בהמשך לדבריו של בני לנדא,  כפי שהם מצוטטים בכתבה בגלובס  בגליון ה:14-15 במרץ:

״לנדא סיפר, כי נפגש כמה פעמים עם ויגודמן … והיציע לו להתמקד במוצרים אינובטיביים ולא גנריים, משום שאלה מתאימים יותר ליתרונות של ישראל.״

זמן רב אני מרגישה צורך להביע דעתי בענין טבע. אהבתי לאנשים רבים בטבע בהסטוריה ובהווה בלמה אותי מכך, אבל דבריו הנ״ל של בני לנדא כל כך מבטאים את דעתי, שהחלטתי היום לכתוב על כך ולחזק אותם ככל שאוכל – והכול מתוך כוונה לסייע לטבע בשעת משבר.

למען הגילוי הנאות אומר, שבעבר עבדנו עם טבע בפרוייקטים שונים. כולם בתקופתו של אלי הורביץ ז״ל. מי שהביא אותנו לטבע היה האחראי לתכנון האסטרטגי בטבע ד״ר יוסי אלכסנדרוביץ׳ ז״ל. אלי ויוסי הבינו, שההצלחה של טבע תלוייה ביכולת שלה לחדש ולהתחדש כל הזמן ובכל התחומים. הם גם הבינו, שהצד הרך בתהליכים האסטרטגיים, חיבור האנשים הטובים בטבע לחשיבה על העתיד חיונית להצלחה.

במהלך השנים זכיתי לעבוד גם עם אנשי המו״פ האינובטיבי של טבע. רבים מהם פרשו ככל שהמיקוד בגנריקה הלך והתחזק. חלקם שומרים איתי על קשר, ועצובים כמוני, שטבע, של אחרי אלי הורביץ בחרה להתרחק מן המו״פ החדשני.

בני לנדא מצוטט בגלובס: ״לטבע היו שנים להתכונן ליום סיום הפטנט על הקופקסון״, ואני רוצה לטעון אף מעבר לכך, שלא צריך היה להתמקד באיום הסיום, אלא בבחינת סיפור ההצלחה של הקופקסון ובהמשך המאמצים להמציא את התרופות החדשניות הבאות – כי למידה מהצלחות היא כוח מניע הרבה יותר חזק מאשר טיפול באיומים!

בעולם דינאמי וסוער כדאי הרבה יותר להתמקד בהזדמנויות במקום באיומים. בעבודה שלנו עם ארגונים, כבר מזמן צמצמנו את מודל ה – SWOT המוכר לשתי אותיות בלבד SO – חוזקות והזדמנויות. בטבע צריך גם היום לחזור למורשת של אלי הורביץ, להתמקד בחוזקות ובהזדמנויות, לטפח תרבות של חדשנות (אגב גם את תהליך ההתייעלות, שטבע תצטרך, בלית ברירה, ליישם בימים אלה, צריך לבצע בגישה חדשנית כדי לא לגרום נזק מיותר) – חדשנות – שהיא, כמו שאומר בני לנדא בצדק, היתרון היחסי שלנו, הישראלים.

בתרבות של חדשנות מבינים: employees first customers second, כפי שלמדנו ממנכ״ל חברת ענק הודית HCL  בתחום שירותי התוכנה – ויניט נייר. כדי לשמור על העובדים הטובים, היזמים, החדשניים של טבע, שהם אלה שיוכלו לעזור לה לצאת מן המשבר – יש להכריז על כך ולהתמקד בכך ובמה שעובדים כאלה מחפשים – חדשנות פורצת דרך ולא חדשנות משפרת! מו״פ גנרי אינו מלהיב ישראלים מוכשרים; מו״פ אינובטיבי הוא החוזקה שלנו וההזדמנות שלנו, כפי שסיפור הקופקסון מלמד גם בטבע עצמה.

ולבסוף: אני מכירה שנים רבות גם את ארז ויגודמן. אני מאמינה, שהוא מנהל בעל יכולת גבוהה, למרות שכשל הפעם. כידוע, מי שעושה – גם טועה. יודעת, שהוא מאמין בחדשנות פורצת דרך. מאמינה, שאולי הפיתרון הטוב ביותר למנכ״ל טבע הבא יהיה, וגם זה בגישה חדשנית, להחזיר את ארז לתפקיד תוך גיבוש אסטרטגיה לטיפוח תרבות של חדשנות בכול – גם בתהליכי הצמצום הכואבים והבלתי נמנעים וגם בתהליכי פיתוח מוצרים עתידיים פורצי דרך! (וחשוב לי להדגיש, איני מכירה את בני לנדא אישית, לא דיברתי עם איש לפני כתיבת הרשימה הזו ולא אחריה – גם לא עם ארז ויגודמן.)

*הכותבת היא מומחית לניהול חדשנות והתחדשות בארגונים, יו״ר קבוצת פשר יועצים לניהול, ויו״ר סטטוס כתב העת לחשיבה ניהולית ואסטרטגית. [email protected]