהצטרף אלינו. יש רק שלוש דרכים לעשות זאת: אתם יכולים לכפות, להניע או לעורר השראה. כפיה ומוטיבציה מגיעות מבחוץ ופשוט קורות לכם. אבל השראה מגיעה מבפנים ומתרחשת בתוככם.
בעבר חיינו בעולם שבו מעטים ניהלו רבים: במצב שבו מאמן אחד הורה לשחקנים שלו לרוץ במהלך הזה; שבו גנרל פקד על גדוד לכבוש את הגבעה הזו; שבו מנכ״ל אמר לצוות שלו לעמוד במכסות הללו. בעולם הזה, העבודה של כל אחד אחר, היתה – בפשטות – לעשות את הדבר הבא כמו שצריך, או במילים אחרות: לעשות זאת כהלכה.
בכלכלה האנושית, שבה כולם נקראים לתרום את מלוא האופי והיצירתיות שלהם, העבודה של כולם כבר אינה לעשות את הדבר הבא כמו שצריך, אלא לעשות את הדבר הנכון הבא. אפשר לתכנת מכונה כדי שתבצע את הפעולה הראשונה, אבל רק בן אדם מסוגל לעשות את הפעולה השניה.
כדי לבנות מערכת הפעלה אנושית, אנחנו זקוקים למנהיגות בעלת הלך רוח שונה במהותו. בחמש השנים הבאות, אנשים צעירים יהוו 75% מכוח העבודה העולמי. הם מראים לנו את הדרך.
נערה פקיסטנית בת 17 זכתה בפרס נובל לשלום. אמריקנית בת 15 הצליחה לגרום לחברות משקאות לחדול משימוש בחומרים מסרטנים במשקאות ספורט. ילדה סקוטית בת תשע איתגרה את בית הספר שלה להגיש אוכל מזין ועוררה בילדים מכל רחבי העולם השראה ללכת בדרכה. האנשים הצעירים האלה יודעים מה עובד הכי טוב בכלכלה האנושית. סמכות רשמית, הכוח לפקד ולשלוט, מתפוררת ומתפוגגת. סמכות מוסרית, אשר מחברת ויוצרת שיתופי פעולה המבוססים על ערכים משותפים, צוברת כוח ותפוצה.
בבסיסה, מנהיגות נוגעת לאופן שבו אנחנו גורמים לאנשים לפעול ולהצטרף אלינו. יש רק שלוש דרכים לעשות זאת: אתם יכולים לכפות, להניע או לעורר השראה. כפיה ומוטיבציה מגיעות מבחוץ ופשוט קורות לכם. אבל השראה מגיעה מבפנים ומתרחשת בתוככם.
תארו לעצמכם את כל אחד מאיתנו מבקש משני עמיתים מתרבויות שונות להיכנס לחדר ולא לצאת ממנו עד שיצליחו למצוא דרך לשתף פעולה בכבוד. האם זה יעבוד? וכן, תארו לעצמכם מה יקרה אם תאמרו לאחרים שתשלשו את משכורתם ברגע שהם יפתחו חמלה ואמפתיה בין לילה. האם זה יעבוד? כולנו יודעים שאין כמות מספקת של גזרים ומקלות שתוכל להשיג לנו את הדברים יקרי הערך הללו.
״בכלכלה האנושית, שבה כולם נקראים לתרום את מלוא האופי והיצירתיות שלהם, העבודה של כולם כבר אינה לעשות את הדבר הבא כמו שצריך, אלא לעשות את הדבר הנכון הבא. אפשר לתכנת מכונה כדי שתבצע את הפעולה הראשונה, אבל רק בן אדם מסוגל לעשות את הפעולה השניה״.
הכלכלה האנושית דורשת מנהיגות מעוררת השראה והיא דורשת זאת עכשיו. יש ביטוי מן התלמוד: ״דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב״. אם אנחנו הולכים לגייס לבבות של אנשים, המנהיגים חייבים לשנות את ספר החוקים שלהם.
מנהיגים מעוררי השראה – כמו כל כך הרבה אנשים שעליהם שמענו היום וכמו רבים כל כך מכם הנמצאים כאן, אשר הדוגמה המוסרית האמיצה שלכם העניקה לי השראה ונטעה בי תקווה – יוצרים את ההקשר לחשיבה לטווח הארוך. הם מעצבים תרבות. הם מפקידים בידי אנשים את האמת. הם מעורבים בשיחות הדדיות. הם נוקטים עמדות בנושאים חברתיים. הם יוצרים סביבות מלאות אמון, שבהן אנשים מרגישים חופשיים לקבל תמיכה. הם מקטינים את עצמם כדי שאחרים יוכלו לעשות דברים גדולים. מעל הכל, מנהיגים מעוררי השראה מתייחסים אל הנתיב שמולם כאל מסע.
כולנו יודעים שהחיים הם מסע. הם נעים מעלה ומטה.
הם מזגזגים מצד לצד. למסע יש אתיקה מסוימת – לשאוף להתקדם. מסעות מאתגרים אותנו להיות גמישים ומלאי תקווה בעת ובעונה אחת. במשך זמן רב, עסקים חדלו לעשות מסעות. אנחנו יודעים זאת.
״הכלכלה האנושית דורשת מנהיגות מעוררת השראה והיא דורשת זאת עכשיו״.
״עסקים צריכים לחזור ולערוך מסעות, כיוון שאין שום דבר שמעורר באנשים יותר השראה מאשר לערוך מסע הראוי למחויבות ולמסירות שלהם״.
התחלנו להאמין שבאמצעות תכנון ובקרה נוכל לכפות לינאריות ולהדגיש את השורה התחתונה על פני התקדמות. אבל ההתקדמות האנושית אינה לינארית. היא מבולגנת. היא קשה. היא לא ודאית. עסקים צריכים לחזור ולערוך מסעות, כיוון שאין שום דבר שמעורר באנשים יותר השראה מאשר לערוך מסע הראוי למחויבות ולמסירות שלהם.
כל ההיסטוריה של ה-Global Compact של האו״ם נסובה לא רק סביב הניסיון לגרום לעסקים לעבור מאסטרטגיית סכום אפס אחת לאחרת, אלא היא כזו אשר שואפת, כמו מסע, לרומם עסקים באמצעות תכלית משותפת של יצירת עולם בר קיימא. זה מה שעשרת העקרונות דורשים מאיתנו, כדי שנוכל להתעלות יחדיו בעולם המשתנה הזה.
תודה לכם שלקחתם פסק זמן. כעת, בואו נלחץ יחדיו על כפתור האתחול ונצא למסע שירומם את כולנו.
דב סיידמן , צילום: יח"צ
* דב סיידמן הוא מייסד ומנכ"ל LRN משנת 1994, LRN סייעה למאות חברות בו-זמנית לנווט בסביבות משפטיות ותחיקתיות ולאמץ סביבה אתית. בשנת 2008, LRN רכשה את חברת היזמות הסביבתית, GreenOrder. כיום, LRN פועלת ברחבי העולם, ומגיעה, עובדת ומסייעת לעצב תרבויות ארגוניות מנצחות הפועלות על-פי ערכי קיימות במאות חברות, המעסיקות למעלה מ-20 מיליון איש העובדים בכ-100 מדינות סביב העולם. מגזין פורצ'ן קראה לדב "היועץ הכי לוהט במעגל היועצים העסקיים", והוא אף נכנס לרשימת ה-"60 בעלי הדעה הבינלאומית המובילים בעשור האחרון" של האקונומיק טיימס. חברתו של דב היא הזוכה הבלעדית בפרס האתיקה של מכון אלי ויזל לשנת 2008. סיידמן בוגר בית הספר למשפט של אוניברסיטת הרווארד, בוגר תואר ראשון ושני בפילוסופיה אתית מאוניברסיטת UCLA ותואר ראשון בהצטיינות בפילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה מאוניברסיטת אוקספורד. הוא הופיע בתוכניות "צ'ארלי רוז", "בוקר טוב אמריקה", ו-CNN.
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה האו"ם מורשת מנהיגות תרבות ארגונית
